חזון בוש: מדינה פלשתינית ובלימת ההתחמשות האיראנית


בכירים אמריקנים לשרון: מרוץ החימוש האיראני והקמת המדינה הפלשתינית יעמדו בראש סדר העדיפויות של הנשיא ב-4 השנים הבאות. בי-ם חוששים מהיחס החם לו עשוי לזכות היו"ר אבו-מאזן







תמו מסיבות ההכתרה, דגלי הכוכבים והפסים קופלו. בשיחות שמתנהלות בין וושינגטון לירושלים עולה התוכנית של הנשיא בוש לארבע השנים הקרובות: הקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל, ומניעה מאיראן להשיג נשק גרעיני.

"הנשיא בוש רציני. תקשיבו לו. הוא מתכוון לבצע את חזונו. בקדנציה הקרובה של הנשיא תוקם מדינה פלשתינית דמוקרטית לצד ישראל. בקדנציה הזו הנשיא יעשה הכל על מנת למנוע מאיראן להשיג יכולת גרעינית" - אלה הם עיקרי המסרים שהועברו באחרונה מוושינגטון לירושלים, עם צאתה של הקדנציה השנייה של ג'ורג' בוש לדרכה, ולקראת הגעתה של שרת החוץ הטריה קונדוליזה רייס לביקור באיזור.

מדינאים, פוליטיקאים וגורמים מדיניים ישראלים רבים ערכו בשבועיים האחרונים סדרה של שיחות עם עמיתיהם האמריקנים. בישראל מנסים כעת לגבש הערכה לגבי מדיניותו של הנשיא בוש בתקופת כהונתו השנייה והמידע מרוכז כעת לקראת ניתוחו. אל מול הסיפוק לנוכח הנחרצות של גורמי מימשל שהבטיחו כי בוש ימנע מאיראן להתגרען ולא יניח לזה לקרות תחת כהונתו, מתחילה לבצבץ דאגה עמוקה מהצפוי לישראל במישור המדיני ובעיקר בתחום הפלשתיני.







איפה הסכנה הממשית



בוושינגטון מתייחסים לאבו-מאזן, הנשיא הפלשתיני הנבחר, בהערכה רבה. גורמי מימשל אמרו בשבוע שעבר לשליחים ישראלים כי אבו-מאזן יקבל את מלוא האשראי בוושינגטון ואת כל הגיבוי האפשרי. "הוא רציני, עלינו ועליכם לעזור לו".

אבו-מאזן, נכון לעכשיו, הוא "הבן יקיר" החדש של האמריקנים. את נטל ההוכחה הראשוני שהוטל עליו צלח בהצלחה. האשראי שיוענק לו בוושינגטון יהיה נרחב ביותר. הערת אזהרה: האמריקנים לא שכחו את הקדנציה הראשונה של אבו-מאזן בה נתפס יחד עם מוחמד דחלאן כמי ששיקרו ולא סיפקו את הסחורה. תקרית נוספת מהסוג הזה תגרום לאבו-מאזן להפוך מבחינת המימשל לערפאת מספר 2.
נראה כי הנשיא הפלשתיני מודע לרגישות המצב ויעשה כל מאמץ לשמר את אמינותו בוושינגטון.

על פי המסרים שהועברו, עיקר תשומת הלב והאנרגיה האמריקנית תמשיך להיות מושקעת בעיראק. לצידה, הסוגיה האיראנית. מידע רב מצביע על מעורבות איראנית שלילית בעיראק, בעיקר בטיפוח קבוצות שיעיות מיליטנטיות אנטי-אמריקניות. האמריקנים עוקבים אחר ההתפתחויות הללו בזהירות רבה.

בנושא הגרעיני, השאלה החדשה היא האם האמריקנים יראו בהגעה איראנית לשלב עצמאות במחקר ופיתוח, שהוא שלב "אל-חזור" לדברי ראש המוסד מאיר דגן בדרך לפצצה, כקו אדום. האפשרות השנייה היא שהאמריקנים יראו רק הצטיידות ממשית בנשק גרעיני כקו אדום כזה. המדיניות האמריקנית בסוגיה הישראלית-פלשתינית מתמקדת כעת ביישומה של תוכנית ההתנתקות בלוח הזמנים המקורי שלה ובתיאום עם הפלשתינים.

יישום התוכנית נחשב כעת לנושא בעל עדיפות עליונה בארה"ב. לאחר מכן ישימו האמריקנים דגש על הקמת מוסדות דמוקרטיים ברשות, איחוד מנגנוני הבטחון וביצוע הרפורמות. אחר-כך, כך חוששים בירושלים, ישמחו האמריקנים, יחד עם הפלשתינים, לדלג לשלב השני של מפת הדרכים.









בישראל קיימת דאגה עמוקה מהאפשרות שאבו-מאזן יציג בפני האמריקנים, לאחר ההתנתקות, פרזנטציה משכנעת: הפסקת אש בתוקף (אך בלי פגיעה אמיתית בתשתיות הטרור), מנגנוני ביטחון מאוחדים, רפורמות מוסדיות, מוסדות דמוקרטיים ורפורמה כלכלית עמוקה תחת סלאם פיאד. במצב כזה, חוששים בישראל, יסכימו האמריקנים לדלג לשלב הבא של מפת הדרכים, בו אמורה לקום מדינה פלשתינית עצמאית "בגבולות זמניים".

ראש הממשלה אריאל שרון יקיים בקרוב דיון נרחב בסוגיה הזו, בו יציגו הגורמים השונים את הערכתם לגבי אבו-מאזן, יתרונותיו וסכנותיו. על פי כמה מהגורמים המקצועיים בירושלים, מימשל בוש עוד עלול להביא להקמתה של מדינה פלשתינית מהר יותר מכפי שהיה עושה זאת משטר דמוקרטי, מכיוון שחזון בוש כבר שריר וקיים, בדרך להתגשמות.

במערכת הביטחון יש הרואים בבוש בקדנציה השנייה נשיא מסוכן לישראל: מדובר באדם חדור רוח משיחית ואמונה דתית, שמשוכנע בצדקת דרכו, אמר לאחרונה גורם ביטחוני בכיר. יש לנשיא מחוייבות ברורה להקמת מדינה פלשתינית, כמעט בכל מחיר, והחשש הוא כי בוש יפול ל"פח המגולח" של אבו-מאזן ולא יעמוד מספיק על קיום הדרישות הבטחוניות שאריאל שרון כה מקפיד עליהן.

עובדה מדאיגה נוספת: שיתוף הפעולה הצפוי בין האמריקנים לאירופים, שעלול להערים קשיים על מדיניות ישראל. מול כל אלה, יש בירושלים קולות לא מעטים הסבורים כי בסופו של יום ימשיך בוש במדיניות הפרו-ישראלית שלו, ולא יפול לפחים שיטמנו לו גורמים שונים בדרך.

קונדוליסה רייס, במהלך השימוע שעברה בסנאט, כבר הביעה את דעתה באשר למונח "מדינה פלשתינית בת-קיימא (Viable)", אותה התחייב הנשיא להקים. שלושת התנאים של רייס: רציפות טריטוריאלית, חיות כלכלית ומוסדות דמוקרטיים. ההערכה היא כי גם אם יגיעו ישראל והפלשתינים לשלב השני של מפת הדרכים והמדינה ה"זמנית" תוקם, לא ימהרו ישראל וארה"ב לעבור לשלב הבא, שהוא הבעייתי מכולם, השלב שבו אמורות לעלות לסדר היום סוגיות הסדר הקבע.

את המגעים במזרח התיכון מול ישראל והפלשתינים ירכז צוות של ארבעה בראשותו של קונדוליסה רייס. בנוסף לה יהיו שם היועץ החדש לבטחון לאומי סטיב הדלי, ומי שיהיה מחליפו של ביל ברנס, עוזר שרת החוץ לענייני המזרח התיכון. שני מועמדים להחלפתו: דייויד וולש, השגריר האמריקני הנוכחי במצרים, וליז צ'ייני, בתו של סגן הנשיא, שמתפקדת במשרד החוץ בשנים האחרונות. השותף הרביעי לגיבוש המדיניות וניהולה יהיה, כמובן, אליוט אברמס הותיק, שנהנה מהערכה עצומה בוושינגטון וישודרג במועצה לבטחון לאומי (סגן ראשון לסגן ראש המועצה).

כעת מחפשים גם מחליף לשגריר דן קרצר. מועמדים לא חסר. לא מן הנמנע שכהונתו של קרצר בסופו של דבר תוארך בשנה. כשיתחמם התהליך המדיני, אם נגיע לזה, ימנו האמריקנים שליח מיוחד שישהה באיזור דרך קבע ויתחזק את המגעים. יוקם גם מנגנון תיאום מיוחד, בפיקוח ושיתוף אמריקני, לטיפול במשברים בין הצדדים.


nrg

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.