לאחרונה (כמו תמיד?) ישנו דיון מעניין על כך שארה"ב נמנעת מהתקפה על איראן בין השאר בגלל חשש לנושאות המטוסים וליכולת שלהן לפעול בתנאים במיצרי הורמוז.

למרות שלדעתי החשש העיקרי הוא מפגיעה במטרות כלכליות ומחסימת המיצרים, האם מישהו ממכובדי הפורום בקיא בקרבות ימיים ויוכל להרחיב קצת?

בנוסף מצ"ב חומר קריאה: http://www.lexingtoninstitute.org/docs/591.pdf

אבל אני בטוח שישנן גם דעות לצד השני ובשל כמות הכסף הקשורה בנושא, דרושה מומחיות רבה כדי להפריד בין המוץ לתבן.

ועוד משהו מעניין, אם יהיה מישהו שירחיב עליו: http://en.wikipedia.org/wiki/Millennium_Challenge_2002

פה יש משהו שאני ממש לא מבין: כדי לרכוש מטרה, לא מספיק שיש לך ספינה קטנה שמסוגלת לראות אותה. ואם לספינה יש אמצעים לרכוש מטרה, לא צריך להיות מספיק קל לאתר ולהשמיד אותה עקב שידור הרדיו שלה? כמה כלי שיט אזרחיים משדרים אות מוצפן חזרה אחורה (או אות לא מוצפן שמכיל קואורדינטות של ספינת אוייב)...

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

המסמך שקישרת עונה בסה"כ על השאלה שלך ודומני שהסיכון לנומ"ט באזור מיצרי הורמוז מהווה שיקול שולי יחסית במכלול שיקולי הממשל האמריקאי ביחס לתקיפת איראן.
כדאי אולי להדגיש שוב את יכולתן של נומ"ט לספוג פזיעות קשות ולשרוד אותן. תאונת ה"אנטרפרייז" הוזכרה בסוף המאמר, אבל אתמול שודר פרק בסדרה הקופצנית והמעצבנת - אך מעניינת - "השניות האחרונות" על אסון ה"פורסטל". למי שהחמיץ, מומלץ לעקוב אחר לוח המשדרים של נשיולנל ג'אוגרפיק ולמצוא שידור חוזר. בין השאר טופל בפרק בהרחבה נושא בקרת הנזקים - עניין שהאמריקאים הפכו למדע מדוייק באוניות גדולות. במקרה של ה"פורסטל" בקרת נזקים יעילה הצילה כנראה את האוניה לא רק משריפה קשה, אלא גם מהתהפכות, וזאת למרות טעות קשה שנעשתה סמוך לתחילת האירוע.

אני הרי קישרתי רק מסמך אחד, ויש הרבה דעות שונות בנושא...

אני עדיין לא משוכנע לגמרי שנושאת מטוסים יכולה לעמוד יפה במטח של טילי שיוט או לחלופין לגלות כל צוללת לפני שהיא שולחת אליה כמה טילי טורפדו.

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

זה לא רק נשק צבאי, זה גם נשק פוליטי.
במקרים מסויימים רק הנוכחות שלה במקום מסויים עשויה לגרום לשינויים, זו הגדולה שלה אבל, זו גם החולשה שלה.
פגיעה (ובעיקר השמדה) בנומ"ט מצד האוייב תיחשב להישג צבאי גדול המעודד המשך לחימה ותורם למוראליזציה ומצד שני גורם לדה-מוארליזציה אצל האמריקאים ובעלי בריתם.

לכן האמריקאים דוגלים בשיטת הפעלה שתנטרל כל איום אפשרי על הנומ"ט לפני/תוך כדי הפעלתה.
אבל, גם במקרה של פגיעה הנומ"ט ברמה הטכנולוגית מסוגלת להתמודד עם רצף גדול של אירועים מורכבים ועדיין להמשיך לתפקד בגלל שהיא מצויידת במערכות מיוחדות עם גיבוי על גיבוי וכו'.
הבעיה תמיד היא הגורם האנושי (מחדלים מודיעיניים ומבצעיים), כך היה באסון האוריסקני, כך היה באסון הפורסטל, כך היה גם באסון המשחתת אילת וכך גם היה בפגיעה באח"י חנית.
ישנם עוד הרבה דוגמאות שבגללם יוצרו אמצעים טכנולוגיים שניכתבו בדמם של אלה ששגו ו/או היו קורבנות טעויות של אחרים.

בפרויקט נומ"ט העתיד ה CVN-21, לקחו את כל הפרטים האלה בחשבון מתוך כוונה להסתמך פחות ככל שניתן על הגורם האנושי, אבל כמה אפשר?

הצעה ל CVN-21

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang זה לא רק נשק צבאי, זה גם נשק פוליטי. במקרים מסויימים רק הנוכחות שלה במקום מסויים עשויה לגרום לשינויים.

זה כלי ידוע ומוכר מימי הקולוניאליזם. המינוח המדוייק הוא "Gunship Diplomacy".
בכל פעם שאיזו מושבה או מדינה התחילה לצייץ, הייתה המעצמה התורנית שולחת איזו ספינה או שייטת לעשות סיבוב דאווין באיזור כדי להזכיר לנייטיבס מי הבוס.
כנראה שכלים דיפלומטיים אף פעם לא מתים, הם רק מחליפים צורה קצת.

המאמר שקישרת הוא אמנם מאמר עם מגמה מסויימת (שים לב גם לדגש על סין), אבל הוא מציב את השאלות החשובות, נותן את התשובות וגם מסייג.

כפי שציינו כאן, שרידות של נושאת נובעת לא רק מנתונים טכניים יבשים, אלא מהפעלה טקטית ואופרטיבית נכונה. כניסה למפרץ הפרסי אינה בהכרח הפעלה שגויה. במלחמת המפרץ הראשונה היו שתי נומ"ט כל הזמן בתוך המפרץ והן מעולם לא אויימו בצורה משמעותית.
המאמר מדגיש את אופיו השונה והחלש יותר של האיום כיום, ואני חושב שיש לשים לכך לב כאשר מנסים להכניס את האיום הנוכחי לפרופורציה. בעבר האיומים הגדולים ביותר היו:
1) טילי שיוט משוגרי אויר ענקיים שהסובייטים פיתחו במיוחד לתקיפת קבוצות של נומ"ט. ע"פ הדוקטרינה הסובייטית קבוצות מטוסים נושאי טילים היו אמורים לתקוף את קבוצת הנומ"ט מטווח רחוק וממספר כיוונים כדי להתגבר על ההגנות השונות ומבלי להפוך את התקיפה למשימת התאבדות.
2) צוללות גרעיניות מצויידות בטילי ים-ים שוני. גם כאן הכוונה היתה לשגר מספר מטחים ממספר צוללות מטווחים ארוכים. למטרה זו פיתחו הסובייטים צוללות דוגמת "צ'ארלי" ו"אוסקר".

שני האיומים הללו, אשר כללו כלי נשק בעלי רש"ק גדול מספיק כדי לגרום נזק כבד לנומ"ט נעלמו פחות או יותר מן העולם או שהתיישנו.

שאלת תם - לאיומים האיראניים אין מענה לנומ"טים? למיטב ידיעתי יש להם צוללות ויש להם ארסנל מכובד של טילים מונחים וכנראה גם ממיטב התוצרת הרוסית, שתשמח מאוד ללקוח שיבדוק את ה'ציוד' שלהם על נומ"ט...

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

כל איום איראני אינו מתקרב איכותית וכמותית לאיום הסובייטי. שים לב, לאיראנים צוללות דיזל מעטות חמושות בטורפדו; הסובייטים תכננו להפעיל נגד קבוצות הנומ"ט שייטות שלמות של צוללות גרעיניות נושאות טילי שיוט גדולים.

היות וחלק ניכר מתורת הפעלת הנושאות המודרניות כוון להתמודדות עם איום זה, ניתן לצאת מנקודת ההנחה שהאיום האיראני על קבוצות הנומ"ט אינו כה משמעותי.
איום יותר מעניין ושלא הוזכר פה בכלל הוא האיום הלא קונבנציונלי על קבוצות נומ"ט. בזמנו הסובייטים החזיקו באופציה לתקוף נומ"ט באמצעות נשק גרעיני טקטי מסוגים שונים - למשל טיל השיוט KH-22N. כמו כן, האמריקאים לקחו בחשבון התקפה בנשק כימי וביולוגי. ותכננו את חלפית המיגון של האוניות שלהם בהתאם.
בהערה מוסגרת: גם בנחילי הסירות שהוזכרו פה לא הייתי רואה איום רציני על קבוצות קרב, אלא יותר ובעיקר על אוניות בודדות.

(כשהיא לא בשינור) מצוללת גרעינית.
כבר ידוע על התקרבויות של צוללות דיזל אל נומ"טים (וכלים אמריקאים אחרים) מבלי שהתגלו ע"י אמצעי הנצ"ל של קבוצת הקרב.
מאחר והאירנים מסוגלים ליישם את תורת הגיהאד והתאבדות ע"מ לפגוע בכופרים האמריקאים למה שלא ימלאו צוללת בחומרי נפץ וישיטו אותה במהירות אל גחון הנומ"ט?
ההיתי אפילו מהמר על בניית רש"ק לצוללת.
מה יותר מונחה וקטלני מטורפדו ענק מושט ע"י אדם?
אם אני מבין נכון אז יש יותר סיכויי הצלחה לפגיעה כזו מכל האפשרויות העומדות לרשותם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בעת מלחמה, אני בספק אם כלי שיט לא מזוהה יורשה להתקרב לטווח בו יוכל לגלות נומ"ט...
המצגת מסבירה בפירוט כי טכנית, נומ"ט חסינה מגילוי והשמדבה פרט למקרים של Major tactical blundrs. כהדיוט בתחום, אני חוזר לעניין אח"י אילת: בדיוק כמו עבור נומ"ט אמריקאית, הספינה נהנתה מעליונות באימון, טכנולוגיה, תקשו"ב, והיתה חסינה טכנית מהטיל שפגע בה... מי אמר שהאמריקאים חסינים לפאשלות יותר מאיתנו? הרי גם הם מחפשים איך להצדיק את ההשקעה האדירה ולהשתתף בפעילות..

התכוונתי כמובן לאח"י "חנית".

ולא על היכולות של הנומ"ט לבדה.

כך למשל, מסקפות לה ספינות אחרות הגנת נ"מ, נצ"|ל וכו'.

התסריט המבריק של גנרל Van Riper נועד לעקוף את היכולות של כלים כמו ה- AGEIS ואחרות, וכן את יכולות הצוללות בקבוצה.

"נחיל" או נחילים המונים מספר רב של סירות מהירות וקטנות, שתוקף קבוצת קרב מכיוונים שונים עם חימוש מתאים יכול לעשות בהן שמות. זה תסריט הייחוס של הגנרל - וזה מה שהטביע את הצי.

נחילים כאלו לא רגישים לגילוי מוקדם, מבוזרים, לא פגיעים לתקיפת מנע, לא זקוקים ללוגיסטיקה מסובכת, וכו'. יש להם כל היתרונות של יתרון ההפתעה, חסינות גבוהה לשיבושי קשר ואלקטרוניקה, מחיר זול, טקטיקת הפעלה פשוטה ויעילה, ללא מורכבות מיוחדת ולא צורך בתיאום מסובך לצורכי סנכרון: מסכימים על אות מסוים, האות ניתן - ויאללה לדרך.
אפילו את הניווט המדויק חסכו להם האמריקניים בעזרת מכשירי GPS חינם...

כלי הנשק של היום כלל אינם מתאימים לסוג הלוחמה המבוזרת: נחיל כזה שתוקף, נניח שמונה כמה עשרות סירות מהירות, הנעות בדבוקות קטנות, מעסיק כמות עצומה של אמצעי גילוי ומיעקב- ולא בטוח שניתן יהיה ליירט את כולם בזמן.

באופן אבסורדי, נושאת מטוסים וקבוצת הקר שלה יכולה ליירט ביתר קלות טייסת שלמה של מטוסי קרב מהירים חמושים עד לשיניים - כי לשם כך הן נבנו, ולא תדע להתמודד עם נחיל של זויאקים שבקושי אפשר לגלות בראדר. שלא לדבר על נעילה וירי לעבר מספר רב של מטרות התוקפות במקביל מכוונים שונים.

זה תסריט היייחוס המפחיד באמת, ואם אינני טועה -הוא צוטט לא מזמן פה בפורום ואף תורגם לעברית.

עם כל הכבוד לואן ריפר, אני לא חושב שזודיאקים יכולים להתקרב לטווח פעולה של נומ"ט כאשר היא מופעלת באופן קונסרבטיבי. לא רק זאת אלא שלמשחתות אמריקאיות יש יכולת להפעיל מסוקים וגם תותחים קלים שאמורים לתת מענה די פשוט לס"גים ולהתקפות התאבדות למיניהן. לא הבנתי את ה'גדולה' הגדולה. חוץ מזה שהתרחיש של העברת הודעות באמצעות אופנוענים נראה לי מופרך.

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

לדעתי, החמצת פה את הנקודה העיקרית:
לא מדובר על זודיאק (או סירה מהירה אחרת עשויה מחומר עם חתימת מכ"ם נמוכה) אחד - אלא על "נחיל" - הרבה מאד סירות כאלו, שתוקפות קבוצת קרב מכיוונים שונים.
ברור מאד שחלק יושמדו - אבל בל נשכח שמדובר בהתקפת התאבדות. זה ממש לא משנה לאירנים למשל אם יושמדו להם 20 או 200 סירות. העיקר שאחת או שתיים תצלחנה לפגוע עם מטען של נניח חצי טון חומר נפץ חזק בדופן של נומ"ט. זה אולי לא יטביע אותה -אבל יגרום לה נזק כבד בדומה ל"קול" שנגררה הביתה לשיפוצים.

התסריט שמגולגל בכתבה הנ"ל מפחיד יותר: שילוב של תקיפות התאבדות קומנדו עם סירות מהירות, ירי טילים נגד ספינות, תקיפות אוויריות בגובה נמוך, צוללות ננסיות, ועוד. אם כל הנ"ל מופעל במקביל על נומ"ט אחת - הסיכויים שלה לשרוד ולא להיפגע קשות יורדים דראסטית.

ההשערה האישית שלי היא שהתסריט של Van Riper נשקל, ואולי נמצא שהוא "לא סביר" במובן שלנא נראה אויב המסוגל לשגר התקפה מתואמת כזאת. אבל האם האירנים לא מסוגלים לכך? הצפון קוריאנים? הרוסים?
שים לב לתמונה של ה- B52 הטס מתחת לגובה נוןשאת המטוסים עצמה - וכך חומק מהמכ"ם שלה:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=302265

בל נשכח שהגנת הנומ"ט מבוססת על יכולות קבוצת הקרב שלה, ויש סימביוזה ביניהן. אבל שיטת ההצפה והרוויה יכולה להיות יעילה מאד נגד טכנולוגיות מתקדמות דווקא: על זה מבוססים טילים שמשגרים פתיונות, מערכות ל"א שמייצרות מטרות, מלטים טיפשים שמדמים מטרות, טנקים מדיקט, ועוד.

יכול מאד להיות שמערכות ההגנה של נומ"ט לא נבחנו בתרחישי קיצוןם מעין אלה כי מישהו חשב שזה לא סביר או פשוט לא העלה אותם על דעתו. אני מאמין שאם מישהו ינתח לעומקה את האסטרטגיה שהציג van Riper, הוא יגבש אסטרטגיית נגד, שתוביל אולי לפיתוח אמצעי לחימה חדשים וטקטיקות שנועדו לתת מענה לתרחיש מעין זה. למשל - ריכוז מסה של תותחים אוטומטיים מהירי ירי ומדויקים, שייירטו התקפה של נחיל כזה בעודו בשלב ההתקרבות שלו. או מערכת מסוג מצרר כלשהו שתכסה שטח ימי נרחב בפצצונות -להשמדת נחילים כאלו.

משום שכמות המידע שצריכה לעבור גדולה מדי והמידע לא מועבר באופן דיגיטלי. זה ממש לא מתאים לשום צבא מודרני שהוא, ובטח לא בשביל לסנכרן התקפה מוצלחת של נחיל ספינות. זאת הנחה לא מציאותית, זה הכל. כבר עדיף להעביר מידע בעזרת One-Time Pad - ואז אין לאוייב אפשרות לפרוץ את ההצפנה אלא אם יש לו גישה למפתח המקורי (בהגדרה מתמטית, זאת הצפנה חסינה לגמרי). זה לגבי העברת הודעות באמצעות אופנועים.


לגבי הנחילים אני חושב שאתה פשוט טועה. קיום נחיל יתגלה מהר מאוד על ידי מערכות ההגנה של קבוצת התקיפה - בין אם זה חיישנים אקוסטיים או מטוס התראה. אולי קשה להינעל על כלי מסויים, אבל קל לזהות את הנחיל עצמו.
נחילים כאלו מאוד רגישים לתקיפה או תקיפת פתע על ידי מסוק - אני לא מאמין שיש להם יותר מדי אמצעי הגנה כנגד מסוקים שחמושים בתותחים.

לגבי האמצעים שמלווים את הנחיל:

טילים נגד ספינות - כאן הסיפור בכלל בעייתי לתוקף. כמובן שאם מישהו מכניס את הספינה שלו לטווח טיל קרקע-ים לפני שצוותי התקיפה השמידו את רוב מתקני המכ"מ, הוא בבעיה. אבל בד"כ זה לא ככה. ולנחיל (אלא אם הוא מתוחכם ביותר) אין יכולת להכווין טיל קרקע-ים ששמשוגר מהחוף. צריכות להתמודד נגד מערכות Aegis ו Phalanx.

מטוסים ומסוקים בטיסה נמוכה - קשה לי להאמין שזה עדיין עובד כראוי נגד מטוסי התראה בעלי מכ"מ של 360 מעלות. כמובן שצריכות להתמודד מול מערכות Aegis ו Phalanx.

מיני צוללות - צריכות לעבור מתחם של גלאים אקוסטיים. כאן אולי טמונה סכנה יותר גבוהה.

מעניין אם למישהו יש יותר פרטים על מקרה ואן-ריפר ואיך הצי 'הושמד', כי קצת קשה לי לקנות את זה. במשחקי מלחמה הרבה דברים קורים, זאת לא הדמיה אחד לאחד עם תוצאות מדוייקות.

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

אתה קצת שבוי בקונספציות. כמויות גדולות של מידע דיגיטלי? ממתי צבא הפך לתלוי בזה עד כדי חוסר יכולת לתפקד?
היום שבו מפקד בצה"ל יגיד שהוא חסר אונים בגלל חוסר יכולת לקבל מידע דיגיטלי בכמויות גדולות הוא היום שבו אפשר יהיה לסגור את הבאסטה.
כרמה ממונה מעבירה פקודות למפקד זה יכול להתבצע בכמה משפטים - מטרה, משימה, כוחות חבירים (אם יש), גבולות גזרה ועוד כמה ירקות. מפקד שלא יודע מה לעשות עם פקודה פשוטה, מפות נייר ומודיעין שהוא מייצר בעצמו הוא מפקד לא מתפקד. אפשר להחליף אותו ישר בטירת האגם שתגיד לכל חייל ישר למוח מה צריכה להיות תגובתו לכל מצב.

מה הבעיה בלהעביר פקודות על אופנוע? מה הבעיה בלשלוח נחיל ס"גים לתקיפת נומ"ט בלי שלכל אחד יהיה מסלול מתואם ומוגדר מראש (ומופיע על הפלאזמה של המפקד בעזרת וזידיה, כמובן)?
זה לא מופרך בכלל. כל הצבאות בעולם עבדו כך, ורובם עדיין עובדים כך.

אני חושב שאתה טועה. לא שאני מזלזל באמצעים לא קונבנציונליים ופשוטים, אבל אני גם לא שותף ל"חגיגה הגדולה" סביבם כאילו האמצעי הכי פשוט יכול כל כך בקלות לנצח מערכות מתוחכמות.

זמן התגובה של שליחים עם אופנועים הוא מאוד נמוך והשיהוי בין הודעה להודעה הוא מאוד בעייתי עבור הרבה אופרציות. בוא נניח למשל (סתם) שלוקח לאופנוען להעביר הודעה 10 דקות נסיעה. בעשר דקות מיקום של נושאת מטוסים יכול להשתנות ב 5.6 קילומטרים (למשל). זה יכול לשנות המון עבור נחיל. שלא לדבר על כך שאתה בכלל לא יכול להעביר הודעות לכוחותיך במים ככה.

בקיצור, יש המון מגבלות. קל לזלזל באופנועים אבל באותה מידה קל לעשות 'רומנטיזציה' שלהם. אפשר הכל - אבל הרבה יותר קשה ואסור לשכוח את זה.

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

בכמה משתנה מיקום של שייטת שמקיפה נומ"ט ב-10 דק'? את השינוי הזה במיקום יכול נחיל של ס"ג וספידבואוטס לסגור בשתי דקות.
להעביר פקודות מבצע בעזרת אופנועים אפשר גם כשזמן הנסיעה הוא שעתיים. כל מה שצריך זה לבנות ולסנכרן שעון לחימה בצורה המתאימה. להעביר מודיעין טקטי בצורה כזו זה קצת קשה (למרות שגם בשעתיים שייטת נומ"ט לא זזה מי יודע מה) אבל אפשר לנהל מלחמות שלמות כשאת המודיעין מייצרים הכוחות שבשטח לעצמם ומניידים אותו בין מפקדה בשטח לכוחותיה באמצעות שליחים. זה עבד כך בעבר ויכול לעבוד בהווה.
אמנם טוב ויפה כשיש לכל קשר מ"מ פלזמה 42" על הגב שהמ"מ יכול לקבל עליה ישירות מהבור בקריה צילומי לווין תרמיים צבעוניים בוידאו כולל פיענוח וסימנים טקטיים של המחבל שנמצא מהצד השני של הבטונאדה, אבל צבא לא תלוי בדברים הללו כדי לעבוד.
למעשה, אני מאמין שבכל העימותים שארה"ב וישראל מפסידים בשנים האחרונות לאויב אין אמצעים להעברת מידע דיגיטלי בנפחים גדולים בין הפיקוד לדרג המבצע אבל עדיין הם מסתדרים עם אופנועים, נל"ן ופאקינג יוני דואר (בלבנון נעשה שימוש ביוני דואר).

אולי יפתיע אותך לדעת שחיזבאללה בנה במימון איראני רשת של סיבים אופטיים. זה לא סתם 'נל"ן'.



כמו שאמרתי - יש כמה דברים שאפשר להעביר עם אופנועים, אבל זה ממש לא פתרון להעברת מידע טקטי והרבה פעמים זמן התגובה הזה נדרש.

חוץ מזה (וגם כמו שאמרתי) יש פתרונות טכנולוגיים שלא ניתן לשבור את ההצפנה שלהם ולכן הם אמינים בדיוק כמו אופנוע (One-Time Pad, מפתח חד-פעמי).

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

יכולים להיות יעילים מאד.
KISS = Keep It Simple, Stupid - בלי לפגוע בכבודו של אף אחד מהנוכחים פה, ח"ו.
הצפה, רוויה- שימוש במספר רב של אמצעים פשוטים וזולים ליצירת איומים אמיתיים ומדומים במערכות הגילוי והשו"ב של היריב עד כדי נטרולו המעשי.

ולעניין הגנת הנומ"ט:
הנומ"ט נבנו לתרחישים של מלחמה עלמית אולי. או לתרחיש של שליטה במים במצבי שלום. הבאת כוחות ממקום למקום. לוחמה נגד צוללות. השמדת ציי אויב. פגיעה באתרי טילים וכו'.
הנומ"ט המודרני מעולם לא נבחנו בתנאי קרב אמיתיים, נגד אויב נחוש ומתוחכם.
מה שטוב למלחמה הקרה, או להפגנת שרירים - לא בטוח שטוב ללוחמה נגד נחילים, התקפות פתע של מטוסים בגובה נמוך, ללא כל התרעה מודיעינית, ועם התראה של שניות או דקות ספורות להתכונן.
ובדיוק בשל כך התסריט של van Riper מדיר שינה.

עוד לא נולד האייווקס שיכול לשבש נסיעה של אופנוע מנקודה א לנקודה ב.
עוד לא נולד האמצעי שיכול לשבש שיטות איתות פרימטיביות, יוני דואר, איתותי מורס בפנסים למשל, וכו'. כמה שיותר פשוט - כך יותר חסין.
והכי חשוב: יתרון חשוב של שיטת התקיפה בנחיל היא שכמות האינפורמציה הנדרשת לצורך ביצוע המשימה (המוגדרת!) אינה גדולה כלל וכלל. והפרטים בנחיל יכולים להסתנכרן מול המטרה תוך כדי תנועה אליה. הם לא חיבים כפי שציין קודמי מערכות פלזמה ופס רחב ושאר ירקות.
מספיק להם כיוון כללי. הפרטים בנחיל תוקף מסוים יכולים להפגין תלות הדדית חלשה, לקבל החלטות ושינויי משימה זמן אמת על פי המצב בשטח -ו הכל בלי שום צורך בהכוונה מרכזית שאותה ניתן לשבש או לחסום.

מפקד סירה מהירה כזו יכול לקבל פקודה כללית בנוסח: נוע לאזימוט X, חפש מטרת אויב כלשהי - והשמד אותה על ידי התקרבות מהירה והתנגדות התאבדותית בה.
זהו. כל יתר הפרטים ממילא נקבעים מאליהם: דלק? לא בעיה. זו משימה של טווח קצר.
חזרה? הוא לא ממש רוצה לחזור. זו התאבדות.
מודיעין זמן אמת? לא ממש צריך. אם הוא לא מוצא את המטרה שלו - הוא נסוג ומנסה להגיע הביתה, - ואז יוכל לנסות שוב. יש לו סבלנות.
איכות הצוות? יכולה להיות ירודה ביותר. אם בכלל צריך צוות למשימה כזאת. אדם אחד מאומן אימון בסיסי בסירה מהירה יכול להספיק.
פשטות. פשטות. פשטות.
הטבע מלמד אותנו שפרטים בנחיל יכולים להפגין התנהגות טיפשית למדי, חסרת תחכום. אבל הנחיל כולו מתנהג כחיית על בעלת אינטיליגנציה אדירה: החל מבניית כוורות אצל דבורים, ניווט, יצירת חלות דבש, טיפול בצאצאים, הגנה על הכוורת...וכו'. משימות מורכבות שדבורה פועלת קטנה אחת, ואפילו מלכה, לא מסוגלת להבין ו/או לבצע לבדה.
השמדת נושאת מטוסים היא משיה מורכבת מדי לאדם אחד.
אבל נחיל של כמה עשרות או מאות, שכל אחד מיומן בלעשות משימה שפציפית בצורה יעילה, והתזמור נעשה מראש בלי צורך בשליטה שוטפת - נחיל כזה יכול בהחלט לבצע משימה כזאת, ולו משום שגם אם הנומ"ט תפגין את שיא ביצועיה - יכול מאד להיות שמספרם של התוקפים מחד, והזמן שייקח לנומ"ט וקבוצת הקרב שלה לטפל בכל איום בנפרד יהיה גדול / ארוך מדי, ובחשבון אחרון - מס' פרטים מהנחיל יצליחו לחדור את מערכות ההגנה של הנומ"ט.
ובל נשכח שמדובר באויב (איראן) שמחפש הישג מורלי: שהטבעת/גרימת נזק ואפילו עצם התקיפה של נומ"ט הוא כבר נצחון כביר בעיניהם שאותו הם יכולים למנף בדעת הקהל של העולם המוסלמי.
שלא לדבר על האסון שתהיה הצלחה בתקיפה כזאת מבחינתם לעולם המערבי.

לגבי שיטת ההצפה/הרווייה:
טיל חץ אין פתרון בכלל נגד פתיונות. לא מזמן, כששאלו את אחד ממפתחיו מדוע זה כך, הוא ענה בתשובה שראויה להיכנס ל"שווה ציטוט" הבא: "אמרו לי לפתח טיל נגד טיל אחד - וזה מה שעשיתי".
דהיינו, החוכמולוג בעצם אומר לנו שפתיוונות זה הבעיה שלנו...אם יגיע ראש חץ אחד -הוא יירט אותו. תסמכו עליו...
ואם יגיע טיל אמיתי אחד + 10 פתיונות דומים להפליא? זבשנ"ו.
וזאת, בתמצית, החולשה העיקרית של הטכנולוגיה המערבית: היא רגישה מאד לשינוי יעדים, להצפה. לחריגים.
מערכות שלמות שעולות מילארדים נבנות לאיום ספציפי, כי זה מה שהמהנדסים יודעים לעשות הכי טוב.
הם יבנו טיל יקר מאד שיודע להפיל טיל רוסי זול מאד. אבל אז הרוסים יוסיפו עוד כנפון אחד לשלב הביות הסופי שיגרום לטיל לבצע תנועה ספירלית בצלילה אל המטרה (ממילא מדובר בטיל גרעיני - הדיוק לא ממש חשוב!| -והופ! על מערך ההגנה שווה כלום.
שלא לדבר על רגישות מערכות החץ למשל לפגיעה במכם שלו.
דומה כי אף אחד לא מקדיש מספיק זמן לשאלה האם כדאי לפתח מערכת שעולה מיליארדים, כשלאויב עולה בסדר גודל אחד או יותר פחות לשבש אותה כליל, או להפוך את תפקודה לבדיחה גרועה.

הזלזול שלך במהנדסים הוא לא במקום וגם הכבוד שלך לפשטות הוא לפעמים לא במקום.

עוד לא נולד האמצעי שיפרוץ הצפנה חד-פעמית (וגם לא יוולד, מתמטית) וגם לא נולד האמצעי שישבש מרחוק תקשורת על סיב אופטי (וספק אם יוולד).

ולענייננו - לגבי התקפה בנחיל של ספינה שנמצאת מרחק של 200 מייל ימי מהחוף, אתה צריך הרבה יותר מסתם פקודה של לנוע לכיוון X. כדי שנחיל יהיה יעיל הוא צריך להגיע באותו הזמן (פחות או יותר) ומכיוונים שונים, אחרת הוא לא ממש נחיל. פריטים בנחיל צריכים להסתנכרן איכשהו - ואם הם לא בטווח ראיה אחד מהשני, אז קל ליירט את התקשורת ביניהם.

אני לא נגד פשטות, אבל אני גם לא מוריד בפניה את הכובע מעצם היותה פשטות, כמו שלדעתי הרבה אנשים עושים.

שיטת ההצפה מתייחסת לכך שחימוש מונחה הוא לא זמין במיוחד. אבל תותחים או מקלעים על ספינות/מסוקים הם כלי מספיק זמין כדי ליירט נחילים והם גם כלי שנמצא בקבוצת תקיפה של נומ"ט בזמינות לא רעה בכלל.
ואגב, מתוך http://en.wikipedia.org/wiki/E-2_Hawkeye - מסוגל לגלות באופן סימולטני 20000 מטרות, לעקוב אחרי 2000 ולהכווין 40-100 בטווח 400 מייל. נראה לי שאתה צריך נחיל די גדול ומאוד מתואם בשביל זה...

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

ולגבי שיטת ההצפנה שציינת - ייתכן וזה יעבוד. או שלא. זה לא העניין כאן.
מה שחשוב שלא משנה איזו שיטת תקשורת תיבחר לבסוף - כמות המידע שיצטרכו להעביר במונחי bit/s למשל, תהיה זניחה למדי. ייתכן ובמהלך ביצוע הפעולה עצמה, בתלות במודיעין טוב על מיקום השייטת, לא יצטרכו מודיעין נוסף. למשל, ישדרו את הנ"צ ברדיו או בטלוויזיה האירנית...

היכולות שציינת של הוקאיי אם אכן אמיתיות מרשימות בהחלט...
השאלה היא אם הוא יהיה באוויר, ובכוננות מלאה בציוות מלא בעת מבחן.
וכנ:ל מערכות ההגנה של הנומ"ט.

קח תסריט למשל של תנועה בים סוער, בלילה. הנומ"ט ממקום אי שם שט לו בבטחה.
את המודיעין על מיקומו המדויק יכול להביא למשל מטוס נוסעים, או תצפית קרקעית או סתם כלי שיט, או צוללת ננסית. ומה מהות המודיעין הזאת? זה בסך הכל נ.צ. + אולי כיוון התנועה ומהירותה. זה הכל.

בשופי ובנחת הם יכולים לאכן את הנומ"ט - ולשלח אליה את הנחיל.
זה פשוט - ולפחות עד כאן, זה יעבוד.

מרגע שהתחילו בתנועה, סיכויי הגילוי עולים דרמטית עם קיצור הטווח אל השייטת.
כעת, מתצנהל למעשה מירוץ בין תהליכים מקבילים ועוינים: האם מהירות התנועה של הנחיל התוקף, ועוצמתה המירבית היעילה תספיק לגרום נזק משמעותי לשייטת לפני שזו תספיק להפעיל את מערכות ההגנה שלה - או לא?

van Riper ב- מיליניום צ'לנג' הוכיח אולי שלא...

ושים לב: בתרחיש אמיתי, יכול מאד להיות שלעיתוי התקיפה יכולה להיות משמעות קריטית.
כמו כן, האויב יכול לנפק גם פעולות הטעיה במקביל: למשל ירי טילי ים-ים או טק"ק מצרר (ואגב, מפקד משמרות המהפיכה אף התבטא במפורש לגבי האפשרות של תקיפת קבוצות הקרב האמריקניות בנשק מצרר חדש שפותח על בסיס שיהאב 3 , כך שלא מדובר בתסריט שאני המצאתי) או תקיפות מטוסים בגובה נמוך שיתגלו, ובעוד אלו עושים רעש ומהומה - הנחיל מתגנב.
ויכול להיות שילבו של הכל...רק הדימיון פה מגביל.
שים לב שיתרונה העיקרי של נומ"ט בתנאי הלוחמה במפרץ הפרסי נעלם כליל: היא לא יכולה להעלם במרחבי האוקיינוס. יש לה מרחב מצומצם מאד יחסית לתמרון -ורובו ככולו ניתן לצפייה ונצפה בפועל על ידי כוחות עוינים או סתם מוסלמים מאמינים...

האם תסריט של התגנבות נחיל כזה בתוך הרעש והמהומה והכאוס שתגרום התקפת טילי מצרר או מטוסים מנמיכי טוס סבירה יותר בעיניך?
אם כן - אתה יכול להבין מה מטריד את van Riper ומדוע הפסיקו לו את התרגיל והכריזו על הספינות שטובעו על ידו כעל refloated (-;

הבעיה בשיטת ההעברה היא לא רוחב הפס (כמאמר הביטוי המוצלח: Never underestimate the bandwidth of a station wagon full of backup tapes) אלא השיהוי (Latency) שהוא גבוה מדי בשביל להכווין טיל, למשל, והוא גם לא מספיק טוב למול קבוצה בתנועה.

כולנו קיבלנו תזכורת מה קורה כשמערכות הגנה של ספינה לא מופעלות. הנקודה היא שאני מאמין שלקבוצת תקיפה יש דרך יחסית פשוטה להתמודד עם תרחיש כזה. בהיעדר נתונים נוספים על מה באמת קרה ב Millenium Challange, קצת קשה לקדם את הדיון הזה.
אם פועלים לפי תו"ל הפעלה נורמלי של קבוצת נומ"ט (אליבא דלקסינגטון מצורף), תצפיות חוף לא יכולות לאכן נומ"ט ואפילו צוללת או סתם כלי שיט/טיס לא מסוגלים לעשות זאת לפני שיתגלו. כמובן, אם הן מתגלות אבל לא עושים נגדם כלום, או שמפעיל מסויים לא זהיר/מיומן מספיק, אז באמת יש בעיה. בתו"ל גם הספינה אמורה לנוע ככה שאתה צריך לעקוב אחריה באופן פעיל ולהכווין את הכוחות/טילים אליה שזה כבר הרבה יותר קשה לעשות בלי להתגלות (פליטה אלמ"ג).

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

-קשה לי להאמין שקבוצת קרב אמריקאית תעבור את מיצרי הורמוז בדרכה לתקיפות האירן.
בניגוד לעירק,לאירן קו חוף הרבה יותר ארוך ואפשר להגיע להמון מטרות באירן גם מהאוקיאנוס ההודי (מהים הערבי,ליתר דיוק).
-בניגוד לחיל הים הישראלי במלחמת לבנון השניה(למרבה הצער) הNAVY לוקח מאוד ברצינות את עניין האיומים הפוטנציאליים על הספינות שלו ועוד יותר ברצינות את המטרות שהוא תוקף. ז"א ,אחרי התקיפה הראשונית לא יישארו לאירן מכ"מים ימיים\אויריים ובשאיפה לא ספינות מלחמה\צוללות\מטוסים .
יש סבירות לא רעה בכלל שגם הנמלים הימיים יופצצו בצורה כבדה מאוד מה שיקשה,כנראה, לאסוף ולאחסן את סירות של הנחילים האלו בהמתנה ליום פקודה.
לאחר ההפצצה לא יישארו לאירן "עיניים" בים והנחיל יצטרך לעבוד מאוד קשה כדי לאתר אחת מספינות הקרב האמריקאיות,שלא לדבר על נומ"ט עצמה,במיוחד בים סוער,במיוחד הרחק מהחוף(על קצה טווח הפעולה של הסירות הנ"ל).
-האופציה היחידה של טקטיקת הנחיל הזאת להצליח תיהיה באמצעות מתקפת פתע .קשה לי לתאר תרחיש כזה,שוב,כי האמריקאים שומרים בקנאות על השטח הימי והאווירי סביבם,במיוחד ליד אירן.
-אבל,אופציה של תקיפת פתע תת מימית (ע"י צוללת ) נראית לי די ריאלית ,כי מדי פעם צצים דיווחים על צוללות שחודרות את מעטפת ההגנה של קבוצת הקרב (האחרון),
יש ספר נחמד של פטריק רובינסון שנקרא "הפיגוע הימי" שמדבר בדיוק על תרחיש זה.

ש:למה במכונית צרפתית יש הילוך קדמי?
ת: למקרה שהאוייב מפתיע מאחור.

לגבי הדיווח האחרון, אל תהיה בטוח שזה לא מכוון - כדי לקבל חתימות אקוסטיות ואלקטרומגנטיות של הצוללת.

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

אפשר לקבל חתימות מצוללת בלי לתת לה לעלות 5 מייל מנושאת המטוסים.ע"י צוללות אחרות,ע"י ספינות נצ"ל וכו' כו'.
אם זה לא משכנע אותך לך 24 שנים אחורה,ל 1984\3\21 , אותה נומ"ט (USS Kitty Hawk) מתנגשת בצוללת גרעינית סובייטית שהחליטה לעלות לפני המים בדיוק מתחת לגחון הנומ"ט.

ש:למה במכונית צרפתית יש הילוך קדמי?
ת: למקרה שהאוייב מפתיע מאחור.

אולי. ובכל מקרה יש הבדל בין שיגרה לחירום בעירנות של המפעילים (לפחות אני מקווה).

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

ומה קורה אם זה לא בעת מלחמה או התקפה?.

אם איראן מחפשת עוד הרפתקאות כמו עם החיילים הבריטים?, היא יכולה לדוגמא לטעון שנומ"ט אמריקאית נכנסה לשטחה הימי, ולשלוח כזה נחיל..
ידוע שלאיראן יש ספינות יחסית קטנות ומהירות, אם אני לא טועה כל אחת עם 4 טילים כמו ששוגרו על ספינת הסער 5 במלחמה, מה קורה אם היא שולחת עשרות כאלה? במכה הם משגרות עשרות טילים מטווח של כ-120 ק"מ(הטווח המוצהר של הטיל אם אני לא טועה), האם מערכת ההגנה של הנומ"ט תהיה מסוגלת להתמודד עם עשרות טילי ים ים במכה? קשה לי להאמין.

בניגוד לס"ג עם חיילים נומ"ט לא תתקרב לטווח ה-12 מייל מהחוף (שטח ריבוני עפ"י הגדרות בינלאומיות).אין שום סיכוי.
לא יודע אם יש לאירן כמה עשרות סטי"לים,וגם אם כן,עדיין צריך לעבור כמה משחתתות אמריקאיות בדרך לנושאת המטוסים.שלא לדבר על הכנף האווירית שללא ספק תוקפץ,כשהאמריקאים יגלו יציאה של עשרות סטי"לים מהבסיס שלהם.בשביל לירות טיל מונחה מכ"מ (לא GPS,שעד כמה שאני יודע אין לאירנים טילי ים-ים כאלה) צריך להיות ציון חיצוני כלשהו.(מסוק\מטוס\whatever).הסיכויים שלו לשרוד בסביבת קבוצת הקרב אפסיים.
אגב,דווקא טווח ירי גדול כמו 120 ק"מ מהמטרה שהאירנים יצליחו לזהות (כנראה לא הנומ"ט,שממוסכת ע"י קבוצת הקרב ) יאפשר לאמריקאים להפיל הרבה מהטילים לפני שיצליחו לרכוש את המטרה שלהם.הרבה יותר מסוכן תרחיש ירי מטווח קצר-כמו אח"י חנית למשל,שעד שהצוות הבין מה הולך, הטיל כבר היה בדופן.

ש:למה במכונית צרפתית יש הילוך קדמי?
ת: למקרה שהאוייב מפתיע מאחור.

זוכרים את הרומן "סערה אדומה עולה" של קלנסי? הוא מתאר שם באופן מעולה התמודדות של קבוצות נושאות מטוסים עם טילי שיוט והתקפות מוטסות.

אבל פרט לכך, נומ"ט היא כלי השייט המוגן ביותר בעולם. היא אונייה של מים פתוחים. להכניס אותה לתוך מייצרי הורמוז, במקרה שצריך לתקוף את איראן, זאת טעות פאטאלית. רוחב של 30 ק"מ? התאבדות.

ואף אחד לא הזכיר את המוקשים הימיים שלאיראן יש טונות מהם.

לקלנסי יש כמה וכמה ספרים שמדברים על הנושא (ואפילו מדריכים מצוינים).

לא זוכר איפה, אבל הוא כותב כי "נושאת מטוסים מקרינה בועה שבה שום דבר לא חי אם היא רוצה במותו" (ציטוט ממש לא מדויק). זה הרעיון הבסיסי - קבוצת הקרב של נושאת מטוסים אחת היא פוטנציאל שליטה ימית (ואוירית, ואפילו יבשתית) רציני ביותר. מספיק שמקרבים דבר אחד כזה ליד אירן, והרמז ברור.

הנה מפה נחמדה דרך-אגב, של הטווחים של טיל ה-Sunburn וה-Silkworm במפרץ הפרסי:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.stratfor.com/images/middleeast/map/Persian-Gulf.jpg]

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

בו ננסה לסכם את כול האיומים שהאירנים יכולים לעשות לנומ"טים אמרקאים שמשיטים במפרץ הפרסי. אני מתעלם מכול איום שהסינים הרוסים או כול מדינה אחרת יכולים לעשות.

לדעתי יש שלושה איומים עיקרים:
הראשון טילי חוף ים בעוד שלטילים התת קולים כדוגמת ה-C-802 יש פתרון טוב בצורת משחתות האיגיס. לטיל SUNBORN אני בכלל לא בטוח שיש מענה טוב. הטיל הזה כבר נדון בפורום הזה בעבר ומהירות השיוט שלו שהיא פי 2.5 ממהירות הקול מציבה אתגר שאני לא בטוח שיש למישהוא פיתרון טוב עבורו. האסתרטגיה העיקרית להתמודד מולו היא לא להיות בקרבת החוף האירני ובמהלך מלחמה ראשון לנטרל את כול מכמי החוף. דבר שלא יתכן במקרה של תקיפה ראשונה של האירנים.
השני צוללות, לאירנים 3 צוללות מסוג KILO שהם צוללות דיזל שקטות. קשה לי מאוד להאמין שהם יצליחו להתקרב לנומ"ט בלי שהם יושמדו קודם.
השלישי התקפה של כול כלי הטיס של חיל האוויר האירנים אשר מסוגלים לשאת טילי שיוט נגד ספינות. פה יכול להתרחש תרחיש בדומה להתקפה שקלנסי תיאר בספר סערה אדומה עולה. אם הם יצליחו לשגר הרבה טילים בו זמנית ולהציף את המירטים של האגיס.

שאר המקרים והתרחישים נשמעים לי דימיונים במקרה האירני. כמובן שהם ינסו למקש את המיצרים אבל יש דרכים וספנות בקבוצת הקרב שיכלה לטפל באיום זה.

"השני צוללות, לאירנים 3 צוללות מסוג KILO שהם צוללות דיזל שקטות. קשה לי מאוד להאמין שהם יצליחו להתקרב לנומ"ט בלי שהם יושמדו קודם.".

אישית, ואני די הדיוט בתחום, קשה לי להאמין שהאירנים מסוגלים להוציא את הצוללות לים מבלי להטביע אותן. אני נוטה לא לזלזל בחברינו האירנים, אבל בתחום הצוללות הם יותר מחלשים (מאיפה הם משיגים חלקי חילוף?).

+טכנאים והכשרה מרוסיה

האם אפשרי שארה"ב פשוט תפרוק את כוחותיה במקום יחסית בטוח יותר ומשם היא פשוט תוביל אותם בדרך קרקעית לכיוון איראן?

הסרט פיתנה - סרט חובה על סכנת האסלאם!
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון - מיליוני אנשים כבר צפו בו! העבירו לכל חבריכם!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דג עם מאג האם אפשרי שארה"ב פשוט תפרוק את כוחותיה במקום יחסית בטוח יותר ומשם היא פשוט תוביל אותם בדרך קרקעית לכיוון איראן?

עירק ידידי , איחוד האמירות היא גם אפשרות טובה לפריסה של חייל אוויר(מפציצים , חמקנים) אבל ספק אם ישתפו פעולה
(:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דג עם מאג האם אפשרי שארה"ב פשוט תפרוק את כוחותיה במקום יחסית בטוח יותר ומשם היא פשוט תוביל אותם בדרך קרקעית לכיוון איראן?

אבל לא הייתי קורה לזה "תוביל". מה שהאמריקאים לא יחליטו לעשות, צבאם יצטרך להיות בכוננות שיא בעיראק.

מבחינת הגנה- נומ"ט מוגנת טוב בהרבה מבסיס קרקעי על פני האדמה.
היתרון היחיד של בסיס קרקעי הוא עלות- נגד אויב בעל יכולת תקיפה מוגבלת, זול בהרבה להפעיל 70 מטוסים משדה תעופה ולא לשלוח כוח משימה של נושאת מטוסים.

למי ששכח, אפגניסטן נמצאת בדיוק בצידה השני של איראן, כך שאיראן נמצאת בין אפגניסטן לעירק.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.homepagez.com/pakhistory/Middle-East-map.gif]

העניין עדין יותר:

תיאורטית, ארה"ב יכולה לגייס מילואים, להכריז על גיוס חובה, להפיל את השלטון הקים ולהציב שם צבא כיבוש. ברור גם שלא חסרים לארה"ב בסיסים באזור.
מעשית, ברור שארה"ב לא תתחיל בכוונה מלחמה שתכלול אלפי אבדות אמריקאיות.
אגב, זו בדיוק הסיבה למה נשק גרעיני איראני כ"כ מדאיג את ארה"ב: כי הוא יכול להרוג אלפי חיילים אמריקאים. לא יותר, אבל זה מספיק.
הבעיה עם בסיסים קרקעיים במפרץ/ אפגניסטאן היא שהם מוגנים פחות מנומ"ט. וכמובן- מחייבים אישור המדינה המארחת לפעולה מהם..

שטות לבד-הן מוגנות בצי שלם של ספינות תקיפה וסיור קטנות וספינות שנועדו שלא יירטו אותם-ספינות נ"ט.

עד עכשיו באמת שחכתי מאפגנסיטן שגכם שם נמצאים הרבה כוחות אמריקאים, וגם בעירק ואירן באמצע, עכשיו באמת האירנים בצרות אם האמרקיאים יתחילו בפצצה כבדה מהאוויר, אירן תמצא ב2 חזיתות, ואז כניסה קרקעית של שריון וחיר, האמרקיאים יספגו המון אבדות אבל מה לפחות נפטר מהמשוגע הזה.

אין לך שמץ מה יהיו התוצאות בסוף המלחמה הזאת.
תקיפה אמריקאית באירן וכאוס איראני בדומה לנעשה בעירק יכולים להביא למשל לנסיגה אמריקאית רבתי מאפגניסטן, עירק וכו'- ובסופו של דבר עלולים לקום שם משטרים קנאים ומאוד לא אוהדים לישראל.

חוץ מזה שאלה- למישהו יש מושג כמה "ימי תעופה" יש מעל אירן (מבחינת מזג אוויר וראות נקיה- לא יודע מה המושג הרלוונטי המדויק), ודייק- באיזה חודשים בשנה יש הכי הרבה ימים כאלה?