מי באמת אשם כאן? נהגת שהאטה את המהירות במהלך נסיעה ומשאית פגעה בה מאחור, הורשעה בנהיגה רשלנית שגרמה למות חברתה ולפציעת שתיים נוספות. נהג המשאית הפוגעת, בעל 63 עבירות תעבורה, לא הועמד כלל לדין.

הנהגת, שרון לביא, בת 35, ממושב אורה, נהגה בכביש החוף כשאיתה ברכב שלוש מחברותיה. במחלף פולג התנגשה בה משאית מאחור. בתאונה נהרגה אסתר שוקרון, בת 37, ולביא ושתי הנוסעות האחרות נפצעו.

בעקבות התאונה הוגש לבית המשפט לענייני תעבורה בנתניה כתב אישום נגד לביא, בו נטען כי כאשר התקרבה למחלף פולג בנתיב האמצעי, היא חלפה על הכניסה לנתיב היציאה למחלף, ואז הגיעה לאי תנועה ולפתע האטה וסטתה ימינה במטרה לעלות על נתיב היציאה. נהג המשאית, שנסע בנתיב הימני, הבחין במכונית שסטתה לנתיבו, מטרים ספורים לפניו, סטה ימינה ובלם בלימת חירום כדי להימנע מהתנגשות. אלא שבשל האטת הרכב הפרטי, פגעה בה המשאית ועצרה על גדר ההפרדה.

ללביא יוחסו בכתב האישום עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית ונהיגת רכב ברשלנות.

לאחר שמיעת הראיות בתיק, זוכתה לביא מכתב האישום. בית המשפט קבע בהכרעת הדין שהתאונה אירעה בנתיב הימני ולא עקב סטייתה של לביא מהנתיב האמצעי לימני. בית המשפט קבע עוד כי לא נשללה האפשרות הסבירה שהתאונה אירעה בשל אי שמירת מרחק על ידי נהג המשאית.

אלא שבעקבות הזיכוי ערערה המדינה על הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שקיבל חלקית את הערעור וקבע כי אלמלא היססה לביא באשר לדרך נסיעתה והאטה כתוצאה מכך את מהירות הנסיעה, לא היתה מתרחשת התאונה. גם בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על נהג המשאית וקבע שאין לשלול את האפשרות כי הוא תרם ברשלנותו להתרחשות התאונה כשלא שמר מרחק ונסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך.

בעקבות קבלת הערעור הוחזר התיק לבית המשפט לענייני תעבורה להמשך ההליכים. בדיון טענה התובעת, עו"ד אפרת מייקין, כי לביא וחברותיה לא ידעו בוודאות אם הן צריכות לעלות למחלף ולביא היססה, האטה ובשל כך נכפתה התאונה על נהג המשאית. התובעת ביקשה לגזור על לביא שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רשיון לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי וקנס כספי.

סניגורה של לביא, עו"ד דוד גולן, טען כי בית המשפט קבע שנגד נהג המשאית הוצא צו פסילת רשיון ל-90 יום וכי למרות שהוא נוהג רק שש שנים, יש לו כבר 63 הרשעות קודמות, מה שמצביע על נהיגה מסוכנת.

"אני תמה כיצד התביעה לא הגישה כתב אישום נגד הנהג, למרות הרמז הברור מבתי המשפט לגבי רשלנותו", אמר עו"ד גולן, וציין כי אם היתה רשלנות מצד לביא, מדובר ברשלנות ברף הכי נמוך שאפשר ואילו הרשלנות של הנהג שלא שמר מרחק ונסע מהר, היא גבוהה. לביא אמרה בבית המשפט: "מאוד קשה לי להאמין שאני אשמה, אבל מאחר שבית המשפט קבע שאני אשמה, אני מקבלת את הדין ומקבלת כל עונש שיוטל עלי, רק מבקשת להתחשב בי ובילדיי".

בגזר הדין קבעה השופטת, רבקה בן יששכר שוורץ, כי "בית המשפט ער לכך שהסיבה להאטת מהירות נסיעת הנאשמת נודעה בדיעבד ונהג שנוסע מאחור חייב לקחת בחשבון האטת רכב, תהיה הסיבה אשר תהא".

השופטת החליטה להקל בעונשה של לביא וגזרה עליה שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,800 שקלים, שלילת רשיון למשך שנתיים ופסילת רשיון על תנאי למשך שלושה חודשים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3040500,00.html

(מיד אחרי שיצאה מאי תנועה ונכנסה לפני משאית נוסעת)
פרט שולי

החכמה, לא מספיק שחתכה אותי אלא גם החליטה לבצע בלימה פתאומית כי ראתה חניה פנויה.
אולי העיתונאי שכתב את הכתבה הזאת לא יודע, אולם אי אפשר לשמור מרחק מנהג שבדיוק עבר לנתיב שלך.

התביעה המשטרתית יוצרת שיאים חדשים!!

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

בעקבות התאונה הוגש לבית המשפט לענייני תעבורה בנתניה כתב אישום נגד לביא, בו נטען כי כאשר התקרבה למחלף פולג בנתיב האמצעי, היא חלפה על הכניסה לנתיב היציאה למחלף, ואז הגיעה לאי תנועה ולפתע האטה וסטתה ימינה במטרה לעלות על נתיב היציאה. נהג המשאית, שנסע בנתיב הימני, הבחין במכונית שסטתה לנתיבו, מטרים ספורים לפניו, סטה ימינה ובלם בלימת חירום כדי להימנע מהתנגשות. אלא שבשל האטת הרכב הפרטי, פגעה בה המשאית ועצרה על גדר ההפרדה.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חוק לגבי פגיעה מאחור וחובת שמירת המרחק הוא מאוד ברור. וכן, אפילו אם נהג מחליט לפתע, בכביש מהיר, בלי שום סיבה נראית לעין לעצור, אתה עדיין חייב לשמור ממנו מרחק על מנת שלא לפגוע בו.

אולם אין באפשרותך, לא משנה כמה תנסה, לשמור מרחק ממכונית שבדיוק עברה לנתיב שלך והחליטה לבלום (מכל סיבה שהיא).
אתה מוזמן לנסות את מה שאותה נהגת עשתה בטסט ולראות באיזו מהירות תקבל "נכשל".

במקרה דנן אכן לא היתה משמעות ל"אי שמירת המרחק" מצד המשאית הפוגעת, כשם שמי שנכנס במהירות חוקית לצומת פנויה באור ירוק ומתנגש בצידו של רכב שבא משמאל במהירות - או מי שנסע ב25 קמ"ש וקפץ לו הולך רגל לאמצע הכביש - אינם נשפטים על אי שמירת מרחק.

התנהגות כזאת היא הרעה החולה של נהיגה בכבישי ישראל. כאשר אתה מקפיד לשמור מרחק חוקי - יחתוך אותך איזה אדיוט בעקיפה, או, גרוע מכך, מישהו שלא שם לב שהגיעה היציאה שלו ומעדיף לסכן את חייו (וחייך) מאשר להסתובב ביציאה הבאה.

אבל לשופטים לענייני תעבורה יש המון תיקים/נודניקים על הראש, ובד"כ הם יבחרו בלשון החוק במקום לשפוט את המצב לגופו.
הכרתי מקרה שבו מכונית שהשתלבה בצומת לא מרומזר זכתה במכונית שבאה מהצד ונמעכה לתוך חרטומה, והאשמה הוטלה על המכונית הנפגעת, כאשר עצת נציג הביטוח היתה: "אם המכונית הנפגעת הייתה נכנסת לצומת במהירות גדולה יותר, והיתה נפגעת בחלק האחורי - הרי שזו היתה נחשבת אשמת הפוגע" = עוד מקרה בו לשון החוק עומדת לצד הנהג הלא אחראי.