 |
26-04-2007, 14:47
|
 |
מנהלת אמצע החיים | אני? אני מסיפור אחר...
|
|
חבר מתאריך: 01.11.03
הודעות: 5,211
|
|
|
תנועות הנוער, מאיפה באו? ספרו לנו על תנועת הנוער שלכם.
כולנו באים מתנועות נוער שונות, בעלות אידיאולוגיה שונה, לבוש שונה, סמלים שונים.
באשכול הזה נרצה לשמוע מכם על תנועות הנוער השונות שלכם – רקע היסטוריה, אידיאולוגיה, ערכים, אופי פעילות, תחומי עניין.
אך לפני כן, קצת על הרקע המשותף של תנועות הנוער בארץ ישראל.
תנועות הנוער בארץ ישראל
תנועות הנוער מהוות את המסגרת הגדולה ביותר לחינוך בלתי-פורמאלי בארץ ולהן תפקיד חשוב בעיצובו. התנועות השונות מקיפות מעל 150,000 חניכים, מכל רחבי הקשת הפוליטית והחברתית בארץ.
תנועות הנוער הציוניות בארץ-ישראל שיחקו ומשחקות תפקיד מכריע בהתיישבות, בעיקר במסגרת גרעיני נח"ל, בהיאחזויות, במושבים ובקיבוצים.
מפקד תנועות הנוער שערך משרד החינוך בסוף 2005 העלה שבתנועות הנוער בישראל רשומים כיום כ-150 אלף חניכים. תנועות הנוער המובילות מבחינת מספר חניכיהן הן:
"הצופים העבריים"
"הנוער העובד והלומד"
"בני עקיבא"
"בנות בתיה"
"השומר הצעיר"
"עזרא"
"הצופים הערביים"
"האיחוד החקלאי"
"המחנות העולים"
"מכבי צעיר"
"הנוער הלאומי"
לתנועות היסטוריה ציונית ארוכה, בארץ ואף באירופה שבה היווה קיומן מרכיב מרכזי במהלכים ההיסטוריים שהביאו להקמתה של מדינה ישראל.
תנועת הנוער הראשונה שקמה בארץ ישראל עצמה הייתה תנועת הצופים, תנועה א-מפלגתית שהוקמה ב 1919 על ערכי תנועת הצופים העולמית.
אל התנועה הצטרפו בהמשך גם חברי תנועות אחרות מארצות הגולה שבחרו באידיאולוגיה ה א-פוליטית של התנועה והביאו עמם את ערכיהם. אך מעבר לכך, רוב תנועות הנוער הקיימות היום קמו במקור בארצות הגולה.
איך קמו תנועות הנוער היהודיות?
תנועות הנוער היהודיות הראשונות קמו בגרמניה ובפולין. הרקע להקמתן קשור בכך שנערים ונערות יהודיים לא הורשו לקחת חלק בפעילות תנועות הנוער הגרמניות.
בהמשך, וגם תחת השפעת השינויים המדיניים, פיתחו תנועות הנוער היהודיות הווי ותכנים תרבותיים ורעיוניים שהיו מבוססים על מסורות יהודיות ושביטאו את המצוקה היהודית.
עם עליית הנאצים לשלטון נדחה הנוער היהודי אל מחוץ למסגרת בה גדל, אל מחוץ לתרבות שהחשיב כשלו.
הדחייה הייתה מלווה בהתעללות בבית הספר ובתקשורת, שהציגה את היהודי באופן שלילי.
בנסיבות אלו הפכו תנועות הנוער היהודיות למקום מקלט לבני נוער פגועים אלו, ואף למקור להזות ערכית חדשה, המושתתת על ערכי יסוד אנושיים.
לתנועות הנוער בגרמניה ובמזרח אירופה בכלל, היה תפקיד חשוב בעיצוב הן של דמות חבר התנועה ומסגרת התנועה והן בקו המנחה להתנהגות כלפי חוץ.
תנועות הנוער היהודיות הראשונות הושפעו לא מעט מן הפורמט האירופאי של תנועות הנוער, אולם הושפעו גם רבות מן הערכים היהודיים של התרבות היהודית-אירופאית של אותה התקופה.
תנועות נוער אלו, שהודרכו ע"י צעירים, פיתחו הווי יחודי שהוציא אותם מן המסגרת הסגורה של התחום היהודי ופנה כלפי חוץ – לטבע, לספורט, למוזיקה ולמפגשים בין המינים. אך מעבר לכך, משמעות התנועה התבטאה בעיקר בחיפוש אחרי מהות יהודית ואנושית שתתאים לרצנו של הנוער בשינוי, ורצונו להיות זה שעושה את השינוי.
כלל, לא לקחו אל עצמן תנועות נוער אידיאולוגיה פוליטית מובנית מראש, אלא בנו לעצמן את האידיאולוגיה שלהן תוך ספיגת רעיונות ממקורות שונים שהתגבשו יחד, ובמשך הזמן גם פיתחו הזדהות עם תנועות פוליטיות וחברתיות.
עם התגבשותן קבעו תנועות הנוער מסלולי חינוך שהותאמו לשכבות הגיל השונות. בוגרי התנועות יצאו להכשרה בקיבוצים ושם הוכשרו לקראת עליה לארץ.
רבות מן התנועות כבר היו קשורות בשלב זה עם תנועות קיבוציות בארץ שתאמו את הרקע האידיאולוגי שלהן, וכך לאחר העלייה פנו חבריהן ישירות אל הקיבוצים הללו.
כך נוצר בקרב התנועות היהודיות דפוס חדש של תנועת נוער, השונה מן המקור האירופאי: לא מסגרת המסתיימת עם סיום הנעורים, אלא מסגרת לחיים משותפים, בעלת הווי, ערכים ויעד מוגדר.
מאחר שלפי התפיסה הזו עומדים החיים האמתיים להתחיל רק עם העלייה לארץ, כך ששלבי ההכשרה והחינוך בגולה היו רק שלב הקדמה, לא מצאו התנועות עניין בלקיחת חלק במציאות הפוליטית והחברתית בארצות הגולה.
מכיוון שלפי התפיסה הזאת עמדו החיים המלאים להתחיל רק עם עלייה לארץ ולרבים רק עם הצטרפות לקיבוץ, היו שלבי החינוך וההכשרה בגולה רק בבחינת שלב הקדמה לעיקר.
בשלב ההוא נרתעו התנועות הללו בדרך כלל ממעורבות פעילהבמציאות הפוליטית והחברתית בארצות הגולה.
תנועות הנוער היהודיות תחת הממשל הנאצי
הממשל הנאצי התיר לתנועות הנוער היהודיות להמשיך ולהתקיים, בעיקר מכיוון שראה בעידוד ההגירה לארץ ישראל מטרה טובה.
הממשל הורה לכנס את כלל התנועות לארגון גג בשם "החלוץ" ופיקח עליו באופן צמוד, אבל המשיך להתיר את עידוד העלייה, ובכללו גם חוות הכשרה ציוניות.
תחת שלטון הכיבוש הגרמני היו תנועות הנוער היהודיות מסגרת חשובה בפעילות היהודית בארצות אלו, ובהמשך גם היוו גרעין מרכזי בתנועת ההתנגדות היהודית.
תנועות הנוער היהודיות בשואה
עם פרוץ המלחמה החל פרק חדש בקיומן של תנועות הנוער היהודיות.
בחודשים הראשונים סבלו מהתפרקות המסגרות בעת שהשליחים מארץ ישראל חזור לארץ וראשי תנועות הנוער, כמו ראשי המפלגות והמוסדות היהודיים, יצאו מן הערים הגדולות.
אך בניגוד לאחרונים, החליטו תנועות הנוער להחזיר חלק ממנהיגיהן אל השטח הכבוש, על מנת לשקם את התנועות ולארגנן באופן מחתרתי.
כבכל גוף מחתרתי, השתנה אופי הפעילות של תנועות הנוער, אך בניגוד לגופים הפוליטיים הצליחו תנועות הנוער לשמר את ייחודן, ובתוך הכאוס פעלו במרץ, הקימו מסגרות לימוד כתחליף לבתי הספר הסדירים, וכן סמינרים, כינוסים ופעילות רעיונית.
הן הקימו רשת של שליחים (בעיקר נערות) שיצאו לגטאות הסגורים והמנותקים וכך שמרו על אופי התנועה כמודרכת בידי גוף מרכז.
עתה נטשו את מנהגם לא לקחת חלק בחיים החברתיים והחלו התנועות לקחת חלק בתחומי החיים במחתרת הגטו.
עם זאת, עדיין לא היוו את הגורם המוביל בהתנגדות היהודית, אלא רק שאפו לינוך הנוער ולהכנתו לעתיד הצפוי לו לאחר המלחמה.
דבר זה השתנה עם השינוי הכללי באשר לגורל היהודים בשלטון הכיבוש הגרמני.
עתה, עם תחילת המאורעות, הביטו מנהיגי תנועות הנוער קדימה באופן מפוכח ומתוך אינטואיציה צפו את העתיד לבוא, בעוד אנשי המפלגות והיודרנט עדיין רואים במאורעות אירועים מקומיים שלא נוגעים להם.
עתה קמו והנהיגו את נס ההתנגדות, לא כסיכוי להצלה אלא כצעד שיש לנקוט למול אובדן סיכויי החיים והצהרה מצד היהודים המאורגנים המאמינים בעתידם ובעתיד האדם החופשי.
היודרנטים ואנשי המפלגות הוסיפו להאמין כי יש לנקוט בפעולות "יעילות" שיציגו את ערך היהודי בעיני הגרמנים (אשר בחומרת מעשיהם טרם הכירו), ואילו אנשי תנועות הנוער דגלו המאבק.
הבדלי גישות אלו הביאו ללא מעט מלחמות פנימיות בתוך הגטאות.
היעדר פעולה מגורמים אחרים לקחו על עצמן תנועות הנוער לכוון את מהלך האירועים, להפיץ את ההתנגדות ולקיים את התקשורת עם גורמי חוץ, בניסיון לקבל סיוע, ולמעשה הנהיגו את ההתנגדות הפעילה למעשי הזוועה.
ובינתיים בארץ
בינתיים בארץ הלכו התבססו תנועות הנוער השונות.
העולים חברי התנועות השונות מחזקים את היכרותם עם הארץ ומתרגלים אליה, ותוך התיישבותם העובדת ממשיכים לפתח את רעיונות התנועה עמם הגיעו, ובכך מפתחים את פעילות התנועה בארץ ומצרפים אליה עוד ועוד בני נוער מנערי הארץ.
תנועת הצופים הישראלית מבססת אף היא את חזקתה בקרב בני הנוער. התקופה היא תקופת הישוב, וחשיבותן של תנועות הנוער נתפסת בעיקר בכך שהן מספקות חלוצים מגשימים לשירות ההתיישבות העובדת (רבות מן התנועות מוציאות את בני הנוער שלה להכשרות או לשנות שירות חקלאיות עם תום הלימודים) ובכך מהווים גורם חשוב ומכריע בהתפתחות הישוב היהודי בארץ ישראל.
עם זאת, לא רק על ההגשמה הושתתו תנועות הנוער, אלא גם על ערכיהן, על חינוך הנוער, על הכנתו לחיים ציבוריים לאומיים, על חינוכו למעורבות ולהתחייבות.
ובעוד מלחמת העולם השנייה בעיצומה, וגייסותיו של רומל מתקרבים לשערי הארץ הוציאו המוסדות הלאומיים צו גיוס, והכשרות שלמות של תנועות נוער היו ל'הכשרות מגויסות' והצטרפו לפלמ"ח, ובכך היוו גם בסיס-כח לצבא המגן על ארץ ישראל.
והיום?
תנועות הנוער, כאז וכן היום, מושכות אליהן את בני הנוער המעוניינים לשנות.
כאז כן היום קיימים סניפים של התנועות גם ברחבי העולם, והם מונהגים ומבוססים מתוך הנהגת תנועות הנוער בארץ.
אם הדגש בעבר היה על הצד ההתיישבותי של הפעילות בתנועה, הרי שהיום הדגש הוא על הצד החינוכי חברתי.
שנות השירות עדיין כאן, אבל רובן אינן עוד חקלאיות אלא חברתיות, ובמסגרתם מסייעים בני הנוער במוקדי מצוקה וצורך לחברה הישראלית.
הערכים החברתיים של מעורבות חברתית, מחוייבות לאומית ואישית וערכי התנהגות אנושיים.
דגש ניתן על פיתוח תנועות הנוער, על הקמת סניפים חדשים ופיתוח הערכים הקיימים.
אמנם תנועות הנוער השונות שונות באופיין ובתפיסותיהן, בלבוש ובסמלים, אך לכולן משותפים הערכים החברתיים והאנושיים, שנוצרו עוד בימי המצוקה באירופה, מלווים את התנועות עד היום, ומקנים לחניכיהן את ערכי הנתינה, המחוייבות והמעורבות.
עד כאן ההיסטוריה המשותפת לכל תנועות הנוער.
ועכשיו, בואו וספרו לנו מעט על תנועת הנוער שלכם...
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
), שהיה אחד מהצירים של הקונגרס הציוני ופיתח את "יהדות השרירים":
מצב כלאיים
