צוות חשאי ומיוחד שהקימה הממשלה, ממליץ על הבאת מאות עובדים מחו"ל שיתפעלו את הנמלים בזמן שביתה. לדברי מקורות המקורבים לנושא, מדובר בהחלטה שיש לה השלכות לא רק על הנמלים אלא על מדינת ישראל. ההצעה הונחה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. ואולם בשל אופיה של ההצעה, אומרים המקורבים לעניין, ובעיקר האפשרות כי ישראל תיחשף ללחצים בינלאומיים אם תבצע צעד זה - האפשרות הסבירה היא שמזוז לא יאשר אותה.

הצוות החשאי, המשותף למשרד האוצר, למשרד ראש הממשלה ולרשות הנמלים, בחן בשבועות האחרונים את הנושא. מסקנתו: הצעדים האפשריים להתמודדות עם השביתה הם מוגבלים ובעיתיים.

במשך השנים הציעו הגופים העוסקים בנמלים - בין היתר משרדי הממשלה, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, איגוד המשתמשים בהובלה הימית ולשכת הספנות - שלל רעיונות לפתרון בעיית השביתות הרבות בנמלים. כמה מהן נדחו על הסף, כגון עבודה נוסח נמל צ'יטאגונג בבנגלדש, שם סאוורים גברתנים מעמיסים על כתפיהם את תכולת הספינות.

גם הצעות אחרות התבררו כרחוקות מלתת פתרון. אחת מהן היא שימוש במספנות ישראל כרציף פריקה וטעינה. מדובר ברציף הנמצא בבעלות פרטית ומשמש לטיפול, תיקון ובניית אוניות. הבעיה הגדולה של מספנות ישראל היא השטח הקטן של הרציף. רק שלוש עד ארבע ספינות לא גדולות יכולות לפרוק במספנות במקביל. בנוסף אין למספנות מנופי צובר ומנופי גשר לפעילות בהיקף נרחב.

אפשרות נוספת שנבדקה לא פעם והתבררה כבעייתית ליישום היא תובלה אווירית. ראשית, עלות המשלוחים גבוהה עשרות מונים לעומת הובלה ימית. שנית, אין בנמצא כלי טייס גדולים במספר מספיק.

בשביתה הקודמת היה ניסיון לא מוצלח להשתמש במעברים היבשתיים דרך נמלי אלכסנדריה ופורט סעיד במצרים ונמל עקבה בירדן. הניסיון היה לא מוצלח בלשון המעטה. ההיקף, הזמן, העלות והקשיים הלוגיסטיים והביורוקרטיים התבררו כמכשול.

אחד הרעיונות הלוחמניים הוא השתלטות על נמל היובל באשדוד. מדובר ברציף המודרני ביותר במדינה. אבל הסבירות כי תתבצע השתלטות בכוח על הנמל נמוכה כמו האפשרות שחיילי צה"ל יתפעלו את הנמלים.


התעשיינים והספנים חסרי אונים

בענף הספנות לא תולים תקוות גדולות בפתרונות קסם של המדינה. נשיא לשכת הספנות, נחום גנצרסקי, אומר כי אין לקברניטים תוכניות מגירה. "נמל עקבה לא בא בחשבון, אין לו יכולת לקבל את הסחורה ואין אפשרות לייצוג משפטי במקרה של בעיה בפריקה. במעבר מנמל פורט סעיד לניצנה הקשיים כפולים - ביורוקרטיה מצרית ועלויות ההובלה היבשתית".

מעבר לכך, מציין גנצרסקי, ההסתדרות או העובדים יבקשו את עזרת איגודי העובדים הבינלאומיים שקרוב לוודאי ייענו לבקשתם. הפתרון מבחינת תעשיינים, לדבריו, הוא להחזיק מלאי של שלושה חודשים מכל הסחורות כדי לנסות ולעבור את השביתה תוך פגיעה מינימלית.

גם יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה הימית, גד שפר, מעריך שאין תוכנית מגירה. לדבריו, המצב הגאוגרפי של ישראל שבו האפשרות להובלה בדרך היבשה מנמלים במדינות שכנות לא קיימת למעשה, מעמיד את המשתמשים במצב של חוסר אונים. "כאשר הסחורה צפה על פני המים באוניות בפתח הנמל - מה היא הברירה שלנו?" הוא אומר.

בהתאחדות התעשיינים ובאיגוד לשכות המסחר אופטימיים פחות. בגופים אלה עדיין מלקקים את פצעי השביתה הקודמת. "בלי חומרי גלם מיובאים, העבודה במפעלים תיעצר והיצוא ייפסק", אומרים התעשיינים. "במקרה כזה האמינות של מדינת ישראל תישחק לחלוטין".

http://news.walla.co.il/?w=//665243

אחרי הבקשה של רוחמה אברהם לשבור שביתות . נו מה אפשר לבקש ממשלה כזאת!

כל שביתה שתישבר תהיה נצחון לאזרח הקטן. אני מסייג זאת בשביתות אמיתיות ומהותיות שלא פוגעות באזרח הקטן מעבר לנדרש. אבל כמה שביתות כאלה היו בארץ בזמן האחרון ? אני זוכר רק שתיים - שביתת הנכים ושביתת הרופאים.

מוכן לשתף פעולה ולשבור שביתה. ניסו לפרוק בלימסול -וגילגלו אותם מכל המדרגות.

הרפורמה הזאת הולכת להיות אחד הדברים המטופשים ביותר שקראו בשנים האחרונות:
במקום שיהיו נמלים עצמאים כלכלית ומנוהלים באופן עצמאי, יהיו לנו חברות משותקות המנוהלות במקביל ע"י החברה עצמה ו"חברת הנכסים" שהיא מעין המצאה ישראלית של חברת על, שאף אחד לא יודע בדיוק בשביל מה היא טובה, ומה בדיוק יהיו יחסי הגומלין בינה לבין הנמלים.
בירוקרטיה כפולה, ניהול מסורבל ולמעשה שיתוק.

אף אחד לא יודע בשביל מה חברת הנכסים טובה?
טעות!
היא טובה לחלוקת ג'ובים דרוש לה צוות הנהלה ודריקטוריון, לא?
ובנוסף 3 חברות נמל=3הנהלות=3דריקטוריונים=ג'ובים.
וכל זאת במקום רשות הנמלים אחת ודריקטריון אחד!

יש לבנות קו רכבת "עוקף עזה" ולחברו לקו הרכבת המצרי בסיני, כך יוכלו להעביר כמות גדולה של מטענים בזול בכל עת שהחברה בנמלים מחליטים שבא להם לשבות.

עד לתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור היה הקו (שאמנם עבר דרך עזה בזמנו) קיים ועליו העמיסו רכבות עם כמויות אדירות של שלל של הצבא המצרי שנתפס בסיני בששת הימים בחזרה לישראל. בין ששת הימים ליום כיפור פורק רוב הקו והשתמשו בתשתית המפורקת כחומרי בניין לבניית קו בר לב. בשנים האחרונות המצרים חידשו הרבה מהקו וכמו כן בנו מחדש (בעזרה גרמנית) את גשר הרכבת מעל תעלת סואץ.

קו "עוקף עזה" ממסילת אשקלון-שדרות-נתיבות-אופקים-ב"ש הניבנת בימים אלו יהיה צריך להיות באורך של 35 ק"מ בערך כדי להגיע לגבול מצרים. ז"א לא קו ארוך במיוחד.

צריך לעשות מה שעושים בארה"ב - מחתימים עובדי מדינה על אמנה שמונעת מהם לשבות. זה לא מונע שביתות, כי זו עדיין זכות בסיסית של עובד (מה גם שתמיד אפשר לקחת יום מחלה באופן מאורגן, או לעשות שביתה איטלקית), אבל זה מאפשר למדינה או לרשות לפטר את העובדים השובתים. אפשר במחיר של עובד מקצועי אחד לשכור 3 עובדים לא מקצועיים ולהכשיר אותם. אני מכיר כמה עובדי נמל, ואני יודע שהם ילחמו על העבודה שלהם, כי זו אחת העבודות הטובות ביותר שאפשר להשיג בארץ, אם מה שמעניין אותך זה לישון חצי יום ולעשות 10K+ בחודש. כשסוגרים מפעל מעיפים לרחוב מאות עובדים, ולא תמיד יש בזה צורך - לפעמים זה פשוט משתלם כלכלית. אז גם העובדים האלה, שעולים הרבה ועושים מעט, הם בטח שלא קדושים.