מה עושה בנק לאומי עם העמלות שלנו? קונה 22,150 צלחות חד-פעמיות, ששוכבות כבר שנים במחסן
ממצאי "גלובס": הבנק מפנה 10 מיליון שקל (!) לעמותה, המפעילה שירותי מזון לעובדים. רשם העמותות לא נתן אישור ניהול תקין, הביקורת הפנימית התריעה - והבזבוז, כמובן, נמשך
ספיר פרץ 10:57 3/2/05
הנה סיבה נוספת למה כדאי להפריט את בנק לאומי : עמותת "מסעדות עובדי בנק לאומי לישראל", שהבנק הקים במטרה להסעיד את עובדיו, פועלת ללא אישור ניהול תקין לשנת 2005. כך נודע ל"גלובס".

החלטתה של סגנית רשם העמותות, עו"ד אביטל שרייבר, שלא להנפיק אישור על ניהול תקין, נעוצה בעובדה שחברי הוועד של העמותה מקבלים שכר מבנק לאומי בניגוד לחוק העמותות. ליקוי מהותי נוסף הוא שהעמותה מעבירה את המלצות מערך הביקורת הפנימית של בנק לאומי כהמלצות ועדת הביקורת, למרות שלא מונתה ועדת ביקורת בעמותה.

עמותת show_ad() מסעדות עובדי בנק לאומי איננה מתפקדת כעמותה עצמאית ככל העמותות, שכן היא לא נהנית מתרומות. מדי חודש היא מדווחת לבנק לאומי על הוצאותיה החודשיות, וזה מזכה את חשבונה בהתאם.

העמותה - כשמה כן היא: עוסקת בהסעדת עובדי ההנהלה הראשית, סניף ת"א ועוד, באמצעות תפעול מזנונים לחלוקת כריכים ושתייה וכן אספקת כיבוד לישיבות. בעמותה 28 עובדים המקבלים את שכרם מהעמותה וחמישה שמקבלים את שכרם מבנק לאומי והם: מנהל העמותה, בקר העמותה, פקידה ושתי מחלקות כריכים.

בשנת 2003 עמד ניצול תקציב העמותה על 10.6 מיליון שקל, לא כולל משכורותיהם של חמשת עובדי בנק לאומי. העמותה הוציאה, למשל, 2 מיליון שקל על עוגות וכריכים במרכז המחשבים קש"ב בלוד ועוד 1.79 מיליון שקל על כריכים באתרים אחרים.

ההכנסות מהמכירות בקש"ב היו 2.1 מיליון שקל; ארוחות לאורחים הכניסו 40 אלף שקל; המכירות בסניף הראשי בת"א היו 639 אלף שקל. ומסתבר, שבמקביל להקצבה בסך 6.47 מיליון שקל מהבנק עצמו, הועברו עוד מיליוני שקלים מיחידות שונות בבנק, כגון אגף התפעול, מרכז ההדרכה ואפילו מחלקת הביטחון.

דו"ח של מערך הביקורת הפנימית בבנק לאומי מלמד על הרהורי החרטה של הבנק ביחס לעמותה. כך נכתב בדו"ח: "יש לדעתנו לשקול שוב את כדאיות הפעלתה של העמותה ולבחון העסקת קבלן חיצוני, וזאת בעיקר לאור העובדה שהמטרה לשמה הוקמה העמותה אינה רלוונטית כיום.

"על פי אגף המיסוי, המטרה להקמת העמותה היתה להפריד את עובדי העמותה מעובדי בל"ל, כאשר כיום העסקת קבלן חיצוני תשרת אף היא מטרה זו בעלות נמוכה משמעותית".

דו"ח ביקורת נוסף, שנערך באפריל אשתקד, מצביע על בזבוז ניכר, בגינו המליצו כותבי הדו"ח לצמצם את שטח מסעדת בית לין (מול ההנהלה הראשית) והתאמתו למספר הסועדים במטרה לחסוך בהוצאות. על-פי הדו"ח, מספר הסועדים הממוצע ליום במסעדה עמד בשנת 2003 על 90, כאשר מספר המקומות לסועדים במסעדה עומד על 132.

מדובר במסעדה המשתרעת על שטח של 1,150 מ"ר, כאשר עלויות אחזקתה הן 1.5 מיליון שקל בשנה - ארנונה 600 אלף שקל ושכ"ד 900 אלף שקל. "אנו חוזרים על ההמלצה לבחון בתיאום עם מערך משאבי אנוש את צמצום שטח המסעדה והמטבח, כדי למצות חיסכון אפשרי בחלק היחסי מעלות של 1.5 מיליון שקל", אומרת הביקורת הפנימית.

עוד עולה מהדו"ח, כי תהליך הרכש בעמותת המסעדות אינו משלב בדיקות של מבקר איכות. "במהלך הביקורת נתקבלו אצלנו תלונות על איכות הכפיות והכוסות החד-פעמיים שמספקת העמותה. בנוסף מצאנו, כי בסוף שנת 2003 רכשה העמותה 50 ק"ג נס קפה באיכות גרועה".

המלצה נוספת של הדו"ח מדברת על החשיבות שבמתן דיווח לעמותה על היעדרות מרוכזת של עובדים בגין ימי עיון או ימי גיבוש, על מנת לצמצם מראש את כמות הכריכים, דבר שיביא לחסכון בהוצאות. בבדיקת דו"ח המלאי של העמותה נמצאו פריטים שאינם בשימוש מזה מספר שנים, ואין צורך באחזקתם בכמות כה גבוהה: סכו"ם פלסטיק חד-פעמי - 11,300 יחידות; צלחות פלסטיק חד-פעמיות גדולות - 12,200; קטנות - 9,950. עוד מתברר כי העמותה, שעובדת עם 25 ספקים שונים, מבצעת הזמנות באופן ידני. "עובדת העמותה ממלאת בהזמנה את שם הספק, המוצרים שהיא מעוניינת להזמין, כמויות המוצרים והמחירים שנלקחים לאחר חיפוש במחירון הספק. הפקת הזמנה ידנית הינו תהליך ארוך, מסורבל, לא יעיל וחשוף לטעויות", נכתב בדו"ח.



(גלובס)