המלצה: לגייס ישירות ערבים וחרדים ל"שירות אזרחי"

מאת יאיר אטינגר

הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי בראשות האלוף (במיל') דוד עברי המליצה לתת למגוייסים הטבות זהות לחיילי צה"ל





לאחר עשרות שנים שבהן עומדות הנהגות הציבור הערבי והחרדי בסירובן להסדיר מסלול ממלכתי של שירות שבו ישתלבו בניהן, ממליצה הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי בראשות האלוף (במיל') דוד עברי, לעקוף אותן, ולפנות ישירות לצעירים ערבים וחרדים באמצעות פרסום והסברה. ההנחה בוועדת עברי היא, שאוכלוסיות היעד, גם הערבית וגם החרדית, יסחפו את ההנהגות, ולא להיפך. לשם כך היא מציעה תמריצים שונים. כל המצטרפים לשירות, בחובה או בהתנדבות, ייהנו מזכויות והטבות זהות לאלה שמוקנות לחיילי צה"ל.

הוועדה שמינה לפני כשנה וחצי שר הביטחון שאול מופז, תציג את המלצותיה ביום ראשון למופז, וכמה ימים לאחר מכן לראש הממשלה, אריאל שרון. היא מציעה להקים מסגרת ממלכתית לשירות לאומי ואזרחי - התנדבותית ברובה - שתהיה פתוחה בפני ערבים ויהודים, חרדים וחילונים, גברים ונשים.

אם לא תהיה התנגדות של משרד האוצר לתוכנית שעלותה עשרות מיליוני שקלים בטווח הקצר, הממשלה צפויה לאמץ את המלצות הביניים, הנחשפות כאן לראשונה. לפי ההמלצות, המסגרת שתוקם אמורה לקלוט לשירות כבר בסוף 2005 מאות ערבים ויהודים, ובכלל זה אברכים שכבר קיבלו פטור משירות צבאי ואינם לומדים בישיבות, אך אין כל מסגרת שתקלוט אותם לאחר "שנת ההכרעה" כפי שקובע חוק טל שהתקבל בכנסת ב-2002. הוועדה ממליצה "לאפשר שירות לאומי ואזרחי לכל אזרחי ותושבי ישראל אשר אינם נקראים לשירות ביטחון, פטורים משירות ביטחון או דחויי שירות ביטחון".

תוקם רשות האחראית לשירות האזרחי

לב לבו של הדו"ח הוא הצעה להקים מנגנון ארגוני - מועצה ציבורית ורשות ממלכתית לשירות אזרחי שתוכפף למשרד ראש הממשלה. בין משימותיה הרבות, הרשות אמורה לנהל הסכמים עם גופים מפעילים, כמו מוסדות בריאות, חינוך וארגונים שונים; לעודד צעירים להצטרף לשירות, למיין אותם ולהקנות להם הכשרה מקצועית ועוד.

תחת הרשות יוקמו שני אגפים: אגף השירות הלאומי ואגף השירות האזרחי. המונח "שירות אזרחי" יפחית לדעת הוועדה רתיעה הקיימת בקהילות לא ציוניות. השירות האזרחי איפוא מיועד לקלוט את שתי אוכלוסיות היעד העיקריות בתוכנית, של מתנדבים בלבד, מקרב הציבור הערבי והחרדי. הוועדה מעריכה את פוטנציאל ההתנדבות מקרב החרדים בכ-9,000 גברים ונשים בשנה, ואינה מספקת הערכה של מספר הערבים שיתנדבו.

המתנדבים ישרתו תקופה של 12 חודשים, עם אפשרות להאריך את השירות בשנה נוספת. הרשות לשירות אזרחי, שתוקם במהלך השנה הקרובה, אמורה להציע מסגרות שבהן ישרתו המתנדבים ולייחד מסלולים לערבים ולחרדים. ועדת עברי, שאמורה לשמש באופן זמני כמועצה הציבורית של השירות האזרחי, לא פירטה את המסגרות הללו בדו"ח הביניים, אבל בדיוניה עלו רעיונות לאפשר שירות במסגרות "מגזריות או על-מגזריות". הכוונה היא לאפשר שירות אזרחי ברשויות המקומיות, בתחומי חינוך, רווחה, איכות הסביבה ועוד, ולהכיר בשירות במסגרות המושכות כבר היום מתנדבים משתי הקהילות, כמו זק"א, השיטור הקהילתי ועמותות שונות הפועלות בתוך הקהילות בתחומי חינוך, בריאות ורווחה.

קודם לקלוט נוער ששקיבל פטור מצה"ל

ראש הממשלה שרון כבר אותת בעבר על כוונתיו להרחיב את השירות האזרחי. את נאום הרצליה בדצמבר 2003 פתח בהבטחה להנהיג "חלוקה שווה של הנטל, קבלת הזכויות ונשיאה בחובות על ידי כל המגזרים, באמצעות שירות לאומי כזה או אחר", ובביקור בנצרת אמר לפני ראשי הרשויות הערביות, כי "אין זכויות בלי חובות". בדו"ח שיוגש לו בימים הקרובים נכתב: "למהלך חזויות השלכות חברתיות חיוביות על מעמדם של ערביי ישראל ועל מערכת היחסים בין יהודים לערים בישראל. באופן זה מקווה הוועדה כי תיסלל דרכו של המגזר להשתלב טוב יותר במרקם הפוליטי-חברתי הישראלי".

אבל בשלב ראשון, עוד קודם לקליטת החרדים והערבים, הוועדה מציעה לקלוט לשירות לאומי צעירים, חלקם בהתנדבות וחלקם בשירות חובה. ההצעה היא לחייב שנת שירות אחת לפחות בני נוער החייבים בשירות בצה"ל ומקבלים פטור מסיבות שונות, וכן חיילים המשתחררים במהלך השנה הראשונה לגיוסם, ואין מניעה פיסית ונפשית כי ישתתפו בשירות לאומי. אגף זה יקלוט גם את הצעירות המתנדבות היום לשירות לאומי, רובן הגדול דתיות, במסגרת עמותות אזרחיות או חיילים וחיילות המושאלים על ידי צה"ל לרשויות אזרחיות.

ועדת עברי נתקלה בקשיים פוליטיים רבים בעבודתה. הנהגת הציבור הערבי התנגדה לעצם הקמתה, והוועדה לא הצליחה לשכנע אף לא איש ציבור ערבי אחד לשבת בה. חודשים ארוכים חלפו עד שאושר כתב המינוי שלה, בשל דרישת המפד"ל כי לא תהיה פגיעה במעמד העמותות שמפעילות שירות לאומי לבנות דתיות. בוועדה בראשות עברי השתתפו בין השאר שופט בית המשפט העליון בדימוס, הפרופ' יצחק אנגלרד, עו"ד יעקב וינרוט, ראש אכ"א לשעבר אלוף (במיל') גדעון שפר, והד"ר גילה מנחם.


הארץ

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אח"כ חוקי הבנייה. שוויון בין הכפרים הערבים, למושבים והקיבוצים לשאר.

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

למה שתלמידי ישיבות לא יעשו צבא? מה יש להם פרבילגיות?
בקשר לאזרחים הערביים, למה שיעשו שנת שרות אחת? ולא 3 שנים של שרות אזרחי? אם הם אזרחים סוג ב' אז שלא יעשו שום דבר כלל וגם לא יקבלו שום זכויות והטבות המגעים לשאר האזרחים, או שיתרמו 3 שנים למדינה כמו כולם, או כלום.

ולכן גם ישרתו שרות סוג ב'
מצב זה עדיף על הקיים היום בו אזרחים אלו אינם משרתים כלל.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

או שיעשו שרות של 3 שנים ויקבלו את כל הזכויות כמו כל אזרח ששרת 3 שנים בצה"ל, או שהמצב ישאר כמו היום. למה יהודים צריכים לתת 3 שנים למדינה וערבים רק שנה? איפה ההגיון? כנ"ל כמובן גם לגבי האברכים למניהם, שבמקרה שלהם אנני מבין למה לא לחייבם לעשות צבא? למה המדינה צריכה לממן להם על הישיבות, והם לא עושים את החוב הבסיסי ביותר של כל אזרח במדינת ישראל?