באסטר הארנב. הבא בתור הוא קרמיט? (צילום: PBS)מרגרט ספלינגס איימה על תחנת טלוויזיה ציבורית להסיר חסותה מהתוכנית של באסטר הארנב, מאחר שהוא מקדם ערכים הומוסקסואליים. הרשת העבירה את שיקול הדעת לתחנות המקומיות




עוד בכתבה:
יו, כמה הרבה אמהות יש לך »

באסטר הוא ארנב ידידותי, סקרן ונעים לבריות. דמותו המצוירת, שהחלה את דרכה הטלוויזיונית בתפקיד משני בסדרת האנימציה לילדים "ארתור", זכתה באחרונה לסדרה עצמאית משלה. "גלויות מבאסטר", כך קוראים לסדרת ה"ספין-אוף" הזאת (שבמרכזה דמות משנית), והיא מתארת את עלילותיהם של הארנב המדבר ואביו הטייס ברחבי אמריקה. באסטר מבקר בערים שונות, פוגש ילדים שונים ומגוונים ומספר על כך לצופיו. המסר העיקרי שלו הוא סובלנות והכרת האחר.

אלא שבשבוע שעבר הצליח גם ארנב חביב כמו באסטר להיקלע לצרות. הוא קיבל מכתב נזעם משרת החינוך החדשה בממשל בוש, מרגרט ספלינגס. באסטר, כך נאמר לבוסים שלו ברשת הטלוויזיה הציבורית פי.בי.אס, מואשם בקידום ערכים הומוסקסואליים, ולכן מאיימת השרה להסיר את חסותה מהתוכנית ולמשוך את התקציבים שמשרדה מזרים למימון הפקת התוכנית.

באסטר הארנב בוודאי הופתע מכך ששרת החינוך החדשה, בקושי שבועיים בתפקיד, מזדרזת להידרש לעניינו, אבל עצם ההאשמות לא היו צריכות להפתיע אותו. במיוחד לנוכח מה שקרה אך באחרונה לחבר מצויר אחר שלו - בוב הספוג בעל המכנסיים המרובעים (Pants Sponge Bob Square). אצל בוב הספוג התהליך היה משפיל יותר - מנהיג נוצרי מרכזי הוקיע אותו בעיצומה של מסיבה רבת משתתפים בוושינגטון לרגל השבעתו של הנשיא בוש לכהונתו השנייה.

באסטר ובוב הספוג הן הדמויות המצוירות האחרונות שעלו לכותרות בארצות הברית בעקבות האשמות של "קידום הומוסקסואליות בקרב הילדים", אבל הם מצטרפים לרשימה די ארוכה - החל בטינקי-וינקי, הטלטאבי הסגול שמתעקש להסתובב עם תיק נשי, וכלה בארני וברט מ"רחוב סומסום", שטיב הידידות ביניהם מעולם לא הוגדר. כמעט בכל המקרים מי שעומד מאחורי ההאשמות הם ארגונים נוצריים למען "ערכי המשפחה", הטוענים למסרים הומוסקסואליים סמויים בתוכניות לילדים.


יו, כמה הרבה אמהות יש לך

המקרה של באסטר שונה. כאן, אין מסרים סמויים או פעילות חתרנית אחרת. הפרק האמור של "גלויות מבאסטר" נוצר מתוך מטרה לחנך את הילדים לסובלנות כלפי משפחות חד מיניות. באסטר מגיע במסגרת שיטוטיו בארצות הברית לוורמונט, שם הוא פוגש את הילדה אמה, בת למשפחה לסבית. "יו, כמה הרבה אמהות יש לך", אומר באסטר כשאמה מראה לו את האלבום המשפחתי. הוא גם נזכר שלא קנה עדיין מתנה לאמו, לכבוד יום האם.

זו בעצם המטרה של הסדרה, לפתח סובלנות. באסטר גם ביקר אצל משפחות מוסלמיות, מורמוניות, חד הוריות, כפריות ואחרות והוא אמור לעבור גם בקבוצות מיעוט אחרות ולהעביר לילדים את המסר הפשוט למדי, שכולם שווים. רשת השידור הציבורית פי.בי.אס רחוקה מלהיחשב קיצונית או חתרנית. הרשת, הממומנת מתרומות ומסיוע משמעותי של משרד החינוך, מפיקה סדרות חינוכיות לילדים ולבני נוער ותוכניותיה משודרות בתחנות ציבוריות מקומיות בכל רחבי ארצות הברית.

מכתבה של שרת החינוך ספלינגס לראשי הרשת היה תקיף וברור. "הורים רבים לא היו רוצים שילדיהם הרכים ייחשפו לאורח החיים המתואר בפרק זה של הסדרה", כתבה והוסיפה כי "המטרה של משרד החינוך ושל הקונגרס, כאשר החליטו לממן את התוכנית, לא היתה להציג נושא כזה לילדים, ודאי שלא באמצעות מדיום רב עוצמה דוגמת הטלוויזיה". כדי להמחיש עד כמה היא רצינית בתלונתה, ביקשה ספלינגס גם מנשיא פי.בי.אס להסיר את סמל משרד החינוך מהתוכנית ולשקול להחזיר לממשל את הכסף ששימש להפקת פרק זה.

בשלב הראשון האיום אמנם פעל ורשת פי.בי.אס דחתה את הפצת הפרק לתחנות, אולם ראשי הרשת הבהירו אחר כך, כי ההחלטה נתונה בידי כל תחנה מקומית וכי מי שיחליט לשדר את הפרק, בהחלט מוזמן לעשות זאת.


הוויכוח הזה לא יסתיים בקרוב. שתי עובדות יסודיות על החברה האמריקאית בת זמננו מבהירות, כי גם מבלי להתייחס לנטיותיהם המיניות של גיבורי אנימציה, אמריקה עצמה מפולגת. הראשונה, כפי שחווה אותה על בשרו באסטר הארנב, היא שממשלו של הנשיא בוש אינו נחשב לתומך בזכויות ההומסקסואלים והלסביות, ולראיה הפעילות הנמרצת בעניין זה של הנשיא, שכללה אף קריאה לשינוי חוקת ארצות הברית כדי למנוע נישואים חד מיניים. השנייה היא העובדה שלציבור האמריקאי עצמו יש רגשות חזקים בעניין זה, כפי שהיה אפשר לראות בסקרים שנעשו אחרי הבחירות; מצביעים רבים העידו על עצמם כי החליטו לבחור בג'ורג' בוש בגלל "שאלת הערכים", שם קוד למערכת של עקרונות שמרניים שכוללת גם גישה אנטי-הומוסקסואלית.האם בוב הספוג ובאסטר הארנב הם האחרונים שייכנסו לרשימה השחורה? כרגע נראה כי העניין המיוחד בדמויות המצוירות מוחזק עדיין כקוריוז, אבל כותבים בעיתונות ההומוסקסואלית בארצות הברית הזכירו עוד כמה גיבורי ילדים שעלולים למצוא את עצמם על הכוונת. מה בנוגע לבוב הבנאי, המזכיר כל כך את "אנשי הכפר", ומה עם קרמיט הצפרדע הרגיש, המתרחק כל הזמן מגילויי החיבה של מיס פיגי, וקליפורד הכלב האדום, ובארני הדינוזאור הסגול, וכמובן - פו הדוב וכריסטופר רובין, שגם מערכת היחסים ביניהם נראית קצת חשודה.

http://news.walla.co.il/?w=//666089

http://pbskids.org/arthur/games/connectworld

כל העולם כולו מכבי חיפה!

מה היתה מעדיפה שרת החינוך שם - לראות את באסטר הארנב סוקל הומואים באבנים?

ממה שהבנתי מהכתבה יוצרי הארנב החביב מנסים להעביר מסר של סובלנות לכל חלקי החברה, כולל קבוצות מיעוט, ולכן היה צורך להציג אותו גם במשפחות של הומואים ולסביות.
יתכן שיוצרי הסדרה קצת הגזימו בתיאורים ויתכן שיש הצדקה שהקופה הציבורית לא תממן מסרים המנוגדים להוראות משרד החינוך - אבל נראה לי שהמגמה כאן היא הומופובית ולא עניינית.

כבר מותר לשדר אותו בארה"ב?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://home.deckpoint.ch/~inderbitzin/tinkywpurse.gif]

" עכשיו הבנתי למה לא נתנו לי להחליף את דודו זר בסדרת ההמשך לפרפר נחמד"

השם שלהם מעיד עליהם כ 1k עדים.

היה עדיף לקרוא להם שלומפר ואמפר,
או וואט ווולט, או נתיך וחתיך (לא, זה דווקא לא ),
או שמעון וראובן, או מאור ומנור.

יאללה, נתתי מספיק שמות, כל הזכויות שמורות (C)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מן הראוי שיהיה בתחום של צנעת הפרט שם מקומו הטבעי. הסטריפטיז האישי שעושים הגייז המעלים את יחסי המין שלהם על ראש שמחתינו, די דוחה.
כל מצעדי האהבה למיניהם, הנשיקות וההתערטלות הפומבית מעידים דווקא על קיצוניות ,חוסר נורמליזציה והתייחסות לא מאוזנת.
באופן פארדוכסלי דווקא ההתייחסות להומואים כאל "קבוצת מיעוט" שיש לפתח סובלנות כלפיה מנציחה מעמד לא שיוויוני ונחות.

בקיצור, הומואים ולסביות יקרות/ים- תפסיקו לעשות ביג דיל מההעדפות המיניות שלכם.
תארו לעצמכם שגם אנשי הסאדו מאזו היו "יוצאים מהארון" ואוהבי החיות וכפות הרגליים וכל יתר, איך הייתם מרגישים כקבוצת בת של קבוצת המיעוט של בעלי ההעדפות המיניות הלא שגרתיות?

ההומואים והלסביות (אשר נהנים לקרוא לעצמם "קהילה"), ירו לעצמם כדור ברגל.
החברה (החילונית) כבר מזמן לא רואה בהומו או בלסבית חריג, ומקבלים אותם כמות שהם.
הבעיה (לדעתי) היא שעם האוכל בא להם גם התאבון, וכל מצעדי ה"גאווה" למיניהם עם המראות הפרובוקטיביים הנילווים אליהם- עושים את הפעולה ההפוכה בהחלט- ובמקום לראות בהם חלק אינטגרלי מהחברה- הם נתפסים כחלק פרובוקטיבי בחברה. וכאשר באה תגובת נגד הם מתחילים להיתמם ולהאשים...