שלום,
תמיד טעיתי מדוע הכלי טייס שלנו נושאים כמות כה רבה של דלק (מיכלים נתיקים הכוונה),
הרי הטווח טיסה לדוגמא של הF15/16 הוא מעל 3000 ק"מ...
ובארץ כמו שלנו שאורכה הוא 450 ק"מ,
מדוע יש לזה צורך?

IDF:FFI מוד מלחמות ישראל ל Battlefield 2-
http://idfmod.wixsite.com/idf-ffi

גלריית עבודות-
http://idf-spyker.deviantart.com

1. תבדיל בין טווח מקסימלי (בגובה חסכוני ועם מקסימום דלק כולל נתיקים) לטווח קרבי שמשתנה בהתאם לחימוש שנושאים. הטווח הקרבי של הסופה (בהתאם ל-Global security) הוא 1370 ק"מ למטען של שתי פצצות טון, שני טילי א"א ומיכלים נתיקים של כ- 4000 ליטר סה"כ.

2. אני מקווה שאתה לא מגביל את ח"א להפצצה של מטרות בתוך הארץ...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא תמיד יש צורך בכל כך הרבה דלק בכל טיסה, ואכן שמעתי לא פעם אנשי צוות אוויר (קרב) שרוטנים על ביזבוז דלק.

מצד שני - צריך לקחת בחשבון שכל מטוס שממריא לאימון - גם אם מדובר באימון "בסביבה הקרובה" הוא עוד מטוס בכוננות שנמצא באוויר - ובסביבה שלנו - דברים יכולים להיות נזילים - ומטוס באוויר עשוי להיות מופנה למפגש - ואז כל טיפה קובעת.

מצד שלישי - צריכת הדלק של המטוס נובעת מפרופיל הטיסה של המטוס (למשל כמות החימוש שעליו, גבהי הטיסה, שימוש במבער, מהות התרגול וכו') - בהתאם לכך מוגדרת תצורת המטוס וכמות הדלק שהוא נושא.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

העובדה שנושאים הרבה דלק, אינה אומרת שמתבזבז יותר (למעט בשוליים, בגלל משקל גבוה). משתמשים בכמה שמשתמשים ונוחתים עם מה שנשאר. בכל מקרה, לכל משימה מתכנני את כמות הדלק הדרושה ולפי זה נקבעת הקונפיגורציה של חימוש/דלק.

מטוס שיוצא לאימון אינו יכול להיות מופנה למשימת יירוט. אין לו חימוש לכך ולא בהכרח אותם טייסים "מוסמכי יירוט".

כאשר מטוסים ממריאים ביום משפחות, ונאלצים לנחות אחרי 45 דקות באוויר, שבמהלך כל אותו זמן הם מבצעים הקפות מעל הבסיס כדי לשרוף דלק.... לעומת זאת בארוע דומה בבסיס אחר - המטוסים ממריאים עם הרבה פחות, מבצעים הקפה ל-TOUCH & GO ועוד אחת - ונוחתים.... המסקנה ברורה - היה על המטוס יותר דלק מן הנחוץ.

כנ"ל היה גם במלחמה בלבנון - כאשר נאמר לי במפורש שצוותים יצאו לתקוף מטרות בלבנון, ואח"כ בילו זמן רב בלשרוף עודפים לפני נחיתה - כשהיה ברור עוד מראש שאין צורך בכל הדלק הזה...

וכנ"ל גם באשר למה שאמרתי באשר לעתודת היירוט. זה נכון שזה לא מוחלט וגורף (למשל לא תקף לגבי מטוסי עיט, נחשון ומטוסי תובלה - אבל דווקא כן לגבי מטוסים אחרים שממריאים חמושים) - אבל בהחלט מבוסס.

וזה די נמאס שכל דבר הופך איתך לפולמוס, ולא רק איתי.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

למה פולמוס? כל מה שאתה כותב זה "כזה ראה וקדש"?

מטוסים באימונים לא טסים עם חימוש מבצעי. נקודה.
יש לחיל האויר כוננות יירוט, לא לוקחים למפגש מישהו מהשמים. באימונים לא טסים עם טילים מבצעיים ואין פגזים בתותח. נקודה.
מטוסים בלבנון היו בלחימה. הסיפור שונה לגמרי ואתה הזוי אם אתה משווה לחימה לאימונים.

אתה פשוט לא יודע וחושב שזה שאתה כותב משהו נותן לו את הגושפנקה ה"נכונה".

עכשיו תמשיך להתווכח עם עצמך, כי אתה אחד הבודדים בפורום שיודעים שמה שאני אומר מבוסס ולמרות הכל מתעקש.

מטוסי קרב טסים באימונים גם עם חימוש שאינו אינרטי.

עריכה:

בבדיקה נוספת - ככל הנראה חל שינוי במדיניות. כיום, בהתאם לטענת YSH, לא מחמשים מטוסים שטילים חיים בטיסות אימונים. עם זאת - בעבר חומשו המטוסים בטילים חיים גם באימונים.

באשר ל"תידלוק עודף" - הבאתי דברים בשם אומרם (תאור מצב של אנשי צוות אוויר החווים את הנושא).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

תידלוק עודף- נכון מאוד, אבל לגבי המלחמה דווקא אני לא ממש מסכים, זאת חוכמה בדיעבד להגיד שלא היה צריך את כל הדלק....

חימוש, כמעט תמיד באימונים מטוסי הקרב של חיל האויר טסים חמושים, כך גם לגבי הטייסים, אכן בכל טייסת יש טייסים צעירים שעדיין אינשם מבצעיים, אבל ברוב מטוסי הקרב של חיל האויר שנמצאים בשמיים יש טייסים מבצעיים.

אמיל.

!Ya Gotta Believe

כשאתה אומר "חמוש", זה לא טילים חיים.
אני לא מכיר מושג כזה של מטוס שעולה לאוויר עם טיל חי לצרכי אימון. לא בתל נוף, לא בנבטים, וממה שראיתי מטייסות הסופה של רמון - גם שם לא. פגזי אימונים - סבבה..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG כשאתה אומר "חמוש", זה לא טילים חיים. אני לא מכיר מושג כזה של מטוס שעולה לאוויר עם טיל חי לצרכי אימון. לא בתל נוף, לא בנבטים, וממה שראיתי מטייסות הסופה של רמון - גם שם לא. פגזי אימונים - סבבה..

כשאני אומר חמוש אני מתכוון לחמוש בחימוש מבצעי.... מעבר לזה אני לא חושב שצריך לפרט.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

כשאני חושב על זה, אפשר לומר חמוש תמיד. סבבה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

למיטב היכרותי עם מטוסי הנץ - באימונים דווקא יש פגזים בתותח - לפחות במטוסי נץ (פגזי אימונים). הטילים הם טילי אימונים וקרפדות..

דבר נוסף - כשיש מטוסים באוויר מפנים אותם, לעיתים, לבדיקת מטוסים לא מזוהים וכדומה. יש לי על מה להתבסס כשאני אומר את זה - באירוע האחרון שפורסם בתקשורת נאמר במפורש שקודם כל הופנו לאזור מטוסי קרב שהיו באימונים בסביבה.
זה מאוד פרקטי - הזנקה אורכת כמה דקות, זמן ההגעה לאזור יכול להיות עוד מספר דקות. אם אפשר להביא לאזור לפני כן כלי טיס אחר שיבדוק מה קורה - מה טוב.

לגבי המלחמה בלבנון - תדלקו את המטוסים ככל הניתן (במקרים כאלה ואחרים + בידונים) בגלל שבהרבה מקרים המטוסים נדרשו להמתין לפני התקיפות, והועברו למטרות שונות תוך כדי המשימה. אי אפשר היה לדעת - לפחות במטוסים שיועדו לתקיפות כלליות יחסית - כמה דלק ייצרך.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

למה צריך לכתוב כמה זמן לוקחת הזנקה?


ודרך אגב, לפותח האשכול, אומרים כלי-הטיס

כי זה לא "סודי". שים לב מה כתבתי - הזנקה אורכת בין 4 ל-7 דקות.
לא כתבתי לאיזה כלי טיס (וכבר פורסמו בעבר כמה דברים קצת יותר מפורטים בנושא).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אבל בד"כ אחד מבני המבנה יהיה כשיר א"א גם אם זה רק פגזים...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS למה פולמוס? כל מה שאתה כותב זה "כזה ראה וקדש"? מטוסים באימונים לא טסים עם חימוש מבצעי. נקודה. יש לחיל האויר כוננות יירוט, לא לוקחים למפגש מישהו מהשמים. באימונים לא טסים עם טילים מבצעיים ואין פגזים בתותח. נקודה. מטוסים בלבנון היו בלחימה. הסיפור שונה לגמרי ואתה הזוי אם אתה משווה לחימה לאימונים. אתה פשוט לא יודע וחושב שזה שאתה כותב משהו נותן לו את הגושפנקה ה"נכונה". עכשיו תמשיך להתווכח עם עצמך, כי אתה אחד הבודדים בפורום שיודעים שמה שאני אומר מבוסס ולמרות הכל מתעקש.

ידידי,
אתה כותב משפט אחרי משפט בביטחון רב ועם סיומת "נקודה" וכל משפט לצערי אינו נכון...
מטוסים באימונים טסים עם חימוש מבצעי. (נקודה) כן לוקחים מישהו מהאוויר למרות כוננויות הירוט הרבות. נקודה. אין בעיה לקחת מטוסים מהאוויר כי כמעט תמיד הם חמושים. נקודה. מטוסי הירוט מוזנקים גם כן כמובן כי הם חמושים יותר ומתאימים יותר. נקודה.
בדוק שוב את המקורות שלך, נראה לי שמישהו הטעה אותך בעבר.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

אבל כבר הקדמתי אותך ואני חוזר על מה שכתבתי:
"ראיתי גם את הויכוח בין SOLOAVIA ל YHS ומבלי לפגוע,מניסיוני מרבית הצדק היא עם SOLOAVIA "

ברוב הצילומים שבחנתי מן התקופה האחרונה - המטוסים טסים ללא חימוש א"א או עם טילים אנרטיים.

איני יודע להגיד אם מדובר בצרופי מקרים או שינויי מדיניות.

בכל אופן - למרות "רוח הדברים" - תודה לכולכם.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ועדיין המטוסים יכלו להפיל.
הנה צילום של מטוס שאינך רואה עליו דבר מלבד נתיקים (אתה כבר מכיר את הצילום...) ובכל זאת, כשנדרש הוא מבצעי.
https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...05/22010430.jpg

SOLO ידיד,
אני לא יודע בדיוק איזה שינוי מדיניות אתה מתכוון, אני יכול להעיד על ה 15 שנה האחרונות, ב15 שנה האחרונות לא היה שינוי במדיניות.
yaari יכול להעיד על מה היה לפני כן כי לי אין מושג, אבל לחזק כמובן את דבריו, גם כשהמטוסים לא עם טילים, הם חמושים ומוכנים להפיל בשעת הצורך. (רק לא ברור לי מה זה בדיוק הלכלוך הכתום הזה על הזנב של הפאנטום...)
אמיל.

!Ya Gotta Believe

...ולחשוב ששולחים מטוס מלוכלך למסדר כנפיים....



מטוס 253 כפי שצולם במסדר כנפיים השנה... ככל הנראה התלכלך מנור שפגע בכנף.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

זה לא לכלוך זה נקודת חן.

!Ya Gotta Believe

בתור אחד שעבד קשה אחרי "לכלוך" כזה - אני מאוד מקווה שהנור לא פגע בו. זה גורם נזק שריפה לא קטן.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הערה אחת: אתה לא תמיד יכול לנחות עם כמות הדלק שנשארה לך.

יש שיקולים של משקל המטוס ברגע הנחיתה, והרבה פעמים טייסים שמוזנקים ליירוט נאלצים לשרוף קצת דלק לפני שהם נוחתים על מנת שהם יוכלו לנחות בבטחה (מטוסי כוננות יירוט תמיד עם מיכל מלא)

אנשים.... אתם מדברים שטויות.... כל התצורה של כמויות דלק, טילים, פגזים בתותח וזמני יציאת מטוסים מוזנקים בהתאם למטוס....

רעמים לא עומדים ביירוט עם דלק מלא, רעמים לא מתאמנים עם חימוש חי, רק ראש מבצעי וגוף אימונים (צינור חלול) פגזים מבצעיים בתותח תמיד יש וכבר הזיזו מטוסים מאימונים לטובת בדיקה של מטוסים שנכנסו וכד'....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תודה על העזרה...

וגם הצלחת לסתור את עצמך במשפט המחץ שלך...."לא מתאמנים עם חימוש חי..פגזים מבצעיים בתותח"...
תחליט! או שהם לא מתאמנים עם חימוש חי או שאין להם פגזים מבצעים.. (אין צורך לענות, התשובה ידועה...הם מתאמנים תמיד עם חימוש חי- פגזים מבצעיים..).
אמיל.

!Ya Gotta Believe

אמנם זה ממש לא השיקול העיקרי, אך בטיסה במשקל כבד יש גם אלמנט אימון לטייסים.
מטוס כבד מתנהג אחרת לגמרי ממטוס קל - ואת דימוי המטוס הכבד אפשר לעשות ע"י חימוש או דלק.
ובמלחמה - הטייסים טסים רוב הזמן בתצורות כבדות.

כאשר חברה מסוימת מצהירה על טווח מסוים, לרוב הוא מוגדר עם דלק מירבי של המטוס ושום דבר נוסף מלבד זה. כלומר, לא בהכרח הוא מגיע למשקל המראה מירבי. זה כדי ליצור תודעה של טווח ארוך. בפועל החימוש בא על חשבון הדלק ואופיון המשימה מתבטא בטווח הנדרש ובחימוש המתאים למשימה. לעיתים צריכים טווח מאד גדול (מבצע אופרה, לדוגמה) ואז "מעמיסים" הרבה דלק וכדי להגיע לכמות חימוש רצויה למטרה, אין ברירה, אלא לשלוח יותר מטוסים.

וברוב המקרים התכנון הוא גם לאפשרויות של "בלתי מתוכנן" (בלת"ם) כי גם בגיחות אימון רגילות, ובודאי בגיחות מבצעיות, יש הרבה מאלה.
הנה דוגמא "קטנה" למשהו לא מתוכנן ושאפילו מטוס ללא חימוש הביא להצלחה מבצעית:
"ב-30 במאי 1990, הוזנקו מסוקי קוברה לחוף ניצנים, לאחר שטייס עגור זיהה סירת מחבלים שהגיעה לחוף. הטייס עיכב את המחבלים על-ידי ביצוע מספר מעברים נמוכים מעליהם, ואחר כך כיוון את מסוקי הקוברה לעברם. בסיום הפעולה הצליח צה"ל לפגוע בארבע סירות גומי, להרוג ארבעה מחבלים ולקחת בשבי 12 נוספים." (לקוח מ http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=101780 )
וישנן דוגמאות רבות של צורך בשהיה ממושכת, לא מתוכננת, לפתרון בעיות שקורות בשטח (דוגמאות נוספות: הגנה ושמירת קשר עם נוטש בשטחים בעייתיים עד הגעת חילוץ, ליווי מטוס עם תקלה , זיהוי כלי תעופה בלתי מזוהה ועוד ).
ברוב המקרים המטוסים מתודלקים באופן מלא (נתיקים רק אם יש צורך מתוכנן). אם אחרי מילוי מסתבר שצריך להוציא דלק אזי הוא לא ניתן לשימוש חוזר כדלק מטוסים (רגישות לניקיון) ומשתמשים בו לצרכים אחרים (כגון, חימום בחורף).
הבעיה העיקרית היא בנחיתה. ברוב המקרים מטוסים אינם יכולים לנחות עם דלק מעל כמות מסויימת (מגבלות משקל מסיבות שונות כגון מגבלת כני נחיתה ועוד) ואז יש צורך בריקון מהיר של הדלק באוויר אם נדרשת נחיתה לפני השימוש בו, כגון בתקלה שאינה מאפשרת המשך משימה. במקרה זה התיסכול גדול (מניסיון...)אבל אין ברירה.
כאשר מטוס קרב מופנה לעימות עם מטוסי אוייב השאיפה היא להיות עם מקסימום דלק (הראשון שנאלץ לעזוב בגלל מחסור בדלק נכנס מייד לחיסרון) מצד שני השאיפה היא גם להיות ללא גורמים המקטינים את מהירותו ויכולת התמרון, וזו הסיבה שבהליכה למפגש כזה משליכים את הנתיקים, גם אם יש בהם עדיין דלק. והעיקר שהגעת עם מקסימום דלק פנימי.
ראיתי גם את הויכוח בין SOLOAVIA ל YHS ומבלי לפגוע,מניסיוני מרבית הצדק היא עם SOLOAVIA .
אגב, העובדה שקיים מערך של מטוסי תידלוק מראה שלעיתים גם הדלק הנוסף שבנתיקים אינו מספיק לביצוע המשימה.

לא אתקן כמובן את דבריו המדויקים מאוד של YAARI אלא רק אעדכן לכמה שינוים של השנים האחרונות:
לרובם הגדול של מטוסי הקרב של חיל האויר (כל מערך הf-16) אין אפשרות לרוקן דלק, אם מגיעים עם עודף דלק אז צריך לשרוף אותו בטיסה במבער.
מצד שני למערך זה אין מגבלת משקל לנחיתה, והסיבה היחידה ששורפים דלק היא בשל מגבלות פנימיות של טייסות ובסיסים שחוששים לפעמים מנחיתה במשקלים גבוהים (אכן נחיתות יותר מסוכנות, אבל אין מגבלה אמיתית שמעליה המטוס לא יכול לנחות).
אמיל.

!Ya Gotta Believe

ואגב, כשציינתי "ברוב המקרים מטוסים אינם יכולים לנחות עם דלק מעל כמות מסויימת " הכוונה היא גם למקרים שהם חוזרים עם מטען כבד מלבד דלק (כגון פצצות שלא שוחררו ומחירן יקר יותר מדלק שנאלצים לשרוף במקומן).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari ואגב, כשציינתי "ברוב המקרים מטוסים אינם יכולים לנחות עם דלק מעל כמות מסויימת " הכוונה היא גם למקרים שהם חוזרים עם מטען כבד מלבד דלק (כגון פצצות שלא שוחררו ומחירן יקר יותר מדלק שנאלצים לשרוף במקומן).

בעיה אולי יש כי זה נהיה יותר קשה ככל שהמשקל גדול והמסלול יותר קצר..(אבל את זה אתה יודע..)
אבל להבדיל ממטוסים אחרים ל f-16 אין מגבלת משקל לנחיתה, רק מגבלת משקל להמראה.
עם כל משקל שאפשר להמריא אפשר גם לנחות ולא משנה כמות הפצצות/ דלק / נתיקים וכו',
כל עוד המסלול הוא באורך מתאים.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

טוב לדעת.
תודה

לגבי שימוש חוזר בדלק - כל דס"ל נבדק אחרי טיסה. אם הכל תקין - משתמשים בו שנית לטיסות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יצרן מטוסי קרב מפרסם שני סוגי נתונים לגבי טווח מטוס: האחד לטייסים (מסווג) והשני – לציבור הרחב; נתון "אופטימי" בלשון המעטה שכמעט ואינו מושג בטיסה מבצעית. הנתון שצטטת ממנו (3,000 ק"מ) מושג כששמים ב-"אורח פלא" את המטוס בגובה מעל 36,048 רגל, דלק פנימי מלא, נתיקים מלאים, ללא מטענים חיצוניים, ללא פיילונים, לפעמים עם מכשור פנימי חלקי ולבסוף – מטוס מכויל ע"י היצרן. לא מובא בחשבון דלק להתנעה ובדיקות, דלק להסעה, דלק להמראה, דלק לטיפוס ודלק להנמכה. היצרן מודד ספיקת דלק ממוצעת לאורך הנתיב ומשליך אותה לגבי כל תכולת הדלק. כך מתקבלת תוצאה "מרשימה" אותה מפרסמת מחלקת יח"ץ של היצרן בספרות תעופתית פתוחה.

הרי לך דוגמה איך נתון כזה משתבש ב-"ארצנו הקטנטונת". אחד הספרים המכובדים ביותר בעולם לנתוני מטוסים הוא השנתון Jane’s all the world aircraft. אם תעקוב אחרי ספר זה בין השנים 1960 ל- 1965 תמצא את נתוני הטווח הבאים לגבי מטוס הקרב הצרפתי מיראז' 3 סי:



1. שנתון 1960-1961 (עמודים 125 – 126) כותב שטווח המטוס במאך 1.8, בגובה 59,000 רגל הוא 590 ק"מ ואילו במאך 0.85 (שיוט) באותו גובה, הטווח מתארך עד 1,000 ק"מ.

2. בשנתון 1961 – 1962 (עמודים 47 – 48) מצוטט אותו טווח במהירות הגדולה, אך במאך 0.85, בגובה נמוך יותר (39,370 רגל) הטווח מתארך ל- 1,500 ק"מ.

3. שנה מאוחר יותר (עמודים 37 – 38) השנתון איתן בדעתו ומביא אותם נתונים.

4. בשנת 1963 – 1964 (עמודים 36 – 38) מגדיל ג'יינס ומספר שתכולת דלק פנימי במיראז' היא 2,200 ליטר ועוד 380 ליטר (סוט אחורי) אם בוחרים לא להתקין מנוע רקטי. המטוס יכול גם לקחת זוג נתיקים בני 1,300 ליטר כ"א. לגבי טווח, השנתון מפרט קצת יותר וכותב שטווח עם התקפה (הכוונה ליירוט) במאך 1.8 בגובה 59,000 רגל הוא 600 ק"מ ואילו בנתוני שיוט (מאך 0.85 בגובה 39,370 רגל) הטווח הוא 1,000 ק"מ.

5. בשנת 1964 – 1965 (עמודים 1939 – 1941) מגדיל ג'יינס את תכולת דלק פנימי ל-3,050 ליטר ומוסיף נתוני טווח חדשים. הפעם מובא רדיוס פעולה (לצורך העניין נכפיל נתון זה לקבלת טווח) 900 ק"מ לתקיפת מטרה קרקעית. רדיוס קרבי בשיוט במאך 0.9 בגובה 36,000 רגל הוא 1,200 ק"מ (אבסורד כבר על פניו).



הרושם הכללי הוא שמיראז' 3 סי הוא מטוס קרב שטווחו (בשיוט) אינו קטן מ- 1,000 ק"מ.



בדצמבר 1964 הוזנקו מבסיס במרכז הארץ זוג מיראז'ים ליירוט זוג מטוסי האנטר ירדנים שהתגלו בקו חברון – עין גדי; מרחק של פחות מ-100 קילומטר. אחרי פטרול חסכוני בגובה (15 דקות) נוצר מפגש. המיראז'ים השליכו נתיקים ונכנסו לקרב (10 דקות). הירדנים ברחו והמיראז'ים פנו הביתה. אז, גילה מס' 2 שהשתמש יתר על המידה במבער אחורי והוא "קצר בדלק". הוא נסק כדי להגיע לגובה גלישה לבסיסו (פחות מ-100 קילומטר, זוכר?). המנוע כבה והטייס נטש פחות מקילומטר מתחילת מסלול כשכל מה שחסר לו הם 20 ליטר דלק כדי לנחות בשלום. מטוס שטווחו יותר מ-1,000 ק"מ !



לרוב משימות האימונים בארצנו הקטנה מוגדר לטייסים "שדה משנה" המיועד לנחיתת חירום "אם יקרה משהו". "המשהו" הזה יכול להיות תקלה טכנית או מזג אוויר.



לפני שלוש שנים, לקראת ערב, התכסה מרכז הארץ באובך חמור. זוג מטוסי "ברק" (טווח של 3,000 ק"מ) וזוג מטוסי "רעם" (טווח של יותר מ-5,000 ק"מ) שהיו במשימות אימון בתוך הארץ התקשו לנחות בבסיס במרכז הארץ. שני הזוגות לקחו כיוון צפונה כדי לנחות בבסיס שמרחקו 120 ק"מ מהבסיס הסגור. זוג מטוסי "הרעם" נחת קרוב מאד למגבלת דלק ואילו זוג מטוסי "הברק" נחת הרבה מתחת למגבלה כשמנוע מס' 2 כבה על המסלול.



לפני כשנתיים המריא זוג מטוסי קרב ארוכי טווח במיוחד מבסיס במרכז הארץ, להתאמן בקרב-אוויר בדרום. עם תחילת הקרב נדלקה התראת דלק נמוך באחד המטוסים. הצוות ניתח את מהות התקלה, הגיע למסקנה (לפי התנהגות המטוס) שזו התראת שווא אך הפסיק קרב ונחת בזהירות בבסיס בדרום כשמד הדלק מורה אפס דלק!



ארצנו הקטנה מתגלה כגדולה מאד כשאתה טס במכונה שמצטיינת בהפיכת טונות רבות של דלק לעשן, אש ורעש.



לגבי התת-ויכוח שהתפתח אם מטוסים במשימות אימונים נושאים חימוש אם לאו.



חימוש תותחי (פגזים) מובא בתכנון מטוס-קרב כחלק בלתי נפרד לחישובי משקל ואיזון. או שאתה טס עם תחמושת פגזית (לא בהכרח כל הכמות) או שאתה טס עם משקולת איזון. הפניית מטוסים ממשימת אימון ליירוט בלמ"זים היא נושא תדיר למדי ועדיף שיהיה לך משהו לכבד את המטרה בקצת עופרת מאשר לא כלום. כל מערך קרבי שאני מכיר טס עם תחמושת תותח גם במשימות אימון. הסיוט הגדול ביותר במערך העיט היה שייך לכבאי האש שהיו צריכים להתחמק מפגזי האימונים שהתפוצצו ועפו לעברם שעה שניסו לכבות את מטוס מפקד אחת הכנפות שמנועו התפוצץ מיד אחרי המראה (משימת אימונים שגרתית) והתרסק בתחומי הכנף. במערך הדו-זנביים סופרים את מלאי הפגזים בבדיקות חיצוניות. לחובבי הטריוויה – 600 פגזי 20 מ"מ (0.7 ליב' לפגז אימונים) זה 61 גלון דס"ל.



חימוש א"א טילי משתנה; תלוי במשימת האימונים ותלוי בסטאטוס הטייס/מטוס.



שני מקרים של הפניית מטוס במשימת אימון (מתוך עשרות):



1. לפני כמה שנים הופל כלי טייס עוין בצפון הארץ ע"י טייס בכיר מאד (ואביו של טייס קרב) שהיה בטיסת אימון. הכלי העוין התגלה כשהיה מאוחר להזניק לקראתו מיירטים בכוננות. הבקר התארגן מהר ופנה לטייס שהיה בסביבה, תוך שהוא מודע שלטייס אסור לחצות קו. הבקר התעניין במצב הדלק וחימוש המטוס, נענה בחיוב והפנה את המטוס למפגש שהסתיים בהצלחה.



2. לפני הרבה שנים ליווה טייס ותיק (בנו של טייס ותיק אחר) מבנה מטוסי "ברק" מוטסים ע"י טייסים צעירים בטייסת. משימת האימונים כללה ניווט ארוך ממרכז הארץ לצפונה ("סובו ישראל והקיפוה") וסיום בהטלת פצצות אימונים במטווח דרומי. שלוש פעמים במהלך הטיסה הזאת הפנה הבקר את הטייס הוותיק (שהיה חמוש בטיל מבצעי) ליירט כלי טייס שהתקרב מירדן. שלוש פעמים לא התגלה דבר והטייס חזר לפגוש את אפרוחיו, כשהוא "צד" אותם כל פעם במקום אחר בארץ. הדלק במטוסו הספיק.