לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 22-08-2007, 19:32
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
המלצה מותו של טנק המערכה

בסדרת מאמרים קצרה, שראשיתה במאמר קצרצר זה, הייתי רוצה להסב את תשומת לב הקוראים לנקודות
המענינות הבאות:
אחד השינויים העיקריים בשדה המערכה המודרני, הוא שיפור מהותי ביכולת כח האש של המערכות ביחס לגודלן.

אם בעבר היינו נדרשים לטנק מערכה בכדי לפגוע איכותיתובעוצמה במטרה,
הרי שכיום בזכות שיפור מהותי ברש"ק ובדיוק של טילי נ"טקטנטנים,
ניתן לקבל את אותה עוצמת האש גם מחיילי חי"ר.

עושה הרושם יותר ויותר כי יתרונו האינהרנטי של טנק המערכההולך ונעלם לו.

נוסיף לכך את העובדה הבסיסית כי לטנק המערכה ישנו חיסרון אינהרנטי בסיסי והוא בחתימתו הגדולה:
טנק המערכה הוא גוף גדול, מגושם, בעל חתימה סביבתית אימתנית שלא לדבר על הרעש שהוא מקים בעת נסיעתו.

אין שום סיכוי לנייד טנק על פני שדה הקרב מבלי שניתן יהיה להבחין בו מקילומטרים רבים
ולו רק משמיעת מנועו על הזחל החורק שלו.
כמו כן לנסות ולהשתמש בטנק המערכה באופן מגננתי ע"י הסוואתו בשטח,
הינה משימה לא קלה במיוחד אם לא בלתי אפשרית לאור מידותיו וחתימתו הטרמית.


סיכום נקודתי:
טנק המערכה הינו יצור ממותי (מהמונח "ממותה" הפיל הקדמוני) שלא ניתן להסתיר או להסבות את פעילותו
ועל כן מושך הוא את מלוא מיקוד תשומת לב היריב ואת האש שלו.

עכשיו: כשמול הטנק עומד יריב חמקמק בדמות חיל פשוט ("ערום") בעל יתרון אינהרנטי מובהק
של יכולת הסתוואות כמעט מושלמת בשטח שמהווה למעשה את ההגנה הטובה ביותר,
חסרונו של הטנק (חתימתו) הופך לו לרועץ - ולבסוף גם לנקודה שתכריע את הכף כנגדו.


כעת נותר רק לענות על עוד נקודה אחת שהיתה יתרונו של הטנק על פני כוחות החי"ר וזה
היכולת שלו לנוע במהירות ולגמוע מרחקים:

ניתן להמיר יכולת זו עבור החייל הפשוט, ע"י ציודו בכלי רכב קל, מהיר, זריז, בעל עבירות שטח גבוהה וכזה שניתן
להסוות בשטח בקלות בעת שיורדים ממנו: לדוגמא טרקטורונים או אופנוע שטח.

הללו אגב בעלי כושר תמרון עדיף (במידה מסוימת) על טנק, מה גם שעולים הם כמה אלפי דולים בודדים ליחידה
למול לא פחות מ- 5 מיליון דולרים לטנק בודד.


נתבונן כעת על המשוואה הכספית:
כשטנק מערכה מדגם מרכבה סימן 4 עולה כאמור סביבות 5 מיליון דולר
(ועוד ממון רב לתחזוקתו ותיפעולו השנתי השוטפים)
היתרון הכלכלי בהפעלת כוחות חי"ר רבים המצוידים בנ"ט, שאימונם עולה פרוטות באופן יחסי,
רק מהווה את המסמר האחרון שיש לתקוע בארון הקבורה של טנק המערכה.

להלן המחשה, ריכוז ומיצוי שיטוט לחימה מתקדמות בעת המודרנית - עת בה כאמור כוחות חי"ר
מצוידים באמל"ח מתקדם ולא יקר (כמתואר במאמר זה) מהווים את כלי הלחימה הקרקעי:

א. ככוח מגן, החיילים מחופרים בשטח היטב, בתוואי המוכר להם וזר ליריב.
הנ"ל ממתינים המתנה דרוכה לתנועתו של האויב התוקף.
קוטלים אותו באופן מפתיע בכל אימת שהוא מתקדם.
דומה מאד לשיטת הפעולה של החיזבלה. היריב התוקף אפילו איננו יודע מהיכן יורים עליו.
כשהתוקף לא יודע מהיכן יורים עליו, כוח האש שלו ועוצמתו כלל אינם רלוונטים.
יתרונות: המגן לא נגלה ליריב, היריב לא יכול בכלל לתקוף את המגן כי אינו יודע מהיכן הוא יורה.
התוקף למעשה לא מסוגל לפרוץ דרך קדימה במיוחד אם מערך ההגנה צפוף דיו.


ב. ככוח תוקף מהיר וזריז:
חיילים עולים על כלי הרכב שלהם (טרקטורונים או אופנועי שטח).
נוסעים קדימה במהירות רבה ולמרחקים קצרים - מתחבאים בחלקה הראשונה שיכולה לשמש להם כמחסה
(חלקת יער קטנה, אזור מסולע) מסווים את כלי הרכב ברשתות, מתמקמים עם אמצעי השיגור שלהם ומהווים כח
שולט על אותה נקודה בה הם עצרו.

ג. ככוח תוקף מתוגבר ירי ארטילרי מדויק:
החיילים לאחר שהתקדמו (מאות מטרים או מספר קילומטרים בכל איטרציה) עד שהם מזהים במרחק את היריב.
עוצרים כאמור, מתחפרים, משתמשים בצייני לייזר ומאתרי נקודות GPS, אותם הם מעבירים לארטילריה מונחית
הנמצאת כ 10-20 ק"מ אחורה בעורף - ולמעשה כותשים את האויב עד דק מבלי שזה יודע מהיכן בכלל מאכנים עליו
מטרות.

ד. ככוח תוקף בעורף האויב:
כוחות החי"ר נוסעים בנתיבי איגוף מבודדים ונידחים בשטח - על מנת להגיע למקומות עומק בשטח האויב.
במהירות ממוצעת של טרקטורון או אופנוע בת 30-70 קמ"ש, ניתן תוך שעות בודדות להגיע לעומקו של האויב
ולעבור את הקווים הראשונים שלו.
באופן מקביל ניתן כאמור להטיס (להסיק) את הכוחות ליעד מבוקש בעורף האויב.

מיד לאחר הנחיתה של הכוחות, התפרסות בשטח ובאופן אנלוגי לסעיפים ב' ו- ג' מתבצעת תקיפת יעד עמוק בעורף
האויב – מקומות בו הוא פחות מצפה לכך ופחות ממוגן.

הניידות של כוחות החי"ר כמתואר בשיטות אלו (הטסה או נסיעה מהירה על גבי אופנועים) היא יחודית ומהווה יתרון
מכריע שטנק מערכה לא מסוגל להם. כי לא ניתן להטיס טנקים. ולא ניתן להסיע טנקים במהירות מבלי שתהייה להם
חתימה גדולה אשר תגלה אותם לעיין האויב.



סיכום סופי:
בכל אחת מתרחישים אלו (סעיפים ב'-ד') טנק המערכה מיותר ומיותם ולמעשה מהווה יותר מעמסה בשדה הקרב
מאשר תועלת וזאת בדמות היותו משמש כמטרה כבמטווח ברווזים.


**מאמרי המשך יבואו....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 22-08-2007, 19:53
  YGH YGH אינו מחובר  
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
 
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,564
גם לאוייב יש שכל, חי"ר וארטילריה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

ומוקשים, וצעצועים נוספים. אבל בעיקר שכל. בכל אחד מהתסריטים שהצגת פה הצגת תסריט חד-צדדי; אבל ברגע שגם האוייב חושב משהו, זה משתנה קצת (הכח המגן הזריז שלך לא פגיע לארטילריה ורואה דרך מיסוך תרמי? החי"ר הקל נע בשבעים קמ"ש בלי לחטוף ארטילריה, נ"ט ואולי גם התקפות אויר? היריב לא משכיב תצפיות כדי לזהות את הכוחות המתקדמים?
וכן הלאה).
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 22-08-2007, 20:40
  NimDod NimDod אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.06.05
הודעות: 2,627
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000

אין שום סיכוי לנייד טנק על פני שדה הקרב מבלי שניתן יהיה להבחין בו מקילומטרים רבים
ולו רק משמיעת מנועו על הזחל החורק שלו.
כמו כן לנסות ולהשתמש בטנק המערכה באופן מגננתי ע"י הסוואתו בשטח,
הינה משימה לא קלה במיוחד אם לא בלתי אפשרית לאור מידותיו וחתימתו הטרמית.

גם אם תוותר על טנקים, יהיו כלים שירעישו, כמו טנקי גישור (או כלי אחר שצריך לשנע גשר), נשמ"שים, ומשאיות.
גם כלים קטנים וזריזים עושים הרבה רעש. מנוע של האמר אפשר לשמוע ממאות מטרים ואפילו קילומטרים (מנסיון. ככה המבריחים על גבול מצרים יודעים מתי להיכנס).

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
סיכום נקודתי:
טנק המערכה הינו יצור ממותי (מהמונח "ממותה" הפיל הקדמוני) שלא ניתן להסתיר או להסבות את פעילותו
ועל כן מושך הוא את מלוא מיקוד תשומת לב היריב ואת האש שלו.

זה לא בהכרח חיסרון. הטנק מושך אש כי הוא מטרה מועדפת.
אתה יורה קודם על מי שמאיים עליך יותר, שברוב המקרים זה הטנק, שהוא בעל הכוח אש הגדול יותר, או על "מטרות איכות" שיפגעו בכוח הלחימה של האויב.
אם לא יהיו טנקים, אז זה יהיה מישהו אחר שימשוך את מירב כוח האש של האוייב, ואז פשוט העברת את הבעיה למישהו אחר, שאם הוא קל יותר אז הוא גם ממוגן פחות.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
עכשיו: כשמול הטנק עומד יריב חמקמק בדמות חיל פשוט ("ערום") בעל יתרון אינהרנטי מובהק
של יכולת הסתוואות כמעט מושלמת בשטח שמהווה למעשה את ההגנה הטובה ביותר,
חסרונו של הטנק (חתימתו) הופך לו לרועץ - ולבסוף גם לנקודה שתכריע את הכף כנגדו.

יכולת הסתוואות וחמקמקות לא מעניקים הגנה מפני ארטילריה ורסיסים. אם תחזור למלחמת העולם הראשונה. חייל חי"ר עם הגנה טובה ככל שתהיה לא יוכל להוציא את הראש מהמחסה כל עוד מנחיתים עליו ארטילריה והוא פגיע מכל כלי הנשק.
מי שמגיע מעולם של הסתוואות והסתתרות לא יבין זאת, אבל להתחבא זאת לא הדרך היחידה לשרוד. גנרל חכם יוכל להכניס כוח שריון כבד ורועש בצורה שהאויב לא יוכל להבחין בו, ראה ערך מלחמת יום כיפור, החדירה בין התפר שבין שתי הארמיות המצריות במערב סיני.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
כעת נותר רק לענות על עוד נקודה אחת שהיתה יתרונו של הטנק על פני כוחות החי"ר וזה
היכולת שלו לנוע במהירות ולגמוע מרחקים:

אל תשכח את שני היתרונות האחרים: מיגון וכוח אש.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
ניתן להמיר יכולת זו עבור החייל הפשוט, ע"י ציודו בכלי רכב קל, מהיר, זריז, בעל עבירות שטח גבוהה וכזה שניתן
להסוות בשטח בקלות בעת שיורדים ממנו: לדוגמא טרקטורונים או אופנוע שטח.

רכב קל, מהיר וזריז כמו ג'יפ או טרקטורון אינו עמיד בפני קליעים ואפילו רסיסים. הרעשה ארטילרית אחת על שטח כינוס תהפוך את הכוח לחי"רניקים ללא כלי רכב.
בנוסף, תהיה בעיה בהעברת אספקה לכוח שכזה שלא יכול לקחת מספיק תחמושת, דלק ואספקה על גבי הכלים הקלים שלו ולהישאר נייד.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
הללו אגב בעלי כושר תמרון עדיף (במידה מסוימת) על טנק, מה גם שעולים הם כמה אלפי דולים בודדים ליחידה
למול לא פחות מ- 5 מיליון דולרים לטנק בודד.

בשטחים כמו רמת הגולן, אני לא מכיר רכב קל שיוכל לנסוע במהירות של טנק. בטח לא כשהוא עמוס בציוד.
טנק בודד, אגב, עולה פחות מ5 מליון דולר. בערך חצי מזה.


ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
נתבונן כעת על המשוואה הכספית:
כשטנק מערכה מדגם מרכבה סימן 4 עולה כאמור סביבות 5 מיליון דולר
(ועוד ממון רב לתחזוקתו ותיפעולו השנתי השוטפים)
היתרון הכלכלי בהפעלת כוחות חי"ר רבים המצוידים בנ"ט, שאימונם עולה פרוטות באופן יחסי,
רק מהווה את המסמר האחרון שיש לתקוע בארון הקבורה של טנק המערכה.

צר לי, אבל הנתונים שלך שגויים.
העלויות של טיל נ"ט גבוהות פי כמה מפגז טנק, ועלות ההכשרה של שריונר היא לא כזאת גבוהה. בזמן שטנק יכול להחזיק כמה עשרות פגזים בבטן הטנק, חי"רניק יכול לסחוב עליו טיל או שניים, וזה לא כולל משגר, ציוד, נשק אישי ועוד.
כאמור, טנק לא עולה 5 מליון דולר, וג'יפ קל לחי"רניקים עולה יותר מכמה עשרות אלפים.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
להלן המחשה, ריכוז ומיצוי שיטוט לחימה מתקדמות בעת המודרנית - עת בה כאמור כוחות חי"ר
מצוידים באמל"ח מתקדם ולא יקר (כמתואר במאמר זה) מהווים את כלי הלחימה הקרקעי:

אמל"ח מתקדם הוא בדרך כלל אמל"ח יקר. אי אפשר ללכם עם ולהרגיש בלי

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
א. ככוח מגן, החיילים מחופרים בשטח היטב, בתוואי המוכר להם וזר ליריב.
הנ"ל ממתינים המתנה דרוכה לתנועתו של האויב התוקף.
קוטלים אותו באופן מפתיע בכל אימת שהוא מתקדם.
דומה מאד לשיטת הפעולה של החיזבלה. היריב התוקף אפילו איננו יודע מהיכן יורים עליו.
כשהתוקף לא יודע מהיכן יורים עליו, כוח האש שלו ועוצמתו כלל אינם רלוונטים.
יתרונות: המגן לא נגלה ליריב, היריב לא יכול בכלל לתקוף את המגן כי אינו יודע מהיכן הוא יורה.
התוקף למעשה לא מסוגל לפרוץ דרך קדימה במיוחד אם מערך ההגנה צפוף דיו.

אם אתה מתכוון להגן מפני אוייב שמסתמך ברובו על שריון, אז הטקטיקה הטובה תהיה להצטייד בנשק נ"ט. לעומת זאת, חוליות ציידי טנקים פגיעות לחי"ר ולארטילריה.
הכוח שאתה מתאר הוא מצויין למארבים נגד שריון, אבל לא יוכל להסתער ולכבוש שטח.
אם אתה משגר טיל נ"ט, אז האוייב מזהה אותך בקלות. אתה משאיר שובל עשן, ניתן לגלות את סמן הלייזר שלך ואת המכשיר לאמידת טווחים שבו אתה משתמש. אם אתה לא מחופר היטב, אז אתה פגיע מאד לארטילריה וצלפים. מיגנת את עצמך טוב מפני טנקים, אבל לא מפני כוח משולב.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
ב. ככוח תוקף מהיר וזריז:
חיילים עולים על כלי הרכב שלהם (טרקטורונים או אופנועי שטח).
נוסעים קדימה במהירות רבה ולמרחקים קצרים - מתחבאים בחלקה הראשונה שיכולה לשמש להם כמחסה
(חלקת יער קטנה, אזור מסולע) מסווים את כלי הרכב ברשתות, מתמקמים עם אמצעי השיגור שלהם ומהווים כח
שולט על אותה נקודה בה הם עצרו.

אם כוח אוייב אורב להם בשטח ותהיה להם בעיה גדולה מאד להגיב. כנ"ל לגבי ארטילריה. בנוסף, כוח שכזה יתקשה לכבוש שטח או לטהר מוצב. ומה עושים כשאין מחסה?


ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
ג. ככוח תוקף מתוגבר ירי ארטילרי מדויק:
החיילים לאחר שהתקדמו (מאות מטרים או מספר קילומטרים בכל איטרציה) עד שהם מזהים במרחק את היריב.
עוצרים כאמור, מתחפרים, משתמשים בצייני לייזר ומאתרי נקודות GPS, אותם הם מעבירים לארטילריה מונחית
הנמצאת כ 10-20 ק"מ אחורה בעורף - ולמעשה כותשים את האויב עד דק מבלי שזה יודע מהיכן בכלל מאכנים עליו מטרות.

איכון מטרות אפשר לעשות גם מתוך נגמ"ש או טנק. איפה שאפשר לתקוע קצין שיתוף ארטילריה, שם תהיה לך (בשאיפה) את אותה ארטילריה.
וארטילריה לא "כותשת את האוייב עד דק". מי שמסתמך על זה ישלם ביוקר.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
ד. ככוח תוקף בעורף האויב:
כוחות החי"ר נוסעים בנתיבי איגוף מבודדים ונידחים בשטח - על מנת להגיע למקומות עומק בשטח האויב.
במהירות ממוצעת של טרקטורון או אופנוע בת 30-70 קמ"ש, ניתן תוך שעות בודדות להגיע לעומקו של האויב
ולעבור את הקווים הראשונים שלו.
באופן מקביל ניתן כאמור להטיס (להסיק) את הכוחות ליעד מבוקש בעורף האויב.

ומה אם אין דרכים מבודדות ונידחות? הטסה או הסקה של כוחות לידע מבוקש גם כן לא תהיה תמיד אפשרית. וכמה טרקטורונים כבר אפשר להעביר במספר היסעורים שבידי צה"ל? כמה מהם יהיו פנויים לשימוש היחידה?

ציטוט:
במקור נכתב על ידי nec_000
הניידות של כוחות החי"ר כמתואר בשיטות אלו (הטסה או נסיעה מהירה על גבי אופנועים) היא יחודית ומהווה יתרון
מכריע שטנק מערכה לא מסוגל להם. כי לא ניתן להטיס טנקים. ולא ניתן להסיע טנקים במהירות מבלי שתהייה להם
חתימה גדולה אשר תגלה אותם לעיין האויב.

ללא ספק יתרון, אבל הבעיה היא בכמות. גם אם תוכל להעביר כמות (דמיונית) של 20 טרקטורונים שכאלה, איזו השפעה תהיה להם? אולי כפעולת קומנדו נקודתית, אבל בטח לא ככוח כובש. כוח אש מוגבל, כמות ציוד ותחמושת מוגבלת, ובסוף גם צריך להחזיר אותם איכשהו.

לדעתי כוח שכזה יכול להועיל לצד שריון וחירמ"כ. בצורה מסויימת, הוא מגביל מאד לפלוגת סיור.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 22-08-2007, 23:53
  bakalit bakalit אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.08.07
הודעות: 2
לפי מה שהבנתי מאח שלי אגדול זה לא נכון בכלל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

דוד שלי משרת בחיל הטנקים והוא עומר לי שהמרכבה זה הטנק הכי
משוכלל שיש יותר מהערבים והפלסטינים וגם מהאנגלים
וא גם אמר לי (אח שלי () שאכשיו עושים מערכת חדשה שתפוצץ כל טיל שבא על אטנק (אני לא יודע עם מותר לדבר אל זה אז צגידו אם זה לא בסדר9 לפי דעתי זה לא עולה כזה הרבה ואפשר לעשות את זה במקום לתת כסף לכל חייל האוויר אעלה שאח שלי אומר שהם כל היום רק שוחים בבריכה שיש להם בבסיס שלהם ואח שלי אין לו אפילו קולה ובמבה בשקם

מה שצריך לדעתי שאני קצת יודע ויש לי משפחה בכוחוצ הביטחון ובצבע ובמשמר אגבול זה צריך לקנות הרבה ארבה טנקים אבל רק מרכבה 4 כי דוד שלי אמר לי שלצרפתים יש טנק שיכול לנצח את המרכבה 3 ויכול הם ימכרו אותו לערבים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 23-08-2007, 20:33
  NimDod NimDod אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.06.05
הודעות: 2,627
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי chaim.israel שמתחילה ב "חסרונות של כח נ"ט רגלי"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי chaim.israel
1.
בכלל אני חושב שעם כניסת מערכות מיגון אקטיביות לשימוש ( נניח "מעיל רוח") ובתנאי שהן תהיינה יעילות יקיץ הקץ על טילי הנ"ט המבוססים על רש"ק של מטען חלול .

תמיד יהיה המרדף בין יכולת חדירה ליכולת המיגון.
כבר היום ישנם אמצעים שיכולים להכריע מערכת מיגון אקטיבית כמו המעיל רוח - מטעני קלע המופעלים מעל הרק"מ, במרחק גבוה יותר ממעטפת הפעולה של "בועת" המיגון. ביום שבו המיגון האקטיבי יהפוך לנחלת הכלל, יהיה דגש רב יותר על פיתוח מערכות דומות


ציטוט:
במקור נכתב על ידי chaim.israel
1.
אפשר אולי לבנות טיל על-מהירותי שיתבסס על אנרגיה קינטית אבל זה צריך להיות משהו כבד מידי לנשיאה על ידי ח"יר . לכן המסקנה שלי הפוכה מזו של פותח האשכול המכובד .

אתה מתכוון למשהו כמו ה LOSAT?

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 25-08-2007, 10:01
  NimDod NimDod אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.06.05
הודעות: 2,627
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי avifresh שמתחילה ב "מה שיטת ההנחייה של ה BONUS..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי avifresh
מה שיטת ההנחייה של ה BONUS ואיך חודר שריון (גם ריאקטיבי?) ממרחק כזה-מה סוג המטען (חלול?)?


התשובה לשאלה הראשונה שלך נמצאת כאן:
http://www.defense-update.com/products/b/bonus.htm

ציטוט:
BONUS Artillery Launched Precision Guided Munitions
(Bofors Defense/Giat Industries)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.defense-update.com/images/bonus.jpg]


Bonus artillery launched, fire-and-forget artillery shell targets and destroys armored vehicles (stationary or mobile) by top attack submunitions. Each BONUS shell carries two BONUS Submunitions, and is provided with base bleed system to reach ranges of 35km. Two Submunitions are carried in each shell, covering an area of 200 m’ in radius. The BONUS submunition deploys two “wings” which stabilize its rapid descent path and fast spin required for target scanning. BONUS acquires a target by multi-spectral infrared signature. BONUS II, which will enter production in 2005 will also add a laser radar (LADAR) for improved aiming into a target shape generated by a laser radar (LADAR) sensor. The fusion of spectral and target profile enables BONUS to separate between combat-worthy targets, damaged or burning targets as well as decoys. Each submunition is equipped with explosive formed penetrator (EFP) striking the target by top attack. BONUS II is equipped with improved IR sensors capable of engaging targets with reduced IR signatures and countermeasures. BONUS is in production since 2003. Over 1000 BONUS shells have already been delivered to the French and Swedish armies, and current production programs are scheduled to last til 2007


סוג המטען EFP - Explosively Formed Penetrator. מטען קלע.הסבירו מספר פעמים איך הוא עובד.


נערך לאחרונה ע"י NimDod בתאריך 25-08-2007 בשעה 10:06.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 23-08-2007, 22:08
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,215
ואולי מותה של המערכה הקרקעית?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

לדעתי, במאה ה-21 ממילא לא ניתן להניע כוחות משמעותיים [מעל חטיבה] בשטח פתוח כאשר ליריב עליונות אווירית, וזה לא משנה אם הם נעים בטנקים, טרקטורונים או בעגלות רתומות לזברות. שילוב של מכ"ם SAR, מערכות שו"ב, מערכות תצפית תרמיות וטלויזיוניות, תשתית תצ"ל לניתוח שטח וחימושים פזירים ומונחים משאירים ליריב הנחות מבחינת כוחו האווירי אפשרויות מוגבלות:
א. תקיפת פתע כאשר הכוח האווירי העדיף אינו ערוך (נאמר, אם סוריה תתקיף מחר עם שחר בגולן בהפתעה- ייתכן ותשיג את מטרותיה לפני שחה"א יספיק לפגוע בצבא הסורי).
ב. לפעול בשטח בנוי/ מיוער/ בתוך אוכלוסיה אזרחית.
ב. לפעול בכוחות קטנים ופזורים, רצוי כאלו שכבר פרוסים בשטח.
ג. לפעול תחת כיסוי נ"מ (בעייתי- נראה לי כי מערכות הנ"מ הקיימות נחותות למערך מטוסי קרב מתקדם, כך שהכיסוי יהיה חלקי או מוגבל בזמן, וקשה להסתמך עליו).

לכן לדעתי האמריקאים עוברים מאוגדות ל-"צוותי קרב חטיבתיים משולבים" Brigade combat teams ובעתיד ל-" Units of action"- כוחות קטנים ועצמאיים שאמורים להשלים את פעולת ההשמדה מהאוויר של כוח היריב, במתארים הנ"ל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 25-08-2007, 09:34
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,914
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "ואולי מותה של המערכה הקרקעית?"



זה נכון, אך עליך לזכור שבסוף, איננו אמורים לחפש בהכרח את פתרון המלחמה העליון, אלא את זה המתאים ביותר לסך התנאים שקיימים אצלנו.

א.שטח נתון, מוגבל בגודלו, שלושה סוגי מאפיינים- מדברי פתוח (נגב, סיני בחלק הקרוב לגבולנו), מדברי הררי (ירדן-צפון, גולן-דרום) והררי צפוף תכסית (גולן-צפון, לבנון).
למעשה בסעיף שטח לצה"ל יש יתרון ייחודי- אנחנו צבא מערבי מתקדם שלא צריך לפתח יכולות התמודדות גלובליות, אלא חפשי לנצל את מלוא תשתית הטכנולוגיה והפיתוח ולמקד אותן לתחום מטרה ידוע. המרכבה למשל היא תוצאה של מיקוד כזה, ומכאן התאמתה הגבוהה (התאמה הנדסית, אין כוונה לדון בצורת ההפעלה)למתאר שבו היא פועלת.

ב.מתאר הפעלה צפוי וממוקד- צה"ל בעיקרו נועד להיות מסוגל לבלום ואז לצאת להתקפה מכריעה ומשמידת-אויב בגזרות הצמודות לגבולותינו. נכון שיש הכרח בפיתוח והחזקת יכולות לפעולות רחוקות ומתמרנות הרבה יותר, אך זרועות כאלה אינן אמורות להוות את עיקר הסד"כ הלוחם בצבא.

תפישתנו ככלל גורסת שאנו איננו תוקפנים, אלא כמוצא טקטי ליישום של מטרתנו להישאר קיימים- מלחמת ששת הימים אמורה להיות הדוגמא לחשיבה לאומית מערכתית שכזו.

עיקר כוח הצבא אמור לתת מענה לדפ"א אויב של הסתערות פיזית עלינו. על כל צורת תקיפה אחרת של האויב מולנו (טק"ק, רק"ק, גיחות אויר, מצור ימי, טרור) לא צריך להתגונן באמצעות מאסה של כוח לוחם, אלא באמצעות כוח קטן ומותאם למשימה הייחודית (סוללות טילים נגד טילים, מטוסי קרב להגנה אוירית, כוח ימי, ארגון מודיעין המשלב מידי פעם כוח צבאי בפעולותיו בהתאמה לאיומים).

ג.תקציב- טכנולוגיה זה דבר יקר. צריך לבלות הרבה זמן ולכלות הרבה אנרגיה בחשיבה ותכנון פיזור המשאבים בין הצרכים.

דעתי האישית היא שציוד הכי טוב ללוחמים הוא דבר שאינו ניתן להשגה, כי הכלל הוא שתוך כחצי שנה מתחילת הספקת הציוד הכי טוב כבר יפותח ציוד יותר טוב. ההמשך ברור, אני מניח.

העקרון השני מבחינתי הוא, שחשוב יותר להשקיע בחינוך. אנחנו בפורום צבא וביטחון, ונדמה לי שאנחנו כל הזמן נסחפים להתעסקות עם הצד הצבאי, שהוא הסקסי והקוסם יותר, לעומת הצד של הבטחון, שהוא ערטילאי יותר וקשה יותר להגדרה וכימות.
אני משוכנע שבהשוואה מול החייל האמריקאי המצויד, חייל צה"ל המוטיבטיווי למשימתו והמבין שהוא נלחם על ביתו וצורת החיים שלו ולמען מטרה צודקת הוא חייל טוב ויעיל יותר בלחימה, מאלתר ויוזם ונחוש ודבק במשימתו.
עם הירידה בחינוך הנוער, כל מה שהזכרתי בפסקה למעלה מיטשטש, ואז אנחנו מתקרבים לרמתו של החייל האמריקאי שאונס עיראקיות, מתעלל בעצירים עיראקים, שודד ובז ביזה וכן הלאה.
במצב עניינים כזה, אין ערך לציוד החייל.בכלל.

לסיכום- הלחימה העליונה היא זו שבה האויב מושמד, כוחותינו לא ניזוקים, האזרחים לא נפגעים ואנחנו כאומה ומדינה לא סופגים כל נזק. אינני מאמין שמדינת ישראל על משאביה, יכולתה הכלכלית ומצבה האזרחי יכולה לשאוף ליישם הצטיידות בטכנולוגיה של מלחמה מרחוק בתנאים ששוררים בעשור הנוכחי.
אני מאמין שצריך להכיר בעובדה שאנשינו ייהרגו בחלקם במלחמה,

משום שמדינה היא מכשיר שנועד לשרת את אזרחיה, רק ספרטה היתה מדינה שנועדה לשרת את לוחמיה, ולכן למרבית תושביה לא היו כלל זכויות אזרח.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 25-08-2007, 12:10
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
בלי טנקים אין צבא!!!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

אני קורא את האשכול שאני מעריך שמי שפתח אותו לא ירה כדור קרבי בחיים וגם לא נלחם בשום מלחמה כוללת.

ואני פשוט נדהם מהמסקנות , צבא בלי טנקים משול למתאגרף בזירה עם עינים קשורות .

הטנק היה וימשיך להיות כלי הנשק שיכריע את המערכה, הסקת המסקנות שנובעת כנראה מהפעלת הטנקים הכושלת במלחמה האחרונה היא חובבנית.

אין ספק שאסור להצמד לקיבעון מחשבתי וחלק מההצעות שנכתבו בכתבה יכולות רק לעזור , במידה והם ישולבו לשיטות של קרב משולב , וקיים גם הבדל עצום בין לחימה בשטח הררי לבין לחימה במרחבי סיני למשל שמי שסבור שלא נלחם בהם בעתיד טועה בגדול , לפני כעשרים שנה כשהוכנסו מסוקי התקיפה לשרות כבר אז אמרו שהטנק מת , אך הפלא ופלא התברר שלא וגם במלחמה האחרונה נמנעו מלהכניס מסוקי קרב מחשש של ירי נ"מ ..הרעיון לקבור את טנק המערכה הוא שטות מוחלטת , הטנק היה וימשיך להיות הכלי שיכריע את שדה הקרב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 25-08-2007, 20:26
  nec_000 nec_000 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
לינוקס המשך - תגובה מרוכזת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

אנסה להשיב להבהיר ולפרט (במידת המותר) למעלים נקודות בדיון ענייני זה שלפננו:

לא אוכל מבלי לפרט בתור הקדמה (כמשב לאחד השואלים מהו רקע הכותב)
כי הנני שריונר יוצא חטיבת 7 (גדוד רומח 75) בעל ידע מעמיק בשיטוט תקטיות של שריון,
וחבר בצוותי חשיבה לפיתוח תו"ל הלחימה העתידי של צה"ל לא רק הקרקעי.

בין השאר יושבים חושבים ושוקדים אנו בימים אלו על כדאיות המשך ההשקעה בפיתוח
טנק המערכה "כמפלצת פלדה עתירת משקל" כפי שהיא מוכרת כיום.

מבוא:
אחד היתרונות הגדולים (מלבד איכות כוח האדם) שיש למדינת ישראל וצה"ל כיום הינה "הנאה" מיתרון כספי של 1:10 למול מדינת האויב הקרקעית הראשית שלנו סוריה - בה אנו רואים את עיקר האיום בטווח הקצר והבינוני.
יתרון שני הינו פער טכנולוגי מדעי של עשרות שנים עת בה מדינת ישראל נמצאת באופן מתפיע למרות
גודלה (7 מיליון נפש בלבד) ולמרות כוחה הכלכלי (כ 150 מיליארד דולר תל"ג שנתי) ביכולת פיתוחית
תשתיתית לא רחוקה מהותית מהמעצמה מספר אחת בעולם והיא ארה"ב.
*מחקרים מראים כי בהינתן לישראל רבע מתקציבי הפיתוח האמריקאים, יכלה היא להשתוות
ליכולת הפיתוח האמריקאית הצבאית וזאת משום יעילות יתר הקיימת אצלנו מכל מני סיבות שאלהן לא נכנס כרגע.

עכשיו, כאשר בידנו יתרון טכנולוגי מדעי זה (סוריה לבדה לא מסוגלת להגיע לרמת פיתוח אפילו כזו שהיתה לישראל בשנות ה 60-70 ונאלצת לרכוש טכנולוגיה מתקדמת רק מגורמי חוץ כגון רוסיה)
שומה עלנו להשתמש ביתרון זה ולמצות את הפוטנציאל שלו עד תומו.

יתרון כה רב טכנולוגית, מאפשר בעת הגישה בפיתוח ותכנון שדה המערכה העתידי "ללכת עד הסוף".
העת המודרנית שהחלה בשנות ה-80 מדברת על הקטנה של הרכיבים והציוד תוך הגדלת היכולות.
כמו שנאמר: היום במערכות קטנטנות טמונה יכולת אש העולה על אלו שהיו לפני 30 שנה.
ישנם פיתוחים ישראלים ובמיוחד אמריקאים (משום התקציבים שיש להם) שממזערות את מערכות הנשק למימדים שהיום למי שלא בקיא - נשמעות דמיוניות.
ראו למשל פיתוחים בתחום ה- nano-technology.

אחד היתרונות הגדולים בשדה המערכה היא נראות (חתימה) ויכולת ראות ואיתור האויב.

אם לפני אלפי שנים טרם המצאת אבק השריפה, מול צבא אימתני של עשרות אלפי חייל רומי,
לו היה עומד חיל בודד עם מקלע (ותאורתית תחמושת ללא הגבלה) יכול הוא היה להשמיד לבדו
את כל צבא האויב.

הפער פה בין כוח אש הניתן בידיו של חייל בודד למול צבא המונה עשרות מונים נפש, הוא הוא זה שמסביר מבחינה לוגית את הרעיון והכיוון.

לו ניתן ביידי חייל בודד (לשם השוואה) בשדה המערכה המודרני כלי נשק חזק דיו, כך שמיצד אחד יהה הוא מוסתר מעייני האויב, ויוכל הוא מכנגד לתוקפו ללא כל קושי - הרי שנתנו מענה מלא למשוואה כמואר בסצנריו שלנו.

עכשיו ברשתוך נימורד אגיב ואפרט/אסביר את הנקודות שהעלתה והמענה אליהם מבחינת תסריט ותרחיש:

נימרוד כתב:
"גם אם תוותר על טנקים, יהיו כלים שירעישו, כמו טנקי גישור (או כלי אחר שצריך לשנע גשר), נשמ"שים, ומשאיות.
גם כלים קטנים וזריזים עושים הרבה רעש. מנוע של האמר אפשר לשמוע ממאות מטרים ואפילו קילומטרים (מנסיון. ככה המבריחים על גבול מצרים יודעים מתי להיכנס)."

בשדה המערכה כפי שמתוכנן, אין כמעט שימוש בכלים כפי שהצגת. אם אין טנקים שצריכים לעבור, אין ממש הכרך לטנקי גישור, או "לטנקי גישור כבדים" כפי שאנחנו מתכוונים.
למעשה, "טנקי גישור" במתאר העתידי יכולים הם להיות משאיות אזרחיות מוגדלות עם גשר אלומיניום קל.
או בקיצור, בכדי לשנע טרקוטורונים ואופנועים לא צריך גשר גדול וכבד.
כמו כן בהחלט חושבים על כלים קלים בעלי חתימת רעש נמוכה במיוחד בזכות טכנולוגיות השקטה.
כך שרעשם יהיה נמוך מאשר זה המצוי במכונית נוסעים קונוונציונלית.
או במילים אחרות לא ניתנים לשמיעה כלל ממרחק העולה על 250 מטרים (או אפילו פחות).

נימרוד כתב:
"זה לא בהכרח חיסרון. הטנק מושך אש כי הוא מטרה מועדפת.
אתה יורה קודם על מי שמאיים עליך יותר, שברוב המקרים זה הטנק, שהוא בעל הכוח אש הגדול יותר, או על "מטרות איכות" שיפגעו בכוח הלחימה של האויב.
אם לא יהיו טנקים, אז זה יהיה מישהו אחר שימשוך את מירב כוח האש של האוייב, ואז פשוט העברת את הבעיה למישהו אחר, שאם הוא קל יותר אז הוא גם ממוגן פחות"

נקודה יפה העלאתה, רק שכאן אין כוונה להשתמש בטנק כפי שהוא כיום.
ישנה מחשבה להשאיר טנקים ישנים בתור גששים קדמיים. הטנקים לא יהיו עוד מאוישים -
אלא נשלטים מרחוק כמעין טנק UMV .
הרעיון הוא "שטנקי דמה" אלה, ימשכו את האש של היריב כפי שתארת, ללא הסיכון שבפגיע בחיי אדם.
כמו כן טנקי דמה אלא שימשכו את אש היריב, יתנו לנו את המידע מהיכן יורים על טנקים אלו - ויחשוף
אותם.

נימרוד כתב:
"יכולת הסתוואות וחמקמקות לא מעניקים הגנה מפני ארטילריה ורסיסים. אם תחזור למלחמת העולם הראשונה. חייל חי"ר עם הגנה טובה ככל שתהיה לא יוכל להוציא את הראש מהמחסה כל עוד מנחיתים עליו ארטילריה והוא פגיע מכל כלי הנשק."
נקודה יפה אבל אל תשכח, המתאר שאנחנו מדברים עליו הוא מגננה בתחילה כך שמטרת הכוח היא להשאר מחופר ומסווה ולא ככוח מסתער.
רק כאשר המערכה בשדה הקרב תהייה כזו, שהכוח היריב אינו ממטיר בנשק ארטילרי מתמיד, ניתן יהיה בהדרגה להתקדם חוליה חוליה במהירות ובגיזרה שונה.
הרעיון ההתקפי כפי שהובה ליידי ביטוי במאמר הראשי (סעיפים ב ו- ג) הינו לא להסתער במתאר רבתי.
אלא מתוך עשרות חוליות הנמצאות בשטח, לקדם בכל פעם חוליה חוליה ולמרחקים קצובים המתוכננים מראש.
במאר שכזה אש ארטילרים לא רלוונטית, משום שעד שהאויב יפעיל את הארטילריה שלו, "החוליה שרצה קדימה" כבר פרקה מהכלים והסתוואה מחדש בשטח.
מדובר בגיחוץ קצרות מרחק וזמן - דקות בודדות בלבד.
*כמו כן בהחלט מתוכנן מענה טכנולוגי (בין שמהאוויר ובין שהמקרקע) לאש ארטילרית של היריב ע"י "השמדתו ממרחק" על מנת להוציאו במהרה מהמשוואה.
להזכירך, אש ארטילרית של היריב היא מטרה גלויה שניתן לעלות עליה ולאכן עליה בקלות.

בעת דייוננו על יתרונות הטנק, העלה נימרוד:
"אל תשכח את שני היתרונות האחרים: מיגון וכוח אש"

אבל על זה אנחנו מדברים:
שמיגון כבד אינו הכרחי באם היריב לא יודע היכן הכוחות שלך נמצאים - ככוחות מחופרים ומוסווים בצמחיה וסלעים.
כמו כן כוח האש של הטנק אינה עולה (ובטח שבעתיד לא תעלה) על זו המצויה ביידי טילי נ"ט,
ובטח שבטח על זו המצויה בטילי ארטילריה מונחים.

נקודות שנימרוד העלה:
"רכב קל, מהיר וזריז כמו ג'יפ או טרקטורון אינו עמיד בפני קליעים ואפילו רסיסים. הרעשה ארטילרית אחת על שטח כינוס תהפוך את הכוח לחי"רניקים ללא כלי רכב.
בנוסף, תהיה בעיה בהעברת אספקה לכוח שכזה שלא יכול לקחת מספיק תחמושת, דלק ואספקה על גבי הכלים הקלים שלו ולהישאר נייד."

הנקודות יפות רק אבהיר ואחדד:
בשיטת התקטית המתוכננת, לא יהיו התכנסויות!
תהיה הנחיה ברורה למהו "המרחק המינימלי" החייב להיות קיים בין חוליה לחוליה. בעידן ה GPS והבקרה הדיגיטלית החדשה של צבא היבשה, ניתן יהיה לשמור על "משמעת מרחקים" זו הנדרשת כל כך.
כמו כן אין צורך "בהתכנסויות מרובות משתתפים" משום שהתקשורת הדיגטלית זמינה, יעילה וכוללת גם ממשקים גראפיים (מפות ופקודות).
בכל מקום ועת בה ינסה היריב להציף בארטילריה תא שטח משוים - מספר המטרות שיהיו פזורות באותה עת באתר הינה מינימלית.

בדבר אספקת הכוחות בשדה המערכה, כאשר הם מחופרים בשלב מגננה לא תהיה בעיה משום שהאספקה כבר קיימת מבעוד מועד בעמדות.
הסוגיה אם כן רלוונטית רק בעבור מוד התקפי, עת בה יש לספק מים, תחמושת, דלק... לכוחות הפזורים בשטח האויב.
אספקה תועבר אליהם בין השאר מהאויר, בין שבמסוקים (מסוכן) בין שבמטוסים כמו הרקולס בהצנחה (רק לאחר שתהיה שליטה אווירית) ובין שברקטות עם מטען מוצנח ממש באזור הכוח המבקש אותו (רקטות נכון להיום ובזמן הנראה לעיין - לא ניתנות לירוט ע"י האויב שלנו).

נימרוד כתב:
"טנק בודד, אגב, עולה פחות מ5 מליון דולר. בערך חצי מזה."

סליחה. צר לי אבל טעות מרה בידך.
עלותו של טנק מערכה מיצור ישראלי (וזה למעשה פרויקט המרכבה) הינה כ- 5 מיליון דולר
ליחידה כולל עלויות הפיתוח.
לאחר שכבר קיים הפיתוח (באם יופסק הפיתוח מיום זה ואילך) עלות היצור נטו (חלקים והרכבה) של
טנק בודד הינה סדר גודל של כ 3.5 מיליון דולר.

בכל מקרה יש להדגיש, כי כאשר בוחנים מערכת, בוחנים את עלותה הכללית וזה עלות יחידה + עלות פיתוח פר יחידה.
אלו כאמור מסתכמים בכ- 5 מילין דולר לטנק מערכה בודד מדגם מרכבה.
זהו נתון עובדתי - שלא ממש ניתן להתווכח עליו.

נימרוד כתב:
"העלויות של טיל נ"ט גבוהות פי כמה מפגז טנק, ועלות ההכשרה של שריונר היא לא כזאת גבוהה. בזמן שטנק יכול להחזיק כמה עשרות פגזים בבטן הטנק, חי"רניק יכול לסחוב עליו טיל או שניים, וזה לא כולל משגר, ציוד, נשק אישי ועוד.
כאמור, טנק לא עולה 5 מליון דולר, וג'יפ קל לחי"רניקים עולה יותר מכמה עשרות אלפים."

לא מדויק, טילי נ"ט נחלקים למספר סוגים, שמחירם מתחיל באזור ה - 2000 דולרים ליחידה מתכלה
בעבור טילים ללא הנחייה בעת המעוף,
ועד 25 אלף דולרים למתקדמים ביותר המאיימים למרחקים רבים ועם הנחיה מהדור האחרון.

אלו מחירים התואמים לכמויות הנרכשות והמיוצרות כיום. אם יומר בעתיד צי הטנקים לצי חי"ר המצויד בנ"ט, ירכשו כמויות רבות יותר משמעותית אשר יוזילו את המחרים לעין-שיעור.
צריך לזכור: פגז טנק לא עולה גרושים גם כן, תלוי בראש הקרבי שלו, לעיתים יכול לעלות אלפי דולרים גם כן אם מכיל ראש טנגסטן מהדור האחרון.

מה שכן ניתן להסכים עליו נימרוד,זה שבסה"כ הכללי נכון לכמויות המיוצרות כיום, עדיין פגז טנק בודד עולה פחות מטיל נ"ט בממוצע.
אבל הפער יתאזן כאמור לאחר שינוים ביצור והצטידות בכמויות שונות, כך שהמשוואה תתאזן יותר.
כמו כן חסכון שיתקבל מביטול יצורו של טנק אשר ישאיר כסף רב יותר לייצור טילי נ"ט.

בסיפת דבריך, חובה לדהגיש כי התכנון איננו מתבסס על שימוש בג'יפים, אלא יותר על כלים קטנים זריזים ומהירים.
*עלות אופנוע שטח או טרקורון נעה סביבות 2500-4000$ ליחידה בלבד.

נימרוד כתב:
"אם אתה מתכוון להגן מפני אוייב שמסתמך ברובו על שריון, אז הטקטיקה הטובה תהיה להצטייד בנשק נ"ט. לעומת זאת, חוליות ציידי טנקים פגיעות לחי"ר ולארטילריה.
הכוח שאתה מתאר הוא מצויין למארבים נגד שריון, אבל לא יוכל להסתער ולכבוש שטח."

אני שמח שאתה רואה עין בעין את שורש הסוגיה והיא התגוננות מוסוות בשטח המוכר לך כפי שתואר במתאר א' במאמר המקורי שהיא הדרך הכי cost effective.
כמובן שבמתאר א' כפי שתואר, פורטו רק אמצעים המחליפים את כלי השריון הכבדים.
וודאי שאליהן מתווספים כלים נוספים כמו חיילי חי"ר וצלפים הפועלים במקביל לחיילי הנ"ט, אשר יגנו עליהם מחוליות החי"ר של האויב. זה ברור.

בניגוד לטענתך, הכוח כפי שתואר יוכל בהחלט "לכבוש שטח" (וזה גם נוסה מבחינה טקטית) רק
שכנראה לא "ירדת לסוף" שיטות התקיפה ולכן אחזור ואחדד את הבסיס שלהן:
התקיפה מתבצעת בשונה משריון, כך שממש לא מסתערים יחדיו:
אלא חוליה חוליה על פי תור והנחיית מפקד, יוצאת קדימה מספר מאות מטרים עד לנקודה הקרובה של שטח מיוער/מסולע ומבסתוואת מחדש.
כך לפי התור כל חוליה בתורה אחת אחת וזאת על מנת "למזער" את הפגיעות לאש האויב.
*נכון ששיטה זו איטית יותר מאשר הסתערות של שריון.
כמו כן כוחות הנ"ט כפי שהוסבר במאמר, מסתיעים "בארטילירה מונחית".
כלומר, לכוחות הנ"ט יש צייני לייזר ומאכני GPS, על מנת שאש ארטילרית הנוראית מ 20 ק"מ מהעורף, תפגה ב pin-point locations של היריב ובכך תחסל מטרות איכות ותסייע להתקדמות.
שיטת התקפה זו, שוב, מבוססת על טכנולוגיה המצויה בידי ישראל/ארה"ב ואיננה מצויה נכון לעת הזו ביידי היריב.
בסיכומו של עניין, יש יכולת התקפית יעילה למדי - אם כי שונה טקטית מאשר התקפת שיריון הן במהירות והן בהטמעה.

נימרוד כתב:
"אם כוח אוייב אורב להם בשטח ותהיה להם בעיה גדולה מאד להגיב. כנ"ל לגבי ארטילריה. בנוסף, כוח שכזה יתקשה לכבוש שטח או לטהר מוצב. ומה עושים כשאין מחסה?"

זו בדיוק הנקודה נימרוד, כשיריב אורב לך בשטח, דווקא אז כניסה עם כוח שיריון גדול ורועש היא השגיאה הגדולה ביותר שכן הוא יושמד עוד טרם גילה את מקור המארב!
כניסה איטית, חשאית, חוליה חוליה, או ע"י טנקי דמה כפי שתואר בתחילת התגובה שלי, היא זו אשר תחשוף את עובדת היות האזור שורץ באויב מחופר.
טנקי הדמה המשמשים "כמטרות במטווח" יכולים לאתר את מקום המצאו של האויב ולאפשר איכון מטרות עליו.
לגבי טיהור מוצב, עושים זאת המתואר באלגוריתם שהוסבר מקודם:
מתצפתים על המוצב ממרחק רב מאד (קילומטרים) מחוץ לשטח האש של היריב.
מאכנים עליו ליזר (או נק' GPS) ומשתמשים בארטילירה מונחית.
כנ"ל במקרים של מיעוט בנקודות מיסתור/מחסות.

נימרוד כתב:
"איכון מטרות אפשר לעשות גם מתוך נגמ"ש או טנק. איפה שאפשר לתקוע קצין שיתוף ארטילריה, שם תהיה לך (בשאיפה) את אותה ארטילריה.
וארטילריה לא "כותשת את האוייב עד דק". מי שמסתמך על זה ישלם ביוקר."

אנו דווקא לא רוצים לבצע איכון מתוך נגמ"ש או טנק שהינה מטרה בעלת חתימה גדולה.
אנו מעונינים לבצע איכון ממקום מסתור - שזו ההגנה הטבעית הכי טובה שיש.
ארטליריה מונחית עליה אנו מדברים, כותשת כל מטרה עד דק שכן פגיעה מונחית היא 100% פגיעה.
*ארטיליה קלאסית כפי שתארת, אין מקומה עוד בשדה הקרב העתידי ולא עליה אנו מתדיינים.

נימרוד כתב:
"ומה אם אין דרכים מבודדות ונידחות? הטסה או הסקה של כוחות לידע מבוקש גם כן לא תהיה תמיד אפשרית. וכמה טרקטורונים כבר אפשר להעביר במספר היסעורים שבידי צה"ל? כמה מהם יהיו פנויים לשימוש היחידה?"

אם אין דרכים מבודדות אז אין. משתמשים מן הסתם בכאלו, רק כשיש.
כמה טרקטורוינם או אופנועי שטח נכנסים ביסעור ?
הרבה למדי. טרקטורונים, בשקט 6.
אופנועי שטח, לפחות 12.
אגב, על "בקאי" שמעת ? עוד רעיון הטמעה לפריסת כוחות מאחורי קווי האויב.
*אפשר גם בהצנחה/שיגור ישירות באוויר מהרקולס ואז בכל אחד שכזה נכנסים הרבה כלים.

נימרוד כתב:
"ללא ספק יתרון, אבל הבעיה היא בכמות. גם אם תוכל להעביר כמות (דמיונית) של 20 טרקטורונים שכאלה, איזו השפעה תהיה להם? אולי כפעולת קומנדו נקודתית, אבל בטח לא ככוח כובש. כוח אש מוגבל, כמות ציוד ותחמושת מוגבלת, ובסוף גם צריך להחזיר אותם איכשהו."

כמה נקודות:
טיל נ"ט מודרני שוקל בין 7-18 ק"ג תלוי בדגם ובסוג.
טרקורון בודד יכול לשאת במנשא שלו גם 100-150 ק"ג בשקט.
קבוצה של טרקטורונים ו/או אופנועי שטח, תפוזר בשטח בצורה נבונה בקבוצות של חוליות.
ניתן לשאת למעלה מ 100 טילים בנגלה של 20 כלים.
זה כוח מספק לכיבוש מטרה בסדר גודל בינוני - בהתיחס לכך שכל טיל זו פגיעה של 97% ומעלה.
כמו כן תחשוב על כך שכזה כוח מוצב בתפזורת סביב למשל שדה תעופה של היריב ומשבית אותו למשך זמן רב עד שחיל האויר שלנו מוחק אותו מעל פני האדמה.
נימרוד, אתה צריך פחות לחשוב במושגים של פעם "כיבוש",
ויותר במושגים לוגיים של "השבתת יכולת היריב" ללא כיבוש.
וזאת למשך זמן מה, או "השבתה לצמיתות" ללא הצורך בכיבוש פיסי.

מסוקי ומטוסי ח"ל האויר שלנו יכולים לפזר מאות ואלפי אופנועים וטרקטורונים ברחבי שטח האויב ליד מטרות איכות שלמעשה גם ללא כיבושם, המטרות תהיינה מושבתות וזה מספק.
שדה המערכה העתידי הוא "שדה מתוחכם" ופחות שדה של כיבוש אדמת האויב והחזקתו למשך זמן.
אם הרסתה בשדה תעופה של היריב את האמצעים הקריטיים לתפעולו, הרי שהשבתת את המטרה מבלי לכובשה.
אם השמדתה יכולת של מערך בקרת שליטה אווירית, השבתת את יכולתו למשך כל הקרב.
אין הכרך כיבוש בכל אחת מדוגמאות אלו.
כוח נייד קטן ומהיר יכול לדלג ממטרה למטרה במהירות, לירות מספר טילי נ"ט ולהמשיך הלאה.

הטקטיקה העתידית אם כן בהחלט מונה ומגדירה מחדש יעדים צבאיים!


נימרוד כתב:
"כוח שכזה יכול להועיל לצד שריון וחירמ"כ. בצורה מסויימת, הוא מגביל מאד לפלוגת סיור."

במידה מסוימת הגדרת יפה.
רק חשוב לאמר: כוח סיור עם כוח אש כמו של טנק וזה הבדל הגדול.


לעת עתה אסיים, גם ככה תגובתי ארוכה מאד.
רק אסכם בקינוח:
שומה על החושבים טקטית, "לצאת מהקופסה", להפסיק ולחשוב "במושגים של פעם".
לאחר מלאכת מחשבה מעמיקה, רעיונות יצירתיים כולל ניסויים הדמאתיים בשטח,
מתגלה תמונה מאד מעניינת של אפשרויות ויכולות - גם ללא טנק המערכה "המיושן".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 25-08-2007, 23:55
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,914
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "המשך - תגובה מרוכזת"

אני מתנדב לבדוק עליך כל מיני אבחנות ודעות שלי, קח אויר-

ציטוט:
בין השאר יושבים חושבים ושוקדים אנו בימים אלו על כדאיות המשך ההשקעה בפיתוח
טנק המערכה "כמפלצת פלדה עתירת משקל" כפי שהיא מוכרת כיום.
כחבר בצוות חשיבה עם תחום שכזה, אתה מפגין בפתיח שלך חשיבה מוטה מראש נגד התפישה הקיימת. לו אני במקומך הייתי מציג שאלה פתוחה- "יושבים ושוקדים על איתור הדרך הנכונה לייצר כלי לוחם יבשתי עיקרי". אם באמת ובתמים מחפשים להתקדם, יש לחשוב מחדש עם דף נקי, כאשר ברקע מפוזרים על השולחנות הדפים עם השרטוטים (הכלים) הקודמים כולם. כך תוכל למצות את היתרונות מהנסיונות הקודמים אך גם להיות פתוח לעיצוב משהו חדשני. נדמה לי.


ציטוט:
אחד היתרונות הגדולים (מלבד איכות כוח האדם) שיש למדינת ישראל וצה"ל כיום הינה "הנאה" מיתרון כספי של 1:10 למול מדינת האויב הקרקעית הראשית שלנו סוריה - בה אנו רואים את עיקר האיום בטווח הקצר והבינוני.
האם תפישה זו ניתנה לצוות החשיבה כהנחת עבודה של מדינת ישראל לעשורים הקרובים? כי אם לא, זו הנחה שמגדירה גבולות גזרה לחשיבה לצוות הפיתוח, ויכול להיות שגבולות אלה אינם במקומם. כשלעצמי, הייתי רוצה שצה"ל יידע לקחת בחשבון איום יבשתי צבאי גם מכיוון מצרים, פשוט מפני שצבא או כל זרוע מבצעת (בניגוד לזרוע קובעת מדיניות- שאמורה להיות אחת משלוחות הממשלה או הכנסת) אמור להביא בחשבון התוכניות את כל האפשרויות, ורק אחרי כן לקבל הנחיות מן הדרג המדיני כיצד ליישם הכנות כלפי כל אפשרות.


ציטוט:
עכשיו, כאשר בידנו יתרון טכנולוגי מדעי זה (סוריה לבדה לא מסוגלת להגיע לרמת פיתוח אפילו כזו שהיתה לישראל בשנות ה 60-70 ונאלצת לרכוש טכנולוגיה מתקדמת רק מגורמי חוץ כגון רוסיה)
אהמ, סליחה, אם אתה יודע להניח שסוריה איננה מהווה איום מבחינת פיתוח ושהיא רוכשת יכולות, אנא זכור להניח שהיא יכולה לרכוש את היכולות שמדינות מפתחות מסוגלות להציע. ראה טק"א רוסי מתקדם, שאל השפעתו אתיחס גם בהמשך.

ציטוט:
העת המודרנית שהחלה בשנות ה-80 מדברת על הקטנה של הרכיבים והציוד תוך הגדלת היכולות.
כמו שנאמר: היום במערכות קטנטנות טמונה יכולת אש העולה על אלו שהיו לפני 30 שנה...
ראו למשל פיתוחים בתחום ה- nano-technology.
אני רוצה להצביע על כך שתקופת האלקטרוניקה החלה כבר בשנות החמישים, ופיתוחי הנאנו-טכנולוגיה עדיין אינם זמינים מבצעית. מכאן אני מזהיר שחזון זה נהדר, אך אנא היזהר- האמריקאים תכננו את מטוס הפאנטום ללא תותח משום שעם פרוץ עידן האלקטרוניקה הם היו משוכנעים שטיליהם ינקו את השמיים מטווחים שימנעו הגעה למגע תותחים. חזון זה נופץ בשאון תותחי המיג 17 הרוסיים שהפילו את הפאנטומים המתקדמים. הלקח היה ציוד דגם E של הפאנטום בתותח, ואותו התותח מותקן כיום במטוס אולטרא מודרני שנקרא F22.
אשר על כן, אני מפציר בך להמתין עם ההיאחזות בפתרונות הטכנולוגיים עוד כמה שנים, עד שנוכל לחוות איזושהי בשלות מבצעית של הטכנולוגיות.


ציטוט:
אחד היתרונות הגדולים בשדה המערכה היא נראות (חתימה) ויכולת ראות ואיתור האויב.
אנחנו יודעים לאתר כלים.אנחנו יודעים לאתר בני אדם. המדינות מהן סוריה רוכשת נשק יודעות להציע למכירה ציוד בעל יכולות איתור כלים ואדם. המסקנה היא שגם מעבר להסתמכות על כלים לפי שיטתך, תותיר אותנו עם כלים שהאויב מסוגל לאתר. מסקנה שניה- לא על המסתור לבדו יכון צבא.
ועוד עניין- כלי יורה=כלי נחשף=עמדה נחשפה=מסתור נשרף=מסתור אינו מהווה מיגון לכוח יותר. וכעת מה? מה יגן על הכח המהיר והקל בשלב ה"תפר" (שלב המעבר משהייה בעמדה, להעמסת הכלים\עליה לכלים ותחילת התנועה לעמדה הבאה)? לכח שמונה מספר לוחמים וכמה כלים ייקח לפחות דקה (ואני אופטימי מאוד מאוד) להתקפל ועבור לתנועה תחת אש, גם אם היא אש טיפשה מאוד. במיוחד אם כוח זה שהה קודם בעמדה מחופרת ומוסווית כהלכה.


ציטוט:
לו ניתן ביידי חייל בודד (לשם השוואה) בשדה המערכה המודרני כלי נשק חזק דיו, כך שמיצד אחד יהה הוא מוסתר מעייני האויב, ויוכל הוא מכנגד לתוקפו ללא כל קושי - הרי שנתנו מענה מלא למשוואה כמואר בסצנריו שלנו.
אין ויכוח. אבל המסתור תקף רק עד רגע הירי הראשון, ולא אחריו. צריך פתרון גם לאחרי-כן, ולא- אנחנו הופכים לצבא מתאבדים יקר.
אני לא אבוא למילואים לכזה צבא, תודה.

ציטוט:
נימרוד כתב:
"גם אם תוותר על טנקים, יהיו כלים שירעישו, כמו טנקי גישור (או כלי אחר שצריך לשנע גשר), נשמ"שים, ומשאיות.
גם כלים קטנים וזריזים עושים הרבה רעש. מנוע של האמר אפשר לשמוע ממאות מטרים ואפילו קילומטרים (מנסיון. ככה המבריחים על גבול מצרים יודעים מתי להיכנס)."
אתה כתבת-
בשדה המערכה כפי שמתוכנן, אין כמעט שימוש בכלים כפי שהצגת. אם אין טנקים שצריכים לעבור, אין ממש הכרך לטנקי גישור, או "לטנקי גישור כבדים" כפי שאנחנו מתכוונים.
למעשה, "טנקי גישור" במתאר העתידי יכולים הם להיות משאיות אזרחיות מוגדלות עם גשר אלומיניום קל.
או בקיצור, בכדי לשנע טרקוטורונים ואופנועים לא צריך גשר גדול וכבד.
כמו כן בהחלט חושבים על כלים קלים בעלי חתימת רעש נמוכה במיוחד בזכות טכנולוגיות השקטה.
כך שרעשם יהיה נמוך מאשר זה המצוי במכונית נוסעים קונוונציונלית.
או במילים אחרות לא ניתנים לשמיעה כלל ממרחק העולה על 250 מטרים (או אפילו פחות).
סליחה, בהתמודדות מול צבא אויב, אסור לך להניח שהוא מתנהג כמו מבריחים בגבול, ומנסה רק לברוח ממגע. מה עם איתור דרך אמצעים חזותיים? מה אם לאויב מסך סיור ותשמועים שאינם יוצרים מגע אש, אלא רק מאתרים ומדווחים?
שים לב- השטחים בהם ידרש צבא ההגנה לישראל לפעול בכוחות עיקריים הם נתונים וידועים, ולא כל כך עמוסים בנתיבים נסתרים ואידיאליים שכאלה. לעתים קרובות ניאלץ לבצע תנועה לקראת מגע כאשר אנו גלויים לתצפיות אויב.

ציטוט:
נימרוד כתב:
"יכולת הסתוואות וחמקמקות לא מעניקים הגנה מפני ארטילריה ורסיסים. אם תחזור למלחמת העולם הראשונה. חייל חי"ר עם הגנה טובה ככל שתהיה לא יוכל להוציא את הראש מהמחסה כל עוד מנחיתים עליו ארטילריה והוא פגיע מכל כלי הנשק."
אתה כתבת-
נקודה יפה אבל אל תשכח, המתאר שאנחנו מדברים עליו הוא מגננה בתחילה כך שמטרת הכוח היא להשאר מחופר ומסווה ולא ככוח מסתער.
אני רוצה שוב לחלוק עליך. הצבא העיקרי של ישראל חייב להיות מוכן גם למתאר ה"מלחמה בהפתעה", אל תתרגז, פשוט, אם זה עבד פעם אחת, כדאי להיות מוכנים לזה שוב. כיוון שאין לאף שפוי כאן כוונה להחזיק סד"כ סדיר מחופר בהגנה סדורה, עלינו להכין כוח שידע לשרוד את התקפת האויב. בכלל, צריך להבין שאם אנחנו בהגדרה לא התוקפנים, יש לכך השלכות טכנו-טקטיות, לא רק מוסריות.

ציטוט:
רק כאשר המערכה בשדה הקרב תהייה כזו, שהכוח היריב אינו ממטיר בנשק ארטילרי מתמיד, ניתן יהיה בהדרגה להתקדם חוליה חוליה במהירות ובגיזרה שונה.
הרעיון ההתקפי כפי שהובה ליידי ביטוי במאמר הראשי (סעיפים ב ו- ג) הינו לא להסתער במתאר רבתי.
אלא מתוך עשרות חוליות הנמצאות בשטח, לקדם בכל פעם חוליה חוליה ולמרחקים קצובים המתוכננים מראש.
אני מבין. זה נשמע כאילו החלטת כהנחת עבודה לאמץ את התפישה האסטרטגית של "נחילים", וכעת אתה מחפש לפתח כלי יבשתי עיקרי שיתמוך בה. למעשה, לאורך כל דבריך אתה נצמד לדוגמאות של טרקטורונים, אופנועים ובקאי. אלה לא כלים בפיתוח, אלה כלים מיושנים מאוד מבחינת מועד פיתוחם.

בעצם, השילוב של אופנוע\טרקטורון\טיל, לא יכול להיחשב כפיתוח בכלל. לא ברור לי למה צריך צוות חשיבה כדי להגיע לפיתרון כזה.
בכלל, אתה מדבר על כך שטיל הנ"ט הפך להיות כלי היבשה בעיקרי, וכל השאר פלטפורמות נשיאה וניוד. על זה אפשר בשמחה לדון, אבל נדמה לי שבכל דיון שתנסה, המסקנה תהיה שטיל הנ"ט אינו יכול להיות כלי לחימה יבשתי עיקרי. המקסימום הוא אולי חימוש עיקרי בקרב היבשה להשמדת מטרות כבדות ומטרות נקודה.


ציטוט:
במאר שכזה אש ארטילרים לא רלוונטית, משום שעד שהאויב יפעיל את הארטילריה שלו, "החוליה שרצה קדימה" כבר פרקה מהכלים והסתוואה מחדש בשטח.
מדובר בגיחוץ קצרות מרחק וזמן - דקות בודדות בלבד.
*כמו כן בהחלט מתוכנן מענה טכנולוגי (בין שמהאוויר ובין שהמקרקע) לאש ארטילרית של היריב ע"י "השמדתו ממרחק" על מנת להוציאו במהרה מהמשוואה.
להזכירך, אש ארטילרית של היריב היא מטרה גלויה שניתן לעלות עליה ולאכן עליה בקלות.
לא מסכים. אם אתה צודק, למה הצליח חיזבאללה להתמיד בשיגור רק"ק בסדרי גודל דומים לאורך כל המלחמה האחרונה? הרי לא ניתן לטעון שלא הפעלנו את ח"א, ואפילו ירינו ארטילריית מצרר לכיסוי שטח. מה קרה? למה זה לא נכנס לתמונת המצב שלך?


ציטוט:
שמיגון כבד אינו הכרחי באם היריב לא יודע היכן הכוחות שלך נמצאים - ככוחות מחופרים ומוסווים בצמחיה וסלעים.
לא ניתן להניח שכוחותינו כל הזמן יוכלו לפעול במתכונת של התחפר-שגר-התקפל-התחפר. זה לא מציאותי להניח שאפשר להתחפר באופן יעיל בזמני הקרב המודרני. גם בצד השני יש כלי רכב, ובוודאי ששם ישאפו לנוע מהר כדי לנטרל אותנו.
והנה עוד משהו- אחת הבעיות של רובאי המוסקט בשנים של טרום המהפכה התעשייתית היתה זמן טעינה והתמקמות גדולים. זה איפשר למי ששרדו את מטחי האש להגיע ולממש קרב סיוף "מיושן" על הרובאים. בוא לא נהיה רובאי המוסקט של המזרח התיכון. עדיין לא בשלו התנאים.

ציטוט:
כמו כן כוח האש של הטנק אינה עולה (ובטח שבעתיד לא תעלה) על זו המצויה ביידי טילי נ"ט,
ובטח שבטח על זו המצויה בטילי ארטילריה מונחים.
רגע, נכון שטיל בפגיעתו מזיק כמו טנק בפגיעתו או מעט יותר, אך טנק יכול להפעיל תותח ומקלעים ולהפיק אש שטילאי לא יכול.גדולת הנ"ט ביעילותו הנקודתית, אך יכולתו היחידה היא יעילות נקודתית.


ציטוט:
בשיטת התקטית המתוכננת, לא יהיו התכנסויות!
תהיה הנחיה ברורה למהו "המרחק המינימלי" החייב להיות קיים בין חוליה לחוליה. בעידן ה GPS והבקרה הדיגיטלית החדשה של צבא היבשה, ניתן יהיה לשמור על "משמעת מרחקים" זו הנדרשת כל כך.
כמו כן אין צורך "בהתכנסויות מרובות משתתפים" משום שהתקשורת הדיגטלית זמינה, יעילה וכוללת גם ממשקים גראפיים (מפות ופקודות).
בכל מקום ועת בה ינסה היריב להציף בארטילריה תא שטח משוים - מספר המטרות שיהיו פזורות באותה עת באתר הינה מינימלית.
רגע- אתה רוצה לגרור לתלות מוחלטת בטכנולוגיה ותקשורת. אני רוצה להנות מיתרונותיהן אך לא להיות תלוי רק בהן. לשיטתך, אם הג'ינג'י עם המפתח יצא לקצינים, וההוא עם המכשיר באפטר, נגמרה המלחמה בגזרה, ואין לכוחות יכולת עצמאית. זה כמו דבורים, נחיל שלם מתואם, או כליה שלמה והשמדה.
השיטה המסורתית גורסת שימור יכולת עצמאית מסוימת ברמת המסגרות המקומיות, כך שהן יכולת לגלות גמישות כמו ביום הכיפורים באמצעות התכנסות לפי עקרון ותיק ומוכח בקרב הנקרא ריכוז מאמץ. שיטתך שוללת יכולת זו, ומאפשרת אך ורק ריכוז אש. וגם זאת, רק בתנאים אידיאליים. כוח קטנטן כזה, שנשבר לו משהו בגיר של הטרקטורון, הופך למטרה שנלחמת על חייה כשמחלקים את החיילים מחדש בין הכלים (הלא רבים מלכתחילה) בכוח. אין לו אספקה, תחמושתו מוגבלת למספר מגעי אש מצומצמים, ואין לו יכולת להדוף מאסת חי"ר תוקפת. בעצם, גם לא מאסת טנקים תוקפת. יכולת הדילוג שלו נפגעה מהותית, כמות התחמושת שלו הצטמצמה, יכולת פינוי פצועים (מי רוצה שזמני הפינוי יראו כמו במלחמה האחרונה?!).


ציטוט:
בדבר אספקת הכוחות בשדה המערכה, כאשר הם מחופרים בשלב מגננה לא תהיה בעיה משום שהאספקה כבר קיימת מבעוד מועד בעמדות.
רגע, הם אמורים לירות ולדלג, איפה תכין אספקה בעמדות? מתי? כשתינתן לך התרעה של מספיק זמן לפני פתיחת המלחמה? אני מזכיר- הדפ"א המסוכנת (אני מניח שאתה מכיר את המונח הזה) היא מתקפת פתע מתואמת. אם למטרת מחטף מוגבל, אם למטרת מלחמה כוללת.

ציטוט:
הסוגיה אם כן רלוונטית רק בעבור מוד התקפי, עת בה יש לספק מים, תחמושת, דלק... לכוחות הפזורים בשטח האויב.
אספקה תועבר אליהם בין השאר מהאויר, בין שבמסוקים (מסוכן) בין שבמטוסים כמו הרקולס בהצנחה (רק לאחר שתהיה שליטה אווירית) ובין שברקטות עם מטען מוצנח ממש באזור הכוח המבקש אותו (רקטות נכון להיום ובזמן הנראה לעיין - לא ניתנות לירוט ע"י האויב שלנו).
לא מסכים. אתה מוכרח להודות שכמו שאתה מניח שטילי הנ"ט המתקדמים שלך יהיו אפקטיוויים על האויב, תהיה מידת אפקטיוויות של טק"א אויב מתקדם על מטוסי התובלה שלך והמסע"רים. הרי סוריה לא מפתחת טק"א, היא קונה מרוסיה טק"א מתקדם. זה אותו הטק"א שהחשש ממנו מנע כניסת מסע"ר לחילוצים במתאר לחימה מול חיזבאללה. מה יהיה במלחמה מול צבא אמיתי? טייסות המסע"ר יתאבדו בשביל להביא מים וכמה טילים לנקודה פה ושם?


ציטוט:
עלותו של טנק מערכה מיצור ישראלי (וזה למעשה פרויקט המרכבה) הינה כ- 5 מיליון דולר
ליחידה כולל עלויות הפיתוח.
לאחר שכבר קיים הפיתוח (באם יופסק הפיתוח מיום זה ואילך) עלות היצור נטו (חלקים והרכבה) של
טנק בודד הינה סדר גודל של כ 3.5 מיליון דולר.
לא מעניין. אם לא היית מפתח את הטנק הזה, היית מוצא פרויקט אחר לעסוק בו. ראה עניין הסער 5 לאחר סגירת הלביא.

ציטוט:
לא מדויק, טילי נ"ט נחלקים למספר סוגים, שמחירם מתחיל באזור ה - 2000 דולרים ליחידה מתכלה
בעבור טילים ללא הנחייה בעת המעוף,
ועד 25 אלף דולרים למתקדמים ביותר המאיימים למרחקים רבים ועם הנחיה מהדור האחרון.
לא חשוב. אם החימוש היקר יותר דורש פחות ירי על מטרה כדי להשמידה, הפרשים כאלה קטנים הם תיאורטיים.

ציטוט:
אלו מחירים התואמים לכמויות הנרכשות והמיוצרות כיום. אם יומר בעתיד צי הטנקים לצי חי"ר המצויד בנ"ט, ירכשו כמויות רבות יותר משמעותית אשר יוזילו את המחרים לעין-שיעור.
זה תרגיל בשיווק שניתן לעשות גם אם נחליט לייצא מרכבה סימן שלוש אחרי שיפותח מרכבה סימן חמש.


ציטוט:
מה שכן ניתן להסכים עליו נימרוד,זה שבסה"כ הכללי נכון לכמויות המיוצרות כיום, עדיין פגז טנק בודד עולה פחות מטיל נ"ט בממוצע.
אבל הפער יתאזן כאמור לאחר שינוים ביצור והצטידות בכמויות שונות, כך שהמשוואה תתאזן יותר.
כמו כן חסכון שיתקבל מביטול יצורו של טנק אשר ישאיר כסף רב יותר לייצור טילי נ"ט.
זה תרגיל בכלכלה שאין לי כלים להתווכח מולו, אך נשמע לי שמודל כזה פשטני יכול להתאים גם לפרויקט הטנק, שהשפעתו על הביטחון הלאומי גבוהה יותר מסך הטנקים שנכנסים לשירות, עקב דברים שקשה יותר לכמת ולהסכים עליהם כמו פיעפוע טכנולוגיות לתחומים אחרים וחיבור תעשיות שונות במשק לפרויקט.

ציטוט:
בסיפת דבריך, חובה לדהגיש כי התכנון איננו מתבסס על שימוש בג'יפים, אלא יותר על כלים קטנים זריזים ומהירים.
*עלות אופנוע שטח או טרקורון נעה סביבות 2500-4000$ ליחידה בלבד.
מה הועילו חכמים בתקנתם? זרקת לפח פרויקט שמייצר כלים שלאף אחד אין כדי לומר לנו שהכלי היבשתי העיקרי הבא הוא טרקטורון מהמדף? לזה לא צריך צוות חשיבה. לפחות לא כזה שכותרתו "צוותי חשיבה לפיתוח תו"ל הלחימה העתידי של צה"ל לא רק הקרקעי."

ציטוט:
כמובן שבמתאר א' כפי שתואר, פורטו רק אמצעים המחליפים את כלי השריון הכבדים.
וודאי שאליהן מתווספים כלים נוספים כמו חיילי חי"ר וצלפים הפועלים במקביל לחיילי הנ"ט, אשר יגנו עליהם מחוליות החי"ר של האויב. זה ברור.
אם זה כך, הגעת מייד למתכונת צוות קרב משולב קטן, וכדי שיהיה שריד בשטח אויב או בקו המגע, יש להניח שימנה יותר מעשרה לוחמים. מדובר כבר לפחות בארבעה כלים, לדעתי יותר, וחתימה של אלה היא יותר משל טנק.אבק, אזור פרישה, מגבלת עבירות שמונעת אולי פרישה ומרווחים טקטיים אידיאליים והופ- הנה לך כוח חסר מיגון שיש לו לדאוג לעצמו להכנת עמדה ושאר מנהלות וכל זאת בזמן שאחרים (מהרעים) מחפשים אותו ויורים עליו (והם יורים גם על "בערך", שים לב).

ציטוט:
בניגוד לטענתך, הכוח כפי שתואר יוכל בהחלט "לכבוש שטח" (וזה גם נוסה מבחינה טקטית)
סליחה, אנא הבא דוגמא, כי אני משוכנע שבכל מקום שהשיטה הזו נוסתה, היא נכשלה ותמיד בלווית הסברים מלומדים על כך שמשהו בתנאים לא התקיים ולכן לא יצאה לפועל השיטה כהלכתה.

ציטוט:
רק שכנראה לא "ירדת לסוף" שיטות התקיפה ולכן אחזור ואחדד את הבסיס שלהן:
את זה הבנו, ואני מדבר בשם נמרוד כי קראתי את הודעותיו הקודמות בדיונים על שיטת הנחילים. לא להעליב. אנחנו חושבים שזה לא עובד, זה לא שאנחנו לא מבינים איך זה עובד.

ציטוט:
התקיפה מתבצעת בשונה משריון, כך שממש לא מסתערים יחדיו:
אלא חוליה חוליה על פי תור והנחיית מפקד, יוצאת קדימה מספר מאות מטרים עד לנקודה הקרובה של שטח מיוער/מסולע ומבסתוואת מחדש.
כך לפי התור כל חוליה בתורה אחת אחת וזאת על מנת "למזער" את הפגיעות לאש האויב.
זה שיטת הנחילים אולטרא, עד היום זה לא הצליח בשום קרב, לצערנו, אני מניח. אנא היזהר- כשאתה כותב על ניהול מגע סדור ברמה כזו, אתה מניח שהאויב קרא את התסריט ומיישם בזהירות את הכלל הידוע "אל תגרום לצד הישראלי ערפל קרב". אני לא קונה את זה.
אגב, בשום מקום בתו"ל ה"ישן" לא מדובר על הסתערות רבתי בצורת ריצה מטורפת חזיתית אל היעד. גם בתו"ל חש"ן של "פעם" דובר על יצירת מגע מטווחים ארוכים, צמצום לפי צורך עד לקו הסתערות כשיש בכך טעם, ויציאה להסתערות רק לאחר השמדת כל המטרות הקשות (טנקים ונגמ"שים) ביעד וגם נ"טים. תגיד שקשה לזהות? נכון! גם הם לא מטומטמים. לכן התו"ל ה"ישן" גורס שימוש בארטילריה וחי"ר וחמ"מ וח"א באופן משולב. רק לא מבוזר ומפוזר.

ציטוט:
*נכון ששיטה זו איטית יותר מאשר הסתערות של שריון.
"סתם ולא פירש"- על רקע חיסרון כה משמעותי עד שטרחת לציינו בכוכבית, ציפיתי לאיזשהו הסבר על יתרון שמאזן. הרי כל שיטתך מבוססת על ניידות ותמרון על של כוחותינו, איך לפתע מקבלים כמובן מאליו שטית התקפה איטית יותר מצד כוחות ממוגנים פחות שאמורים להיות ניידים יותר?!

ציטוט:
כמו כן כוחות הנ"ט כפי שהוסבר במאמר, מסתיעים "בארטילירה מונחית".
אם כך, צריך להכניס גם את אלה בחישובי העלות הכוללת מהסעיפים הקודמים.

כלומר, לכוחות הנ"ט יש צייני לייזר ומאכני GPS, על מנת שאש ארטילרית הנוראית מ 20 ק"מ מהעורף, תפגה ב pin-point locations של היריב ובכך תחסל מטרות איכות ותסייע להתקדמות.
שיטת התקפה זו, שוב, מבוססת על טכנולוגיה המצויה בידי ישראל/ארה"ב ואיננה מצויה נכון לעת הזו ביידי היריב.
כפתרון אסטרטגי עתידי, קשה לי לקבל שיטה שמתבססת על כך שלעת הזו הטכנולוגיה אינה נמצאת בידי היריב.

ציטוט:
זו בדיוק הנקודה נימרוד, כשיריב אורב לך בשטח, דווקא אז כניסה עם כוח שיריון גדול ורועש היא השגיאה הגדולה ביותר שכן הוא יושמד עוד טרם גילה את מקור המארב!
כניסה איטית, חשאית, חוליה חוליה, או ע"י טנקי דמה כפי שתואר בתחילת התגובה שלי, היא זו אשר תחשוף את עובדת היות האזור שורץ באויב מחופר.
סליחה, אתה טועה באופן יסודי. לא ניתן להניח שצבא שנשען על טכנולוגיה אולטרא מודרנית לא יצליח לייצר מודיעין מטרות. אם זה המצב, איך תדע כיצד לערוך את התקפתך המתואמת והנשלטת חוליה חוליה על ידי המפקד?!

ציטוט:
לגבי טיהור מוצב, עושים זאת המתואר באלגוריתם שהוסבר מקודם:
מתצפתים על המוצב ממרחק רב מאד (קילומטרים) מחוץ לשטח האש של היריב.
מאכנים עליו ליזר (או נק' GPS) ומשתמשים בארטילירה מונחית.
כנ"ל במקרים של מיעוט בנקודות מיסתור/מחסות.
אתה שוב חוזר לשיטת "האש המתמרנת". ניסינו, אפילו נגד חיזבאללה זה לא עובד. גם כשפיזרנו עליהם סתם הרבה ארטילריה זה לא עבד. למה אתה מניח שהפעם כן? ורגע, לא הנחת קודם שיש לנו פער בתמונת מצב אויב עד כדי שצריך להתקדם בזהירות חוליה חוליה כי לא וידעים איפה האויב?
ובנוסף- לא מאכנים על מישהו לייזר. כשאתה מאכן מישהו, זה אומר שאתה מבין איפה הוא בדיוק בדיוק ביחס אליך. אי אפשר גם לאכן על מישהו נק' GPS כי אין דבר כזה. נאמר נ"צ, אבל GPS הוא בסך הכל מקלט אותות רדיו לוויני עם מחשבון.


ציטוט:
אנו מעונינים לבצע איכון ממקום מסתור - שזו ההגנה הטבעית הכי טובה שיש.
נכון. אבל להניח שתמיד כוחותיך יהיו נסתרים מן האויב זו טעות בלתי מקצועית ברמות אבסורדיות.

ציטוט:
ארטליריה מונחית עליה אנו מדברים, כותשת כל מטרה עד דק שכן פגיעה מונחית היא 100% פגיעה.
סליחה, לא!.לך לחקר ביצועים ותראה שלא כל פגיעה מונחית היא השמדה. רוצה יותר קל? לא כל מרכבה סימן 2 שנפגעה מטיל נ"ט גם הושמדה במלחמה האחרונה. לא כל בונקר חיזבאללה שנפגע גם הושמד במלחמה האחרונה.

ציטוט:
*ארטיליה קלאסית כפי שתארת, אין מקומה עוד בשדה הקרב העתידי ולא עליה אנו מתדיינים.
קבעת קביעה אדירה ולא הרחבת. אני חולק, מן הטעם הפשוט שבמלחמות במאה השנים האחרונות, על כל שונותן הטכנולוגית, נוכחנו שהארטילריה היא מלכת הקרב. ואני אומר את זה בכאב כשריונר גאה. ארטילריה טיפשה אך רבה היא בעיה לטנקים (אפשר להתמודד, אך עדיין בעיה) והיא מכשול לכל מה שאינו טנקים, ונמצא על היבשה. אפילו שחיזבאללה התגבר עליה במלחמה האחרונה במובן של קיום שיגורים למרות ארטילריה שלנו.

ציטוט:
אם אין דרכים מבודדות אז אין. משתמשים מן הסתם בכאלו, רק כשיש.
כמה טרקטורוינם או אופנועי שטח נכנסים ביסעור ?
הרבה למדי. טרקטורונים, בשקט 6.
אופנועי שטח, לפחות 12.
אגב, על "בקאי" שמעת ? עוד רעיון הטמעה לפריסת כוחות מאחורי קווי האויב.
*אפשר גם בהצנחה/שיגור ישירות באוויר מהרקולס ואז בכל אחד שכזה נכנסים הרבה כלים.
שוב, ראשית-
כוח לא ממוגן שנע בגלוי לאויב, ייפגע או יושמד, אך בוודאי שייחשף ואין לו יותר את הגנת המסתור (ההגנה הטבעית שאהבת).
שנית- מול חיזבאללה היתה בעיה אמיתית מצידנו בנכונות להכניס מסוקים ומטוסי תובלה למרחב הלחימה. למה שיהיה שונה מול צבא? ההרקולסים נכנסו רק כי צבא היבשה שלנו לא הצליח ברוב מקצועיותו לדאוג לעצמו למנהלה על פני קילומטר או שניים, למה שהמנהלה ליחידות המפוזרות שלך תעבוד טוב יותר? ואם נניח שהצבא בתסריט שלך וגם שלי מאומן ומיומן, נחזור לנקודה שהכנסת הרקולסים להצנחות מטען מעל מרחב הלחימה כשיטה היא דבר שכל איש חיל אויר יחויר ממנו או גרוע מכך, כי אין מספיק הרקולסים ואין מספיק צוותים.

שגר ושכח אמור להות עיקרון פעולה של חימוש, לא של לוחמים ישראליים!

ציטוט:
זה כוח מספק לכיבוש מטרה בסדר גודל בינוני - בהתיחס לכך שכל טיל זו פגיעה של 97% ומעלה.
כמו כן תחשוב על כך שכזה כוח מוצב בתפזורת סביב למשל שדה תעופה של היריב ומשבית אותו למשך זמן רב עד שחיל האויר שלנו מוחק אותו מעל פני האדמה.
מה פתאום? כל מה שהיריב צריך לעשות הוא לשלוח את גף ההגנה הקרקעית שלו לנקודות שיש מהן קשר עין אל המטרות שהותקפו, אולי לצייד אותם במתנדבי הג"א, והנה לך מתכון לכמות שבויים והרוגים שלא הכרת. מהיכרות אישית כואבת עם נושא השבויים, עדיף להקטין את החשיפה לדפ"א זו ולא להגדילה.

ציטוט:
נימרוד, אתה צריך פחות לחשוב במושגים של פעם "כיבוש",
ויותר במושגים לוגיים של "השבתת יכולת היריב" ללא כיבוש.
וזאת למשך זמן מה, או "השבתה לצמיתות" ללא הצורך בכיבוש פיסי.
מעבר לזה שההתנסחות כאן היא מתנשאת, במישור העובדתי או המציאותי אתה מציג כאן תיאוריה שלו קיבלה הוכחה במציאות אפילו פעם אחת.
לכן, לא ניתן לקבל שאתה כותב "אתה צריך פחות לחשוב במושגים של ...". אתה מוזמן להציע, אבל להישען על דברים שלא קרו כאילו הם בטון זה לא מקצועי.
במושגים לוגיים, "השבתת יכולות היריב" ללא "כיבוש" היא משהו שאפילו בקוסובו הושג בקושי. למעשה, בסופו של עניין נשלחו לשם כוחות קרקעיים שנותרו שם עד היום.

אז ניתן לומר על סמך נסיון קוסובו כמה דברים:
1.לא היתה שם מלחמה של צבא מול צבא.
2.בסיכום הדברים הוכנס כוח קרקעי שכלל נגמ"שים וטנקים וחי"ר ומחזיק עד היום נוכחות בשטח.
3.אני מציע מסקנה שאומרת שניתן להגדיל משמעותית את מרכיב האש המסייעת וכך את השפעתה על הקרב, אך לא ניתן להשלים מהלך מלחמתי ללא שליטה קרקעית בשטח עצמו.

אנא הצע דרכים להפריך את מסקנותי, אחרת לא אצליח להשתכנע מטיעוניך-קביעותיך שהוצגו כאן בכזו החלטיות.

ציטוט:
מסוקי ומטוסי ח"ל האויר שלנו יכולים לפזר מאות ואלפי אופנועים וטרקטורונים ברחבי שטח האויב ליד מטרות איכות שלמעשה גם ללא כיבושם, המטרות תהיינה מושבתות וזה מספק.
מה יקרה כאשר לכוחותינו\נחילינו יאזלו האמצעים? איך מתספקים? איך מגיעים לכל הנקודות המפוזרות והמבוזרות האלה? כמה זמן הם יחזיקו? יותר מן הבסיס שנמצא בשטח ביתי? למי היתרון ואורך הנשימה כאן?

ציטוט:
שדה המערכה העתידי הוא "שדה מתוחכם" ופחות שדה של כיבוש אדמת האויב והחזקתו למשך זמן.
אולי. אנחנו עוד לא הוכחנו את זה.

ציטוט:
אם הרסתה בשדה תעופה של היריב את האמצעים הקריטיים לתפעולו, הרי שהשבתת את המטרה מבלי לכובשה.
כן, אך לכמה זמן? כמה זמן לוקח להכשיר מחדש מסלול? כמה תקיפות ש"ת בוצעו על סייקל במלחמת יום הכיפורים? כמה על דמשק-בינלאומי? כמה על טנטא במצרים? אפשר להמשיך אך אנא בדוק בהסטוריה, זבנג וגמרנו זה רק בקומיקס, או בתסריט גרעיני.

ציטוט:
אם השמדתה יכולת של מערך בקרת שליטה אווירית, השבתת את יכולתו למשך כל הקרב.
נכון, ולא קשור בכלל. כמה זמן עוד נלחמנו על הקרקע במלחמת לבנון הראשונה למרות יתרון מוחלט בשמיים?

ציטוט:
כוח נייד קטן ומהיר יכול לדלג ממטרה למטרה במהירות, לירות מספר טילי נ"ט ולהמשיך הלאה.
נכון, אך מה לזה ולהשמדה של איומי האויב על מדינתו? מאחורי קו המגע ישנם אזרחינו, אלה שבגללם הכל קורה ובשבילם המילואימניקים נהרגים, אי אפשר לירות כמה טילים ולהמשיך הלאה, צריך לוודא שהאויב מושמד.

ציטוט:
הטקטיקה העתידית אם כן בהחלט מונה ומגדירה מחדש יעדים צבאיים!
אל תתפתה לחשוב שצה"ל אמור להילחם בשביל להילחם מושלם, צה"ל שלנו אמור להילחם כדי להגן עלינו מפני האויבים שמולנו, אלה שצועקים "איטבח אל יהוד" ומענים שבויים כשיטה סדורה.

ציטוט:
רק חשוב לאמר: כוח סיור עם כוח אש כמו של טנק וזה הבדל הגדול.
הבדל גדול ולא מספיק. טנק משלב ניידות מיגון ואש כפשרה שתוצאתה משמעות קרבית גדולה לכל טנק. הסיור החזק הוא, בסוף, עם בעיית שרידות חמורה בשל היותו רך. כשהלחימה מתקרבת מאוד, אין משמעות לניידות, יש משמעות למיגון.
טנק הוא פשרה, הפשרה הזו עובדת כי צריך את כל המרכיבים שבעסקת החבילה הזו.

ציטוט:
שומה על החושבים טקטית, "לצאת מהקופסה", להפסיק ולחשוב "במושגים של פעם".
לאחר מלאכת מחשבה מעמיקה, רעיונות יצירתיים כולל ניסויים הדמאתיים בשטח,
מתגלה תמונה מאד מעניינת של אפשרויות ויכולות - גם ללא טנק המערכה "המיושן".
לא מסכים. לא מלאכת מחשבת ולא מעמיק. טרקטורון הוא לא מלאכת מחשבת ולזרוק אופנוע מיסעור זה לא מחשבה מעמיקה. לטוס עם בקאי במהירות 70 או 80 קמ"ש מעל שדה קרב זו צורה רעה של התאבדות.
אין כאן חדשנות מבצעית אלא ביטול צורת לחימה אחת (טנקאות) לטובת אביזרים מאותו הדור (טרקטורון ואופנוע).
התמונה המעניינת היא של האויב המבולבל שיפנצ'ר את גלגלי הטרקטורונים עם טילי הנ"ט הסופר מתקדמים ויסתכל נבוך ולא מאמין בפלאי הטכנולוגיה המפוזרים במרחב.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'


נערך לאחרונה ע"י רגב06 בתאריך 26-08-2007 בשעה 00:20.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 26-08-2007, 00:33
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
שמע, אם אתה חבר בצוות חשיבה רציני כלשהו, אנחנו בצרה גדולה
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "המשך - תגובה מרוכזת"

רגב ענה לך יפה, ואני אוסיף ששיטת הדילוגים בחוליות שאתה מציע פה קיימת מקדמת דנא גם בחי"ר וגם בשריון ובהצלחה מוגבלת. אבל זו סתם הערה שולית. חשוב יותר שההנחות היסודיות ביותר שלך רחוקות מהמציאות.
לסוריה יש פחות משאבים מלישראל אך גם הרבה פחות הוצאות ביטחוניות. סוריה לא מנהלת מלחמת עימות מוגבל מתמשכת המול הפלסטינים, סוריה לא נתונה תחת איום קיומי מאירן שגורם להשקעת מליארדים בפלטפורמות תעופה מיותרות לעימות סוריה-ישראל, ולסוריה אין איום ייחודי מלבנון או מצרים. בקיצור, טענה שיטחית להחריד.
שנית, הטענה של מכפילי כח לפיה כח קטן ומוחכם "שווה" כח גדול פי כמה כבר הוכחה כמה וכמה פעמים כמוטעית (עמנואל ולד דן בכך כבר לפני עשור ויותר). החייל הרומי שלך עם המקלע היה מובס ברגע שהיה פתאום סובל משילשול, הטנקים הבריטים אומנם היו "בלתי חדירים" אבל כולם שבתו מסיבות מכאניות ולא היה ניצול הצלחה ושבט הזולו המצויד בנשק קר בלבד הביס כוח בריטי קטן יותר ומצויד בנשק חם בדרום אפריקה. למספרים יש משמעות עצומה והתלות בטכנולוגיה מסוכנת ביותר שכן גם הנשק הטכנולוגי המשוכלל והיקר ביותר עשוי להתגלות חסר ערך בתנאים קשים של אקלים, קרקע וכו', שלא לדבר על "סתם" תקלות שיגרתיות. הייתי ביחידה מסוימת מהסוג הזה ואני יודע מה התרחש אצלנו אפילו בתרגילים הפשוטים ביותר.
הטרקטורנים שלך לא רק שלא יעמדו באש ארטילריה מפוזרת, אלא גם לא במיקוש ועוד כמה מנפלאות הלחימה המודרנית שהבאה לידי ביטוי עוד במלחמת העולם הראשונה. אתה מציע בעצם לחזור לאותם ימים איומים שבהעדר רק"ם הלחימה לא הייתה אלא קרב התשה חסר תכלית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 26-08-2007, 01:27
  NimDod NimDod אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.06.05
הודעות: 2,627
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "המשך - תגובה מרוכזת"

הפתעת אותי מאד.
בלי להעליב, חשבתי שאתה מלש"ב.

ציטוט:
נימרוד כתב:
"גם אם תוותר על טנקים, יהיו כלים שירעישו, כמו טנקי גישור (או כלי אחר שצריך לשנע גשר), נשמ"שים, ומשאיות.
גם כלים קטנים וזריזים עושים הרבה רעש. מנוע של האמר אפשר לשמוע ממאות מטרים ואפילו קילומטרים (מנסיון. ככה המבריחים על גבול מצרים יודעים מתי להיכנס)."

בשדה המערכה כפי שמתוכנן, אין כמעט שימוש בכלים כפי שהצגת. אם אין טנקים שצריכים לעבור, אין ממש הכרך לטנקי גישור, או "לטנקי גישור כבדים" כפי שאנחנו מתכוונים.
למעשה, "טנקי גישור" במתאר העתידי יכולים הם להיות משאיות אזרחיות מוגדלות עם גשר אלומיניום קל.
או בקיצור, בכדי לשנע טרקוטורונים ואופנועים לא צריך גשר גדול וכבד.
כמו כן בהחלט חושבים על כלים קלים בעלי חתימת רעש נמוכה במיוחד בזכות טכנולוגיות השקטה.
כך שרעשם יהיה נמוך מאשר זה המצוי במכונית נוסעים קונוונציונלית.
או במילים אחרות לא ניתנים לשמיעה כלל ממרחק העולה על 250 מטרים (או אפילו פחות).

נשמע שאתה מתכנן את הכוח רק עבור תרחישים הגנתיים, בהם אין צורך להקים נקודות איסוף גדודיות, נקודות לחימוש מחדש, עמדות טיהור אב"כ, בתי חולים שדה, מחנות לאיסוף שבויים וכו'.
אני בטוח בתרחישים של מלחמה כוללת, ולא מבצע רחב היקף כמו ב"מלחמה" האחרונה (ואני לא מאמין שבמצב של מלחמה כוללת בה אנו מעוניינים להילחם על שטחה של מדינת האוייב כדי לא לפגוע בתשתיות שלנו) נהיה חייבים להקים מתקנים שכאלה בשטח.
אז אתה צריך כלים כבדים כמו משאיות, נגמ"שים ואמצעים כבדים אחרים. וכדי להעביר אותם מעל מכשולים אתה צריך להקים גשרים כבדים. אולי לא כבדים כמו גשרים שמיועדים לעמוד במשקל של טנק מערכה, אבל כבדים מספיק יותר מגשרי אלומיניום. בקיצור צריך כלים כבדים ואי אפשר לערער על זה. אם תוותר מראש על האפשרות של לבנות גשרים אז הכוח הצבאי שלך יהיה מוגבל מאד ולאוייב (סוריה לצורך העניין), עם הכלים הכבדים שלה יהיה ייתרון אדיר.
בנוסף, יהיה לך צורך בדחפורים כבדים כמו הD9 כדי לפרוץ את קו ההגנה של האוייב ולבצע פעולות אחרות. הכל הזה הוכיח את ייעילותו פעם אחר פעם וקשה לי להאמין שימצאו לו תחליף בשנים הקרובות, חוץ מגירסה לא מאויישת שלו. בכל אופן, תצטרך מובילים ותצטרך גשרים כבדים עבורו.
ולא, אני לא קונה את הרעיון של "רכבים שקטים שלא שומעים מ250מ". אלא אם כן אתה מתכוון לעתיד הרחוק בו כלי רכב ישתמשו במנועים חשמליים. גם את היונדאי הקטנה שלי שומעים מ250 מ', וזה גם בלי לסחוב 4 נוסעים, ציוד ואספקה בתנאי שטח קשים.

ציטוט:
נימרוד כתב:
"זה לא בהכרח חיסרון. הטנק מושך אש כי הוא מטרה מועדפת.
אתה יורה קודם על מי שמאיים עליך יותר, שברוב המקרים זה הטנק, שהוא בעל הכוח אש הגדול יותר, או על "מטרות איכות" שיפגעו בכוח הלחימה של האויב.
אם לא יהיו טנקים, אז זה יהיה מישהו אחר שימשוך את מירב כוח האש של האוייב, ואז פשוט העברת את הבעיה למישהו אחר, שאם הוא קל יותר אז הוא גם ממוגן פחות"

נקודה יפה העלאתה, רק שכאן אין כוונה להשתמש בטנק כפי שהוא כיום.
ישנה מחשבה להשאיר טנקים ישנים בתור גששים קדמיים. הטנקים לא יהיו עוד מאוישים -
אלא נשלטים מרחוק כמעין טנק UMV .
הרעיון הוא "שטנקי דמה" אלה, ימשכו את האש של היריב כפי שתארת, ללא הסיכון שבפגיע בחיי אדם. כמו כן טנקי דמה אלא שימשכו את אש היריב, יתנו לנו את המידע מהיכן יורים על טנקים אלו - ויחשוף אותם.

לשלוח טנק קדימה רק כדי שיחטוף את מכת האש הראשונה? נשמע לי כמו בזבוז של משאבים. ואם כן, אז אנחנו לא מצפים מהאוייב שלנו שילמד את השיטה וידע איך להתמודד עם ההטעייה? "הנה היאהוד שולחים את הטנק דמה שלהם קדימה, כמו שהם תמיד עושים באימונים שלהם. בוא נפתח על הכלי הלא מאוייש באש ונחשוף את עצמנו". אחת הסיבות העיקריות לקבלת החלטה לא נכונה היא הערכה לא נכונה של היריב. הם לא טיפשים, והם הוכיחו לנו את זה בשנה שעברה.
כל כלי שנשלט מרחוק יכול לחסוך בחיי אדם, אבל האם הטכנולוגיה בשלה לכך? האם מצלמות יכולות להחליף את יכולת התצפית של המט"ק? ומה לגבי שיבוש הקשר בין המפעיל לבין הטנק? קל לשבש תקשורת, גם כשהיא מוצפנת. שלא נדבר על תרחיש בו משתלטים לך על הכלים

ציטוט:
נימרוד כתב:
"יכולת הסתוואות וחמקמקות לא מעניקים הגנה מפני ארטילריה ורסיסים. אם תחזור למלחמת העולם הראשונה. חייל חי"ר עם הגנה טובה ככל שתהיה לא יוכל להוציא את הראש מהמחסה כל עוד מנחיתים עליו ארטילריה והוא פגיע מכל כלי הנשק."
נקודה יפה אבל אל תשכח, המתאר שאנחנו מדברים עליו הוא מגננה בתחילה כך שמטרת הכוח היא להשאר מחופר ומסווה ולא ככוח מסתער.
רק כאשר המערכה בשדה הקרב תהייה כזו, שהכוח היריב אינו ממטיר בנשק ארטילרי מתמיד, ניתן יהיה בהדרגה להתקדם חוליה חוליה במהירות ובגיזרה שונה.

אם מדובר על אוייב כמו סוריה, שיכולה להפעיל כמות אדירה של ארטילריה לטווח זמן ארוך, אז אסור להסתמך על כך שהיה לא יהיה מתמיד. וגם אם הוא לא יהיה מתמיד, אז הוא יהיה בדיוק ברגע שבו הוא יפגע בנו הכי הרבה. היריב לא טיפש והתוכנית אף פעם לא תתקיים בדיוק לפי התכנון שלך. אני חושב שקלאוזוביץ' אמר משהו על העניין הזה.
אם יש נפגעים לכוחותינו וירי מספיק מדוייק או כבד אז החוליות לא תמיד יוכלו להתקדם, אלא אם כן אתה רוצה לחזור על ההסתערויות בסגנון מלחמת העולם הראשונה. כוחות לא משוריינים לא יוציאו את הראש מהמחסה תחת ירי ארטילרי.

ציטוט:
הרעיון ההתקפי כפי שהובה ליידי ביטוי במאמר הראשי (סעיפים ב ו- ג) הינו לא להסתער במתאר רבתי. אלא מתוך עשרות חוליות הנמצאות בשטח, לקדם בכל פעם חוליה חוליה ולמרחקים קצובים המתוכננים מראש. במאר שכזה אש ארטילרים לא רלוונטית, משום שעד שהאויב יפעיל את הארטילריה שלו, "החוליה שרצה קדימה" כבר פרקה מהכלים והסתוואה מחדש בשטח.
מדובר בגיחוץ קצרות מרחק וזמן - דקות בודדות בלבד.
*כמו כן בהחלט מתוכנן מענה טכנולוגי (בין שמהאוויר ובין שהמקרקע) לאש ארטילרית של היריב ע"י "השמדתו ממרחק" על מנת להוציאו במהרה מהמשוואה.
להזכירך, אש ארטילרית של היריב היא מטרה גלויה שניתן לעלות עליה ולאכן עליה בקלות

אני חולק עליך. הרעיון לקדם חוליה אחת בכל פעם מסתמך על כך שהאוייב לא יבזבז ארטילריה על כוחות קטנים, בזמן שנסיון העבר מראה שהאוייב מוכן לשלם את המחיר כדי לגרום לנפגעים. אם החוליה מתקדמת קדימה אז יש סיכוי גדול שהיא תתגלה - ואם זה קורה אז היא לא תוכל להסתוות. למרות שאני לא מבין הרבה בהסתוואות, ברור לי שזה לא יכול לקרות בצורה יעילה בעיצומו של קרב. כוח גדול לא מדלג, ואז מתחיל להרכיב את ההסוואה עם הצינורות והרשתות. ובכלל, גם הציוד הזה שוקל, ובנוסף לכל ציוד הלחימה, האספקה והתחמושת שהכוחות יקחו על עצמם (כי אין כלים כבדים שניתן להעמיס הכל עליהם), אני לא מבין איזה חיילים סופרמנים יוכלו לדלג עם כל הציוד עליהם וגם לנהל לחימה תוך כדי.
הפנטזיה של "השמדת האוייב ממרחק" לא מחזיקה מים. המלחמה האחרונה הוכיחה לנו שאנחנו מסוגלים להשמיד כלים כבדים שמיקומם לא ידוע לנו, אבל לא כוחות קטנים, ניידים ומחופרים. הארטילריה של האוייב היא לא מטרה גלוייה. כמו שהכוחות הדמיוניים שלך מסוגלים לירות ואס להסתוות ולהיעלם, כך גם האוייב יכול. תשלח מטוס או מסוק קרב כדי להשמיד כל צמד לוחמי אוייב עם מרגמה או טיל נ"ט? מסופקני.

ציטוט:
בעת דייוננו על יתרונות הטנק, העלה נימרוד:
"אל תשכח את שני היתרונות האחרים: מיגון וכוח אש"
אבל על זה אנחנו מדברים:
שמיגון כבד אינו הכרחי באם היריב לא יודע היכן הכוחות שלך נמצאים - ככוחות מחופרים ומוסווים בצמחיה וסלעים.
כמו כן כוח האש של הטנק אינה עולה (ובטח שבעתיד לא תעלה) על זו המצויה ביידי טילי נ"ט,
ובטח שבטח על זו המצויה בטילי ארטילריה מונחים.

היריב יודע, יש לו מודיעין, יש לו יכולת להאזין לקשר שלך ויש לו תצפיתנים. הסוואה לא שווה בלתי נראות וסלעים לא נותנים הגנה מוחלטת.
כל האש של הטנק עולה על כוח האש של טיל נ"ט, ובתור שריונר הייתי מצפה ממך להבין את זה.
אם טנק מסוגל להכיל 40-50 פגזים בבטן, בעלות חמישית מהעלות של טיל נ"ט לטווח ארוך או חצי מהעלות של טיל נ"ט לטווח קצר (אבל עדיין עם טווח ארוך יותר), קצב אש מהיר פי כמה, סוגי פגזים שלא קיימים (כיום) לטילים, מרגמה, שלושה מקלעים, אפשרות להתמודד עם חי"ר בטווח הקצר (מה שמאד יסכן כוח נ"ט).
אני מצטער, אבל קשה לי להאמין שאני שומע את זה ממי שעבר הכשרה של שריונר.

ציטוט:
נקודות שנימרוד העלה:
"רכב קל, מהיר וזריז כמו ג'יפ או טרקטורון אינו עמיד בפני קליעים ואפילו רסיסים. הרעשה ארטילרית אחת על שטח כינוס תהפוך את הכוח לחי"רניקים ללא כלי רכב.
בנוסף, תהיה בעיה בהעברת אספקה לכוח שכזה שלא יכול לקחת מספיק תחמושת, דלק ואספקה על גבי הכלים הקלים שלו ולהישאר נייד."
הנקודות יפות רק אבהיר ואחדד:
בשיטת התקטית המתוכננת, לא יהיו התכנסויות!
תהיה הנחיה ברורה למהו "המרחק המינימלי" החייב להיות קיים בין חוליה לחוליה. בעידן ה GPS והבקרה הדיגיטלית החדשה של צבא היבשה, ניתן יהיה לשמור על "משמעת מרחקים" זו הנדרשת כל כך. כמו כן אין צורך "בהתכנסויות מרובות משתתפים" משום שהתקשורת הדיגטלית זמינה, יעילה וכוללת גם ממשקים גראפיים (מפות ופקודות).
בכל מקום ועת בה ינסה היריב להציף בארטילריה תא שטח משוים - מספר המטרות שיהיו פזורות באותה עת באתר הינה מינימלית.

ראה את התגובה שלי מלפני כן לגבי הצורך בשטחי כינוס.
לי תמיד אמרו שאסור להסתמך על הGPS ב100% מפני שכאן אנחנו תלויים בארה"ב, וגם התקשורת הדיגיטלית לא תמיד תהיה זמינה. אם אני לא טועה, זה לקח שהאמריקנים למדו במהלך המלחמה האחרונה שלהם בעירק. בנוסף, תקשורת דיגיטליה לא מספקת לך מים, אוכל, טיפול רפואי וציוד. איך תעביר את כל אלה לכוחות הקדמיים? מסוקים? הצנחה? אם ראינו את המגבלויות של זה בלבנון, איך זה יראה בשדה קרב רווי נ"מ כמו נגד צבא סוריה?

ציטוט:
בדבר אספקת הכוחות בשדה המערכה, כאשר הם מחופרים בשלב מגננה לא תהיה בעיה משום שהאספקה כבר קיימת מבעוד מועד בעמדות.

אז אתה מדבר על קרב הגנה סטטי שמסתמך על ביצורים קיימים, אה-לה קו ברלב.

ציטוט:
הסוגיה אם כן רלוונטית רק בעבור מוד התקפי, עת בה יש לספק מים, תחמושת, דלק... לכוחות הפזורים בשטח האויב. אספקה תועבר אליהם בין השאר מהאויר, בין שבמסוקים (מסוכן) בין שבמטוסים כמו הרקולס בהצנחה (רק לאחר שתהיה שליטה אווירית) ובין שברקטות עם מטען מוצנח ממש באזור הכוח המבקש אותו (רקטות נכון להיום ובזמן הנראה לעיין - לא ניתנות לירוט ע"י האויב שלנו).

רק רלוונטית עבור מצב בו נמצאים בשטח האוייב? כמובן! המטרה היא להעביר את הקרב לשטח האוייב מהר ככל שניתן.
לגבי ההצנחה במסוקים והרקולסים "רק לאחר שתהיה שליטה אווירית" - שוב, ראה את התגובה שלי מקודם. זה נכשל בלבנון שם שלטנו בשמיים. הצנחת אספקה בעזרת רקטות? העלות תהיה אדירה! זה לא ריאלי לחלוטין.

ציטוט:
נימרוד כתב:
"טנק בודד, אגב, עולה פחות מ5 מליון דולר. בערך חצי מזה."

סליחה. צר לי אבל טעות מרה בידך.
עלותו של טנק מערכה מיצור ישראלי (וזה למעשה פרויקט המרכבה) הינה כ- 5 מיליון דולר
ליחידה כולל עלויות הפיתוח. לאחר שכבר קיים הפיתוח (באם יופסק הפיתוח מיום זה ואילך) עלות היצור נטו (חלקים והרכבה) של טנק בודד הינה סדר גודל של כ 3.5 מיליון דולר.

אם אתה אומר שאתה יודע אז אני יכול רק להנהן ולהסכים, כי אני לא. בעיתון של שבוע שעבר נכתב שמרכבה סימן 4+מערכת טרופי עולה 2.5 מיליון, אבל לשם הדיון, אני מניח שאתה צודק.
בכל אופן, זה עדיין לא הרבה יותר יקר מהרכבים הקלים ומהירים עליהם אתה מדבר. אם האמר עולה 100-200 אלף דולר, ועלות של טיל נ"ט עולה 25 אלף ליחידה (+משגר +אמצעי כיוון + אמצעי קשר לכל יחידה קטנה שכזה ועוד עלויות נוספות), מבחינת עלות לעומת תועלת (כשתואלת היא הכוח אש שמתקבל), לדעתי הטנק "משתלם יותר" מבחינה כספית. בנוסף, יש את העניין של אמצעים שנופלים לידי האוייב. רק להזכיר את הטיל נ"ט שאיבדנו בלבנון (בהצנחה אווירית, אחרי ש"היתה שליטה אוירית"), ועל המחיר שאנו עלולים לשלם על כך בעתיד ...

ציטוט:
נימרוד כתב:
"העלויות של טיל נ"ט גבוהות פי כמה מפגז טנק, ועלות ההכשרה של שריונר היא לא כזאת גבוהה. בזמן שטנק יכול להחזיק כמה עשרות פגזים בבטן הטנק, חי"רניק יכול לסחוב עליו טיל או שניים, וזה לא כולל משגר, ציוד, נשק אישי ועוד.
כאמור, טנק לא עולה 5 מליון דולר, וג'יפ קל לחי"רניקים עולה יותר מכמה עשרות אלפים."

לא מדויק, טילי נ"ט נחלקים למספר סוגים, שמחירם מתחיל באזור ה - 2000 דולרים ליחידה מתכלה
בעבור טילים ללא הנחייה בעת המעוף,
ועד 25 אלף דולרים למתקדמים ביותר המאיימים למרחקים רבים ועם הנחיה מהדור האחרון.
אלו מחירים התואמים לכמויות הנרכשות והמיוצרות כיום. אם יומר בעתיד צי הטנקים לצי חי"ר המצויד בנ"ט, ירכשו כמויות רבות יותר משמעותית אשר יוזילו את המחרים לעין-שיעור.
צריך לזכור: פגז טנק לא עולה גרושים גם כן, תלוי בראש הקרבי שלו, לעיתים יכול לעלות אלפי דולרים גם כן אם מכיל ראש טנגסטן מהדור האחרון.

גם אם תחדול את הייצור של הטנקים ותעבור לייצר טילים בלבד, המחיר שלהם ישאר גבוה בהרבה מפגז הטנק בגלל החומרים מהם הטיל מורכב.
בנוסף, יש את הענין של עלות האימון. כמה טילי נ"ט יורה חייל מיחידת עורב לעומת כמות הפגזים שתותחן יורה במהלך השיגור? האם אפשר להכשיר את החיילים רק בעזרת סימולטורים?
גם אם עלות פגז טנק "מהדור האחרון" עולה הרבה, זה דבר שלא משתמשים בו באימונים. יש תת"ק, ויש מטווח זעיר, ולהזכירך, פגז 105 מ"מ עולה בין 800 (ש"ח אם אני טועה עבור מעיך) לאלף ומשהו עבור חץ 6. המרכבות בעלות התותח 120מ"מ יורות תת"ק 20מ"מ באימונים וזה עולה גרושים.

ציטוט:
מה שכן ניתן להסכים עליו נימרוד,זה שבסה"כ הכללי נכון לכמויות המיוצרות כיום, עדיין פגז טנק בודד עולה פחות מטיל נ"ט בממוצע. אבל הפער יתאזן כאמור לאחר שינוים ביצור והצטידות בכמויות שונות, כך שהמשוואה תתאזן יותר.

כמו כן חסכון שיתקבל מביטול יצורו של טנק אשר ישאיר כסף רב יותר לייצור טילי נ"ט.

אם הייצור יגבר העלות per-unit אכן תרד, אבל עד כבול מסויים. טילים בנויים מחומרים יקרים יותר והעלות שלהם תמיד תהיה גבוהה יותר. בנוסף, פגז זה דבר שאפשר לקנות מכספי סיוע וטיל, במידה שמייצרים אותו בארץ לא. אם תקנה טילים בחו"ל זה יעלה לך הרבה יותר מפגז, כך שלא הרווחת הרבה מביטול פרוייקט המרכבה.

נקודה נוספת שאני רוצה להעלות זה עתיד טיל הנ"ט. אם אתה מדבר על תרחיש עתידי, אז אפשר להניח שטכנולוגיית המיגון האקטיבי תהיה קיימת - גם אצל האוייב.
אם הטרופי מסוגל להשמיד חלק גדול מטילי הנ"ט המשוגרים אליו, אז גם מערכות מיגון אקטיבי רוסיות / סינית / יראניות מסוכלות לכך. אם במלחמה הקודמת ה"הפתעה" (שבכלל לא היתה צריכה להיות הפתעה) היתה הטיל שכופף את כנף הטנק, אז במלחמה הבאה זה יכול להיות המיגון שכופף את כנף הטיל. התוצרת המזרחית משתמשת בשבשים שונים, מיגונים נגד טילים והסורים מצטיינים בהסוואה, מיסוף והטעייה כדי לגרום לנו לבזבז תחמושת על מטרות דמה.

ציטוט:
בסיפת דבריך, חובה לדהגיש כי התכנון איננו מתבסס על שימוש בג'יפים, אלא יותר על כלים קטנים זריזים ומהירים.
*עלות אופנוע שטח או טרקורון נעה סביבות 2500-4000$ ליחידה בלבד.

הצחקת אותי.
TomCar צעצוע שלא עובר את ה40 קמ"ש לבד עולה 30,000 ש"ח. מתי הסתכלת בפעם האחרונה על מחירים של אונועי שטח? ולא, על אופנוע כבד אתה לא יכול להעמיס חייל עם ציוד לחימה, פק"ל, תחמושת נוספת, אמצעי קשר, אוכל, מים, ואת שאר הצעצועים שהזכרת קודם. אם תנסה לעשות את זה על טרקטורות אז הוא יהיה כבד ואיטי.
ואגב - טרקטורון לכל לוחם? זה יעלה הון.

ציטוט:
נימרוד כתב:
"אם אתה מתכוון להגן מפני אוייב שמסתמך ברובו על שריון, אז הטקטיקה הטובה תהיה להצטייד בנשק נ"ט. לעומת זאת, חוליות ציידי טנקים פגיעות לחי"ר ולארטילריה.
הכוח שאתה מתאר הוא מצויין למארבים נגד שריון, אבל לא יוכל להסתער ולכבוש שטח."
...
בניגוד לטענתך, הכוח כפי שתואר יוכל בהחלט "לכבוש שטח" (וזה גם נוסה מבחינה טקטית) רק
שכנראה לא "ירדת לסוף" שיטות התקיפה ולכן אחזור ואחדד את הבסיס שלהן:
התקיפה מתבצעת בשונה משריון, כך שממש לא מסתערים יחדיו:
אלא חוליה חוליה על פי תור והנחיית מפקד, יוצאת קדימה מספר מאות מטרים עד לנקודה הקרובה של שטח מיוער/מסולע ומבסתוואת מחדש.
כך לפי התור כל חוליה בתורה אחת אחת וזאת על מנת "למזער" את הפגיעות לאש האויב.

אם כל המתקפה מבוססת על כוחות קטנים ובלתי נראים שמתקדמים בדילוגים, אתה באמת חושב שהאוייב לא יצליח לפגוע בהם? האוייב כל כך מטומטם שהוא מסוגל לירות על כאשר מדובר בכוח גדול ובולט בשטח? הוא לא יצליח לרתק את כוחותינו כי הם מתניידים על טרקטורונים או אופנועים זריזים (והם לא יהיו זריזים במיוחד עם כל הציוד המועמס עליהם)?
אתה מבזז את כל תורת הקרב על תוואי שטח מסולע/מיועד מלא בנקודות מסתור בו אנחנו מכירים כל פינה, שזה ההיפך הגמור למצב שהיה במלחמה האחרונה. ואם הדוקטרינה שלנו מבוססת על שטח שכזה, זה לא ברור שהאוייב יעדיף להיחלם בנו במקום בו אנחנו לא זוכים ליתרון שכזה?
אתה מתייחס אל האוייב כאילו הוא מטומטם גמור שפשוט משחק לידייך.

ציטוט:
*נכון ששיטה זו איטית יותר מאשר הסתערות של שריון.
כמו כן כוחות הנ"ט כפי שהוסבר במאמר, מסתיעים "בארטילירה מונחית".
כלומר, לכוחות הנ"ט יש צייני לייזר ומאכני GPS, על מנת שאש ארטילרית הנוראית מ 20 ק"מ מהעורף, תפגה ב pin-point locations של היריב ובכך תחסל מטרות איכות ותסייע להתקדמות.
שיטת התקפה זו, שוב, מבוססת על טכנולוגיה המצויה בידי ישראל/ארה"ב ואיננה מצויה נכון לעת הזו ביידי היריב.
בסיכומו של עניין, יש יכולת התקפית יעילה למדי - אם כי שונה טקטית מאשר התקפת שיריון הן במהירות והן בהטמעה.

ארטילריה pin-point היא יקרה יותר, ולכן לא ניתן להשתמש בה באופן רציף. צה"ל הוא לא צבא ארה"ב ולא יכול לעמוד בעלויות שכאלה. בנוסף, החימוש המדוייק לא תמיד מדוייק, ולא תמיד מצליח להשמיד את האוייב. שוב, תזכורת מהמלחמה מהשנה שעברה.
הטכנולוגיה מצוייה צויה בידי ישראל/ארה"ב ואיננה מצויה נכון לעת הזו ביידי היריב. מילת המפתח היא לעת הזו. ומה יהיה כשהיא תהיה בידי האוייב? בעוד 5-10 שנים ככה. שאתה שאתה מסתמך על כך שצבא סוריה / החיזבאללה לא ירכוש אמצעים חדשים (בניגוד למצב הקיים היום בו הוא הסורים מציידים את הסורים במערכות חדשיות והסינים מייצרים העתקים זולים של טכנולוגיה מערבית ומוכרים אותה לאיראנים - ומהם לחיזבאללה).

ציטוט:
נימרוד כתב:
"אם כוח אוייב אורב להם בשטח ותהיה להם בעיה גדולה מאד להגיב. כנ"ל לגבי ארטילריה. בנוסף, כוח שכזה יתקשה לכבוש שטח או לטהר מוצב. ומה עושים כשאין מחסה?"

זו בדיוק הנקודה נימרוד, כשיריב אורב לך בשטח, דווקא אז כניסה עם כוח שיריון גדול ורועש היא השגיאה הגדולה ביותר שכן הוא יושמד עוד טרם גילה את מקור המארב!
כניסה איטית, חשאית, חוליה חוליה, או ע"י טנקי דמה כפי שתואר בתחילת התגובה שלי, היא זו אשר תחשוף את עובדת היות האזור שורץ באויב מחופר.
טנקי הדמה המשמשים "כמטרות במטווח" יכולים לאתר את מקום המצאו של האויב ולאפשר איכון מטרות עליו.

טנק דמה לא יחשוף את כל כוחות האוייב. אוייב חכם לא ישגר את כל הטילים והארטיליה שלו בו זמנית על טנק הדמה שלך (במיוחד אם הוא מכיר את הטקטיקה הזו). גם כוחות בכניסה איטית לא יחשפו את האוייב.

ציטוט:
לגבי טיהור מוצב, עושים זאת המתואר באלגוריתם שהוסבר מקודם:
מתצפתים על המוצב ממרחק רב מאד (קילומטרים) מחוץ לשטח האש של היריב.
מאכנים עליו ליזר (או נק' GPS) ומשתמשים בארטילירה מונחית.
כנ"ל במקרים של מיעוט בנקודות מיסתור/מחסות.

האוייב יכול להסתוות לא פחות (ואפילו יותר טוב) מכוחותינו. במיוחד אם הוא התכונן מראש (והוא יתכונן!). התצפית לא תמיד תגלה את האוייב, והארטיליה לא תמיד תשמיד אותו. היית בארץ בקיץ שעבר? עכ



ציטוט:
נימרוד כתב:
"איכון מטרות אפשר לעשות גם מתוך נגמ"ש או טנק. איפה שאפשר לתקוע קצין שיתוף ארטילריה, שם תהיה לך (בשאיפה) את אותה ארטילריה.
וארטילריה לא "כותשת את האוייב עד דק". מי שמסתמך על זה ישלם ביוקר."

אנו דווקא לא רוצים לבצע איכון מתוך נגמ"ש או טנק שהינה מטרה בעלת חתימה גדולה.
אנו מעונינים לבצע איכון ממקום מסתור - שזו ההגנה הטבעית הכי טובה שיש.
ארטליריה מונחית עליה אנו מדברים, כותשת כל מטרה עד דק שכן פגיעה מונחית היא 100% פגיעה. *ארטיליה קלאסית כפי שתארת, אין מקומה עוד בשדה הקרב העתידי ולא עליה אנו מתדיינים.

איכון ממקום מסתור - כמובן. זה לא חדש, ואף אחד לא יבצע איכון ממקום בולט.
לגבי הפנטזיה על החימוש המונחה ב100% פגיעה - מצטער, אבל זאת פנטזיה. החימוש המונחה מדוייק קיים כבר עשרות שנים, ועדיין, הארטילריה הקלאסית עדיין איתנו.
ומה אם תזדקק למיסון עשן? סימון שטח? הצתה? פיזור עלונים? מיקוש פזיר? ירי תאורה? תבזבז חימוש מונחה מדוייק בעלות של עשרות מליונים?

ציטוט:
נימרוד כתב:
"ומה אם אין דרכים מבודדות ונידחות? הטסה או הסקה של כוחות לידע מבוקש גם כן לא תהיה תמיד אפשרית. וכמה טרקטורונים כבר אפשר להעביר במספר היסעורים שבידי צה"ל? כמה מהם יהיו פנויים לשימוש היחידה?"

אם אין דרכים מבודדות אז אין. משתמשים מן הסתם בכאלו, רק כשיש.
כמה טרקטורוינם או אופנועי שטח נכנסים ביסעור ?
הרבה למדי. טרקטורונים, בשקט 6.
אופנועי שטח, לפחות 12.
אגב, על "בקאי" שמעת ? עוד רעיון הטמעה לפריסת כוחות מאחורי קווי האויב.
*אפשר גם בהצנחה/שיגור ישירות באוויר מהרקולס ואז בכל אחד שכזה נכנסים הרבה כלים.

6 טרקטורונים ביסעור? אז כמה כוח אש זה מספק בשטח? קנה או שניים לשיגור טילי נ"ט? מקלע אחד, ונוסיף מקל"ר להרגשה הטובה. מה קיבלנו. מעט מאד. מ12 אופנועים נקבל הרבה פחות. כמה יסעורים פנויים אתה חושב שיהיו לך למטרת המשימה? שלא נדבר על הסכנה שבהפלת מסוק שכזה.
על בקאי לא שמעתי, אבל הרעיון להצניח כוחות מהרקולסים על גבי בכלים שלהם נשמע כמו דרך נהדרת להתחיל ועדת חקירה.

ציטוט:
נימרוד כתב:
"ללא ספק יתרון, אבל הבעיה היא בכמות. גם אם תוכל להעביר כמות (דמיונית) של 20 טרקטורונים שכאלה, איזו השפעה תהיה להם? אולי כפעולת קומנדו נקודתית, אבל בטח לא ככוח כובש. כוח אש מוגבל, כמות ציוד ותחמושת מוגבלת, ובסוף גם צריך להחזיר אותם איכשהו."

כמה נקודות:
טיל נ"ט מודרני שוקל בין 7-18 ק"ג תלוי בדגם ובסוג.
טרקורון בודד יכול לשאת במנשא שלו גם 100-150 ק"ג בשקט.
קבוצה של טרקטורונים ו/או אופנועי שטח, תפוזר בשטח בצורה נבונה בקבוצות של חוליות.
ניתן לשאת למעלה מ 100 טילים בנגלה של 20 כלים.
זה כוח מספק לכיבוש מטרה בסדר גודל בינוני - בהתיחס לכך שכל טיל זו פגיעה של 97% ומעלה.
כמו כן תחשוב על כך שכזה כוח מוצב בתפזורת סביב למשל שדה תעופה של היריב ומשבית אותו למשך זמן רב עד שחיל האויר שלנו מוחק אותו מעל פני האדמה.
נימרוד, אתה צריך פחות לחשוב במושגים של פעם "כיבוש",
ויותר במושגים לוגיים של "השבתת יכולת היריב" ללא כיבוש.
וזאת למשך זמן מה, או "השבתה לצמיתות" ללא הצורך בכיבוש פיסי.

אם טרקטורון בודד יכול לשאת 100 ק"ג, וגם אם זה לא כולל את החייל שרוכב עליו, אז יש לך את משקל הציוד האישי, את המים והאוכל שלו (אלא אם כן חייל העתיד שאתה מתכנן לא צריך לאכול ולשתות מדי פעם), נשק ותחמושת אישיים, את המשגר לטיל, מכשיר קשר, וציוד נוסף שלא הזכרתי כי אני לא מכיר את העולם הזה טוב מספיק. בכל אופן, אם טיל שוקל בין 7-18 ק"ג, אז קיבלת בין שניים עד שלושה טילים עבור טרקטורון פלא שכזה. זה מעט מאד.
ובוא לא נשלה את עצמנו - לכל טיל יש סיכוי פגיעה של פחות מ97%. הרבה פחות מזה אם ניזכר בכך שגם האוייב יכול להסתוות, להסתתר, להשתמש במיסכוך (כמונו), במטרות דמה (כמונו) וכלים מתאבדים נשלטים מרחוק (כמונו). אתה שולח את הטרקטורונים שלך למשימת התאבדות.
חיל האוויר שלנו לא מוחק אף אחד מעל פני האדמה, ורק צורת ההתבטאות הזאת גורמת לי לחשוב שעכשיו התעוררת מתרדמת שהיית שרוי בה מאז תחילת הקיץ של שנה שעברה.
השבתת היריב ללא כיבוש? האם הביטוי "בינת ג'בייל בידיינו" אומר לך משהו?

ציטוט:
מסוקי ומטוסי ח"ל האויר שלנו יכולים לפזר מאות ואלפי אופנועים וטרקטורונים ברחבי שטח האויב ליד מטרות איכות שלמעשה גם ללא כיבושם, המטרות תהיינה מושבתות וזה מספק.
שדה המערכה העתידי הוא "שדה מתוחכם" ופחות שדה של כיבוש אדמת האויב והחזקתו למשך זמן.

כמה יסעורים יש לצה"ל תזכיר לי? כמה אופנועים וטרקטורוני פלא עמוסי ציוד נכנסים בבלאק הוק? כמה זמן אפשר להחזיק בשטח עם כמות הציוד המצומצמת שנמצאת על אותם טרקטורונים ואופנועים? גם אם הייתי מעמיס עליהם מים דלק ומזון בלבד זה לא היה מספיק ליותר מיום או יומיים.
ובכלל, מה תרוויח אם רק תחזיק בשטח לאורך זמן אם לא כבשת וטיהרת אותו? תתכונן לספוג אבדות.

ציטוט:
אם הרסתה בשדה תעופה של היריב את האמצעים הקריטיים לתפעולו, הרי שהשבתת את המטרה מבלי לכובשה. אם השמדתה יכולת של מערך בקרת שליטה אווירית, השבתת את יכולתו למשך כל הקרב. אין הכרך כיבוש בכל אחת מדוגמאות אלו.
כוח נייד קטן ומהיר יכול לדלג ממטרה למטרה במהירות, לירות מספר טילי נ"ט ולהמשיך הלאה.

אולי תוכל להשבית דשה תעופה אם תשמיד את המסלול, אבל מה לגבי שמורת טבע? מה לגבי כפר או עיר? כמה טילי נ"ט ולהמשיך הלאה? קישקוש.

ציטוט:
לעת עתה אסיים, גם ככה תגובתי ארוכה מאד.
רק אסכם בקינוח:
שומה על החושבים טקטית, "לצאת מהקופסה", להפסיק ולחשוב "במושגים של פעם".
לאחר מלאכת מחשבה מעמיקה, רעיונות יצירתיים כולל ניסויים הדמאתיים בשטח,
מתגלה תמונה מאד מעניינת של אפשרויות ויכולות - גם ללא טנק המערכה "המיושן".


אני רק אסיים ואגיד שהסיבה היחידה שטרחתי לענות לך היא מפני שאמרת שאתה חייל בצוות חשיבה לפיתוח תו"ל לחימה עתידי של צה"ל, ומאד קשה לי להאמין שכך הוא המצב. הייתי יכול להישבע שמדובר בתלמיד תיכון ללא הבנה בסיסית על יכולות הטנק או יחידות צבא אחרות.
אם אכן זהו תפקידך, ולא מדובר בילד ששיחק יותר מדי C&C, אז אני מודאג מאד.

נראה ש"לצאת מהקופסה" עבורך זה להיתפס לרעיון ולהתמיד בו, למרות חוסר ההגיון המוחלט שמנוגד לכל לקח שנלמד ממלחמות העבר של ישראל.
החלטת שהטנק הוא מיושן בגלל הרושם שנוצר במלחמה האחרונה (רושם שנבע בגלל שימוש לא נכון בכוחות השריון), והחלטת לשנות כוון לחלוטין.
אתה בעצם מתכנן טקטיקה נגד צבא טיפש שמבוסס כולו על כוחות קלים לזיהוי, ניתנים להשמדה ע"י טילי נ"ט שלא לומדים את הטקטיקה ומתכוננים להתמודד מולה. אתה מתבסס על משאבים בלתי נדלים שלא נמצאים ברשות צה"ל, על סיוע אווירי מוגזם, על חימוש דמיוני שפוגע ב97%-100%, על אוייב טיפש שלא משתמש בהסוואה או הטעייה, ועל כלים דמיוניים, קלים וזולים שלא קיימים היום וגם לא יהיו קיימים בעתיד ומתעלם מהפגיעות וחוסר המיגון שלהם.
עבורך הטנק הוא "מפלצת פלדה עתירת משקל" ואתה מתעלם מכל הייתרונות של הכלי - מיגון גבוה יותר, כוח אש גדול יותר וניידות גבוהה יותר מכל כלי הקיים כיום. גם התיאוריה שלך על חסכון לא מחזיקה מים, ובכנות, הכל נשמע כמו פנטזיה של ילד. אני לא מתכוון להעליב, אז זה פשוט רעיון גרוע ולא ריאלי.

הייתי מעוניין לדעת איך הגעת לתפקיד, מה היתה ההכשרת שלך, מה למדת כדי להגיע לשם, וכמה זמן.
התפקיד היחידי בצוות חשיבה שאתה יכול למלא זה תפקיד פרקליט השטן שבא לייצג עמדה נגדית לעמדה המרכזית בדיון מסוים, כדי למנוע היווצרות תמימות דעים שפוגעת באפקטיביות של הדיון ובא להגדיל את תהליך הסקת המסקנות.

אחרת, אם אתה אכן אחד מהאנשים המתכננים בצה"ל את התו"ל העתידי אז שאלוהים יעזור לכולנו.

נערך לאחרונה ע"י NimDod בתאריך 26-08-2007 בשעה 01:36.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 26-08-2007, 20:01
  NimDod NimDod אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.06.05
הודעות: 2,627
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי PD1 שמתחילה ב "אחרי קריאה מלאה של האשכול אני יכול לסכם:"

אני לא חושב שטנק המערכה המודרני המוכר לנו הוא הגילגול האחרון באבולוציה של השריון.
המלחמה האחרונה הוכיחה לנו שבמתארים מסוימים, הוא לא מספק את הסחורה ויש צורך בשיפורים.


אם כבר יש מעלים רעיונות לתו"ל ולאמצעים עתידיים, אז יש דרכים רבות בהן ניתן לשפר את ביצועי הטנק:
למשל, כמו שיש לטנק מיגון מודולרי, אז אפשר ליצור טנק עם חימוש מודולרי.
במלחמה האחרונה לא היה שימוש כלל לפגזים חודרי שריון (חוץ מהסיכון שסוריה תיכנס למלחמה). גם במבצעים בשטחים אין לחצים/חוצצים שימוש ומשתמשים בעיקר בפגזים הדו-תכליתיים, החלולים, שהם מן פשרה בין חדירת שריון ליכולת לפגוע בחי"ר, והמחיר הוא ביצועים נמוכים יחסית לחימוש ייעודי ללוחמה נגד חי"ר, והם יעילים פחות לירי על מבנים (יחסית למעיך 105מ"מ או פגזים אחרים שברשות צה"ל).
מה אם היה אפשר להחליף את תותח הטנק בחימוש אחר, כמו תותח בקליבר בינוני עם קצב ירי מהיר (bushmaster 30mm למשל)
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הוא מתאים הרבה יותר למשימוש בשטח בנוי או נגד חיר מאשר תותח 120מ"מ. קצב אש גבוה יותר, עלות נמוכה יותר (יחסית). כמה פעמים שיריונרים זיהו מחבלים בטווחים שמעבר לטווח היעיל של המא"ג אבל לא קיבלו אישור לירי מהתותח והמחבל ברח?
או תותח כמו ה Bofros 40/57 עם חימוש נגד חי"ר מאחורי מחסות ורכבים קלים


ולא מדובר במשהו עתידני, אלא בטכנולוגיה קיימת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 26-08-2007, 22:03
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,215
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי NimDod שמתחילה ב "אני לא חושב שטנק המערכה..."

וכי מהו הטנק? כלי נייד היכול להשמיד את (רוב) כלי היריב [חי"ר, רק"מ, כלים רכים], וחסין בפני (רוב) כלי הנשק של היריב [חי"ר, ארטילריה]. מתנצל על הניסוח החובבני.
ראשיתו ככלי מוגן מקלעים, מכונת מצור להבקעה "טקטית" של קוי חפירות החזית המערבית.
המשכו ככלי מתמרן "מערכתי" להבקעה, ביתור ואיגוף יחידות שלמות של צבא האוייב.

כוח האש של הטנק עומד בעינו ומתגבר עם השנים, אך חסינותו נשחקה מאוד, כאשר בעשורים האחרונים פותחו תחמושות נ"ט למוקשים, מטוסים, טילים נישאים ברמה האישית, מסק"ר, ארטילריה וכו'..

הוויכוח מתבדר מעט בין יכולותיו המצויינות של הטנק ברמה הטקטית לחסרונותיו ברמה המערכתית: אין תחליף לפלוגת שריון פרוסה להגנה או בסיוע לכוח חי"ר המטהר כפר, אך קשה להבקיע עם גיס משוריין. פשוט קל מדי לעכב אותו עם כוחות נ"ט קלים, להטריד את צירי האספקה שלו בארטילריה, לתקוף אותו מהאוויר, לפשוט עליו במסק"רים וכו'.

היות והטנק המודרני מתקשה לאתר את האיומים עליו- אולי מבנה מוצלח לחטיבת שריון יהיה שני גדודי טנקים, גדוד סיור ותצפית (נאמר, פל' טנקים, פל' רקונים, פל' רגלית ומח' מזל"טים) שתאתר מטרות ותאתר צירי תנועה, וחטיבת ארטילריה ת.פ.?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 28-10-2007, 13:27
צלמית המשתמש של גראדיאנט
  גראדיאנט גראדיאנט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.06
הודעות: 692
מותו של הרק"מ המאוייש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

לדעתי, אחד הפתרונות לבעיותיו של הטנק כפי שאתה מציג אותן (דהיינו בעיית ניידות וחתימה גבוהה) היא מעבר לרק"מ לא מאויש.

ברגע שמוציאים מטנק המרכבה את ארבעת אנשי הצוות, ניתן להקטינו באופן משמעותי. הצריח עצמו יכול להיות קטן בהרבה (עד כדי להיות צריחון) וכנ:ל התובה עצמה. ההקטנה הזו, בנוסף להקטנת צללית הטנק, מקטינה את משקלו. יחד עם הקטנת המיגון (כאשר חיי אדם לא מונחים על הכף, אפשר להתפשר) נקבל טנק קטן הרבה יותר וקל הרבה יותר. מכאן, השמיים הם הגבול. ניתן לוותר על הזחלים לטובת מערכת גלגלים (שוב, עניין של משקל)- ועם התקדמות הטכנולוגיה, לעבור להנאה חשמלית (חרישיות, משקל) כאשר כל גלגל מכיל את המנוע של עצמו (הנעה של 8X8, גבוי, תקלה במנוע- החלפת גלגל).

השליטה תעשה מסימולטור בו ישבו ארבעה אנשי צוות, ויתפעלו את הכלי שלהם מרחוק. כך ניתן לשמור על טנק הנמצא באופן רצוף בשטח, אך צוות רענן המתחלף כל שמונה שעות. כמובן שהשמדת הטנק לא תגרור פגיעות בנפש.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 28-10-2007, 14:54
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,215
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "מותו של הרק"מ המאוייש"

כלי שאתה מתאר ניתן היה למימוש מאז שנות ה- 70' (כמו מל"טים) ובכ"ז לא נכנס לשימוש באף צבא מסיבה פשוטה: הקושי להחזיק מספר עשרות/ מאות ערוצי תקשורת רחבים וחסינים בעלי טווח ארוך (נאמר, לפחות 2 אותות וידאו חי לכל כלי: לתותחן/מפקד ולנהג) בשדה קרב יבשתי. איך כוח של מספר כלים כאלו יעבוד כשצריך לחצות ואדי, למשל? החלופה הישימה כביכול היא "סלולארית": רכב פיקוד ששולט על מחלקת כלים בקו ראיה. כלים כאלו נבחנו תיאורטית בשנות ה-70' וה-80': הבעיה כאן היא שרכב הפיקוד הוא מטרה אטרקטיבית מאוד, והשבתתו משביתה מחלקה שלמה.

האמריקאים בדרך לרק"ם אוטונומי- יש להם תוכנית מסודרת, הכוללת תחילה פיתוח של משאית אוטונומית ורכב שטח לא- לוחם אוטונומי. בכל מיקרה, זה יהיה בעיקר כלי סיור ולא לחימה- לא הייתי רוצה להילחם כחי"רניק ליד טנק אוטונומי..
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 28-10-2007, 17:58
צלמית המשתמש של גראדיאנט
  גראדיאנט גראדיאנט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.06
הודעות: 692
בתגובה להודעה מספר 40 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "כלי שאתה מתאר ניתן היה למימוש..."

אוטונמי הוא בעייתי מהרבה סיבות. בראש ובראשונה טכנולוגית. אין כיום (וכנראה לא תהיה לעולם, אליבא דטיורינג) 'בינה מלאכותית' ברמה המסוגלת לתכנן ולהתמודד בצורה מקורית עם איומים בשדה הקרב. אין תחליף ליכולת האנושית- ולפיכך שליטה מרחוק היא הכרחית. יתכן בהחלט כי חלק מהמערכות ניתן יהיה להפוך לעצמאית לחלוטין (מערכות הגנה למינהן) או עצמאיות חלקית (מערכת בקרת האש ורכישת המטרות, מערכת הניווט).

לגבי שליטה, היכולת הטכנולוגית לשימוש בספקטרום התדרים וניצולם השתפרה פלאים. אני לא חושב שישנה בעיה כזו כיום. במקום רכב פיקוד, ניתן להשתמש במל"טי ממסר או אפילו בלווינים.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י גראדיאנט בתאריך 28-10-2007 בשעה 18:02.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 28-10-2007, 16:43
  snipeair snipeair אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.02.05
הודעות: 74
אחרי קריאה מעמיקה של רוב התגובות פה ארשה לעצמי להביע גם את דעתי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

ראשית, בתגובה לחבר'ה פה שדיברו על פיתוח תו"ל חדש ששולל את חיוניותו של הטנק, אז רבותיי, מוחכם יותר מידי לצערי מוכוון "קומנדו". אולי למען האמת חיילי קומנדו וסיירות מוסוות בשיחים זה הדבר שבאתר של אגוז הכי סקסי, יצירתי ונועז שיש, אך הצעתי היא שתסתכלו קצת היטב על המפה ותבינו שהצבא שבאמת עלול לסכן אותנו זה צבא מצרים. ואני לא בדיוק רואה איפה ניתן להסתתר במדבר סיני. (בטוח לא בסדכ"ים שמיועדים לעצירת חטיבות משוריינות שלמות).

אני יכול להמשיך להתפלסף פה ולהמשיך להסביר ולהעלות מקרים היפותטיים אבל אין בזה שום טעם.
בבה"ד 1 יש ספרים מעולים של תו"ל (כן תו"ל מיושן לכל היאפים למיניהם) משנות ה50 שכל בר דעת יכול להיות סמוך ובטוח שהפעלה נכונה שלו תוביל בהכרח לניצחון. אנשים פה מעלים רעיונות ליצירת תו"ל חדש. לשם מה?

לא משנה ולא יעזור מה שכל החדשנים פה יגידו, הפעלה נכונה של התו"ל הצה"לי (ודרך אגב גם האוניברסלי - לפחות כך אמור להיות) עשוי לתת מענה מצוין לכל מהלך וטקטיקה שהאויב יבצע! ובכל מקרה יקרו טעויות פיקודיות וגם חפ"שיות ואנשים יהרגו. ככה זה.

בסופו של דבר הכל מסתכם במי הקצין בשטח (וכן גם באיזה שהוא מקום הלוחמים) . ככל שרמת הקצינים תעלה כך ימומש התו"ל וכך ננצח. את המלחמה האחרונה הפסדנו כי כבר יותר מ20 שנה כוח אדם איכותי לא יוצא לקצונה ו/או לא נשאר בצבא. ואז כשלפתע לאויב יש אמר"לים (מה אני יגיד לכם פחד אלוהים) פתאום הצבא נעצר. זה בגלל שהקצינים ברמה אפסית גם אנושית וגם מקצועית.
כמו כן, כשרפול בתור מ"פ באחת הפשיטות בשנת 55 נתן הוראה לחצות שדה מוקשים בטור כי לא היה זמן לפתוח נתיב 60 חייליו מילאו אחר ההוראה ללא היסוס, היום גם שייטים היו מסרבים פקודה כי אין אפס, מה שאנשים מוכנים לתת כשרמת החיים כל כך גבוהה למען המדינה הוא זעום (לעומת שנות ה50 שהם דור הרבה יותר קשוח וערכי)

הנחת העבודה של הצבא לא צריכה לחתור לפיתוחו של תו"ל חדש עם טנקים או בלי טנקים. הנחת העבודה צריכה להיות מילה במילה מה שלומדים בבה"ד 1. ישראל היא מדינה קטנה מוקפת אויבים עם סד"כ הרבה יותר גדול ורק קצינים משכמם ומעלה ביחד עם לוחמים שיהיו מוכנים להקריב עצמם אשר יממשו את עקרונות התו"ל הישן(!!) משנות ה50, המדבר על שלל רחב של עקרונות, רק אלה יוכלו למצוא פתרון ולהכריע.

אם אתם שואלים אותי פורום צבא ובטחון צריך הכי הרבה להתעסק במערכת החינוך כי רק משם החוסן הזה עשוי להגיע. רק בסיועה של מערכת חינוך חזקה, ממושמעת ומלמדת לערכים יותר אנשים איכותיים יבחרו להיות קצינים במקום ללכת להיי טק.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 28-10-2007, 17:15
  pptu1 pptu1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.07.07
הודעות: 651
כמה כלים מעניינים...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

אב טיפוס של רק"ם גרמני, שיכול לשאת 8 חיילים בנוסף לצוות של שני חיילים

תותחי 30\50 מ"מ
משקל 40 טון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.panzerbaer.de/types/pix/bw_spz_marder_2-003.jpg]



טנק בינוני גרמני עם תותח 105 מ"מ, משקל 30 טון, 4 אנשי צוות

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.armyrecognition.com/Amerique_du_sud/Argentine/vehicules_lourds/TAM/TAM_argentine_14.jpg]



במידה ומערכות ההגנה האקטיבית יוכיחו עצמן בעתיד כיעילות מאוד, יש צורך לדעתכם לשינויים במבנה כוח השיריון של צה"ל? פיתוח כלי זריז בעל עבירות טובה, כוח אש סביר (תותח 30 מ"מ כמו בנמ"ר ?, או שיש צורך במשהו גדול יותר?) עם מערכת הגנה אקטיבית, או שעדיף להתבסס על כלי כבד כמו המרכבה 4? ברור לי שיש צורך במרכבות כדי להערך לאיום מצרי, השאלה אם כמות המרכבות 3 ו-4 שיש לנו לא מספיקה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 28-10-2007, 22:10
  yoei yoei אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.06.07
הודעות: 10
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nec_000 שמתחילה ב "מותו של טנק המערכה"

הטנק הינו מכונה שיעילותה בשדה הקרב תלויה ביכולות סה"כ המערכות שמרכיבות אותה ולכן הרלוונתיות של הטנק אינה סוגיה של קונספט אלה היכולת לשלב בטנק טכנולוגיות שידביקו את העליה ברמת האיום בנוסף זקוק כוח השריון למערכות משלימות שיחפו אל חסרנותיו : מזלט"ים לצורך מודיעין (זיהוי איומים) וגיבוי נ"מ בדרך כלל צורך מועט ביזכות עליונות חיל האוויר המזל"ט יכול לשמש גם לצורך ציון מטרות שאליהם ישוגרו טילים מתוך הטנק.
אני מאמין שבסופו של דבר הניידות ויכולת הנשיאה של הטנק שמאפשרת הוספת שיריון ומערכות הגנה חדישות יובילו לעליונות של הטנק על חי"ר חמוש בטילים בעל יכולת נידות ונשיאה מוגבלים.
בקשר למילחמת לבנון השניה ראינו שימוש של החיזבלה בחי"ר במיסגרת מוגבלת של מיגננה ניחת האם כוח כזה היה יכול למנוע מיכוחותינו פשוט לעבור אותו לאגף אותו על כל המישתמע .
אם כל הכבוד לחיזבלה ולאבדות שהוא גרם לעם ישראל צה"ל ניכנס ללבנון ועשה בה כבשלו בלי שחיזבלה יכלו ליצב גם אם רצו קו חזית. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שהאויב יחדור לתחומה ע"מ שכוחות חי"ר מצוידים בכל טוב יוכלו להילחם בנוחות בטווי שטח שהם מכירים וממתחמים מבוצרים שהוכנו מראש בזמן שהאויב הורס את כל השאר מסביב לשם כך צריך כלי שיצור חזית ולא יהיה ניתן לאיגוף את החי"ר צריך לשמור לצורחי חסימת צירים מערבים לוחמה בשטח בנוי ואבטחת הפעילות הלוגיסטית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 11:30

הדף נוצר ב 0.20 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר