23-09-2007, 19:28
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,564
|
|
מכיר את סוף הקטע במכבים א'?
קרב אלעשה, מות יהודה, המצב ידוע מראש:
" ויראו את המון הצבא כי רב הוא וייראו מאד ויברחו רבים מן המחנה ולא נשארו מהם כי אם שמונה מאות איש... ויאמר [יהודה] לנשארים: נקומה ונלכה אל אויבינו, אולי נוכל להילחם אותם. וישיבוהו לאמר, לא נוכל אבל אם נציל את נפשותינו כעת, נשוב עם אחינו ונלחמנו בהם, ואנחנו מעטים. ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם, ואם קרב יומנו, ומתנו הגבורה בעד אחינו, ולא נעזב אחרינו עוון לכבודנו."
נראה לך ששווה היה ליהודה להילחם, כשהייתה לו את האופציה לברוח ולחזור להכות ביום אחר?
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
|