בזמן האחרון נתקלתי בכמה שאלות הנדסיות לגבי פגזי ארטילריה שהיתי שמח אם תוכלו לענות עליהם
או לפחות להפנות אותי לאתר בתחום.

* לרוב הקליעים יש יחס אורך/קוטר קבוע. אני מניח שהדבר נועד כדי לשמור על יציבות כתוצאה ממהירות
הסיבוב אבל מה היחס המקסימלי שמאפשר יציבות? כלומר מה הקליע הארוך ביותר לקוטר מסוים.
אני מניח שיש כללי אצבע כמו יחס של 7:1 או משהוא דומה.

* לתותחני הפורום. באיזה סל"ד פגז מסתחרר?

וכן.. ברור לי שהשאלות קצת "מוזרות"

בעניין הסל"ד - כמדומני שהוא נע סביב ה 3000 סיבובים לדקה +/- (כשהנתון הנ"ל משמש גם כפועל יוצא לצורך דריכת מרעומים).

אני יודע ש 3300 סל"ד זה סל"ד מינימלי לדריכה של פגז 20מ"מ

אבל השאלה היא אם זה גם הסל"ד לפגזי ארטילריה.

אני חושב של"שגיא" יהיו תשובות יותר מדוייקות.....

אכן מעל יחס אורך לקוטר מסוים היציבות נפגמת בגלל כוחות צנטריפוגליים.



בתותחי טנקים עם השנים עלה היחס בין
אורך לקוטר בכדי לאפשר חדירות יותר טובה
(ריכוז של יותר מסה על חור כניסה יותר קטן)
בין השאר על ידי שימוש במנעלים המשתחררים מהקליע לאחר שהוא עוזב את הקנה.

לאחר הגדלת היחס בין הקוטר לאורך התגלו בעיות דיוק
בגלל התופעה שהוזכרה לעיל.

הפתרון היה יצוב הפגז על ידי סנפירים ולא סיבוב הקליע.

בסופו של תהליך זה ויתרו על הסלילים בקנה
וייצרו תותחי טנקים חלקי קנה.

מכיון שבתותחי ארטילריה המשמעות של חדירות הפגז כנגד שריון יותר קטנה
אין צורך בהגדלה של יחס אורך הקליע ביחס לקוטר.
פרוט רב כולל חישובים יש בספר
Rheinmetal Handbook of Weaponry

אגב ספר זה הוא אחד הספרים הטובים ביותר לגבי חישובים
הקשורים לתכנון תותחים !
חלק ניכר מהנוסחאות הנדרשות לתכנון תותח על מערכותיו
(כגון מנגנון רתיעה) מופיעות שם !

3000 סל"ד לפגז 155 יתנו מהירות אויר על המעטפת של 1460מטר/בשניה בלי להתחשב במהירות

טיסה.

אם נניח שיש גל הלם שנוצר כתוצאה ממהירות הטיסה+מהירות הסיבוב נקבל שעל המעטפת

יש טמפ' של 3300 מעלות צלזיוס ולחץ של 4500 אטמוספרות ! מספרים "קצת" לא הגיוניים.

נראה לי שאחרי החג אני הולך לסבך כמה מהנדסי אוירו' בשאלות.

ל a1948 גם לפגזי ארטילריה יש צורך בפגז ארוך כדי לקבל נפח מקסימלי ושם מנעל לא יעזור.

ותודה על הספר אני אחפש אותו.

מנעלים לא מוסיפים נפח

בדיוק להפך
הם מקטינים נפח לאחר יציאה מהקנה

כל תפקידם הוא למלא את שטח החתך בקנה
בפגזים שהקוטר (והנפח) שלהם קטן ביחס לקוטר הקנה.

חישוב מהיר:

3000 סלד = 50 סיבובים לשניה

מרחק הכל סיבוב = פעמיים הרדיוס כפול פיי = הקוטר כפול פי = 0.155 כפול פיי = 0.487 מטר

מכיוון שהפגז מסתובב 50 סיבובים לשניה המהירות הקווית בחלק הרחב שלו
שנובעת ממהירות סיבובית בלבד אמורה להיות 24.3 מטר לשניה.

או שאתה טעית בחישוב או שאני טעיתי בחישוב

1) לגבי החישוב: תודה. הטעות היא שלי חישבתי לפי 3000 סיבובים בשניה ולא בדקה.

2) לגבי מנעלים: המטרה בפגז ארטילרי היא נפח מקסימלי ובגלל שמנעלים מורידים את הקוטר הפגז

הם יורידו את הנפח ולכן כתבתי שמנעלים לא טובים לפגזי ארטילריה.

על עף שמנעלים "רזים" או טבעות טפלון כבר הורכבו על פגזים חלולים בלי לפגוע בקוטר בצורה

משמעותית. בצורה כזו אפשר ליצר פגז ארטילרי ארוך מאוד מיוצב סנפירים.

מנעלים בדרך כלל לא מיועדים לפגזים ארטילריים

אם אתה רוצה להגדיל נפח של פגז הפתרון האופטימלי הוא הגדלת קוטר הקנה.

בזמנו שרת בצה"ל תומת רומח / קרדום שבעזרת החלפת קנה שינו גם את הקוטר שלו.

עד כמה שזכור לי קוטר הרומח היה 175 מ"מ.

קוטר הקרדום היה מעל 200 מ"מ.

החלפת הקנה הייתה יחסית פשוטה.

סביר להניח שתוכל לראות אותם במוזיאון צה"ל ברחוב אילת בתל-אביב.

אם תגיע למקום בימים שני או שלישי בשבוע הקרוב תוכל להנות משפע של פעילויות חינם במסגרת פסטיבל 120 שנים לשכונת נווה צדק.
פרטים על הפסטיבל בקישור באתר האינטרנט של עריית תל-אביב
http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_...ts/12516891.pdf

ברור שהפתרון האופטימלי הוא הגדלת קוטר הקנה. הוא רק דורש לשכנע את צה"ל להוסיף עוד

מערכת ארטילרית.

פתרון ריאלי הוא לשפר את התחמושת ל155מ"מ ולא לשנות סדרי עולם.

בכל מקרה המטרה שלי היא הגדלת הטווח לקוטר נתון כי את התותחים אף אחד לא יחליף.

לגבי מוזיאון צה"ל: נשמע מעניין לא היתי שם קודם.

כאן אתה פתאום מדבר על הגדלת טווח ולא על הגדלת נפח פגז.

בדרך כלל, בקוטר נתון,
אחת מתכונות אלו באה על חשבון התכונה השניה (אם כי לא תמיד)

בכל מקרה הוספת זנב ייצוב תגרום להקטנת הטווח.

ספר נוסף שאני יכול להמליץ לך עליו הוא הספר "תותח על" שיצא בהוצאת ספריית מעריב
ומספר על מהנדס התותחים דר' ג'רלד בול.
זהוא ספר פופולרי ונחמד אך לא יסייע לך לתכנן תותחים.

בכדי לנסות להתגבר על הסתירות בדרישות שאתה מציג בפני הפגז שלך אני ממליץ לך על הספר
"חשיבה המצאתית שיטתית ופתרון בעיות טכנולוגיות"
מאת דר' אלכסנדר צרנובלסקי.

בכל מקרה המידע הבסיסי על
נתונים של
תותחים ופגזים מופיע במדריכי ג'יינס

הספר המרכז את נוסחאות התכנון של נשק הוא
Rhienmthal handbook of Weaponry.

קריאה נעימה
ובהצלחה בפרוייקט !

אני משחק עם רעיון להגדלת הטווח בשיטה שנקראת Ram Saell שהרעיון הוא שילוב של מנוע מגח סילון

בפגזים. לשיטה הזו יש הרבה בעיות כשאחת מהן היא מחסור בנפח שנובע ממבנה המנוע שמתפרס לאורך

כל הפגז. ומכאן נובעת הבעיה המשולבת של הגדלת טווח והנפח ביחד.

לגבי הספר על ג'ראלד בול אני מכיר וממליץ כשרעיונות של ג'רלד בול כבר שימשו אותי בעבר ( פעם העתקתי

שיטה שהוא פיתח לשיגור לווינים כדי לזרוק ביצה מבניין גבוהה ).

את הספר על חשיבה המצאתית אני אחפש.

לגבי שתת- הוא בעצם דורש פגז ארוך יותר- נפח גדול יותר ואם יש אורך/נפח פגז מקסימלי אז השתת יבוא

על חשבון המטען המועיל.

עם זאת - בדיוק כפי שקרה עם פצמרי"ם שלהן הוסף מה"ר - זה תמיד בא ע"ח הקטנת המטען העיקרי (ובאופן די משמעותי)...

מה לגבי האופצייה של מכלול הנעה כל שהוא אשר פועל רק בשלב הראשוני של המעוף ומתנתק מהקלע עם תום פעולתו?...

יש כאן בעית יציבות כפולה:

כבר אמרנו שקליע ארוך מדי הוא לא יציב: כלומר כל עוד המנוע מחובר, הקליע לא יציב.
ובנוסף לנתק חלק מפגז שמסתחרר ב 3000 סלד בצורה חלקה זו בעיה לא פשוטה בכלל.

חוץ מזה מנוע מגח חייב "לראות" מהירות על קולית בכניסה וזה מחייב שהכונס יהיה בחרטום,
המנוע עובר לאורך כל הפגז עד לנחיר בבסיס הפגז ואז אין את מה לנתק בסוף פעולת המנוע.

(לא לפני שהשכלתי בעוד משהו)....

עם זאת - אני אנסה לשרטט משהו בעניין הזה שיכל להיות אולי מעניין ולו ברמת הדיון בלבד...

תודה.

בשמחה

גם אני כאן כדי ללמוד. לפני הדיון הזה לא היה לי הרבה מושג בפגזים
(ויש לי הרבה מה ללמוד )

ולבני זה הפגז שאתה מנסה לבנות.

M795E1 Extended Range

(Conventional Rocket-Assist)

http://www.globalsecurity.org/milit...itions/m795.htm

דיברנו על הנעת סילון לא?...

האמת - הוא כבר משורטט אך אני חייב לצאת עכשיו אז זה יועלה יותר מאוחר..

לבני.

האם מנוע שכזה בכלל יכל לעמוד בסחרור של אלפי סל"ד?...

שהרי אם לא כל מה שאומר לא רלוונטי....

אם כן - אני יעלה שרטוט ולו רק לצורך הדיון בלבד......

אני מדבר על מנוע מגח סילון מוצק- למנוע כזה אין חלקים נעים ואין לו בעיות עם הסחרור.

פגזים כאלו כבר נבנו ונוסו אבל לא שמעתי על מחקר שהצליח.

אגב גם מנוע סילון רגיל יעמוד בסל"ד גבוהה- זה בעצם תחום הסל"ד הרגיל שלו.

בכל מקרה אני אשמח לראות שרטוט. תמיד אפשר לקבל רעיונות חדשים.

יש לי תמונות של פגזים כאלו אבל אני לא רוצה "להרעיל" רעיונות שיעלו במבנים קיימים.

אני מעלה את השרטוט מאתמול ואני מדגיש שאני מתעלם כרגע מחישובי עלות "ושאר ירקות" וכי מדובר ברעיון של "אחד אשר רחוק מחישובים פיזיקאליים והנדסיים" אז סליחה מראש...

רק ברמת הרעיון בלבד ולצורך הדיון !!!

דמיין לרגע מבנה של בלוט של עץ אלון, ואם נשליך זאת לתחום האמל"ח את מבנהו הכללי של חרטום טיל ה"יאחונט"/"יאקונט" או איך שלעזאזל קוראים לו ....







דמיין כי החלק המחודד של חרטום הטיל לצורך העניין הנו קלע 155 מ"מ נפיץ סטנדרטי לחלוטין שאותו "עוטף" נחיר היקפי בקוטר גדול יותר (לצורך העניין 175 או 203 מ"מ בהתאם למצאי הקנים הקיים במערב).....
יחידת ההנעה ממוקמת מאחורי טבלת הבסיס של הקלע ומסתיימת בנחיר פליטה (היות ואני לא ממש יודע לשרטט מבנה של מגח סילון ציינתיי את מיקומו בשרטוט כ"מכלול ההנעה")...

שתי תוספות לפיתוח הרעיון:

1 - מכלול ההנעה לא יתחיל לפעול מרגע השיגור אלא רק לאחר השהייה מסויימת מה שיגרום לקלע כבר להמצא במרחק של קילומטרים אחדים (בגדול - הרווחנו כאן כבר טווח) לאחר תום ההשהייה ובעוד הקלע נע יופעל המנוע וייתן לקלע "בוסט" נוסף של מהירות (והגדלה נוספת של הטווח), עם תום פעולת המנוע ייהדף הקלע מהמכלול העוטף אותו (או לחליפין יתנתק ממנו באמצעי פירוטכני כזה או אחר) וימשיך לנוע לעבר המטרה באופן חפשי.....

2 - לא התעמקתי עדיין בסוגייה אך מעניין מה יכולה להיות ההשפעה אם במקום פייה וונטורית אחת תורכב טבלת בסיס עם מספר פיות היקפיות מוטות כפי שקיים לצורך העניין ברקטת ה 107 מ"מ וברקטות אחרות (לצורך הקניית סחרור במעוף).....

והנה השרטוט (מקווה שהכתב לפחות ברור)....

הציור שלך מאוד דומה לצורה המקובלת לפגזים כאלו (יש עוד צורות )


לסוג הכונס קוראים כונס עכברי ואתה מציע שהעכבר יהיה המטען המועיל.
ובשרטוט אפשר לראות שהתכנון המקובל הוא שחומר הנפץ מרוכז סביב המעטפת.

השאלה היא עד כמה אפשר להעריך את העכבר יחסית למנוע. יכול להיות שאפשר לקחת את הרעיון
קצת יותר רחוק כשהעכבר הוא מעין חץ שנמצע לאורך רוב המנוע עד לתא השריפה ובסוף הבעירה מעטפת
המנוע תתפרק כמו מנעלים.

בכל התכנונים שראיתי עד עכשיו הנפח של העכבר היה קטן מאוד וכמות חומר הנפץ שהיתה יכולה להכנס
פנימה היא קטנה מאוד. אבל אני לא יודע אם זו צורה שמתחייבת מזרימת האויר או שפשוט אף אחד לא
חשב להשתמש בנפח הזה.

רק לפני שאתה מתלהב אני חייב לציין שהבעיה של הפגזים האלו היא לא היעילות אלה שהמנוע פשוט לא
עובד כמו שצריך. רק אם יצליחו לבנות מנוע כזה יעיל ועובד אז היה אפשר לדבר על שיפור יעילות הפגז.

לגבי הטיל: אני קורא לו בראמוס, לרוסים זה לא ישנה ולהודים זה יגרום להרגיש טוב

.

רעיון מעניין.
בהנחה שמגח יעיל יותר מהנעה רקטית/ ארטילרית, והיות ורקטות ארטילריות כבר נפוצות ובעצם תפסו את מקום הארטילריה הכבדה- אולי עדיף לתכנן פשוט רקטה ארטילרית עם מאיץ ושלב מונע במגח, בעלת טווח/ רש"ק עדיפים על רקטה רגילה?

מגח יעיל יותר ממנוע רקטי אבל נחשב לשיטת הנעה בעיתית מאוד שלרוב לא רוצים
להסתכן ולעבוד אתה.

המטרה של פיתוח פגזי מגח היא בעצם כדי להחזיר לארטילריה הקנית את הבכורה שנגנבה
ע"י הארטילריה הרקטית. כשהרעיון הוא שאותה סוללת 155 תוכל לפגוע במטרות גם במרחק
של 10 קילומטר וגם 100 קילומטר ( בהגזמה כנראה ) בלי שיהיה צורך להחזיק שני מערכי כלים.

לגבי שילוב מנועי מגח ברקטות ארטילריות. תאורטית זה רעיון טוב. מעשית יותר פשוט להגדיל את הרקטה.
אם תסתכל על משגרים של תע"ש הם יכולים לשגר סוגים שונים של רקטות לטווחים שונים לפי הצורך.

בכל מקרה כל הרעיון הוא חצי תאורטי כי הסוג הזה של מנועי מגח עדיין לא עובד.

לגבי ההיסטוריה של הרעיון: אין לי מושג. מדובר ברעיון ישן שלמיטב ידיעתי רץ במקביל לפיתוח מנועי מגח
מאז ומעולם כשכל כמה שנים מישהוא חושב שהפעם זה יצליח.

ולבני גם לי אין מושג לגבי ההפרעה האפשרית לפעולת המנוע ולהפך זה שהסקיצה שלך כלכך דומה
למבנה קיים שתוכנן ע"י אנשים שעבדו שנים בתחום רק יכולה להזקף לזכותך.

לגבי העיתוי. פגז מבצעי כזה הוא הרבה הרבה יותר מורכב. מהשירטוט אפשר לראות שבתוך הפגז יש
הרבה מקום ריק. במגח אמיתי יכניסו לאותו חלל מנוע רקטי ואולי גם שתת.
תהליך הירי יהיה: ירי, שתת, מנוע רקטי, מגח ומסכן מי שיצטרך לתכנן את הבלגן הזה.

בכל מקרה אני אשאל אם יש מגבלות מעשיות לאורך העכבר במנועי מגח.

יש אולי עוד קצת פרטים לגבי העניין?
מי פיתח ומתי?...

וכפי שטענתי - אין לי ממש מושג במנועי מגח סילון כך שבהצעה שלי לא נלקח בחשבון עניין ההפרעה האפשרית לפעולת המנוע.....
כמו כן - בהשוואה למה שמופיע בשרטוט שצירפת אצלי ה"עכבר" הוא למעשה החלק הקדמי של קלע/רש"ק סטנדרטי כולל המרעום הווה אומר - אותה כמות חנ"ם /מילוי + העובדה שנעשה כאן שימוש בפריט שכבר קיים....

אגב - שים לב גם לאופן ועיתוי הפעולה של מכלול ההנעה שהוא רק לאחר שהקלע כבר "גמע" מרחק מעוף של כמה קילומטרים ולאחר מכן מתנתק ממנו....

אני מתנחם בכך שהעסק לא נפסל על הסף.....

הנה קישור למאמר באתר של עידו גנוט העוסק במנועי מגח וברקטה ששוגרה על ידי הטכניון במאי 2006 העושה שימוש במנוע זה:
http://www.tfot.info/articles/17/ra...-the-skies.html

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

א. לגרמנים היה פרוייקט לפגז ארטילרי עם מנוע מגח סילון. כאשר יהיה לי קצת זמן - אנבור בספרות, כי אני זוכר גם צילומים של תצורה מיוחדת של פגז זה.

ב. לאמריקנים יש פרוייקט שכבר מתחיל לעבור לפסים מעשיים, של תותחים ימיים בקליברים 127, ו- 155 מ"מ, לירי לטווחים של כ- 120 ק"מ. מבין חלופות רבות, מה שהתקבל בסוף הוא תותח ארוך קנה (כנראה שבסוף יוקפא התכנון על 60 קליברים), עם פגז רקטי מונחה, שנורה בצורה קונבנציונאלית, ובעלותו לגובה מספיק גדול (= התנגדות אוויר קטנה) מופעל המנוע הרקטי.

ג. אינני יודע באם דנו כאן בעבר בנושא - אך היו בעבר ניסיונות רבים להארכת טווח ארטילרי: RAP, BB, ופגזי מנעל הוזכרו כאן, כמו כן יש לזכור את האורך ההולך וגדל של הקנה. אם נתרכז ב- 155 מ"מ הנפוץ - אזי אורך הקנה צמח עם הזמן מכ- 20 קליברים ל- 52 שזה הסטנדרט כיום, ובעתיד אף יתארך. המטען ההודף גדל בהתאם. נוסו הודפים נוזליים עטירי אנרגיה, ואף נוסו שיטות שונות של מטען אלקטרו-כימי, המשלבים בין אנרגיה כימית למטען חשמלי (למעשה פריקה של סוללת קבלים גדולה) להעצמת האנרגיה המושקעת בבית הבליעה של התותח. ישנן עבודות בתחום ההנעה החשמלית הטהורה (RAIL GUN - ולא במובן של תותח על מסילת רכבת, אלה שיגור פגז ממסילה חשמלית ולא מקנה רגיל). ישנן עבודות שבהן חרגו מהמבנה המקובל של בית בליעה הקולט פגז שמאחוריו מטען הודף. הכוונה ל- TRAVELING CHARGE, שמסוגל להפיק מהירות לוע גדולה משמעותית ממטען באותו משקל, עם פגז תקני. (מי שרוצה להתעמק - אני גם ממליץ מאד על הספר של RHINEMETAL).

ד. עדיין מפתחים נשק קני, אך יש הסוברים שהעתיד שייך לחימוש הרקטי (אם רקטי קלאסי, או מנועים מתקדמים יותר כגון PDE, SCRAM JET, RAM JET) שכן הוא מאפשר וויתור על התותח הכבד והמסורבל, ומעבר למשגר פשוט וזול. אמנם החימוש החכם יקר יותר ליחידה, אך בסופו של דבר יחס העלות/תועלת הוא לטובתו בחישוב הכולל של עלות השמדת המטרה.

אהלן פ.ב.

ניסית לדבר עם "הפרופסור השרמנטי"? הוא חקר את הנושא די הרבה לפי מה שאני יודע.
גם ידידך "מר מגח" צבר ניסיון בנושא (לאו דווקא ניסיון חיובי).

האם במונח הפרופסור השרמנטי אתה מתכוון לפרופסור השמנמן

( או לפי הגדרתו האחד שלא נפגע כאשר הוא נופל כי הרוחב שלו שווה
בקרוב לגובה שלו... )

במקור מהטכניון וכיום מאוניברסיטת באר שבע ?



אם כן, הוא גורם מצויין בכדי להתייעץ איתו !

בכל מקרה שווה להפגש איתו אם הוא במוד של סיפור בדיחות !

לא.

אבל יותר מקורות - יותר טוב.

כדאי מאוד שתדבר עם פרופסור פרל


הוא היה מגד בתותחנים ובין שאר עלילותיו
הוא והגדוד שלו
לקחו גדוד שלם של רקטות רוסיות
שנפלו שלל במלחמת לבנון
ותוך זמן קצר מאוד למדו איך לתפעל ולכוון ביעילות
את הרקטות, השמישו את הגדוד והשתמשו בו במלחמת לבנון.


לפני שנים רבות
הוא שרת בין השאר במדור תורת חיל תותחנים
והוא מומחה בתותחנות


מצד שני הוא פרופסור להנדסת מכונות
ולכן הנושאים שאתה מעלה לא זרים לו כלל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מ.ק. אהלן פ.ב. ניסית לדבר עם "הפרופסור השרמנטי"? הוא חקר את הנושא די הרבה לפי מה שאני יודע. גם ידידך "מר מגח" צבר ניסיון בנושא (לאו דווקא ניסיון חיובי).

"הפרופסור השרמנטי" יודע על הפרויקט אבל נמצע בשבתון בחו"ל?!
גם היווני יודע אבל אני מנסה כמה רעיונות מטורפים והוא חוקר רציני מדי.

"מר מגח" אינו ידידי אבל אני אדבר אתו כשיהיו לי רעיונות מגובשים.

בכל מקרה זה פרויקט מוזר. "הפיני השרוף" שם יד על תותח ומכ"ם ארטילרי ויש לו כמה
רעיונות מענינים לפגזי מגח.

התפקיד שלי הוא כרגיל לבוא אם רעיונות לא שגרתיים אבל אני לא איש פגזים.

הפיני השרוף בעסק?!

שים קסדה, שכפ"ץ, אטמים, משקפי מגן, בגדים עמידים באש, מסכת אב"כ, נעליים עם קצה מפלדה אנטיסטיות ומוארקות-נגד התחשמלות ומגן ביצים!!!

אבל אם הוא בעסק, יש מצב שזה יצא לפועל!

עוד לא אבדה התקווה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפ.ב. "הפרופסור השרמנטי" יודע על הפרויקט אבל נמצע בשבתון בחו"ל?! גם היווני יודע אבל אני מנסה כמה רעיונות מטורפים והוא חוקר רציני מדי. "מר מגח" אינו ידידי אבל אני אדבר אתו כשיהיו לי רעיונות מגובשים. בכל מקרה זה פרויקט מוזר. "הפיני השרוף" שם יד על תותח ומכ"ם ארטילרי ויש לו כמה רעיונות מענינים לפגזי מגח. התפקיד שלי הוא כרגיל לבוא אם רעיונות לא שגרתיים אבל אני לא איש פגזים.

מה תפקידך בפקולטה , אם מותר לשאול?

לפרויקט הזה אין שום קשר לפקולטה לאוירונאוטיקה.

הפרויקט הוא מחקר של בחור פיני בפינלנד והוא פרטי ואזרחי לחלוטין.
"הפיני השרוף" הוא אומן חומרי נפץ והנדסה שלפעמים קם בבוקר מוצא בעיה לא פתורה
ומשחק אתה עד שהיא נפתרת.

הפעם הוא החליט לשחק אם קליעי מגח.

בשביל זה הוא שם יד על תותח נ"ט ישן ומשאילים לו מכ"ם כדי לעקוב אחרי הפגזים.
המחקר עצמו יתמקד בלנסות לגרום למנוע לעבוד ולא בבניה של פגזים מבצעיים.

לי אישית אין שום רקע בפגזים והעלתי את השאלות כדי להתחיל להבין אם איזה תנאים המנוע
יצטרך להתמודד.

היתה גם תחמושת 155 מ"מ שלה הוספו מנעלים לצורך התאמתה לירי מקנה ה 175 מ"מ בשלב בו כבר תחמושת ייעודית בקוטר זה לא יוצרה עוד...


אגב - איפה נכנס כאן לתמונה עניין ה"שתת" ?
(אמנם לא להגדלת נפח הקלע אך בעניין שיפור הטווח) ?....

שתת אחורי: בעצם מנוע בתחתית בפגז ע"ב חנ"ה שנדלק בירי ומבטל את הלחץ הנמוך מאחורי הפגז וכתוצאה מגדיל את הטווח. כשמשתמשים בפגז בעל שתת אחורי משתמשים במטענים מלאים, כלומר עם כל התתי מטענים- כנראה בשביל להדליק אותו?. בכל אופן השתת אחורי מגדיל את הטווח בכמה קילומטרים טובים. אני יעשה איזה חיפוש אולי יש מידע באינטרנט.אני לא יודע אם זה רלוונטי אבל הפגזים עם שתת אחורי בדרך כלל יותר ארוכים. לדוגמא נפיץ לעומת נפיץ ארוך טווח.

הנושא הועלה בהקשר לדיון שהתפתח כאן.

1. הארכת מעטפת (בלבד) הפגז: המקטע הנוסף לאחורי הפגז מעוצב כך שיפחית את גרר הפגז במינימום תוספת משקל.
2. באותו מטקע אחורי מוסיפים מעין "נר עשן". הגזים הנפלטים מאחורי הפגז מעצבים מעין זנב אוירודינמי המפחית את גרר הפגז במינימום תוספת משקל: http://pdf.aiaa.org/preview/CDReadyMAFM02_574/PV2002_4416.pdf

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

איך מחליטים על קוטר של הקליע/פגז? למשל, למה דווקא 5.56 למה לא 5.54 או 5.63?