קראתי השבוע דיון שאני מצאתי בו הרבה עניין בפורום מצרי בנושא צו"ב.
השרשור דן במאפיינים של עימות צבאי בין מצרים לישראל במרחב סיני.
מכיוון שחשבתי שלפחות חלקכם ימצא בשרשור הזה עניין, מצ"ב הקישור http://www.4flying.com/vb/showthread.php?t=10071.

מאחר ורובנו לא דוברי ערבית, מצ"ב תרגום האסטרטגיות העיקריות (שזכו לקונצנזוס יותר רחב) שהוצעו ואוסף נקודות צדדיות מעניינות שזכו להתייחסות.

השאלה המרכזית הייתה מהי הדרך היעילה ביותר להגן על מרחב סיני מפני מתקפה ישראלית.

דפ"א א' – מגננה אחורית - הוצעה ע"י Alsqralambar, הוספתי את התיקונים של Mohamed motrash.

• חיזוק שד"ת צבאיים ונ"מ מערבית לתעלה בדגש על שד"ת סואץ, איסמעיליה ופורט סעיד.
• הצבת חטיבה משוריינת שתפקידה השתלטות על כל מעבר גדול בסיני (ציר החוף, מעברי גידי ומיתלה והציר הדרומי), החטיבות יהוו ראש גשר ועל כל מעבר תגן בסופו של דבר אוגדה.
• פיזור כוחות חי"ר נ"ט וכוחות משוריינים קלים מזרחית לשטח הפריסה של הכוחות המשוריינים כמאמץ איסוף והטרדה משולב.
• ריכוז הארטילריה בפתחות המזרחיות של המעברים וטיווח הפתחות המזרחיות של המעברים באמצעות כוחות החי"ר הקדמיים.
• שימוש בספינות במפרץ אילת ע"מ לפגוע בעורף הכוחות המתקדמים. פריסת צי הצוללות וספינות בסמוך לגבול הימי ע"מ למנוע תקיפה ימית של העורף המצרי. סגירת מיצרי באב-אל-מנדאב ע"מ למנוע אספקה לישראל ותקיפה בשתי חזיתות של הצי השישי של ארה"ב.
• הצמדת כוחות נ"מ גדולים לכוחות המתמרנים והצבת כוחות נ"מ גדולים במעברים.
• הצבת סוללות טילים נגד ספינות לאורך החוף של אלכסנדריה וצפון התעלה.

לדעתי זו תוכנית מגננתית מאוד שעושה שימוש יעיל בשטח, אבל הוא מפספס לחלוטין את ח"י (בזבוז להשתמש בו כבלם סטאטי לאורך הגבול הימי) ומתעלם בכוונה מח"א.

דפ"א ב' – מגננה קדמית - הוצעה ע"י mman2005.

• שימוש בכוחות חי"ר קלים בפריסה מוסקת מהירה במרחב המזרחי של סיני (אזור C) המחומשים בטילי נ"ט ונ"מ אישיים כמאמץ השהייה ראשוני.
• תקיפה של הכוחות הישראליים הפורצים בגלים של תקיפות אוויר ממטוסים ומסוקים (במחיר שחיקה מהותית), טק"ק קצר טווח ומערך רק"ק מתנייד, תוך יצירת מסך אש מתגלגל שמלווה את הכוחות הפורצים מבלי לתת להם הפוגה.
• שינוע כוחות שריון מזרחית למעברים למאמץ תמרון ופריסת כוחות נ"ט קלים בנקודות אסטרטגיות בדגש על הפיכת המעברים למערבי נ"ט גדולים.
• "התשת" ח"א הישראלי ע"י פריסת נ"מ רחבה ודלילה, תוך יצירת "הצפה" של השטח בטילי נ"מ לטווחים שונים, כך שהמטוסים תוקפים יאלצו לברוח מטיל לטיל.
• נטרול האיום האטומי / האיום על סכר אסואן ע"י הצבת סוללות טק"ק ארוכות טווח המכוונת למרכז ישראל וחימושם בנשק כימי בצורה הפגנתית ומוצהרת.
• הארכת המלחמה ככל שניתן תוך הבנה שאורך הנשימה של צה"ל לא מאפשר לו להישאר בפעילות למשך זמן ארוך בעצימות גבוהה.
• חסימת מפרץ עקבה לסחורות. הצבת סוללות נגד ספינות לאורך החוף הצפוני ע"מ למנוע פעולה של ח"י ישראלי. שימוש בח"י ע"מ לזרוע את כל החוף הצפוני במוקשים נגד ספינות והחזקת הסטי"לים ככוחות תגובה מהירים לתקיפה ישראלית או של הצי השישי של ארה"ב.
• שימוש בזרועות מודיעין השונות ע"מ לעורר את הלחימה בחזית הפלשתינאית בדגש על פגיעה ביחידות עורפיות ובקווי אספקה.
• ניסיון למשוך כמה שיותר מדינות למעגל העימות בדגש על סוריה.

לדעתי מדובר בתוכנית מאוד התקפית, שמחירה שחיקה מהותית אם לא סופנית של ח"א מצרי כבר בימים הראשונים ושימוש הגנתי מאוד בח"י מצרי. אבל הכי מדאיגים אותי פה אלו התובנה לגבי אורך הנשימה של צה"ל ועל השימוש בפלשתינאים.




חשוב לזכור שלא מדובר פה בתוכניות אופרטיביות, אלא בנקודת המבט של אוכלוסיה הדומה לפורום שלנו על הנושא.

נ.ב. – מספר נקודות מעניינות שזכו להתייחסות מיוחדת:

• המשוואה של פריסת טק"ק כימי על מרכזי אוכלוסיה כהתרעה מפני שימוש בנשק אטומי ופגיעה בסכר אסואן חזרה על עצמה מספר פעמים. מעין "מאזן אימה" לעניים.
• מספר פעמים חזרה ועלתה הטענה של "איפה האחדות הערבית?". דעת הרוב היא שאין כזו ושאם תהיה מלחמה הם לבד. היחידים שאולי יעזרו אלו הפלשתינאים וגם זה מאינטרס פוליטי צר שלהם.
• הצי השישי נכנס להתערב לטובת ישראל, בקנה מידה כזה או אחר, בכל תרחיש שהועלה. לי אישית קשה להאמין שזה יקרה, אבל זה מלמד על תפיסה מאוד מעניינת בקרב השכבה הבינונית המשכילה במצרים ש"ישראל = ארה"ב".
• חסימת מיצרי באב-אל-מנדאב חזרה על עצמה במספר גרסאות, ע"מ להגביל מתקפה של ארה"ב לגזרה הצפונית בלבד...
• נקודה נוספת שהוזכרה פעמיים וממש אין לי מושג למה – הצטרפות של כוח משלוח אתיופי לישראל בחזית הדרומית. אני מוכן לקבל את הרעיון של סיוע קרבי של הצי השישי, אבל אתיופיה? מה הם חושבים שהולך כאן? מסע צלב חדש? כנראה שהתשובה היחידה האפשרית היא כן....

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

מעניין מאוד. תודה שהבאת!

לטעמי, שתי התוכניות לוקות בכך שהן מוגבלות לסיני; אם אין לכך סיבה מדינית שהוגדרה בדיון, אזי אין כאן לחץ על ישראל לסיים את המלחמה- היא חופשית לשחזר את מלחמת המפרץ הראשונה (לתקוף אווירית בעומק ובחזית, ולהכין מתקפה קרקעית קצרה ומכריעה).

מעבר להקשר הצבאי עצמו, מעניין אותי באיזה מקרה הגולשים רואים מלחמה בינם לישראל- עקב פרובוקציה ציונית (שאז אולי כן ניתן לצפות לסיוע ערבי), או זה פשוט מובן שמתישהוא יש לתקוף את ישראל?!

כמו שאתה שם לב - שתי הדפאו"ת מדברות בפרוש על התגוננות.
היו הרבה קולות ילדותיים של "נכסח אותם וזהו", אבל כל מי שדיבר לעניין נתן את התחושה שהם מפחדים שאנחנו נתקוף...
כנראה שלפחות במובנים מסויימים יכולת ההתרעה שלנו לא נפגמה.

ציטוט:

שתי התוכניות לוקות בכך שהן מוגבלות לסיני

למה כוונתך?
אני הייתי חושב על הרחבת החזית הימית ותקיפת העורף (בדגש על שיגור טילים לבסיסי חיל הים והקריה).
יש עוד חזית שאתה חושב עליה שמצרים יכולה להשתמש בה?

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אם כבר מדברים על מלחמה בין מצרים לישראל אז אתם חושבים שהמצרים יכולים להנחית כוחות באזור הגבול של סעודיה וירדן ומשם לשנע אותם צפונה לאורך השטח הירדני שגובל בערבה כך שהם יאגפו את ישראל ממזרח?

אתה מדבר על שתי המדינות הערביות שנשענות על המערב בצורה המשמעותית ביותר באזור שגובל בישראל. בנוסף לכך לסעודיה יש את אחד הצבאות החזקים באזור אני לא חושב שהם יוותרו כל כך בקלות להפרה של השטח הריבוני שלהם...

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

נדמה לי שהגעה של כוח יבשתי מכיוון ירדן מערבה תעמוד מול נתוני שטח קשים הרבה יותר (לתוקף)מאשר הנעת כוחות דרך סיני, אשר מאפשר תמרון.

לישראל אין היערכות הגנתית בסיני. למעשה אין לנו היערכות הגנתית מעשית בשום מקום למעט הגולן.

אנחנו כנראה צריכים לזכור את ההיסטוריה. מהלך האירועים בעבר היה כזה- ב-48 פלשו המצרים אלינו ונהדפו בסך הכל. ב-56 פלשנו אנחנו והשגנו ניצחון שלם. ב-67 שוב יזמנו אנו. ב-73 יזמו המצרים פלישה, לא הגיעו, בסופו של דבר, אל קו הגבול של 67, וגם מצאו עצמם מול כוחות ישראליים פולשים שנכנסו אל תוככי ה"מולדת", ("אפריקה").
אני מבין למה הם עושים ממוצעים ומתכוננים למתקפה ישראלית. במיוחד אם החינוך שם לא חושף אותם אל הלכי דעת הקהל הישראלית ואל ההבדל שבין התרבות בישראל ויישומה הדמוקרטי לבין תרבות השלטון והמשטר המצרי על יישומה ה"דמוקרטי" (הנוסח המצרי...).

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מהלך שכזה יצריך כמובן הסכמה סעודית וירדנית מה שיהפוך את שתי המדינות הללו לצד שלוקח חלק במערכה, לא נראה לי סביר שזה יקרה (לפחות לירדן יש הרבה מה להפסיד היות ונמל עקבה שהוא להזכירך הנמל והמוצא הימי היחידי שלה וכן נמל התעופה של עקבה והמפעלים שבתחום המרחב של עקבה יימצאו מיידית בקו האש.

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שהציר עליו אתה מדבר הוא יחסית צר מאוד היות ויש כביש סביר אחד ושטח מישורי די צר בין הגבול להרי אדום התלולים מה שיגרום לכוחות הנעים במרחב הזה להיות פגיעים ביותר.

תראה היו הרבה מקרים בהיסטוריה שצבאות הצליחו לעבור בשטח, שנחשב לבלתי אפשרי למעבר, כמו למשל הצבא של חניבעל נגד הרומים או הצבא הגרמני שעבר דרך הארדנים במלחמת העולם השנייה בניגוד להערכה שטענה שלא ניתן לעבור בשטח זה.

ודבר נוסף אני רוצה לשאול האם לדעתכם הסורים יכולים לעשות משהו דומה ולנסות לאגף את ישראל גם כן דרך ירדן?

אתה ממעיט בירדן....הם לא יעברו על זה בשקט ויש להם הרבה מה להפסיד.אם זכור לי נכון ביום כיפור היתה תקרית בין חטיבה ירדנית לחטיבה עירקית שנעה לתקוף כוחות ישראלים (חטיבת אורי אור אם אני זוכר נכון) בדרום רמת הגולן

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

לא טענתי שלא ניתן לשנע כוחות דרך הציר הזה אלא שכחות אשר ינועו בו יהיו פגיעים לאש ישראלית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מקסימוס לאופילדיס אם כבר מדברים על מלחמה בין מצרים לישראל אז אתם חושבים שהמצרים יכולים להנחית כוחות באזור הגבול של סעודיה וירדן ומשם לשנע אותם צפונה לאורך השטח הירדני שגובל בערבה כך שהם יאגפו את ישראל ממזרח?

הנחתת כוח משמעותי בירדן ואיגוף ממזרח יצריכו תנועה מסיבית של כלי שיט גדולים ופגיעים שאותם חיל האוויר יכול להשמיד די בקלות ללא סיכון רב.
חוץ מזה שבמקרה כזה יכול להיות באמת שהירדנים עצמם יעשו בשבילנו את העבודה של עצירת הכח המאגף באמצעים אלימים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מקסימוס לאופילדיס אם כבר מדברים על מלחמה בין מצרים לישראל אז אתם חושבים שהמצרים יכולים להנחית כוחות באזור הגבול של סעודיה וירדן ומשם לשנע אותם צפונה לאורך השטח הירדני שגובל בערבה כך שהם יאגפו את ישראל ממזרח?

אם המצרים ירצו לבצע נחיתה מהים, אז למה איגוף דרך ירדן ? למה לא לנחות בצד הישראלי ולדהור על ציר הערבה ? מה יעצור אותם באילת, פלוגת בט"ש ?

המעבר מירדן לישראל הוא בעייתי, ניתן לביצוע במספר מצומצם של צירים ידועים, והדוגמאות שהבאת מימי חניבעל ומלה"ע השניה היו לפני עידן הלווינים. על מנת להכין כוח נחיתה שכזה תדרש עבודה רצינית מאד.

בכל מקרה השאלה היא מה האינטרס של מצרים להיכנס איתנו לעימות בסיני ? אני לא רואה שום רווח מדיני שיש להשיגו, סיני ממילא שלהם ואת היחסים עם המערב לא כדאי להרוס.

2 הסנט שלי.

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 אם המצרים ירצו לבצע נחיתה מהים, אז למה איגוף דרך ירדן ? למה לא לנחות בצד הישראלי ולדהור על ציר הערבה ? מה יעצור אותם באילת, פלוגת בט"ש ? 2 הסנט שלי.

מי יעצור אותם באילת חטיבת שריון שיושבת בשיזפון וחטיבה הנדסית שיושבת בבהל"ץ חי"ל אויר וכן גם הבט"ש יתן לחימה אם צריך ..

זכויות ל- RedBlossom

פיי. בדיוק התגובה של אחי.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

במידה ותושג עליונות אווירית מול מצרים, לדעתכם זה מספיק בשביל לסיים את הקרב?

כי מבחינת לחימה קרקעית אני מטיל ספק ביכולת של צהל לעשות משהו נגד המצרים, וחיל הים שלהם יעשה בעיות. אני בטוח שחיל הים שלנו יהיה זקוק לעזרה של חיל האוויר בלחימה מול חיל הים המצרי.

לא לגבי היכולת של צה"ל בתחום הלחימה הקרקעית ולא ביכלתו של חיל הים !

קשה לי לראות את חיל הים הקטן שלנו מצליח להשבית את חה"י המצרי בלי פגיעות קשות. עם כל הכבוד לטכנולוגיה ולצוללות שלנו, עדיין יתרון כמותי זה דבר משמעותי.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

חס וחלילה, אני לא מזלזל בחיילים שלנו, אני פשוט מנסה להיות מציאותי.
אז נכון, לחימה מול צבא מצרים זה לא כמו להלחם נגד חיזבאללה, אבל לפי מה שנותנים לנו להרגיש, הצבא פשוט נכשל בלבנון (ואלה עובדות, ואני לא חושב שהכל היה רק כשל של המפקדים שליד הפלזמות), ושיקום של כוחות יבשה זה לא דבר שניתן לבצע תוך שנה.
למצרים יש 800 טנקי אברמס. אני רק מקווה שבצבא לא רק מפיקים לקחים ומתאמנים ללוחמה נגד חוליות נ"ט, אלא מאמנים את החיילים ללוחמה נגד טנקים (ולא נגד T72 סורי אלא אברמס מצרי עם חיילים מצרים מאומנים ומקצוענים).

לא יודע לגבי חיל הים, אבל צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שתהיה תמיכה של 3 הצוללות היחידות שיש לנו.

כמו שנאמר למטה - אין צורך בלחימת חי"ר נגד שריון. יש לנו ח"א שיכול לעשות את זה מצויין (וזה הודגם ב-2003 בעיראק), ועוד כמה הפתעות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ובכל זאת, אני חושב שיש צורך באימון מתקדם של הטנקיסטים שלנו. עכשיו אפשר לסמוך על המטוסים ואפילו אם תרצה על חיל טילים (דמיוני). אבל צריך להיות מוכנים ליום בוא העליונות האווירית לא תהיה מובטחת (סוחוי30, TORM1 ו-S400 במצרים - סתם המצאה, אבל צריך לקחת בחשבון שלא תמיד חיל האוויר יהיה מסוגל לפעול.)

כמה הערות
א - הכותבים מניחים התערבות אמריקאית לצד ישראל, דבר שהוא לא סביר בזמן ממשל מובראק (כשם שכל העימות הזה לא סביר בזמן ממשל מובראק), אבל יכול להיות הגיוני למדי במקרה של הפיכה איסלמית במיצרים.

ב- ההתיחסות לכוחות משלוח אתיופים שיגיעו מדרום, כנראה ששמעו שם על המצאותם של חיילים ממוצא אתיופי בצה"ל.

ג - תרחיש נוסףוסביר לא פחות, במקרה של התדרדרות וחוסר יציבות במצריים. התנגדות ("מוקאוומה") נוסח לבנון ועזה.

האם מישהו באמת חושב שצבא שנכשל רק לפני שנה מול חטיבת גרילה במרחק ק"מ ספורים מהגבול יצליח לחזור פתאום ולהילחם מאות ק"מ ביומק סיני? לצערי הרב אני מאוד ספקן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי וינס וגה האם מישהו באמת חושב שצבא שנכשל רק לפני שנה מול חטיבת גרילה במרחק ק"מ ספורים מהגבול יצליח לחזור פתאום ולהילחם מאות ק"מ ביומק סיני? לצערי הרב אני מאוד ספקן

אתה יכול להיות ספקן, זו לא סיבה לגלות בערות. אין שום קשר, אבל שום קשר, בין לוחמת סבך כנגד כוחות גרילה ללוחמת מדבר כנגד צבא סדיר. רק כדי לסבר את האוזן, אין כמו סיני כדי לאפשר לוחמת שריון של אוגדות משוריינות בפריסה רחבה.... לעומת הצירים ההרריים של לבנון שאפשרו תנועה מאד מאד מוגבלת של טורי שריון.

מספיק כבר עם הזלזול בצה"ל, מדובר על צבא שנמצא בנחיתות מספרית במרחב ועדיין לא הפסיד אף מלחמה. ההתבחבשות בלבנון איננה ביטוי ליכולתו של צה"ל אלא לחוסר יכולתו של המנהיג.

! This is Sparta

מארבעת האוגדונרים ארבעה נכשלו במשימתם, שירונרים וחי"ר, גם סדיר וגם מילואים, הפגינו חוסר מיקצועיות והדרג המדיני לא ידע מהחיים שלו. אבל אין ספק, הסיבה לכך זה הצירים ההרריים מכוסי הסבך של לבנון.

וזאת מבלי לציין את העובדה שחלקים ניכרים מחצי האי המקולל הזה כלל אינם "מדבר חולי" ויש בו בין היתר רכסים והרים ארוכים וגבוהים בהרבה מאלו שתמצא בדרום לבנון או בישראל עצמה.

יש סיבה הגיונית לבצע תמרונים אוגדתיים דווקא דרכם?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מעניין שהראשון מפספס את חיל הים, שזאת הזרוע היחידה שחזקה משלנו משמעותית.

הם נשענים על הנ"מ שלהם כאילו אין מחר. או, ליתר דיוק, כאילו לא הוכחנו מספר פעמים בעבר הקרוב שנ"מ "רגיל" כבר לא פונקציה מבחינת יכולות חה"א. בעיה תגיע מכיוון הפטריוט (פאק 3.. לא יודע כמה יהיה שימושי נגד חה"א) וה-SA-17. מצד שני, עימות אווירי מולם יהיה מעניין מאוד (יש לנו, עדיין, יתרון כמותי ואיכותי גדול).

אני מקווה שעד שעימות מול מצרים יהיה סביר, כבר תהיה הגנה מוחלטת (ככל האפשר) נגד טק"ק/רק"ק. זה יוריד הרבה מהאיום שלהם.

מה הם תופסים בתור זרזים אפשריים ללחימה מולנו?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אז אני מעריך שאפשר ללמוד עלייה דברים, ולפתח אמצעי שיבוש. מלבד הפאק3, איזה עוד טיל שנחשב למתקדם יש למצרים?

בקשר לקרבות אוויר - זה יכול להיות מעניין. בכל זאת יש לנו את היתרון של מטוסי הAWACS (למרות שהמצרים רוצים לקנות גם מארה"ב) ואת הפיתון (עד שהמצרים יקנו את הaim9x שבו הם כבר הבעיו התעניינות). לא ידוע לי על שדרוג שהמצרים בצעו במטוסי ה-F16 שלהם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pptu1 אז אני מעריך שאפשר ללמוד עלייה דברים, ולפתח אמצעי שיבוש. מלבד הפאק3, איזה עוד טיל שנחשב למתקדם יש למצרים? בקשר לקרבות אוויר - זה יכול להיות מעניין. בכל זאת יש לנו את היתרון של מטוסי הAWACS (למרות שהמצרים רוצים לקנות גם מארה"ב) ואת הפיתון (עד שהמצרים יקנו את הaim9x שבו הם כבר הבעיו התעניינות). לא ידוע לי על שדרוג שהמצרים בצעו במטוסי ה-F16 שלהם.

אין לנו (עדיין) פאק 3, ולכן ניתן לומר שהיא זרה לנו. התהיה שלי היא בגלל שהמערכת מוכוונת ליירוט טק"ק.


אין לנו גם AWACS. יש לנו את הנחשון/עיטם, וזה לא בהכרח מה שיעשה את ההבדל.

הפיתון 5 מתקדם יותר מ-AIM-X. לפחות מבחינות מסויימות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

רגע, הנחשון והעיטם הם לא מטוסים להתרעה מוקדמת ומודיעין אותות? מה ההבדל בין זה ל-AWACS?
מה בנוגע לטילי א"א ארוכי טווח? יש להם אמראמים יותר מתקדמים משלנו?

אם אין לנו ניסיון עם פאק3 זה די חבל. (קראתי שבמסגרת תרגיל עם יוון יצא לחיל האוויר להכיר את ה-S300 - מישהו שמע על זה?)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pptu1 רגע, הנחשון והעיטם הם לא מטוסים להתרעה מוקדמת ומודיעין אותות? מה ההבדל בין זה ל-AWACS? מה בנוגע לטילי א"א ארוכי טווח? יש להם אמראמים יותר מתקדמים משלנו? אם אין לנו ניסיון עם פאק3 זה די חבל. (קראתי שבמסגרת תרגיל עם יוון יצא לחיל האוויר להכיר את ה-S300 - מישהו שמע על זה?)

נחשון שביט - מודיעין אותות.
נחשון עיטם - מכ"ם/בקרה מוטסת.

AWACS זה AWACS, עיטם זה עיטם. לכל אחד התכונות שלו, ואין צורך לבלבל ביניהם (אוחחחח. איזה בעסה שפספסתי ביקור ב-AWACS הבריטי..).

לגבי האמראמים שלהם - אין לי שמץ.

יש לנו היכרות מסויימת עם הפאק 3, אבל לא נסיון של מפעילה, וזה הבדל לא קטן. שוב, לא יודע אם זה רלוונטי כי אני לא מכיר את היכולות של הפאק 3 כטיל נ"מ.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

נחמיה, AWACS זה AWACS. זה ראשי תיבות של Airborne Warning and Control System.
לכן מה שיש לחיל אוויר זה בידיוק זה. יש את הסנטריי האמריקאי, המיינסטי הסובייטי (רוסי) ויש את העיטם שלנו. המטרה שלהם זהה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי levikon נחמיה, AWACS זה AWACS. זה ראשי תיבות של Airborne Warning and Control System. לכן מה שיש לחיל אוויר זה בידיוק זה. יש את הסנטריי האמריקאי, המיינסטי הסובייטי (רוסי) ויש את העיטם שלנו. המטרה שלהם זהה.

וכשכולם, בשוטף, מדברים על אייאווקס, מתכוונים ל-E-3 סנטריי. אגב, על הדרך היית יכול להכניס גם את הדיה..
המטרה זהה, אבל לכל אחד יש את השטויות שלו.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אולי אכן כשכולם מדברים הם מתיחסים לזה כך, למרות שאני לא מאמין בכך. אבל למה לא לעקור את הטעות. המשפט שכתבת: "
AWACS זה AWACS, עיטם זה עיטם." הוא לא נכון. זאת הייתה הנקודה שלי.

סבבה .

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כמו שידענו בעבר להבחין בין הכמות לבין האיכות בתחום חילותהאוויר והשריון המצריים והסוריים, כך צריך ולהמשיך ולעשות בנוגע לחיל הים המצרי. החיל הזה מבוסס, למעט מעט כלים גרמניים חדשים, על אמל"ח שמקורו בשנות השמונים אוהתשעים המוקדמות:

+ הצוללות המצריות, דגם R משופר עם מענ"ש מערבי - מדוברבכלים בני שלושים שנה ויותר, כשאצל צוללות הגיל משחק תפקיד הרבה יותר חשוב מאשר אצלכלי שטח. אמנם יש להם אמל"ח מערבי (טורפדו וטילים) אבל מבחינת יכולת הצלילה והשיטלטווח ארוך הן עדיין צוללות R מדגם שנכנס לשירות בשנות הששים והשבעים.

+ הסטי"לים הבריטים שנרכשו בשנות השבעים והשמונים התיישנווחלקם נגרע מן הסד"כ, וכנ"ל גם הכלים הסיניים שנרכשו בשנות השמונים.

+ גם הדיסקוביירטות הספרדיות של שנות השמונים כבר בנות 25ויותר.

+ על הנייר נראה האיום הגדול ביותר מצד הכלים שנרכשו בארה"ב - 4 ספינות OHP ו- 2 ספינות Knox וכן 5 סטי"לים מדגם קומבטנט II/Tiger שנרכשו מגרמניה.

לספינות ה- OHP המוגדרות כפריגאטות (3,700 טון) יש חימוש רציני – משגר MK-13 לשיגור טילי הרפון ו SM-1MR, תותח 76 מ"מ ותותח וולקן פלנקס. הן גם מסוגלות לשאת מסוק מדגם SH-2. אתר Hazegray קורא להן "the most powerful warships in Africa". עם זאת צריך לזכור שמדובר בספינות שנבנו בשנת 1981 מצד אחד (ישנות יותר מכל הסטי"לים שיש בישראל, למעט ספינות הנצ"ל) ומאידך בכלי מאד רציני מבחינת הפעלה – למצרים לא היה ניסיון בהפעלה של כלים נושאי מסוק עד לקבלת הספינות הללו והפעלת ארסנל כזה מחייבת אימון ברמה מאד גבוהה.

ספינות ה- Knox מוגדרות כספינות נצ"ל (ASW) ולכן, למרות שהן גדולות יותר מה- OHP (4,250 טון) הן חסרות חימוש דוגמת ה- SM-1MR כנשק נ"מ והן מודל 1973-4 שזה גם בספינות נחשב ישן.

הקומבטנטים דומים לספינות סער 4 הרגילות (נדרן)– 4 טילי אוטומט, תותח 76 בחרטום ו- 40 בירכתיים.

בנוסף יש לצי המצרי כלי טיס יעודיים לסיור מעל לים ויכולת הפעלה של מטוסי הוקאי מעל הים.

בחוף יש למצרים סוללות של טילי חוף ים, כולל לדעתי יכולת פריסה של סוללות ניידות, גם בחוף צפון סיני.

לאחר בחינת הסד"כ המצרי צריך לומר שמבחינה מספרית יש למצרים עדיפות, אבל הכלים הישראלים, באופן כללי הם חדשים יותר, הן הצוללות והן הסטי"לים.

צריך לא לשכוח שהאינטרסים הכלכליים המצרים הגדולים ביותר נמצאים בים – שדות הנפט של מפרץ סואץ וגולת הכותרת – תעלת סואץ. חסימה של התעלה שוב, כמו שקרה אחרי מלחמת ששת הימים, תפגע בצורה אנושה בכלכלה המצרית ולכן לא נראה לי שמצרים תפתח בעימות יזום בסיני.

בנוסף לכל מה שנכתב צריך לקחת בחשבון כי סביר שבכלים הישראליים הוכנסו שיפורים/שדרוגים ואמצעים שמעבר ל"חבילה המקורית".....
אני לא בטוח שכך המצב גם בצד המצרי.....

דבר שלא נצפה במקומותינו מאז הגולם של המהר"ל מפראג.
גולם גולם, אבל עם רגלים עמוק על הקרקעית. י
ולא, הטריק של להוריד את הא' מהאמת לא עובד על היכולת הזאת. לפחות לא על הגולם שאני מכיר.

1. אני לא מבין איזה אינטרס יש למצריים לתקוף
2. ועכשיו ברצינות, למה בכלל שנלחם איתם? על מה בדיוק? מי יקח את עזה?
ישראל יודעת שבמהלך התקפי מצידה, גם אם הוא בא כצעד הגנתי, שבסופו סיני בידנו, הדם שישפך על אדמת סיני יהיה לשוא, שהרי בסופו של דבר השטח יחזור אל המצרים, ולכן אין היגיון בכיבוש מלא של חצי האי סיני אלא לכל היותר בכיבוש מוגבל לזמן קצוב שתכליתו יצירת קו נוח להגנה.
גם המצרים מבינים שהסיכוי שלהם למחוק את ישראל מעל המפה נמוך ביותר. שטחים שיכבשו בתוך ישראל לא ישארו בידי המצרים אלא יכבשו בחזרה ע"י צה"ל.
אם אנחנו לא מצפים להרוויח שטח וגם המצרים לא מצפים להרוויח שטח, מה יהיו יעדי המלחמה?
3. אכן ההתייחסות הערבית-מצרית לעימות אפשרי עם ישראל מעניינת ומלמד על צורת ההסתכלות בעולם הערבי, הפוחד מישראל, וברור לו שיש לישראל תוכניות התקפיות. קצת קשה להיות ישראלי ולהבין את זה, אבל מבחוץ אנחנו נתפשים כמו הבריון של השכונה.
4. לגבי השימוש בחיל האויר המצרי, נדמה לי שההפעלה הנכונה ביותר שלו תהיה כפי שעשה סדאם ב-2003, קבר את המטוסים מתחת האדמה.
5. לגבי הפעלת שריון בסיני, אם המצרים היו בוחנים את היכולות הישראליות לסגירת מעגלים כנגד רק"מ, סביר להניח שהם לא היו מכניסים שום סוג של רק"מ לסיני. ע"ע עירק 2003 בה הושמדו 5 דביזות מן האויר.
6. אכן לחימה א-סימטרית צריכה להיות הרעיון המרכזי בלחימה המצרית, ע"ע לבנון 2006. ניתוח הקרבות בלבנון יכול לספק למצרים שלל רעיונות.
7. מה שנכון לרק"מ נכון גם לארטילריה (סעיף 5)
8. לגבי חיל הים המצרי, מדובר בזירה היחידה בה למצרים יש אפשרות לנהל לחימה סימטרית (אמנם מעמדת נחיתות). אולי דווקא פה היה כדאי להם לצאת למהלך התקפי.
9. פריסת נ"מ דלילה היא סוג של לחימת גרילה, כמו בסעיף 6.
10. הפרנויה מפני תקיפה אמריקאית מלמדת שעל אף הסיוע העצום שמקבלת מצרים מארה"ב, מצרים רואה בה אויב פוטנציאלי (!) ואולי זה יסביר את הדיבורים על רכישת SU30.
11. ההשוואה בין נשק גרעיני ישראלי לנשק כימי מצרי מלמדת שהמצרים לא רואים בנשק הכימי שלהם כלי התקפי (אל מול ישראל) אלא כלי התרעתי, מה שנכון כמובן גם בצד שלנו.
12. הצטרפות פלסטינית לעימות עם מצרים תהיה טעות קשה מהצד הפלסטיני שתגרום לו להפסיד הרבה, בעיקר בדעת הקהל העולמית, שמהווה את הנכס העיקרי שלו. הדבר יציג את הפלסטינים כתוקפנים ובילתי אמינים.
13. האמירה המשעשעת על אתיופיה מחדדת את מורכבות העולם הערבי-מוסלמי.

כמובן שדעתם של גולשים בודדים בפורום ערבי לא תייצג את תפיסת ראשי הצבא והמדינה, אך בכל זאת ניתן ללמוד ממנה משהו.

לגבי 4 - סלח לי.. חה"א המצרי טיפה יותר מתקדם ממה שהיה לעיראק, ולהחביא נשק זה לעיתים יותר מטופש מלהלחם איתו בלי הרבה סיכויים (ויש להם סיכוי מסויים. לפחות להטריד).

מדינה כמו מצרים לא יכולה להלחם בצורה א-סימטרית. זה לירות לעצמך ברגל. יש למצרים הרבה מאוד מה להפסיד, כי היא לא ארגון גרילה.

5+7 זה הנקודות הכי משמעותיות מבחינתנו. רק נקווה שהיכולות לא יחלידו.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בקשר לאתיופיה : זה קיבעון מצרי מאז השנים שלפני 67 ואף טרם 73 : הם האמינו שקשרי ישראל עם אפריקה, ובמיוחד עם אתיופיה, יאפשרו לישראל לאגף אותם מדרום, ו/או לקבל בסיסים ימיים וכו'. המציאות השתנתה, הקיבעון (כן, קונספציה) - נותר...

וזה דווקא רעיון לא רע - שעבד לצערנו במלחמת יוה"כ.

אני לא הייתי מזלזל בכושר הצבאי של המצרים בשום ממד. לא אוויר, יבשה וים.
הם הוכיחו גאונות צבאית ביוה"כ - עם חציית התעלה ותכנית ההונאה המוצלחת שלהם.
הם ניהלו קרבות צליחה ובלימה מוצלחים נגד צה"ל בסיני, והמלחמה השיגה את יעדיה האסטרטגיים בגדול: סיני שלהם, ארה"ב בכיסם, עזה נשארה הבעיה שלנו, ואנחנו תקועים עם הבעיה הפלשתינאית לא לבלוע ולא להקיא.
צבא לא נבחן באיכות אמצעי הלחימה שלו או בכמותם: אלא ביכולתו להפיק את המקסימום ממה שיש, ותוך אילוצי המציאות - לספק גיבוי למטרות הלאומיות: אם זה הגנה על המולדת או הרתעה או התקפה.
הצבא המצרי הוכיח שהוא יכול לגבות מטרות לאומיות אסטרטגיות - בניגוד לצה"ל ומדינת ישראל שכושל שוב ושוב, ולא מסוגלים למצות פירות של נצחון צבאי, כולל זה שהושג בשלהי יוה"כ. (מה הפריע לנו למשל לחתור ללא לאות להשמדת הצבא המצרי כולו בסיני, ואז להכתיב למצרים תנאי כניעה שהיו מאלצים אותה לוותר על חלק מסיני?! רק חוסר הדמיון והפחד של המנהיגים שלנו. לדעתי, אילו היינו נוהגים כך - הצבא המצרי היה מתמוטט מהר יותר, וישראל היתה יכולה לתבוע את סיני לעצמה תמורת הצלת השלטון. בגין פספס אגב הזדמנות דומה ב- 77. מצרים עמדה על סף קריסה כלכלית עם מהומות הלחם. בגין יכול היה להציל את סיני - פשוט להבהיר למצרים שזה או סיני בידיהם ורעב בעריהם - או סיני בידינו ולחם מארה"ב. ואם כבר להחזיר את סיני - אז למה לעזהזל להשאיר את עזה בידינו?! )

לדעתי, ההשוואה של כלים ויכולות צבאיות נטו לוקה מאד בחסר: הגורם האנושי לא ניתן להשוואה. איכות הכשרת הקצינים בצבא מצרים עולה על זו של צה"ל. הם לוקחים ברצינות את המקצוע הצבאי, והם לא היו נכשלים מול חיזבאללה.

הערה די קטנטנית על סעיף 13:

אתיופיה אינה מדינה מוסלמית. היא מדינה נוצרית כאשר המוסלמים מהווים 30 אחוז בסה"כ כאשר רובם אגב, ממצוצא ערבי ולא אפריקאי.

תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר במצרים כיום היא תנועת האחים המוסלמים, התנועה שדגלה במאבק אלים כנגד השלטון המצרי עד שנות ה 80 זנחה את הקו האלים באופן רשמי (למרות שבשטח נשארו התארגנויות חמושות שלה בהקפים לא קטנים) והחלה לפעול כתונעה פוליטית לכל דבר.
למרות ההגבלות החמורות על התנועה, פרסומיה ותנועת חבריה הצליחה התנועה לגדול בעקביות בשנים האחרונות ולהגדיל את כוחה בפרלמנט.
כוחם של האחים המוסלמים במצרים רק עולה בעשורים האחרונים וזה השתקף בבחירות האחרונות לפרלמט במצרים (שהתקיימו ב 8/2005) ובכיום התנועה מחזיקה ב 88 מתוך 136 מושבים בפרלמנט!!! ומהווה את תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר במדינה, ניתן להבין לבד מה דעתה של התנועה על ישראל.
ראוי לציין שהמשטר במצרים מוחזק בפועל ע"י משטרה חשאית חזקה וגדולה מאוד ששומרת בעיקר על האחים המוסלמים בתלם (ועל קומוניסטים, סוציאליסטים, הומואים, פעילי זכויות אדם, פעילים למען הדמוקרטיה במצרים, פעילים למען חופש הדיבור והמידע, סתם אנשים שיש להם ביקורת על המשטר ועל מובארק ועוד ועוד)
אותה משטרה חשאית מפעילה שיטות חקירה אכזריות שהשב"כ יכול רק לדמיין אותן תודות לשת"פ היסטורי עם הק.ג.ב והשטאזי והיא מהווה את המכסה של סיר הלחץ שמכיל את האחים המוסלמים.

לא קשה לדמיין מעבר ממצב שבו תנועה איסלאמית המחזיקה 88 מושבים בפרלמנט בן 136 מושבים בזמן שהיא מוגבלת ע"י המשטרה החשאית למצב שבו היא תופסת את השלטון אפילו באמצעים דמוקרטיים ואז חלק מהתרחישים שנדונו באשכול הזה לא יהיו כ"כ דמיוניים.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

מצאתי אשכול מעניין מאוד שכבר עסק בנושא.
(http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=353426)

מסתבר שיש למצרים עילה לפתוח במתקפה נגדנו. יש קולות במצרים שטוענים שאילת (אום רשרש) שייכת להם, למרות שהיא נכבשה במלחמת העצמאות מידי הירדנים.
ואתם בטח יודעים איך זה מתחיל...
בהתחלה כמה חברי פרלמנט קיצוניים מתחילים להעלות דרישות תלושות מהמציאות ולאט לאט גם העם הפשוט מתחיל להאמין בהם ולבסוף זה הופך לקונצנזוס בתוך העם ובגלל איזה משבר פוליטי כלשהו איזה מנהיג נואש יפתח במלחמה.

לא כל כך ברור לי היתרון של ביצוע איגוף מיצרי דרך הערבה.
מלבד מה שכבר הוזכר (סירוב/התנגדות ירדניים, פגיעה קלה יחסית בכלי השיט ע"י חי"א ישראלי) הרי שעדיין לאחר נחיתה באילת/איגוף עמוק דרך ירדן וניסיון פריצה מדרום (או מצפון) לים המלח, הרי שבסופו של דבר הם עדיין צריכים להניע כוחות דרך מרחבים שהם, ולו גיאוגרפית, שטחי שחיקה קלאסיים - הנגב בערבה והעליות התלולות מהבקעה לאיזור ההר וגב ההר.
מה גם שאיגוף מעין זה מצריך זמן שרק ישמש אותנו להכנות לקראת - פריסת כוחות, מיכשול, פינוי אוכלוסיה אזרחית

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

כדי להגיע לאילת, לא צריך נחיתה או איגוף מהים. מספיק ליסוע על כביש שארם-טאבה... אלא שהמצרים ירצו להתיש את צה"ל באמצעות מגננה לפני שיתקפו. הם מודעים לייתרון הכמותי שלהם ויירצו לנצל אותו עד הסוף. כלומר, מודל מלחמה זהה לזה של הסורים וחיזבאללה: התבססות הגנתית, כולל יחידות ציידים וקומנדו מוסק בעורף, והתקפות רקטות וטילים על העורף שלנו.

כלומר, המצרים יכולים גם הם, להפוך את כל סיני לשטח השמדה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

בכלל, איגוף דרך הערבה הוא סיוט לוגיסטי, בעיקר מבחינת דלק וכדומה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

קודם כל, האם יש למצריים באמת ייתרון מספרי משמעותי, כי לישראל, כפי שנאי יודע, יש בערך 600 אלף חיילים במילואים , בקבע ובסדיר, ולמצרים יש אולי הרבה יותר חיילים בשירות קבע, אך אם מכלילים את המילואים - האם באמת יש להם ייתרון מספרי משמעותי? (תפרטו בבקשה עם נתונים על שני הצבאות )

הדבר השני.. תוך כמה זמן מצריים יכולה להעביר את כוחותיה לחזית, במצב של לחימה, והאם היא יכולה לתמוך לאורך זמן בצבאה (מבחינת של תחמושת, מזון, וכדומה..)

האם ידועה כאן העובדה שאברהמס מונע טורבינת גז יודע לנסוע כחמש שעות קרב עד שיצטרך תדלוק?

ובלאי מסננים בחול?

גם למצרים יש טל"ת וטא"ת, וצריך זמן מקום ודרגים על מנת להשלימם.
ואם נסענו על מובילים ע"מ לחסוך בטיפולים ולנוע מהר דרך מרחב ללא לחימה, אז אנו מוגבלים לכבישים באיכות שיכולה לתמוך שיירת מובילים טעונים ושיירות דרגים.
ואם נסענו על צירים כאלה זה אומר התקדמות בטורים בני כמה ק"מ כל אחד, כן?
ואם נענו בפריסה קרבית על זחלים כדי להתמודד עם אפשרות תקיפה מהאויר ולאפשר שרידות הכח ומוכנותו לבצע משימה קרבית בסוף התנועה, אנא הקטינו חישוב מהירות התקדמות ממוצעת ותנו לפחות יומיים לכוח דיוויזיוני לצורך חציית חצי האי ועד להגעה במבנה קרבי ובר הגנה אל אזור גבול הנגב. הרי יש למלא דלק, לבחור קו התקדמות, לסדר מתח זחל, בדיקת שמנים ונזילות, החלפת חוליות בזחל פה ושם ועוד ועוד ועוד ועוד.

וזה לפני שהתחלנו אנחנו לירות מרוב כעס ועלבון על הפרת הסכם השלום...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

האברמס הסתדר לא רע בכלל עם מדבריות החול שעל גבול סעודיה-עירק גם ב 1991 וגם ב 2003, וזאת מבלי להזכיר תרגילים אינספור שהתקיימו בעשור וחצי האחרונים במדינות המפרץ המדבריות ברובן, במצרים עצמה (BRIGHT STAR) וכמובן את מדבריות קליפורניה-אריזונה. הזכרון אולי קצר אבל שריונרים מצרים מצויידים בטנקי T-54 ו T-55 עתיקים נלחמו יפה מאוד גם ב 1967 ובעיקר ב 1973 והסבו לנו לעתים אבדות כבידות בנפש ובציוד. את מה שהחסירו במקצועיות השלימו ביוזמה, בנחישות ובמספרים. אין סיבה שילחמו פחות טוב עם טנקי אברמס המשוכללים והמרובים שלהם, לא שכן אחרי הדרכות האמריקניות. לכן לא הייתי מזלזל בטנק הזה בסביבה מדברית, גם לא עם צוות מצרי, בעיקר לאור (כפי שכתבו פה אחרים) "הביצועים המפוארים" של חיל השיריון בקיץ 2006 אל מול קומץ לוחמי החיזבאללה תחת עליונות אווירית, מודיעינית וארטילרית מוחלטת.

וכל זה עדיין לא סותר את העובדה שזה טנק שמצריך לוגיסטיקה צמודה לתדלוק, ושחצי האי סיני מפורז.

במלחמה האחרונה דווקא השריון תפקד לא רע, בהתחשב במגבלות ובמשימות שחולקו לו.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יצא לי ב2001 לנהל שיחה מרתקת עם אדם שהיה מ"פ אברהמס אמריקאי בעירק 91. הוא סיפר לי על ביצועי האברהמס במדבר שם. העניין הלוגיסטי הרג אותם, לדבריו, ולמעשה אחוז גדול מן הטנקים שהופעלו בעירק היו פאטונים!

מהשוואה מול מה שהיה לי לספר על המרכבה ומה שהיה לו לומר על האברהמס, הוא הביע עניין רב בכלי שלנו ואמר שאכן האברהמס הוא כלי נהדר לחולות (מזקו"ם) אך מחייב זנב לוגיסטי צמוד ומאמץ תחזוקה מתמרן לא פחות מן המאמץ הלוחם.
זאת בשל תכנונו של האברהמס כטנק להגנה באירופה, שאמור לשבת בעמדה ולעבוד על גנרטור פנימי, ולהניע רק כאשר יש צורך לתמרן.
עוד סיפר הבחור שבתחילת הפריסה לעיראק נתקו שם הרבה על עניין מסנני חול סתומים עקב שאיפת אויר עצומה של מנוע טורבינת הגז של הטנק, ותוך כדי הפריסה וההכנות שודרג שם כל נושא הסינון.

אין לי ספק שהאמריקאים יודעים לתכנן כלי מלחמה ורק"מ כל שכן, אך מותר לנו בוודאי לזהות נקודות תורפה בתכונות הכלים שלהם וללחוץ דווקא נגד אותן הנקודות.

אני כותב כך דווקא משום שאני נותן קרדיט ללוחם האויב, מחפש נקודות חלשות אצלו ולא מניח הוא פשוט יברח.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ספר אמריקני חובה לאלו שרוצים ללמוד יותר על האברמס במלחמת המפרץ הראשונה, מעניין, קולח, מומלץ ביותר
http://www.amazon.com/Eyes-Orion-Fi...97358572&sr=8-1

From Wiki

Poverty and Income Distribution

According to the 2005 Household Income, Expenditure and Consumption Survey (HIECS), estimated per capita poverty lines vary across the regions. Data from a World Bank and Ministry of Economic Development poverty assessment based on comparisons between actual expenditures (and the cost of a consumption basket securing 2470 calories per day per person), shows that individual Egyptians who spent less than EGP 995 per year in 2005 are considered extreme poor, those who spent less than EGP 1423 are poor and .those who spent less than EGP 1853 are near poor.

Overall about 44% of the Egyptian population are in the range of extreme poor to near poor: [5]

19.6% of the Egyptian population was poor, meaning that about 13.6 million Egyptians (one out of every five) had consumption expenditure below the poverty line and could not therefore obtain their basic food and non-food needs.

3.8% of the Egyptian population was extreme poor, meaning that about 2.6 million of the Egyptian poor could not obtain their basic food requirements even if they spent all their expenditure on food.

21% of the Egyptian population was near poor, meaning that about 14.6 million Egyptians can obtain their basic food requirements in addition to some basic services.

Poverty has a strong regional dimension in Egypt and concentrates in Upper Egypt region, both urban (18.6%) and rural( 39.1), while metropolitan areas are the least poor (5.7%). The government is currently employing recently completed poverty map as tool for geographic targeting of public resources

http://en.wikipedia.org/wiki/Economy_of_Egypt

אז מה?
אתה יודע כמה יהודים נרצחו לאורך הדורות, מפני שהגויים שיכנעו את עצמם שליהודי יש מטמון זהב?
אנטישמיות מכשירה שוד המוני, בעיני רבים מאוד בכל העולם, בכלל זה ערבים. "תהרגו יהודים ותתעשרו" היה המסר העיקרי של האיסלם והכנסייה גם יחד באלף השנים האחרונות.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה