אהלן, אני מדריך כיתות ד',
היום הלכתי לבית ספר שלהם והודעתי להם שאני עושה סרט ביום רביעי בבית שלי..
אני יודע (מקווה) שילדים חדשים יבואו
ואני מפחד שיהיה משעמם אצלי בבית...

אני מפחד שיהיה יבש כי בסה"כ זה בית אין להם מקום להשתולל כל כך...

יש לכם רעיון?
אולי משחק או משהו...

תודה רבה!

כמה דברים שאני אשמח להגיד ושאלה אחת:
באיזו תנועת נוער אתה?

הנה משהו שאני יודע שלא עושים. בעיקרון מדריכים לא אמורים לעשות פעולות או ערבי סרטים בביתם.
אחת הסיבות היא העניין של ההשתוללות, וגם בלאגן שעלול להיווצר מה שעלול לגרום לסכסוך בין המדריך לחניכים. ניתן בהחלט להזמין אולי איזה חניך או שנייים מידי פעם לשיחה או משהו קטן כמו לשתות ביחד כוס שוקו או לעזור בשיעורים, אבל ערב סרט לקבוצה (ועוד לכיתה ד') זה כבר לדעתי ומנסיוני לא כדאי ואף אסור. בשביל הדברים האלה נועד הקן/שבט/סניף. תוכל להשיג טלויזיה או מקרן לשם, עם DVD או וידאו ולהעביר יופי של ערב סרט, תוכל להכין להם פופקורן ולהביא להם כל מיני צ'ופרים. אבל בטח לבטח לא עושים פעולה בבית המדריך, אבל בבית של אחד החניכים זה בסדר גמור.

עכשיו אם חניכים חדשים באים, הדבר הראשון שהם רואים בתנועה לא צריך להיות הבית של המדריך, אלא מוקד הפעילות של התנועה בעיר (קן/שבט/סניף).
קח את זה לתשומת ליבך. בכל מקרה, אם לדעתך זה בסדר גמור לעשות את העערב סרט בבית שלך - כך יהיה. אני מציע שקודם כל לפני הסרט תעשה להם פעילות מאוד מעייפות והפגתית. עם משחקי ריצה וקפיצה (כמובן בזהירות) כך שכשמגיעים לסרט ולבית הם לא יהיו מלאי מרץ ויהרסו לך את הבית או את כל הערב סרט.
משחקים כמו תופסת, מחבואים או כל דבר מפעיל ומעייף אחר שעולה בדעתך - יהיה מבורך. כמובן חשוב לזכור - הפעילות חייבת להיות ביטחונית ולפי הנהלים.

בהצלחה!
ישר כוח.

בדיוק, אני מצטרפת לאלון. זה לא נכון לעשות את זה בבית משתי סיבות עיקריות:
א. זה הבית האישי שלך, אלו החניכים שלך. עדיף כמה שיותר לעשות הפרדה בין החיים האישיים שלך, להדרכה שלהם.

ב. הם ילדים בכיתה ד', אי אפשר לדעת איך הם יתנהגו, עדיף לעשות את זה בקן/ שבט/ מועדון שלכם, בעזרת מקרן שקופיות.

איזה סרט אתה רוצה להראות להם? בקשר למה? חינוכי או להנאה בלבד? אפשר לנסות להתאים את המשחק לסרט. אם למשל הוא על חברות ועזרה, אפשר לעשות משחקי אמון לדוגמא: עושים מעגל כיסאות, כל ילד על כיסא, כשאתה אמור להוציא כמה שיותר כיסאות, והם צריכים לשתף פעולה כדי ששום חניך לא יפול.. דברים דומים בסגנון..

על מה הסרט?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

לא יודע למה כתבתי רביעי זה היה בשני.
אני מדריך בבני עקיבא... ויש לי כמה דברים להגיד

קודם כל היה ממש טוב.
הם חניכים.. הם מתלהבים לבוא לבית של המדריך! לראות את החדר שלו והכל..

וגם בתגובה השנייה שהיא אמרה שצריך לעשות הפרדה. לא ממש מסכים.
אתה צריך לחיות את החניכים, ממש כמה שיותר..
באמת ההדרכה תופסת מקום ענק בחיים שלי כרגע.. אני כל הזמן מחפש איפה להשקיע ואיך לקדם אותו.

הם היו קצת קצת שובבים אבל ממש לא כמו שחשבתי ונראה לי שגם אתם, אבל חוץ מטיפה פופקורן על הרצפה הבית היה במצב ממש טוב אחרי שהם הלכו!! דבר שלא חשבתי שייקרה... בטח גם אתם.
באו 11 ילדים והבית שלי לא ממש גדול.
ובתאכלס, יאללה שילכלכו קצת.. ננקה אחר כך. לא כזה הזיז לי.. העיקר שלא נשבר/נהרס כלום (אז נכון זה היה יכול לקרות.. אבל זה לא קרה)

חשוב להדגיש שהם כבר בסניף אוטוטו שנה.. כל מי שבא אליי הם הקבועים.. חוץ מ2 שהם היו פעם בסניף ועזבו.

הם ממש נהנו ונראה לי זה גם דבר להתחבר אליהם יותר!

תנסו את זה.

אה ואגב, עשיתי להם את משחק השוקולד (יושבים במעגל ומעבירים קוביה בסבב, מי שיוצא לו 6 צריך ללבוש חולצה מכנסיים ופאה ולאכול שוקולד בסכין ומגלז.. עד שלהבא בבתור יוצא)

לא, לא, לא. לא הבנת אותי. זה נפלא שאתה "חי את החניכים" אבל הכוונה שלי היא לעשות הפרדה בינהם לבין החיים הפרטיים שלך. לשים להם גבול מסויים בחברות. אני אומרת את זה כי אצלי זה היה ככה עם החניכות שלי. הן היו ו'ניקיות שנורא אכפת להן מה הסביבה חושבת והיו נורא מקובעות בנורמות (בגדים יפים, הרבה חברים, מעמד טוב בשכבה, חבר..) וכשהן קיבלו הצצה לחיים שלי, הן התנהגו בצורה לא יפה. יש מקרים ויש מקרים, אבל אני יודעת שאצלי ההפרדה הייתה רלוונטית.

למרות שקירוב זה חשוב, צריך לדעת לשמור על דיסטנס מסוים.


העיקר הפעולה עברה בהצלחה..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני לא מסכים איתך.
גם לא ציפיתי שמדריכה בנוע"ל תגיד את זה. אני למדתי (ואני מסכים עם זה) שצריך להיות חברים של החניכים שלנו. צריך להכיר אותם, לדבר איתם (אפילו שיחות אישיות ואינטימיות מאוד) להזמין אותם לפעמים הביתה או ללכת אליהם (בעיקר).
הדמות של המדריך היא באה להוות תחליף לדמות העליונה שמוצאים במקומות אחרים, שהיא לרוב דמות קשה (כמו הורים שרק מחנכים כל הזמן ושמים גבולות, או מורים [שאין צורך לפרט]). המדריך זה דמות יותר משוחררת ויותר פתוחה.
אבל מכאן ועד לעשות פעולה בבית המדריך - זה כבר רחוק, פעולה בבית המדריך היא לא רצויה.
(אני ממש מצטער שאני לא יכול כרגע לפרט בנושא, אבל אני אגיד כאן בקרוב ואני אתן לכם בדיוק את הסיבה המפורטת לזה).

וגם אתה לא הבנת את מה שכתבתי..

אני מאמינה מאוד בכך שצריך להיות חברים של החניכים. אני מודעת לעניין שהמדריך הוא לא מורה ולא מפקד. הוא מדריך, חבר ומחנך כאחד.
במקרה שלי, אני הייתי צריכה לעשות חוצץ בין חיי האישיים לחניכים, לא להפך. כי כן עשינו איתם שיחות אישיות, בבתים שלהם (אפילו אפיתי עם חניכה שלי עוגיות בבית שלה) וכן התעניינתי.

הסיפור עם החניכות שלי היה שכשסיפרתי להן שאין לי חבר, ובניגוד אליהן, אני לא אוהבת מסיבות, הם השוו את המצב שלי לנורמות של החברה. בתור מדריכה הייתי ממש חרדה לעניין הבטיחות של החניכים (פולניות מתפרצת) ומכך הן זילזלו בי באמירות שהם אמרו (מעדיפה לא לפרט).

יותר מובן? כל מה שמרת אני מסכימה איתו. כנראה לא הסברתי את עצמי טוב.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אוקיי עכשיו אני מבין את זה יותר טוב.
אז הנה עצה בשבילך, ממראית עיני (וממיטב הבנת מוחי) נפתחת יותר מידי אל החניכות שלך (שהן בכיתה ו' יש לציין) דבר שגרם לבעיות אתכן, כך שלהן יש את הידע והכוח על כל מיני דברים בחיים שלך, והן יודעות בדיוק איפה נקודת החולשה.
מה שאני בעצם מציע זה, אמנם צריך להתחבר ולחניכים ולתקשר איתם ולהיות חבר אמת שלהם, אבל אין זה אומר שצריך לפרט מחייך האישיים בתור מדריכה ולתת להם את הכלים למצוא את נקודת התורפה שלך. החניכים הם לא אדם בוגר ואין להם טאקט בכלל, הם לא יודעים לנסח את עצמם או לשלוט במה שהם אומרים (בצורה מסוימת כמובן...) לכן הם מוצאים כל מיני מילים שלדעתם הן בסדר וכך פוגעים באנשים סביבם, עדיין אין להם את כושר ההבנה החברתית הזו, לכן להיפתח אליהן בצורה כזו - היא לא מומלצת, אם כי לדבר עם אנשים שהם יותר בוגרים (כיתה ח', ט') על הדברים האלה זה בסדר גמור (לעניות דעתי)

יום טוב שיהיה לך

אחרי שקראתי הכל, ואחרי שפירטתם את הסיבה אני הרבה יותר מבין אתכם, אבל עדיין:

בדיוק עכשיו למדנו שאין מה לעשות "חינוך דורש שלמות"
לפחות אצלינו בבני עקיבא, כן, לפני ההדרכה מתחילים להפסיק עם המועדונים, להפסיק עם שפת הקללות המודרנית, להפסיק את השטויות שעושים עם הבנות...
ולנסות להיות דוגמא אישית. באמת, לצאת מנקודת הנחה שמסתכלים עלייך, שבוחנים אותך. וזה באמת ככה.

יש חניכים שבאמת צריכים חבר, או חיזוק כל שהוא כדי להשתפר. ובשביל זה אתה המדריך נמצא כאן..

אני מנסה להיות הדמות שהחניכים שלי יסתכלו עליה, בלי יותר מידי שקרים (אז נכון יש לי קטעים שאני ממש לא מספר להם.. וככה לדעתי צריך להיות).

יש הבדל בין לשקר, לבין לשים את הגבול כשחניכים מתחילים לחטט בחיים האישיים שלך. אתה לא צריך לשקר להם, די בלעצור אותם במקום >דבר שאני מצטערת עליו שלא עשיתי אותו בזמן<

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אפשר להגיד להם - אני מעדיף לא להיכנס איתך לנושא הזה, מפני שהוא אישי לי מידי.

כרצונך..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

כרצוני?
(כדי לוודא שהבנת אותי הנה ניסוח טיפה שונה של התגובה האחרונה שלי

אפשר להגיד לחניכים את הדבר הבא כאשר מגיעים למצב אישי: "אני מעדיף לא להיכנס איתך לנושא הזה, מפני שהוא אישי לי מידי"

הו, העייפות, העייפות..

אסור לשים יותר מדי מבחנים במעט מדי זמן. פעם באה בבקשה שים מרכאות

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

בדיוק.

יום טוב

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."