 |
07-10-2008, 21:17
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.12.01
הודעות: 8,479
|
|
אז אולי עוד לא תם.
אני לא שיקרתי והמצאתי שום סיפור, אני נוכחתי באותו ארוע וראיתי במו עיני את מה שסיפרתי, על טעות קטנה שהסברתי, אתה בונה פה מגדלים באוויר.
אתה קל על הדק השקרנות, אתה מחלק את התואר שקרן לכל מי שנקרה בדרכך כאשר השקרן הגדול מכולם הוא אתה.
עלוב.
הפכת את התינוק למרכז הויכוח על פעיל השמאל שהפכת לשטן בזוי שנוסע עד לחברון על מנת להכות תינוקות.
אם קהל היעד שלך הוא כותבים כמו נוסטור, אלביס, מווזס ואדון פטריוט- אתה בהחלט משיג את מטרתך.
ההסתה שלך עובדת ופעיל השמאל הוא אכן השטן בהתגלמותו.
איילה בן גביר לעומתו היא אמא תרזה.
באיזה מבחן מציאות אתה חושב שהדברים שלך עומדים ?
אולי מציאות מדומה.
גם עלוב.
לנצל סגנון כתיבה על מנת להתנגח ולבזות חיילי צה"ל שבמקרה הם גם חבריי, זו רשעות חדשה שאתה מפגין פה.
לקחתי ארועים חמורים שמתארים את ימי באינתיפאדה ברצועות עזה. כוונתי היתה להראות שמי שנוכח בשטח בארועים קשים, ראה מקרים מזעזעים שהופכים את האגרוף שלך לעוד מקרה אלימות שלא יוצא דופן מאחרים. כמובן ללא מתן אישור לאיש לנהוג ככה.
הלכת אתה וניתחת ושמת כוונות זדוניות ורעות בין דברי.
אני אמרתי:
ציטוט:
היתה תקופה לא נעימה בימים ההם.
מסתננים לחממות שנורו מטווח קצר, מתנחלים שנדקרו בגבם, מטענים, גרזנים, יריות, בקתב"ים, חיילים פצועים, חברים פצועים, חיסולי מבוקשים, ועוד פעילויות שאני לא בטוח שכדאי שאפרט פה.
לא היה נעים אז באינתיפאדה, לא אז וכמובן לא היום.
|
ואתה הצלחת להוציא מזה זלזול שטרם ראיתי אצלך בחיילים פצועים ואף הבאת תמיהה שמא אני מתכוון לחברים פלשתינאים.
תתפלא, לי יש חברים פלשתינאים, ואני כנראה די שמח שאתה לא נמנה בין חברי.
לפחות לא הדמות הדמיונית שלך פה.
אלה היו הדברים שלך:
ציטוט:
עוד ציטוט מדהים: "הייתה תקופה לא נעימה בימים ההם. מסתננים לחממות שנורו מטווח קצר, מתנחלים
שנדקרו בגבם, מטענים, גרזנים, יריות, בקתב"ים, חיילים פצועים, חברים פצועים, חיסולי מבוקשים".
אין ברירה אלא לנתח את עומק תהומות השנאה שהגעת אליהם, בשבתך לכתוב משפט שכזה: "מסתננים
לחממות נורו", נכתב ל-פ-נ-י תיאור העובדה שמתיישבים נדקרו בגבם. לרגע אפשר לחשוב שמתיישבים עשו
להם ספורט של ירי בפלסטינים תמימים שבאו לחממות לצורך טיול בין-ערביים שכזה, ולא, חו"ח כדי לדקור
את המתנחל...
בהמשך מסופר על "גרזנים, וריות, בקת"בים, חיילים פצועים, חברים פצועים, חיסולי מבוקשים" - מתעוררת
השאלה מיהם אותם אלמונים שהשתמשו בגרזנים, בקת"בים, מי פצע את החיילים ואת החברים (ונשאלת
שאלה מדוע עבורך החיילים והחברים מופרדים, שמא החברים הפצועים היו דווקא מהצד הסופיאני?...),
והכי מוזר - למה לעזאזל חיסול מבוקשים מופיע אצלך בשורה אחת עם פיגועים שביצעו פלסטינים...
|
\
אז ככה, אני ניסתי לתאר מקרים קשים ומראות קשים שאתה רק שמעת עליהם, ואני לצערי חויתי אותם.
לראות רכב שנסעו בו מבוקשים וחוסלו על ידי יחידת שמשון שרוקנו, שים לב, א-ת כ-ל ה-ת-ח-מ-ו-ש-ת שהם יצאו איתה לפעולה על יושבי המכונית, זה מראה ממש, אבל ממש לא נעים.
וזה בכלל לא משנה שאלו היו מבוקשים ואולי אפילו רוצחים.
לראות גופה מרוססת ממאות כדורים זה אף פעם לא מראה נעים, אם יש לך סוג של לב כמובן.
במקרה אחר, לראות משפחות של מבוקשים לא מצליחות לזהות את בנהים שנורו למוות בפעולה , כאשר רוקנו בערך שתי מחסניות של אקדח 9ממ לתוך כל גופה, היה מראה קשה וקורע לב.
למרות שהם מבוקשים ואולי אפילו רוצחים, המראה הוא קשה וכואב, בתנאי שיש לך לב כמובן.
אני מתאר תקופה קשה, מראות קשים, אלימות גואה ובלתי נגמרת, ואתה טוען ש"אין ברירה אלא לנתח את הדברים".
אני מתאר חיילים פצועים, חברים פצועים, שזהו סגנון די מקובל בכתיבה ובשירה, לרדת בהיררכיית התיאור.
לא יודע כמה שירים קראת אם בכלל, או כמה ספרות קראת (ולא רק ספרים עיוניים וקריאה בקוראן) אבל לא זוכר שניתנה לך איזושי סמכות לנתח את אשר על ליבי ואת צורת הכתיבה שנגזרת מכך.
לזלזל בחברי הפצועים ובי, חברים שנפצעו תוך כדי הגנה על שמוקים כמוך שרק יודעים להוציא מילות שטנה וגועל נפש, זה באמת גועל נפש.
הם ואני נמשיך לשמור גם על שכמותך שבלי בושה מנצלים כל במה על מנת להשחיר (או להלבין) את פניהם ברבים.
את חשבון הנפש שלי אני עושה מדי יום, לא מחכה ליום כיפור, ולא צריך את טובתך ועזרתך וברור שלא את הכוונתך.
חרגת הפעם מהגבולות שהכרתי.
זלזול שכזה בחיי חיילים, רק כי אין ברירה אלא לנתח את הדברים, זה מעבר לגבולות שלי.
הפכת את התינוק למוטיב המרכזי של הויכוח האחרון, ואני חוזר שוב, התינוק היחיד שאני מוצא רלבנטי בסיפור הזה הוא אתה.
כמובן שאתה ממשיך ומפיץ שקרים ועלילות על כך שאני מנצל קשרים בטחוניים ומנצל שטחים אפורים על מנת לקדם עסקים מה שהופך אותם ללא כשרים.
אולי אותך חינכו על כך שאי אפשר להצליח בחיים בלי לרמות לגנוב ולשקר.
אותי חינכו שאפשר אחרת וגם הוכחתי שאפשר אחרת.
הצעתי לך לבדוק את היושרה שלי, את האמינות שלי, ולברר האם באמת היה ניצול שכזה.
כמובן שאתה מתחמק מאחר ואתה מפחד מהאמת.
אתה אוהב את האמת שאתה ממציא, לא את האמת שקיימת שם בחוץ.
מוזר שבמקרה הלינץ' לאחר רצח דוישט ז"ל בחרת להאמין לדיווחי התקשורת ולא לדיווח אמין מהשטח מאחד שראה את הלפידים למרחוק.
אחרי זה אתה טוען שלא היו דברים מעולם ולא טענת כלפי שום טיעון שקרי, כאשר אתה טוען אותו שוב ושוב ומתעלם מההצעה שלי לפתוח בפניך את העובדות ולהפריך את השקרים והעלילות.
תם, לא תם, זה ממש לא משנה.
באמת היה מיותר לפנות אליך בנסיונות הרגעה לשקרים ולהסתה כאן בפורום.
כאשר אתה גדול השקרנים והמסיתים זו פעולה עקרה מיסודה.
צום קל, וגמר חתימה טובה, ולך תעשה באמת חשבון נפש. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
