אמש אירעה תאונת דרכים בישוב שלי - רכב עלה על מדרכה ופגע בהולך רגל - שנפגע בראשו.

למקום הוזנק מד"א וכן צה"ל (ישוב בשומרון).
מד"א שלח אט"ן + הפעיל מערך כוננים בישוב.
אמבולנסים צבאיים - 3 תאגד"ים.
כך שבסיכומו של אירוע היה פצוע אחד -3/4 פראמדיקים - וכ-30 חובשים.

אני מבין את רצון החובשים הצבאיים לרוץ לטפל, אבל מדוע לא מוסתים את הכוחות ? מה קורה אם יש אירוע נוסף בגיזרה ?

ותמיהה נוספת : אני הגעתי באמצע הליכה - בלי ציוד.
מגיע תאג"ד - יורד פראמדיק ומספר חובשים - ביקשתי פנס.
לאף אחד !!! מהחובשים לא היה פנס באפוד - הם האירו לי עם היראור - נשק (טעון) מכוון לפצוע.
עם כל הכבוד - למה חובשי תאג"ד סדיר צריכים לרוץ עם יראור? - ולמה לכל הרוחות לאף אחד לא היה פנס באפוד?
(הפראמדיק עבד עם קסדה - כי פנס הראש שלו היה מחובר אליה - קסדה לא רכוסה שכמעט נפלה על הפצוע)

זה בסדר תהיה רגוע.
אם אין במקום קצת זקא או 'הצלה' ביישוב שלי [קרוב לתל -אביב] אף אחד לא ממש מגיע ואם כבר מגיע זה אחרי 20 דקות.
תתנחם שאצלך כל הכוחות באו לטפל.
כל הכבוד להם.

הבעיות של תאג"דים בטיפול באזרחים ידועות,ונובעות מנהלים גדודיים כאלו ואחרים,שנועדו ללחימה,ולא למתארים של תאונות דרכים וכו',מכאן נובע המיגון,והטיפול עם קרמי וקסדה למרות חוסר הנוחות.

בנוגע לפנסים-לכל חובש אמור להיות פנס ראש,אלא שהפנסים האלו מתקלקלים כל שני,שלישי,רביעי וחמישי,כך שהם לא ממש יעילים,והקצאות לפנסי וו-אין.

בנוגע להזרמת הכוחות,הנוהל הוא,גם במד"א למיטב ידיעתי,שלתאונת דרכים בד"כ מזניקים כל כוח פנוי שנמצא באיזור,מכיוון שלא יודעים בדיוק מה המצב,וכמה כוחות צריך.לא אכנס ספציפית לפריסת כוחות הרפואה באיזור המדובר,אבל מבחינת מהירות הכלים וזמן ההגעה המשוער שלהם,הקפצת הכוחות היתה סבירה בהחלט.

לגבי אירוע במקום אחר-הכוחות המהירים מסוגלים לנוע מאירוע לאירוע,וכך גם נעשה לפני 3 שבועות,כאשר היו 2 אירועים קשים במקביל,וכוחות ממוגנים פרוסים בצורה כזו,שנשארים כוחות גם לגזרות האחרות.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

ואם מסתובב בשטח חייל עפ וסט - סגן קרפ"ח - ורואה את המצב, הוא זה שצריך לדאוג לכך שלא יגיעו יותר כוחות לפצוע בודד - במקום לעשות קיבוע לרגליים של הפצוע.

לגבי פנסים - זה ציוד חיוני לחובש, חובש ללא פנס תקין באפוד, הוא חובש בלי כוננות.
יראור על הנשק הוא לא פתרון לחובש - אני גם די בטוח שחובש תאג"ד בכלל לא זקוק לו.

מעניין מה היה החובש אומר אם היו נותנים לו תחבושת אישית עם תאריך ישן (שלא לדבר על עירוי)

נחמד נחמד

כשאני נפצעתי כל מה שהיה זה רופא אחד שראה צ'לסי בזמן שאני שוכב 12 שעות עם פריקת ירך אחורית.

יאמר לזכותו שקיבלתי אקמול

Everybody Lies

זה לחיצה קטנה על הלחצן.

Everybody Lies

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.militaryphotos.net/forums/image.php?u=22657&dateline=1169834956&type=profile]

כל מקום, כל זמן, כל משימה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://gyous.djsgoa.co.il/forum/sign/gal.php?start_date=20/11/2006&end_date=19/11/2009&-=.jpg]

אבל מלמדים שאנחנו הצבא היחיד שבו לחובש מותר לפתוח וריד..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

א.אני לא יודע את הפרטים אבל הקפצה של 3 תאג"דים ובכן זה פשוט חוסר ארגון של קרפ"ח/ק"אר של ידעו לווסת/ל/שלח כוחות.
או פשוט שהם לא היו מעורבים ומי שהוציא את הכוחות זה החמ"לים השונים למרות שקשה להאמין כי יש קשר ישיר לגורם הרפואה התורן קא"ר/קרפ"ח.
והתורן רפואה שמטפל? למה? יש די ויותר אנשים שיכולים לעשות זאת.. זה דבר שצריך להכניס למנהלי אירוע שהם דרג ניהולי לא טיפולי.
אני בתור חוג"ד במקרים חריגים היה יוצא לי לטפל כי זה לא תפקידי העיקרי החוג"ד אמור לתפוס שליטה ולתאם בין הגורם הרפואי (פאר/רופא) לבין מה שבסיבובים החיצוניים (מסוק/חילוץ/פינוי וכו..)

ב.בקשר לפנסים ובכן זה כבר חוסר יכולת של החוג"ד כי הוא זה שאחראי על הציוד.
לא חייב פנסי ראש אם הם מתקלקלים כול יומיים (ובד"כ הם כן) אז מכניסים פנסי וו. דברים אלו הם כוננות בסיסית שאותה צריך לשמור ולבדוק כל יום.

בקיצור יצא לך לפגוש תאג"ד שהוא די מצוקמק שדואג יותר לוואסח מאשר לכוננות.

בנוגע לטיפול החובשים הצבאיים במתאר אזרחי- הרי לפניכם ארוע שנתקלתי בו כעובר אורח:
בבית הארחה בישוב מסוים באזור בנימין אחד מהאורחים איבד הכרה בחדרו
ואני ועוד מישהו התחלנו עליו פעולות החייאה ללא ציוד,
במקביל הזמנו אמבולנס ומישהו הלך לקרוא לחובש מהחברה ששמרו באזור.
עד שהחובש הצבאי הגיע, הגיע כבר האמבולנס של מד"א אבל רק עם נהג ופרמדיקית,
לכן נשארתי לעזור להם בפעולות ההחייאה עם הציוד שלהם (אני מתנדב מספר שנים) והחובש גם נשאר.
משום מה הוא לא ידע להשתמש בציוד ההחייאה! והיה צורך לסביר לו תוך- כדי מה לעשות ואיך,
לא רק זה: הוא נשאר עם האפוד, הנשק והווסט הכבדים- שרק סירבלו אותו והפריעו לתזוזה של כול הצוות בחדר הצפוף והחם כל משך ההחייאה (כ45 ד')!!!

רוב החובשים, אם בכלל, שלא במסגרת תאג"ד לא עושים אפילו ריענון אחד של עבודה עם מטפל בכיר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.militaryphotos.net/forums/image.php?u=22657&dateline=1169834956&type=profile]

כל מקום, כל זמן, כל משימה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://gyous.djsgoa.co.il/forum/sign/gal.php?start_date=20/11/2006&end_date=19/11/2009&-=.jpg]

גם אני(חובש קרבי..אמנם לא בתאג"ד אבל הייתי חובש מחלקתי)הייתי יוצא לפעילות מבצעית בלי פנס בווסט, עם יראור על הנשק.
לא בעיה לנתק את היראור מהנשק, והרבה יותר פשוט ונוח מאשר פנס וו.