לפני מספר שנים,דידי יערי, מי שהיה אז מפקד חה"י והיום הוא מנכ"ל רפא"ל,
הציע שישראל תרכוש ספינת מערכה.
בפורום זה נכתב רבות על חשיבות חה"י כזרוע שיכולה לאפשר מכה שניה או כזרוע בעלת יכולת
טקטית לתקיפת מטרות יבשתיות וכן בעלת סיכון היפגעות נמוך בהרבה מאשר בסיסי ח"א שיהוו
ודאי מטרה למאות הטקקי"ם והרקקי"ם שבידי סוריה,איראן וחיזבאללה.

מה שלא דובר עליו, הוא היכולת של חה"י לשמש כזרוע התקפית מול מדינות רחוקות כגון איראן.
ישנם מספר לא מועט של יתרונות בהפעלת חה"י על פני חה"א מול איראן:
* יכולת פעולה רציפה לאורך זמן ללא צורך לשוב לישראל ולחזור ולבצע את אותה הטיסה שוב למחרת.
* סיכון נמוך יותר מאשר פעולה אוירית - הספינות לא צריכות להתמודד עם איומי נ"מ וסכנת נפילה בשבי.
צי שמסוגל להגן על עצמו מול איומים אוויריים וימיים בטווחים גדולים, יהייה מוגן מפני נסיונות איראנים לפגוע בו בזמן שהוא נמצא עשרות - ק"מ מחופי איראן.
* יכולת מגוונת של תקיפה באמצעות טילי שיוט, טילים בליסטיים (לורה) תותחים, כוחות מיוחדים ימיים או מוסקים.
* יכולת לשמש כבסיס לפעולות ואיסוף מודיעיני עצמאי - כולל שימוש במלט"ים.
* אין צורך לעבור מעל מדינות עוינות בדרך ליעד או במים טריטוריאלים זרים (בהנחה שהיציאה היא מאילת).

חבל שבצה"ל ומשרד הבטחון עדיין שולטת הפרדיגמה האווירית - חבל שלא הקשיבו לדידי יערי - זרוע
ימית משובחת ומשופעת אמצעים יכולה לסייע רבות לבטחון ישראל - ולא רק מול איראן אלא גם מול סוריה וחיזבאללה.

1. צריך לראות מה היתרונות חיל האוויר במתאר ייחוס כזה מול היתרונות של חה"י.

2. צה"ל מאז ומתמיד היה ידוע במתן העדיפות שלו לאוויר. לשנות סיטואציה זו עכשיו יכול להיות מצד אחד נכון אבל מצד שני יקר מדי. ובשקלול היתרונות מול המחיר אולי מעדיפים להמשיך עםן המסורת ולשבח אותה...

"הדברים הגדולים באמת נעשים הרחק מהעין"

"הכשלון האמיתי הוא לא לנסות"

ואני בכלל שואל: נוב' 06 - מתי נקבל כבוד?

אנחנו לא יכולים להתמודד ראש בראש עם הצי האיראני, ולו בגלל שהוא גדול משמעותית מכל צי שנוכל להעמיד.

אין סיכון נמוך יותר לזרוע ימית - לאיראנים הרבה מאוד חימוש נגד מטרות ימיות, וכמו שלמדו הבריטים - גם ימאים יכולים ליפול בשבי.

הפתח הימי של ישראל מדרום ניתן לאיום וסגירה בצורה יעילה למדי.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

וההצהרות שלך הן ללא כל ביסוס וללא כל תימוכין מבצעי.

* יכולת פעולה רציפה לאורך זמן ללא צורך לשוב לישראל ולחזור ולבצע את אותה הטיסה שוב למחרת.
- לספינה, גם ספינת מערכה יכולת שהייה מוגבלת יחסית. הספינה אינה בודדה ומלווה בספינות תמיכה וספינות עזר. אספקה לוגיסטית היא כורח. לכן יווצר מצב של ארמדה שלמה שחשופה לפגיעות. אתה מדבר על "לבצע את אותה הטיסה למחרת". (ההדגשה שלי) מה זאת אומרת? הרי הספינה נמצאת לאורך קו החוף של האויב ומוגבלת במשימות תקיפה לאורך אותו קו . מטוסים יכולים לכסות חלקים גדולים של שטח האויב (וד"א - היום הוא איראן, מחר יכול להיות מישהו אחר - האם ספינה כזו תיתן גמישות?).

* סיכון נמוך יותר מאשר פעולה אוירית - הספינות לא צריכות להתמודד עם איומי נ"מ וסכנת נפילה בשבי.
צי שמסוגל להגן על עצמו מול איומים אוויריים וימיים בטווחים גדולים, יהייה מוגן מפני נסיונות איראנים לפגוע בו בזמן שהוא נמצא עשרות - ק"מ מחופי איראן.
- למה סיכון נמוך יותר? מי יגן עליה מתקיפות אוויריות אינטנסיביות? הרי האויב יודע שהיא שם ובודאי לא ישמח להשאיר אותה שם. וכאשר היא תיפגע - אז הכל גמור. בתקיפות אוויריות נאבד מטוסים, אבל עדיין הכח יישאר. אז לא יאיים עליה נשק נגד מטוסים - נ"מ, אבל יאיים עליה נשק נגד ספינות - נ"ס.

* יכולת מגוונת של תקיפה באמצעות טילי שיוט, טילים בליסטיים (לורה) תותחים, כוחות מיוחדים ימיים או מוסקים.
- כוחות מוסקים? אתה מדבר על ספינת מערכה, לא על נושאת מסוקים. או שאולי לא הבנתי משהו.

* יכולת לשמש כבסיס לפעולות ואיסוף מודיעיני עצמאי - כולל שימוש במלט"ים.
- איזה שימוש במל"טים? המל"טים שממריאים כיום מספינות הם מוגבלי טווח. טוח תקשורת בעיקר. הם גם קטנים ומוגבלים ביכולותיהם. מעבר לכך, הפ פגיעים.

* אין צורך לעבור מעל מדינות עוינות בדרך ליעד או במים טריטוריאלים זרים (בהנחה שהיציאה היא מאילת).
- לא. אן צורך לעבור מעל מדינות עוינות, אבל צריך לעבור בקירבת מדינות עוינות. שני טילים והמערכה (תרתי משמע) נגמרה.

צי של ספינות מתקדמות שתהייה להן יכולת פעולה והגנה עצמאיות (ל"א,טילים נגד טילים,נ"מ,טילי ים-ים,טילי שיוט וטילים בליסטיים טקטיים) יוכלו לשרוד זמן רק יותר לדעתי ולספק גמישות מבצעית רבה יותר מאשר מטוסים שפועלים אלפי ק"מ מישראל,עם דלק וחימוש מוגבלים.

אתה לא היחיד שגוזר מהתארגנות ויכולות אמריקאיות ומשליך מהם על ישראל. בארמדה אמריקאית יש נושאת מטוסים,וספינות מערכה ונושאות מסוקים עם מארינס ומשחתות וספינות סיוע . כולם בעלי יכולת לתת מענה הגנתי והתקפי ראוי לכל הארמדה. אתה דיברת רק על ספינת מערכה.
בניית צי שלם, כולל נושאת מטוסים הוא כבר דיון בפני עצמו.

ובנוסף לדבריו המלומדים של YHS, אוסיפה שגם "הארמדה הימית" - רגישה מאד לטיבוע,
ובמיוחד אם הדברים אמורים לאגן הים הפרסי שם המרחקים בין הספינות לחוף קצר יחסית.


צריך להבין כאן נקודה קריטית:
אחזקת כלי שייט איננה מפחיתה (בהגדרה) את הרגישות לפגיעה (במקרה השוואה
בין שדות תעופה לאוניות) אלא אף מגדילה אותה.

למעשה כי שיט מרכז כמות גדולה של הון, בכלי אחד קטן יחסית - צפיפות ההון למטר
מרובע היא מן הגדולות ביותר שיש כאשר מדובר בבכלי שיט, בוודאי אל מול החלופה של
שדה תעופה.

בנוסף, תיקונו (למשל) של מסלול המראה בזמן קרב - הינו קצר מועד ומעשי, בעוד
שתיקונה של ספינה אורך חודשים במקרה הטוב ולא ישים בזמן מערכה מהסוג שישראל תערוך.


*סייג: הכלי היחיד (שבמידה מסויימת) פחות רגיש להשמדה היא צוללת - וגם לכך יש
הרבה סייגים ומגבלות. צוללת, לבטח איננה כלי שיכול להוות תשתית תקיפה קרקעית ברת
משמעות אם בכלל.

נמשיך:
עלותה של צוללת אחת גרעינית (אמריקאית) עומד על לא פחות מ 2.5 מיליארד דולר.
עלותה של נושאת מטוסים על כל מערכותיה, 3 טייסות ואמל"ח עומד על בין 10-15
מיליארד דולר.

בקצרה:
ארמדה, המורכבת מעשרות כלי שיט יכולה בשקט לעלות עשרות מיליארדי דולרים,
והיא בהגדרה - איננה נותנת עלות/תועלת טובה יותר מאשר אותה קיבולת אש ואמל"ח
המוצבת על אדמה.

הסיבה היחידה "להשיט" את אמצעי הלחימה, היא באם מדובר במלחמה/מערכה הנמצאת
אלפי קילומטרים רבים מהבית, ופשוט אין ברירה אחרת לנהל אותה.

במקרה של איראן, מדובר במערכה של בין 1200-1800 ק"מ מהבית.
משהו שהוא מעשי לביצוע באמצעים של חי"א בימנו אנו (עת מטוסים מחזיקים
באמתחתם טווחים של 3000-4000 ק"מ,
וגם מחזיקים ביכולת תדלוק לשם הארכת טווח זה עוד יותר).

ברור שיש צורך להמשיך לפתח את הזרוע הימית ולא להמעיט בחשיבותה.

כיום, הזרוע האווירית חזקה יותר מהזרוע הימית ולכן מדובר על הראשונה כאשר מוזכרת תקיפה אפשרית של איראן.

בנוסף, יכול להיות שישראל לא מעוניינת להשתמש ביכולת התקפית מצוללות לדוגמא כמו שאינה מעוניינת להשתמש בטק"ק כגון יריחו (שמצויים בידינו לפי פרסומים זרים). שימוש בשתי היכולות הנ"ל לא בוצע בעבר ויכול להיות שישראל שומרת יכולות אלו לשימוש במכה שניה.

מטוסים משמשים את ישראל בכל הזירות וספינות מלחמה פחות משמשות את ישראל בכל הזירות האפשריות ובאות לידי ביטוי בפחות מקרים אך אין ספק שלא יזיק לישראל לרכוש גם ספינות מלחמה על כל צרה שלא תבוא ובמקרים בהם בסיסי חה"א יפצצו ולמטוסינו תהיה בעיה לשוב לטעינת חימוש ולנחיתה בכלל.

מה בנוגע לשימוש בכוח ימי כדי "להציק" לאיראנים ולהעמיס עליהם בזמן מתקפה אווירית?
אני לא מדבר על צי שילחם נגד חיל הים האיראני, אלא על ספינות מחוץ למים הטריטוריאלים של אירן, שייפגעו במקומות שונים וחושבים של האיראנים באמצעות טילי שיוט ארוכי טווח וטילים כמו ה-LORA.

מה בדבר חימוש כליי שייט גדולים שאינם כלים צבאיים, בטילי LORA רבים ושימוש בכלי השייט כפלטפורמה בלתי מאויישת (שאנשי הצוות יעזבו אותה)? ככה ניתן להשיג כוח אש טוב, מבלי לסכן כלים יקרים וחיילים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pptu1 שייפגעו במקומות שונים וחושבים של האיראנים באמצעות טילי שיוט ארוכי טווח וטילים כמו ה-LORA. מה בדבר חימוש כליי שייט גדולים שאינם כלים צבאיים, בטילי LORA רבים ו.

רעיון מצוין. רק מה, צה"ל החליט לא לקנות את הטיל.

יותר מזה,כלי כזה יהווה לא יותר ממטרת אימון לכל מפקד צוללת אירני מתחיל.

ש:למה במכונית צרפתית יש הילוך קדמי?
ת: למקרה שהאוייב מפתיע מאחור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי spritz יותר מזה,כלי כזה יהווה לא יותר ממטרת אימון לכל מפקד צוללת אירני מתחיל.

מפקד צוללת איראני מתחיל מציג את יכולותיו קודם כל ביבשה. אח"כ נראה.

דן חלוץ הגאון החליט לא לרכוש אותו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי s0ulj4h דן חלוץ הגאון החליט לא לרכוש אותו

אינני מכיר את חלוץ מספיק כדי לקבוע האם הוא גאון או לא. אבל אתה מייחס לו יכולת הכרעה גדולה במעט על מידותיו של כל רמטכ"ל - ההחלטה להצטייד או לא להצטייד באמל"ח כזה או אחר אינה החלטה אישית של רמטכ"ל. כמו כן, היו מקרים לא מעטים בהם "נאנסו" רמטכ"לים לקבל אמצעים שונים - על פי החלטות של שר הביטחון, ובניגוד לעמדת הצבא.

שיתייחסו אליך ואל תגובותיך בענינייות, אני ממליץ לך, ככה, לכבוד יום כיפור, להמעיט בתגובות הטוקבק.

אם איראני קורא זאת הוא מתגלגל מצחוק. באיזה מרחק מהחוף תהיה? לאיזה טווח מגיע הלורה? היכן תדגדג להם? כמה זמן תשרוד ספינה כזו?

אם אני לא טועה, מים טריטוריאלים של מדינה הם 12 ק"מ מקו החוף שלה.

בעיקרון הטווח של הלורה הוא 250. אני מניח שזה לא מספיק כדי לפגוע בלב איראן ממרחק בטוח, אבל הבאתי את ה-LORA רק בתור דוגמא- אפשר גם טילי שיוט (פופאי טורבו שעל פי מקורות זרים יש לו טווח הרבה יותר גדול משל הלורה...) אבל שוב - הכל בגדר רעיון.

תשב 25 ק"מ מחופי תל אביב ותשגר טיל לכיוון העיר - אתה חושב שהיא תשרוד הרבה? למה את חושב שהאיראנים יתנהגו אחרת? ראה מה הם עושים היום לאמריקאים.
לגבי פופאי - תביט על המפה של איראן (גם גוגל ארץ זה מספיק טוב) ספר לנו היכן תמקם את הספינה וספר לנו מה רדיוס האיום של הספינה (עם כל טיל סביר שתרצה) וספר גם איך הספינה מתגוננת כנגד תקיפות מולה (נגיד, מעקב על ידי מטוס מגביה טוס שמעביר נ.צ. שלה לטובת שיגור טילים בליסטיים נגדה. נראה לי שהאיראנם יוותרו בשמחה על שלושה ארבעה סקאדים ודומיהם כדי להיפטר מהיתוש).

אם היא תהייה 25 ק"מ מת"א היא גם יכולה לשגר סתם סופר קאסם...

נניח שהטווח של הפופאי הוא אכן מעל 1,000 ק"מ, אז הספינה יכולה להיות במרחק ניכר מטווח טילי הנ"ס של איראן (אלא אם באמת יש להם את הטיל הטוב בעולם שמגיע לטווח של 300 ק"צ ).

ברור שהספינה תושמד בסופו של דבר - אבל אני לא מבין איך האיראנים יכולים להגיב מהר לפני שכל הטילים שוגרו (ממרחק רב). גם אם הספינה תושמד עם כמה טילים עלייה - אני חושב שזה דבר שולי במקרה של עימות עם איראן.

שיגור כזה של טילים רבים גם יכול לפגוע במטרות חשובות, ואולי גם לגרום לאיראנים לבזז את טילי ה-TORM1 במטרה להתגונן. כלומר, גם אם הטילים יפגעו במטרות (מתקני גרעין, בסיסי צבא וטילים) וגם אם לא - הם יתרמו בדרך כלשהי, לא?

הספינה ככל הנראה תושמד בסופו של דבר. עליה 300 איש, חלקם יפלו בשבי.
אז לא עדיף לשלוח עשרה מבנים של מטוסי קרב? נגיד, ארבעים מטוסים עם שני טון כל אחד, שיגיעו גם למטרות שהספינה לא תוכל להגיע? וחלקם הגדול ככל הנראה יחזרו לבסיס ויוכלו גם למחרת או אפילו באותו לילה לבצע תקיפה נוספת, עם טייסים רעננים? והספינה? אם היא תשרוד את ה 24 שעות, היא כבר לא תועיל הרבה.

והערה מבצעית - ברגע שספינה כזו תגיע למפרץ הפרסי, או דרומה ממנו, היא כבר תהיה על הכוונת, כך שהרבה היא לא תוכל לעשות, כבר מלכתחילה. זו הערכתי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pptu1 ברור שהספינה תושמד בסופו של דבר - אבל אני לא מבין איך האיראנים יכולים להגיב מהר לפני שכל הטילים שוגרו (ממרחק רב). גם אם הספינה תושמד עם כמה טילים עלייה - אני חושב שזה דבר שולי במקרה של עימות עם איראן.

לאירנים יש סוללות חוף שמכסות את כל השטח של במפרץ הפרסי מהחוף שלהם ועד לחוף של סעודיה/מדינות המפרץ.
ספינה ישראלית תותקף עוד במיצרי עומאן (הורמוז) עוד לפני שהיא תכנס למפרץ.
מה שארה"ב עושה עם צי שלם שכולל נושאת מטוסים, נושאות מסוקים, נחתות, ספינות ליווי, ספינות ל"א, משחתות וספינות אספקה, עם נמלי קבע ובסיסי ח"א בבחריין, כווית ואיחוד האמירויות - ישראל לא תוכל לעשות עם אניית מערכה אחת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pptu1 שיגור כזה של טילים רבים גם יכול לפגוע במטרות חשובות, ואולי גם לגרום לאיראנים לבזז את טילי ה-TORM1 במטרה להתגונן. כלומר, גם אם הטילים יפגעו במטרות (מתקני גרעין, בסיסי צבא וטילים) וגם אם לא - הם יתרמו בדרך כלשהי, לא?

שוב, אתה מניח שיש לנו יכולת להכניס ספינה דרך מיצרי הורמוז מבלי שתותקף ע"י סוללות חוף אירניות, ושנוכל לתספק אותה שם.
תבדוק מה טווח השיוט המקסימלי ללא תספוק של ספינת מערכה כזו, ואז תבדוק מה המרחק של שייט דרך סואץ (אם מצרים בכלל תשתף איתנו פעולה, אחרת צריך להקיף את אפריקה), לאורך הים האדום (דרך השטח הימי של סודן/סעודיה - בהנחה שהן ישתפו פעולה, אחרת כמובן נצטרך להקיף את אפריקה) , לשוט בים הערבי מול חופי תימן ועומן, ולהכנס לטווח סוללות החופים של אירן עוד במיצרי הורמוז, במרחק של כ-1000 ק"מ מנאתאנז ובושהאר.
לדעתי תגלה שאתה תצטרך לתספק אותה לפחות פעם אחת בדרך.
איך אתה מתכוון לעשות זאת ללא ספינות אספקה וללא נמלים אוהדים לאורך הדרך?
איך אתה מתכוון לקבל את ההסכמה של מצרים וסעודיה/סודן למהלך? או שכברירת מחדל אתה מציע מסע סביב אפריקה (ד"א - כבר עשינו אחד כזה בעבר)?


וד"א - אני לא יודע מה איתך, אבל אני לא חושב שהורדת סד"כ הטילים של TOR-M1 מצדיק הקרבה של ספינת מערכה, שלא לדבר על החיילים שעליה.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

לדעתי לא ניסחתי את עצמי בצורה טובה ולכן לא הבנתם אותי.
אני לא מתכוון שיעמיסו טילים על ספינת טילים, אלא על ספינה תמימה למראה שאנשי הצוות שלה יעזבו אותה ורק אז היא תשגר את הטילים. ד"א, בדיוק באותה מידה יכולה מדינה עויינת עם נשק גרעיני לשלוח ספינה תמימה ליד חופי ארה"ב ולשגר ממה סקאד... אני חושב שכבר דובר על תרחיש כזה איפשהו.

There's No Such Thing

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תיאורטית יכול להיות...
אם סוחרי נשק (מדינות ועצמאים) מבריחים מטל"רים ומסוקים בספינות, בטוח אפשר להבריח ספינה כזו למפרץ.
תבחר חברה (רצוי מהמזרח הרחוק או אפריקה) שמחזיקה ספינות שכיום שטות במפרץ, תקנה אותה ע"י חברת קש שממוקמת באותה מדינה(הדגל עדיין יהיה זהה). תשיט את הספינה, עם צוות משלך (עם מסמכיםשל חברת הקש) כש90% מהכבודה שלה זו אותה סחורה שהיא הובילה בעבר, ו 10% אלו משגרי רק"ק מונחה.
כשתגיע לנקודה ממנה אתה רוצה לשגר את החימוש (רצוי בחלק עמוק במיוחד של המפרץ), תשגר, תנטוש (לכיוון סעודיה כמובן) ותשמיד את הספינה (ואת המשגרים). הצוות הנוטש יצהיר על תקיפה ע"י ספינה אירנית (יש שם כמה סטי"לים שכל הזמן מפטרלים בנתיבי המים) בדיוק אחרי שההם ראו את הסטי"ל משגר רקטות...

זה אפשרי. זה פשוט בלתי סביר.
זה דורש תקציבים מטורפים וצוות של שאהידים, אבל זה לא בלתי אפשרי...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אני גם מסופק לגבי החוקיות של העסק, אבל בסדר.
שלא לדבר על זה שישראל תזוהה עם זה מיידית, וזה יוכח אחר כך, ו..בנוסף לכל זה ישמיד לנו את מה שנשאר מיחסי החוץ שלנו עם אירופה ועוד כמה מדינות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בתור התחלה - זה לא חוקי בכ"כ הרבה רמות שאני לא יודע מאיפה להתחיל...
אבל להוכיח?
זה כבר יהיה קשה.
הספינה תקושר לחברה במזרח הרחוק/אפריקה שתעמיס את הציוד הלגיטימי איפשהו באירופה.
את האמל"ח יעמיסו מאוניה אחרת במים אקס-טריטוריאליים ע"מ שלא תצטרך לעגון בישראל.
בקשר לאמל"ח עצמו, במחשבה שניה אתה צודק. לורה זו בחירה גרועה. אני בטוח שאפשר לקנות אוראגן/סמרג' מתוצרת סין באפריקה די בקלות (לישראל ממילא יש היסטוריה של עסקים בטחוניים נרחבים עם החלק הזה של העולם).
תוסיף לו ערכת ביות GPS ישראלית (ממילא לא ישארו מערכת הביות שרידים לזיהוי).
אחרי שהספינה טבעה והמטענים ירסקו את המשגר לחתיכות - גם אם יזהו את האמל"ח לא יוכלו לקשר אותו ישירות לישראל.
נקודת התורפה היחידה שנשארה לך היא הצוות.
אתה צריך אנשים שישקרו לפויגראף באמינות רבה (או, לחליפין, שרוב הצוות יהיה שכירים מבחוץ שלא ידע מה הם מבריחים (סיפור על הברחת סמים, או אפילו אמל"ח לעירק תמיד ישמע אמין), ו"להפטר" מהם לפני השמדת הספינה. ככה הורדת את כמות הפיות שיכולים לזמר ל 10%.

אם אי אפשר להוכיח - אי אפשר להטיל סנקציות.

שוב, אפשרי, אבל מאוד לא סביר.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

חתימה טובה.

לדעתי אתה מפספס דבר מה.

נניח וישראל מבצעת את המהלך תוך כדי הסתתרות מאחורי דגל זר.

הרי ברור כי לאחר מעשי יהיה קל לתפוס איזו ספינה ביצעה זאת ותחת איזה דגל, האם לרוסים אין צלומי לווין, אפילו גיחות צילום איראניות, בדיעבד יהיה ברור אניה XXX תחת דגל YYY ביצעה את הפעולה.

יהיה קל לבדוק לאחור מי שכר את האניה - כשהחשוד המיידי ובצדק זה אנחנו.

באותו הרגע אנחנו נכנסים לבעיה דיפלומטית קשה, כולם מבינים שהיום תחת גדל YYY מחר תחת ZZZ.

נראה לי יותר כמו פאנטזיה מאשר אפשרות לבצוע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jsphs7 נראה לי יותר כמו פאנטזיה מאשר אפשרות לבצוע.

בתור התחלה - כן, אתה צודק.
ציינתי כבר מספר פעמים שאמנם פעולה כזו אפשרית, אבל מאוד לא סבירה.

בקשר לדגל ספציפית - הוא לא נועד לבריחה מאחריות אחרי הפעולה.
הדגל, ההעברה של סחורה חוקית שכבר הועברה בספינה זו ספציפית ובנתיבי המים האלו, ומסלול נסיעה כמעט זהה למסלולים שספינה זו ערכה בעבר - כל אלו נועדו ע"מ ליצור הרגשה של "עסקים כרגיל" בכל ביקורות הגבול והמכס.

את הספינה תצטרך לקנות דרך חברת קש. בדיוק כמו שמבריחי סמים ואמל"ח עושים.
יצירת זהות בדויה במדינה אפריקאית כלשהי (רצוי כזו שמתנהלת בה כרגע מלחמת אזרחים), פתיחת חשבון עיסקי על שם אותה זהות בדויה, הזרמת כסף לחשבון בצורה חוקית - שרשרת עסקאות נדל"ן מאוד מוצלחות לדוגמא (לא כי אתה אשף נדל"ן, פשוט כי בכל עסקא הצד ה"שני" ירצה להפסיד כסף. למה לו? כי הוא מרוויח יותר בצורה לא חוקית דרך צד שלישי ורביעי מהכסף שהוא מפסיד חוקית כאן).
אותה זהות בדויה תאתר ספינה שעונה לקריטריונים שפורטו למעלה, תפתח חברת ספנות באותה מדינה (רצוי מדינה מאוד מסוכסכת כמו מלאזיה) ותקנה את אותה ספינה.

גם אם יעקבו אחרי אותה זהות בדויה כל הדרך עד לשטחים בשליטת "צבא האל" באוגנדה, FELC בקבינדה או לשטחים של ה UFDR במזרח הרפובליקה המרכז אפריקאית - אי אפשר יהיה לאתר את מקורו (בטח שלא אם תבחר שם של שבט יחסית גדול שקיים באזור).

ככה מתחמקים מאחריות.

קל? ממש ממש לא.
יקר? מאוד מאוד.
סביר? בקושי לכל היותר.
אפשרי? - כן. בהחלט.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

מתוך: "Foreign Missile Developments and the Balistic Missile Threat to the US through 2015" של ה-NIC מספטמבר 1999:

The simplest method for launching a ship-borne ballistic missile would be to place a secured TEL onboard the ship and launch the missile from its TEL. If accuracy were a major concern, the missile and launcher would be placed on a stabilization platform to compensate for wave movement of the ocean, or the country would need to add satellite-aided navigation to the missile.
A concept similar to a sea-based ballistic missile launch system would be to launch cruise missiles from forward-based platforms. This method would enable a country to use cruise missiles acquired for regional purposes to attack targets in the United States.

• A country could launch cruise missiles from fighter, bomber, or commercial transport aircraft outside US airspace. US capability to detect planes approaching the coast, and the limited range of fighter and bomber aircraft of most countries, probably would preclude the choice of military aircraft for the attack. Using a commercial aircraft, however, would be feasible for staging a covert cruise missile attack, but it still would be difficult.
• A commercial surface vessel, covertly equipped to launch cruise missiles, would be a plausible alternative for a forward-based launch platform. This method would provide a large and potentially inconspicuous platform to launch a cruise missile while providing at least some cover for launch deniability.

תמונות מסירטון, שכבר הופיע בפורום בעבר, ומציג תסריט של שיגור טק"ק מוסלק מספינה ואז הטבעתה

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

http://www.missilethreat.com/scenar...132/default.asp

לאחר מלחמת פוקלנד, מצאה את עצמה בריטניה עם צי מיושן, מוקטן (מאבדות מלחמה ומאבדות תקציביות), ומוחלש, ועם צרכים של מעצמה - פחות או יותר. אחד הפתרונות שהוצעו בזמנו היה השימוש בכלי שייט אזרחיים מגוייסים, ושימוש במערכות זיווד, ציוד וחימוש מודולריות על בסיס מכולות תקניות. אחד מהשימושים, שגם נוסה בפועל היה התקנת משטח נחיתה למטוס הריאר, על טהרת המכולות. זה עבד היטב, והוכיח שבתנאי ניסוי אפשר להנחית הריאר עם טייס ניסוי מיומן, על משטח העשוי מכעשר מכולות. בשלב מאוחר יותר הייתה הצעה לבנות לתוך מכולות מערכות קשר, יחידות כוח, מרכזי בקרה, מכ"מ, משגרי טילי נ"מ ונ"א, יחידות אספקה (ללא טיפול ועם קירור), מיכלי דלק (דיזל או תעופתי) וכיוצא בזה. כל מה שצריך זה אניית מכולות, שתוכל לשאת מכולות בצורה מאובטחת מבחינה מבנית, ואת השימוש יקבע התמהיל של המכולות שיותקנו עליה. אחת הדוגמאות המבצעיות שניתנו, הייתה מעבורת גדולה המסוגלת לשייט באוקיינוס, שתישא בבטנה גדוד נחתים על כלי רכבו, ועל הסיפון יותקנו יחידות לצורך הגנתה העצמית של הספינה, תגבור אמצעי הגילוי והקשר שלה, ומאגר אספקה במכולות עם ובלי משאיות גרר, לתיספוק הכוח לאחר נחיתתו.
לא מן הנמנע ששימוש דומה אפשר גם לעשות עם אמצעי שיגור מוסווים על גבי אניה אזרחית תמימה למראה. מבחינת החוק הבינלאומי זה אסור (וזה לאחר הניסיון המאד מוצלח עם אניות תקיפה דומות {RAIDERS} שהפעילו הגרמנים בשתי מלחמות העולם).
לעניות דעתי, מבחינה טכנית, הרבה יותר קל להפעיל בצורה כזו טילי שיוט מאשר טילים בליסטיים.

באשר לרוב הדיון לעיל - אני חושב שהוא לא מעשי, פרט לאיזה מחטף חד פעמי. מי שהציע את אניית המערכה (וזה מזכיר לי גם אשכולות קודמים עם הצעות נלהבות לצי צוללות, או צי נושאות מטוסים), כנראה באמת לא יודע דבר לא רק על לוגיסטיקה של הפעלת ציים בסדר גודל כזה, אלא גם על עלויות - בכסף ובכוח אדם. הזוי לחלוטין!!

עכשיו אני רואה שכתבת זאת למעלה, לשרשור יש דינמיקה משלו.
לעצם הענין - תרצה לפתח את הנושא ולבדוק כמה "טילים בליסטיים" אפשר לשים על ספינה ומה הערכת העלויות והמורכבות המבצעית לכך? מה הבעיות בהסתרה והסוואה? הענין נראה טרביאלי - ולא כך.

אני לא חושב שיש באפשרותינו להציק לאיראנים באמצעות ספינות בלתי מאויישות אבל אני חושב שזה יעזור שבמקרה של תקיפה אווירית באיראן נשתמש בס"טילים שבשימושינו והיה טוב אם היו ברשותינו ספינות מלחמה כדי לבצע פעולות הסחה ולפגוע במקומות אסטרטגיים בקרבת החוף.
בכלל אני חושב שמדינת ישראל בתור מדינה שמסתמכת על הזרוע האווירית שלה כמכריעה ושימושית במצבים קשים צריכה גם זרוע ימית חזקה שתשתלב בזרוע האווירית (כמו לדוגמא נושאות מטוסים או ספינות מלחמה גדולות) שיספקו פתרון לחסרונות המטוסים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gidi2 נשתמש בס"טילים שבשימושינו והיה טוב אם היו ברשותינו ספינות מלחמה כדי לבצע פעולות הסחה ולפגוע במקומות אסטרטגיים בקרבת החוף.

איזה חוף?
כבר במיצרי הורמוז האירנים יתקפו אותנו. המרחק בין השטח הטריטוריאלי הימי של אירן בהורמוז ועד לנתנאז ובושהאר הוא כ- 1000 ק"מ.

אני אחזור שוב על דברי ממקודם:

ציטוט:

תבדוק מה טווח השיוט המקסימלי ללא תספוק של ספינת מערכה כזו, ואז תבדוק מה המרחק של שייט דרך סואץ (אם מצרים בכלל תשתף איתנו פעולה, אחרת צריך להקיף את אפריקה), לאורך הים האדום (דרך השטח הימי של סודן/סעודיה - בהנחה שהן ישתפו פעולה, אחרת כמובן נצטרך להקיף את אפריקה) , לשוט בים הערבי מול חופי תימן ועומן, ולהכנס לטווח סוללות החופים של אירן עוד במיצרי הורמוז, במרחק של כ-1000 ק"מ מנאתאנז ובושהאר. לדעתי תגלה שאתה תצטרך לתספק אותה לפחות פעם אחת בדרך. איך אתה מתכוון לעשות זאת ללא ספינות אספקה וללא נמלים אוהדים לאורך הדרך? איך אתה מתכוון לקבל את ההסכמה של מצרים וסעודיה/סודן למהלך? או שכברירת מחדל אתה מציע מסע סביב אפריקה (ד"א - כבר עשינו אחד כזה בעבר)?

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אם אני מבין מה אתה רוצה, הרי חלק נכבד מספינות הטילים הישראליות נדרשות להגיע למפרץ הפרסי ולתקוף משם. המהלך אמור לקחת ימים רבים - ולא סביר כי האיראנים לא ידעו על אוניות אלו עוד טרם בואם.

להגיע משמעו גם להוביל ספינות אספקה של דלק ותחמושת.

ולכן אם תצא התקפה על איראן סביר כי לגורם ההפתעה יש תפקיד.

בדיעבד גם פרל הרבור יכול היה להמנע לו האמריקאים היו פחות שאננים.

עם הציוד שקיים היום - אני לא רואה כיצד לאזור צפוף ונצפה מגיע כח ישראלי מבלי לעורר את חיל הים הפרסי.

ואם ישראל תוקפת, כיצד חלק הארי של הכח יחזור הביתה? מה יגן עליו מהתקפות נמרצות של איראן? חיל אוייר איראני, טילים מהיבשה, ספינות, צוללות, ....

להבנתי, מה שאתה מציע אפשרי אבל דורש 2 נושאות מטוסים, כמה משחתות גדולות + כל ספינות הסיוע והאספקה.

אתה מכיר משהו שימכור לנו נושאת מטוסים? וגם אם כן, מה מחירה וכמה עלות תפעולה השנתית?

לסכום: איננו אימפריה ימית ולכן מה שאתה מציע מסוכן עד כדי הרפתקנות לשמה.

רעיון הוליוודי חמוד ולא ריאלי.
כל כוח ימי שירצה להתקרב לאיראן יהיה חייב לעבור במיצרי הורמוז הצרים (כ 34 ק"מ) דרכם עוברת כ 40% מצריכת הנפט העולמי.
עוד לפני שאיראן תדע על ספינה ישראלית עם כוונות התקפיות האמריקאים באזור יעצרו אותה ולא יתנו לה להמשיך ולו רק בכדי לא לערער את יציבות השייט במקום (האיראנים כבר הודיעו שעל כל פרובוקציה שתהיה נגדם אחד הדברים הראשונים שהם יעשו זה יחסמו את מיצרי הורמוז ויטביעו מיכליות נפט).
לאיראנים טילי חוף (מושקיט SS-N-22 כבדים ומהירים מאד ואולי עוד סוגים אחרים שקיבלו מהסינים) שיחד עם מיקוש המיצרים לא יתנו לאף כלי שייט לעבור.

בכדי להבין את חשיבות האזור - קצת היסטוריה:
- ב 17.5.87 הספינה USS Stark ניפגעה קשות ע"י שני טילי אקסוסט שנורו ממטוס עיראקי עת שייטה במפרץ הפרסי.
- מבצע Earnest Will שהתרחש בשנים 87-88 ומטרתו הבטחת מיכליות נפט של כווית ע"י הצי האמריקאי כנגד טילים ומיקוש של האיראנים (מיכלית אחת נפגעה ממוקש ואחת מטיל - בתגובה האמריקאים השמידו שתי 2 פלטפורמות נפט איראניות במפרץ הפרסי (מבצע Nimble Archer).
- מבצע Praying Mantis שהתרחש בהמשך למתיחות במפרץ הפרסי, הפריגטה סמואל רוברטס ניפגעה ממוקש איראני במהלך ליווי מיכליות נפט של כווית - כתגובה ב 18.4.88 הצי האמריקאי פתח במתקפה משולבת על הצי האיראני והטביע מספר כלי שייט איראניים (פריגטה, ספינת תותחים, כלי שייט קטנים) ופגע באחרים ובפלטפורמות נפט.
- הפלת מטוס נוסעים איראני מעל המיצרים ביום 03.07.88 ע"י סיירת הטילים USS Vincennes לאחר שזוהה בטעות כ F-14 איראני.
- התנגשות בין הצוללת הגרעינית USS Newport News למיכלית יפנית ב 10.01.07 בגלל צפיפות תנועה באזור.
- התגרות של סירות קטנות ומהירות של משמרות המהפכה האיראניים בספינות מלחמה של האמריקאים בדצמבר 2007 ובינואר 2008 שהובילו לכמעט פתיחה באש של האמריקאים על האיראנים.
- נוכחות מוגברת של הצי האמריקאי ואוניות מלחמה ממדינות אחרות, תרגילים בינלאומיים באזור הזה ובאזורים אחרים המדמים את האזור הזה (לדוגמה: תרגיל Brimstone מחודש יולי האחרון).

עכשיו לפי הרעיון הזה, בתוך כל הצפיפות והמתיחות הזאת ספינת סער 5 קטנה או ספינה אחרת צריכה לעבור, לאכן מטרות, לירות ולפגוע.....

אולי מתוך הרעיון הזה אפשר לדלות רק דבר אחד שאולי יכול להיות ישים, התגנבות של צוללת (בתיאום מלא עם האמריקאים) שתהווה פלטפורמת ירי נוספת במבצע תקיפה אווירי שגם הוא יתואם עם האמריקאים.
אבל הכי טוב, שהאמריקאים יתקפו בים באוויר וביבשה - הם שם עם כל הציוד והאמצעים הנדרשים ויש להם גם את כל הסיבות שבעולם, מה שאין להם כרגע זה את ההחלטה ואת הטריגר לביצוע.

הספינה John Young מפגיזה את אחת מאסדות הנפט האיראניות בעת מבצע Nimble Archer

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yanivib137 לפני מספר שנים,דידי יערי, מי שהיה אז מפקד חה"י והיום הוא מנכ"ל רפא"ל, הציע שישראל תרכוש ספינת מערכה. בפורום זה נכתב רבות על חשיבות חה"י כזרוע שיכולה לאפשר מכה שניה או כזרוע בעלת יכולת טקטית לתקיפת מטרות יבשתיות וכן בעלת סיכון היפגעות נמוך בהרבה מאשר בסיסי ח"א שיהוו ודאי מטרה למאות הטקקי"ם והרקקי"ם שבידי סוריה,איראן וחיזבאללה. מה שלא דובר עליו, הוא היכולת של חה"י לשמש כזרוע התקפית מול מדינות רחוקות כגון איראן. ישנם מספר לא מועט של יתרונות בהפעלת חה"י על פני חה"א מול איראן: * יכולת פעולה רציפה לאורך זמן ללא צורך לשוב לישראל ולחזור ולבצע את אותה הטיסה שוב למחרת.

לא ברור לי למה יש צורך לבצע שוב את אותה הטיסה למחרת ומדוע עדיף להשאיר ספינה באותה גזרה חשופה לאיומים מצד סוללות חוף, צוללות, כלי טיס, סירות חבלה מתאבדות, סט"רים ושאר ירקות לאחר שעובדת ההימצאות של הספינה בגזרה כבר נחשפה.
גם הזמן שיידרש לספינה להגיע לזירה הוא משמעותי, מבנה של מטוסי קרב יכול לעשות זאת בשעות, לספינה יקח הרבה זמן.

גם אם האיראנים יצליחו להפיל עשרה מטוסי קרב ישראלים החוסן הלאומי לא יפגע (מה גם שהאמריקאים ישלחו תחליפים), אם הם יצליחו להטביע את הספינה הם פוגעים בנתח משמעותי מכוחו של חיל הים והשלמת הסד"כ תיקח מספר שנים.
מטוס קרב הוא עדיין מכפיל כוח משמעותי והאמל"ח בעל התמורה האסטרטגית הגדולה ביותר לעומת עלותו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yanivib137 * סיכון נמוך יותר מאשר פעולה אוירית - הספינות לא צריכות להתמודד עם איומי נ"מ וסכנת נפילה בשבי. צי שמסוגל להגן על עצמו מול איומים אוויריים וימיים בטווחים גדולים, יהייה מוגן מפני נסיונות איראנים לפגוע בו בזמן שהוא נמצא עשרות - ק"מ מחופי איראן.

נכון, הן צריכות להתמודד עם מגוון איומים רחב בהרבה שהאיראנים כבר הוכיחו מיומנות בהפעלתו. בדוק את האשכול על המערכה המוגבלת במפרץ הפרסי בשנות השמונים, לאיראנים היו כמה רעיונות מקוריים כיצד להציק גם לקבוצת קרב אמריקאית מלאה ולפגוע בקווי ספנות ע"י מיקוש ימי. בניגוד לנ"מ את היכולות האלו יש להם מאתמול, את ה-TOR למיניהם עוד אין להם.
חוץ מזה שיש גבול לכמות אמצעי השיבוש והאמצעים האקטיביים נגד טילים (ברק, פלנקס) ומאחר ומדובר בספינה אחת לא צריך יותר מריכוז מאמץ קצר כדי לפגוע בה או לגרום לה לחזור על עקבותיה.
גם למטוסים יש אמצעי לוחמה אלקטרונית והיכולת לשלוח כמה מבנים מקשה על הפלתם לעומת מצב בו יש מטרה אחת גדולה ונוחה לכוון אליה את כל האמל"ח.

עוד דבר שלא הבנתי הוא איך האופציה הימית מקבלת אצלך עדיפות מבחינת התמודדות עם נפילה בשבי - בסטי"ל מודרני יש לפחות 60 אנשי צוות, איך בדיוק זה עדיף?
אתה חושב שאם מקרה החנית היה מתרחש מול חופי איראן הספינה הייתה מצליחה לחזור?

גם אם נתעלם מהעובדה שעשרות ק"מ הם ממש לא מגבלה לחימוש מודרני (אח"י חנית, מישהו?) איך בדיוק הספינה תוכל לבצע את פעילותה אם תשהה מחוץ לטווח קרבי?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yanivib137 * יכולת מגוונת של תקיפה באמצעות טילי שיוט, טילים בליסטיים (לורה) תותחים, כוחות מיוחדים ימיים או מוסקים. * יכולת לשמש כבסיס לפעולות ואיסוף מודיעיני עצמאי - כולל שימוש במלט"ים.

על איזה גודל של ספינה אנחנו מדברים פה? אפילו לאמריקאים אין ספינה אחת שמסוגלת לעשות כל זאת ולהם כידוע אין את מגבלות התקציב שיש לישראל.

כמה טילי לורה ניתן לאחסן על כלי שיט לעומת משקל החימוש שאפשר להנחית על המטרה ע"י מטוסים שיכולים להגיע לשם תוך כמה שעות ולחזור?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yanivib137 * אין צורך לעבור מעל מדינות עוינות בדרך ליעד או במים טריטוריאלים זרים (בהנחה שהיציאה היא מאילת). חבל שבצה"ל ומשרד הבטחון עדיין שולטת הפרדיגמה האווירית - חבל שלא הקשיבו לדידי יערי - זרוע ימית משובחת ומשופעת אמצעים יכולה לסייע רבות לבטחון ישראל - ולא רק מול איראן אלא גם מול סוריה וחיזבאללה.

לא צריך יותר מבדואי עם משקפת בסיני, ירדן, ערב הסעודית כדי לזהות את יציאת הספינה מהנמל ושוב, הנסיון המר מ-2006 עם סוללות טילי חוף-ים מבטלות את היתרון של הספינה מול מטוסי קרב.
חיל הים דווקא משובח מאוד ומשופע באמצעים שמסייעים בשלושת המעגלים כבר כיום.
יכול להיות שיש הצדקה להרחיב ולהגדיל את חיל הים גם עבור המתארים הקיימים אבל בשביל שחיל הים יוכל להחליף את חיל האוויר יש צורך ברכישה של יותר מספינה אחת ובהוצאות שוטפות שהן גדולות על מדינת ישראל בכמה מידות ועדיין צי כזה אינו גמיש כמו זרוע אווירית דוגמת זו שיש לישראל כיום ובעל פקטור עלות-תועלת נמוך מזה של מערך מתקדם ומסיבי של מטוסי קרב רב משימתיים ארוכי טווח.


ד"א, המינוח ספינת מערכה (battle ship) מתייחס לספינות שנבנו בין שנות השלושים ל-1946, שמשקלן כ-30,000 טון והן מצויידות בתותחי 14 אינטש לפחות.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.maritimequest.com/warship_directory/japan/battleships/yamato/01_yamato_fitting_out.jpg]

האם ח"י מסוגל לתמוך מתקיפה אווירית האירן?
צללולת ליתגנבו למפרץ הפרסי יכולות לירות מספר טילי שיוט על מעכות מכ"ם ונ"מ לפתיחת פרוזדור עבור המטסים המתקרבים. צוללת יכולה לצללול מיד ולברוח מהמקום עם סיכוי התגלות קלושים.

לא הייתי מעיז להכניס סטי"ל למפרץ הפרסי אבל בהחלט הייתי חושב לקרב את שלושת הסטילים מדגם סער 5 שעל סיפונם מסוקי ינשוף למרחק של 300 קמ מהחוף בים הערבי. למטרות חילוץ והצלה של טייסים למקרה שיפלו. אני נוטה לחשוב שהסטילים הללו יהיו מסוגלים להגן על עצמם באיזור זה. ולהספיק להסתלק מהאיזור שהאיומים יגברו לאחר ההתקפה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moshayov האם ח"י מסוגל לתמוך מתקיפה אווירית האירן? צללולת ליתגנבו למפרץ הפרסי יכולות לירות מספר טילי שיוט על מעכות מכ"ם ונ"מ לפתיחת פרוזדור עבור המטסים המתקרבים. צוללת יכולה לצללול מיד ולברוח מהמקום עם סיכוי התגלות קלושים.

לשלוח סטי"לים לפתוח פרוזדור אווירי למטוסי חיל האוויר זה כמו לאכול מרק עם מזלג כשיש לך מגירה מלאה בכפות בהישג יד.
לחיל האוויר יש יכולות אוטונומיות לפתיחת פרוזדור במערכי נ"מ ואני אפילו אעז להמר שהן מבחינה תורתית והן מבחינה טכנולוגית הוא כנראה עומד בחזית העולמית כיום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moshayov לא הייתי מעיז להכניס סטי"ל למפרץ הפרסי אבל בהחלט הייתי חושב לקרב את שלושת הסטילים מדגם סער 5 שעל סיפונם מסוקי ינשוף למרחק של 300 קמ מהחוף בים הערבי. למטרות חילוץ והצלה של טייסים למקרה שיפלו. אני נוטה לחשוב שהסטילים הללו יהיו מסוגלים להגן על עצמם באיזור זה. ולהספיק להסתלק מהאיזור שהאיומים יגברו לאחר ההתקפה.

זה רעיון טוב במידה והאיראנים היו ממקמים את מתקני הגרעין שלהם על קו החוף. למרבה הצער הם חבר'ה די מתוחכמים ככה שאפשר לשכוח מנושא המסוקים (מה גם שאין ינשופים על סטי"לים ולא בטוח שניתן מבחינה פיזית להנחית ינשוף על סטי"ל גם אם נתעלם מהעדר הכשירות המבצעית להפעלה כזאת).

ד"א, גם בלי מגבלות הטווח יש מתארים שבהם שליחת מסוק חילוץ היא משימת התאבדות ודאית.
בתקיפת הכורים האיראניים אני מתקשה להאמין שיש אפשרות לחלץ טייס שינטוש מעל אזור המטרה.

פורסם שיש לחיל האוויר טילי אוויר קרקע ארוכי טווח מאוד.. כנראה שהם יהיו יעילים יותר מטילי שיוט מצוללת/סטי"ל. בהנחה שאת היכולת השניה יש לנו..

לגבי חילוץ מהמפרץ הפרסי - כולי תקווה שמבצע תקיפה באיראן כן יתואם עם האמריקאים, וגם אם לא - עדיין אני מקווה שהם יהיו מספיק חכמים כדי לא לשבת בצד ולחלץ טייסים נוטשים (בתקווה שכולם יהיו איראנים..).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz