*הייתה לי התלבטות האם לפרסם זאת בפורום היסטוריה וידיעת א"י אך
לבסוף החלטתי לפרסם זאת כאן מתוך מחשבה שזה יפתח דיון רלוונטי
ומעניין.


סרט תעמולה נאצי על ביקור צוללת יפנית בבסיס הצי הגרמני בצרפת הכבושה
*כולל תרגום לאנגלית

קישור ישיר ליוטיוב למי שהסרט לא עובד לו:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מרתק....


מקור בMP.net
http://www.militaryphotos.net/forum...ad.php?t=144374

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני חייב לציין שאת החלק הזה במלחמת העולם השנייה אני פחות מכיר.
איך בכלל התחילה להתפתח השותפות המוזרה הזאת גרמניה-יפן - שני הלאומים הללו היו (ובמידה כזו או אחרת עודם) שונאי זרים וחשדנים מאד מטיבם - אני לא יודע איפה נמצאו יפנים בסולם הגזע הנאצי אבל אני מרשה לעצמי לשער שלא הרבה מעל יהודים. בכיוון ההפוך היפנים תפסו עצמם כעליונים על המערב (אגב תפיסה שמשיחות עם אנשים שהיו ביפן בשנים האחרונות עודנה שלטת בקרב יפנים רבים).

האם מדובר בשותפות תועלת גרידא בסגנון האוייב של אוייבי הוא חברי? איך היא בדיוק החלה? איך בכלל תקשרו - האם היו דוברי יפנית בצבא הנאצי בכמות כזאת שאיפשרו תיאום טקטי - עד כמה בכלל היה שת"פ מעבר לצוללת פה צוללת שם (מה שגם מחייב תיאום ברמה כזו או אחרת).

יש מסמכים נאמציים או יפנים שמפרטים לאן השותפות הזאת הלכה - מה התכוונו למשל הנאצים לעשות אם יצליחו לכבוש את אירופה כולה ולהחזיק בה?

בקיצור פרק מרתק ולא מוכר (לי לפחות) בהיסטוריה המורכבת של המלחמה. אשמח לשמוע קצת פרטים ואם למישהו יש ספרות בנושא אשמח לשמוע (אהמ. NSDQ160 כבר הצקתי לך בנושא בעבר).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

של העם היפני, זכרוני משיעורי ההסטוריה, שהנאצים ראו ביפנים הגזע העליון
של עמי אסיה, כך גם היפנים ראו עצמם, לפחות יפן הקיסרית, על כן מוטיב זה היה
אחד מקווי היסוד לקשר נאצי-יפני שהוביל יותר מאוחר לברית טוקיו-ברלין-רומא, או
בשמה המוכר, מדינות הציר.

לגבי השת"פ, אני יכול להבין שהצוללות היה התחום העיקרי (או יותר נכון התחום הידוע לנו),
גם בצי הנאצי, וגם בצי האימפריאלי במלחמת העולם השנייה, היה מתן דגש יוצא דופן ללוחמה
תת ימית, אני לא מופתע שלדניץ הייתה יד בדבר השת"פ, הוא חיפש תמיד לפתח את תחום
הצוללות ואף תמך בדעה של הסבת כל הצי הגרמני-נאצי, למבוסס צוללות - U-Boats.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אלו חלק מהמרכיבים שאפשרו את השת"פ, הבסיס לשת"פ שהחל רשמית ב1936 היה התנגדות משותפת לקומוניזם - ברה"מ למזרח גרמניה וסין ממערב ליפן.


לינק אינפורמטיבי:
http://en.wikipedia.org/wiki/Anti-Comintern_Pact

הצוללות היו הנשק העיקרי , בעיקר לאחר שדיניץ הפך למפקדו . בצי היפני לא - שם הדגש היה על לחומת שטח -נושאות מטוסים שלא היו כלל בידי הצי הגרמני ואוניות מערכה ענקיות - ימאטו ומוסשאי עם תותחי 18אינץ' . בפסיפי דווקא האמריקאים עשו שימוש נרחב בלוחמת צוללות כנגד היפנים .

איפשהו קראתי או ראיתי(ערוץ ההיסטוריה) שנתפסו 3 צוללות גרמניות עם מטען של אורניום שיעדן היה ליפן (נראה לי הן יצאו לדרכן לפני כניעת גרמניה ונכנעו בדרכן)

אכן גם אני נזכר שצוללת גרמנית גדולה במיוחד יצאה לכיוון יפאן עם מטען מיוחד .אוראניום ??

זה היה זמן קצר לפני כניעת הנאצים.כלומר : סוף אפריל, תחילת מאי 1945.

ליפאנים ולגרמנים הייתה מטרה דומה ,להקים אימפריה : הנאצים באירופה והיפאנים באיי האוקינוס השקט

ובדרום מזרח אסיה. ואויביהם היו בריטניה , ארה"ב ובריה"מ. כך שנכון כתב מי שכתב :

"האויב של אויבי הינו ידידי" .

שניהם עמים אכזריים במיוחד שביצעו פשעים מחרידים במהלך מלחמת העולם השניה.

אזכיר את הטבח בננקינג שם רצחו היפאנים מאות אלפי אזרחים סינים בדם קר.

ואת יחסם המחריד לשבויי המלחמה הבריטיים והאמריקנים.

אגב בסרטון מוזכר שהצוללת עגנה בבונקר מיוחד ( להגנה מפני הפצצות האוויר של בעלות הברית)

נדמה לי שבונקרים כאלה היו בנמלים הצרפתיים ברסט,סנט נאזייר ושרבורג.

אגב, בסיום הסרט DAS BOOT רואים את הצוללת נפגעת בתקיפה אווירית על מתקן כזה.

בסרט נראים האדמירל רדר מפקד הצי הנאצי והאדמיראל דניץ מפקד צי הצוללות הגרמני.

כאשר רדר הודח ,נתמנה במקומו דניץ.

ציטוט:

האם מדובר בשותפות תועלת גרידא בסגנון האוייב של אוייבי הוא חברי? איך היא בדיוק החלה? איך בכלל תקשרו - האם היו דוברי יפנית בצבא הנאצי בכמות כזאת שאיפשרו תיאום טקטי - עד כמה בכלל היה שת"פ מעבר לצוללת פה צוללת שם (מה שגם מחייב תיאום ברמה כזו או אחרת).

אני מניח שהיו בעיקר יפנים דוברי שפות זרות.
זכור שיפן נפתחה לעולם רק כ- 100 שנה קודם לכן, והיו לה שאיפות ללמוד כמה שיותר מהר על הטכנולוגיה המערבית - בפרט בתחום הצבאי. היות ובאותה תקופה הפרוסים היו בעלי הצבא היעיל בעולם והתרבות הגרמנית נחשבה מאוד בעולם- אני מניח שהרבה יפנים למדו גרמנית.

לגבי תיאום: ברור שהוא לא היה גדול. יפן הרי אפילו לא נגררה לפעילות משמעותית מול בריה"מ. מכיוון שפרל-הרבור נתנה לארה, עילה להיכנס למלחמה, אני מניח שבחשבון סופי גרמניה היתה מוותרת על בעלת הברית האסיאתית שלה, כמו על איטליה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אני חייב לציין שאת החלק הזה במלחמת העולם השנייה אני פחות מכיר. איך בכלל התחילה להתפתח השותפות המוזרה הזאת גרמניה-יפן - שני הלאומים הללו היו (ובמידה כזו או אחרת עודם) שונאי זרים וחשדנים מאד מטיבם - אני לא יודע איפה נמצאו יפנים בסולם הגזע הנאצי אבל אני מרשה לעצמי לשער שלא הרבה מעל יהודים. בכיוון ההפוך היפנים תפסו עצמם כעליונים על המערב (אגב תפיסה שמשיחות עם אנשים שהיו ביפן בשנים האחרונות עודנה שלטת בקרב יפנים רבים).

עניין "מיקום" היפאנים בתשבץ תורת הגזע הנאצית הטריד משהו את הפחות פראקטים שבין הנאצים (רובם היו פראקטים מספיק כדי "להשלים" עם גזעים יותר בעיתיים מבחינתם, כמו הקראים בליטא וכו'): הגדיל לעשות הימלר שבכל מיני דרכים, מיסטיות למחצה, ניסה להוכיח כי בעצם שורש הגזע הארי והגזע היפאני הוא משותף, ולכן היפאנים הם בעצם אריים: ה"מחקר" הזה זכה, לא בפומבי כמובן, לקיתונות של בוז מצד נאצים עמיתים, והעניין מוזכר כמה פעמים בספרות (אאל"ט גם גם בספרו של אלברט שפר, שתורגם בזמנו לעיברית).

בשבועות המלחמה האחרונים התערערו משהו היחסים בין המדינות (אם בכלל ניתן היה להגדיר "מדיניות" בכאוס השלטוני שהיה בגרמניה). כאשר נכנעה גרמניה הושמו במעצר ביפאן כמה וכמה נתינים גרמניים (כנציני אוייב), מה שמעיד על האקורד הצורם בו הסתיימה ה"שותפות".

.

סרט התעמולה שרואים כאן הוא בעצם קטע מיומן החדשות השבועי Deutsche Wochenschau מס' 630, אשר שוחרר להקרנה בשבוע האחרון של ספטמבר 1942.

מדובר בצוללת I-30 תחת פיקודו של קומנדר שינובו אנו, אשר השתתפה במשימת ה"ינאגי" הראשונה - הפלגה מיפן לאירופה. שם הקוד של הצוללת במהלך המשימה היה Sakura ביפנית ו-Kirchbluehte בגרמנית ("פריחת דובדבן"). הצוללת הגיעה ללוריינט ב-5 באוגוסט לאחר מסע מספר שבועות. הצוללת הביאה איתה מטען קטן של חומרים אסטרטגיים שונים ושרטוטים של טורפדו אווירי. הגרמנים ניצלו את ההזדמנות לבדיקה טכנית של הצוללת. הם לא התרשמו ממנה - בעיקר מגודלה, מביצועי הצלילה הנחותים שלה ומהרעש הרב שהיא יצרה מתחת למים. הגרמנים שיפצו את הצוללת והתקינו עליה בין השאר מקלט "מטוקס" לאתרעה מפני מכ"ם גילוי. הצוללת נשלחה חזרה ב-22 באוגוסט עם מטען שכלל מכ"ם "וירצבורג" (הדגם הקטן), שרטוטים של מערכות נשק שונות, יהלומים ו-50 מכונות "אניגמה".
הצוללת מעולם לא הגיעה ליפן היות ובדרכה מסינגפור לבסיס הבית בקורה היא פגעה במוקש וטבעה.

בסה"כ שלחו היפנים חמש צוללות לאירופה במסגרת מבצעי "ינאגי". רק מבצע אחד, זה של I-8 בקיץ 1943, נסתיים בהצלחה והצוללת הצליחה לחזור ליפן. גם צוללות גרמניות ואיטלקיות יצאו להפלגות ליפן עם מטענים שונים, שכללו בין השאר מנועי סילון, מטוסים מפורקים ודוגמאות של מערכות נשק מתקדמות שונות. הצוללות הביאו איתן חזרה בעיקר גומי גולמי ומתכות נדירות שונות.
תעבורת הצוללות בין אירופה ויפן נעשתה במסגרת המאמץ של מדינות הציר לשבור את ההסגר הימי של בעה"ב ולהעביר ביניהן חומרים אסטרטגיים שונים. הצוללות היוו מאמץ משני והמטענים המשמעותיים הועברו באוניות משא שנקראו "פורצות הסגר". אחד המבצעים המיוחדים המפורסמים של מלה"ע השניה, "מבצע פרנקטון", כוון נגד אוניות אלו.

דרך איפה הצוללות שטו, האם מסביב לדרום אמריקה או דרום אפריקה או בכלל דרך הקוטב הצפוני?

כמו כל תעבורת פורצות ההסגר, בנתיב כף התקוה הטובה.

שם-הקוד הגרמני לצוללת היפאנית מעלה חיוך לאור הסיפור המעורפל והמיסתורי של משימת ה"דובדבן פורח בלילה" של הצי היפאני.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

יש לי חשד שהגרמנים פשוט תרגמו את שם הקוד היפני, שגם משמעותו "פריחת דובדבן". היפנים אכן אהבו כל מה שקשור בדובדבן; הגרמנים פחות. שם הקוד הגרמני הנוסף היחיד שעולה בדעתי עם המלה דובדבן הוא "גרעין דובדבן" (Kirchkern).

פוקס - עד לאיזה רזולוציה אתה מכיר את פרטי הקשר הגרמני יפני?
איך למשל שוחחו היפנים עם הגרמנים ולהיפך?
לפי התיאורים שלך הטכנולוגיה הגרמנית הייתה עדיפה משמעותית (כך לפי הגרמנים לפחות) על זאת היפנית - האם היפנים למשל עבדו על פרוייקט מכ"ם משלהם או שנתקלו בטכנולוגיה לראשונה משקיבלו אותה מגרמניה?

בעיני הסיפור מעניין מכל מיני בחינות בין השאר משום שמדובר פה על סוג של מפגש תרבויות - סה"כ למרות שיפן נפתחה כמה עשרות שנים לפני כן למערב אני חושב שגם אז היא בסה"כ עדיין הייתה תרבות סגורה למדי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

השת"פ היפני גרמני התנהל כמו כל שת"פ אחר בין ארצות עם שפות שונות: באמצעות מתורגמנים, יפנולוגים גרמנים, או גרמנולוגים יפנים. שגריר יפן בגרמניה, אושימה הירושי, דיבר גרמנית שוטפת והרקע הצבאי שלו סייע לו במיוחד במגעיו עם אנשי צבא גרמנים. הוא הצליח לגבש יחסים קרובים עם היטלר ועם ריבנטרופ והיה שוטף סוד קרוב שלהם. הצרה היתה שעבודתו הטובה בגרמניה כמעט ולא עוררה עניין בממשל היפני, למרות שהוא הרבה לעדכן את שולחיו בנוגע למהלכיה של גרמניה. בסופו של דבר, מי שהרוויח ממנו היה מודיעין בעה"ב, אשר פענח את התכתובות בינו ובין טוקיו.

הבעיה העיקרית בשת"פ נבעה מהריחוק הגיאוגראפי בין שתי בעלות הברית והההבדלים התהומיים בין האינטרסים שלהן. כתוצאה מכך לא היה ביניהן כמעט תיאום אסטרטגי ואפילו מידע מודיעיני כמעט שלא זרם ביניהן. למעשה, נתק כמעט מוחלט ברמות הללו.

חלק ניכר מהשת"פ הצבאי בין שתי המדינות אכן בא לידי ביטוי באספקת טכנולוגיה גרמנית בתמורה לחומרי גלם נדירים. הטכנולוגיה היפנית פיגרה ברוב התחומים בהשוואה לטכנולוגיה המערבית ולכן נוצר כאן מרחב פעולה גדול. מפתחים עצמאים יפנים עשו אמנם עבודת פיתוח מסויימת בתחומים כמו מכ"ם והנעה סילונית/רקטית בשנות ה-20 וה-30, אבל היפנים לא התקדמו בכך הרבה. מעבר לכך, בדומה למצב בבריטניה, גם כאשר נעשתה פריצת דרך, נתגלו קשיים רבים בהפיכת ההמצאה למוצר מועיל ובייצור סדרתי שלו. פיתוח המכ"ם קיבל תאוצה ביפן רק לאחר שנלכד מכ"ם אתרעה אוירי בריטי בסינגפור ושרידי מכ"ם אמריקאי בפיליפינים. פיתוח מנוע הסילון לא התקדם רחוק והיפנים נאלצו להעתיק מנוע BMW 003 שהגרמנים העבירו לידיהם (וגם הוא היה מנוע בעייתי).

דוגמה מעניינת של מסירת טכנולוגיות פחות אקזוטיות היא רכישת טנק פנתר גרמני ע"י יפן ב-1943 לקראת ייצורו ברשיון ביפן. בפועל לא נמצאה דרך להעביר את הטנק ליפן והוא נותר עד סוף המלחמה בבעלות יפנית, אבל בגרמניה.

מאד מאד מעניין.
יש לך להמליץ על איזה ספר טוב על הנושא הזה בעיקר על האספקטים הטכנולוגיים אבל גם אם לא אז האספקטים האישיים?

כאמור הסיבה שזה מרתק אותי במיוחד היא שיש לי עניין מיוחד בלבחון התפתחות נפרדת של טכנולוגיה אצל עמים שונים לאורך ההיסטוריה.

זה במידה מסויימת דומה לאבולוציה על כוכב אחר או אם תרצה (וקצת יותר מדוייק) על ייבשת אחרת. זה עשוי להיות קצת בהגזמה כי הסינים למשל כן קיבלו לאורך השנים ידע מגורמים שבהם נתקלו (הם היו הרי בעלי שורה של טכנולוגיות מתקדמות משל המערב במאות, ובתחומים מסוימים למעלה מ-1000 שנה) לאחרונה ראיתי תוכנית שדיברה על החידושים שלהם בתחום הקריה באדמה בה הם היו מתקדמים ביותר ולמעשה אותה טכנולוגיה שלהם פחות או יותר מלפני 1000+ שנה היא ששימשה את המערב עד המאה ה-20.

יפן אמנם נפתחה למערב כמה עשורים לפני מלחמת העולם השנייה אבל אין לי מושג כמה טכנולוגיות צבאיות מערביות מתקדמות הגיעו אליה (מן הסתם מספיק בשביל לפתח נושאות מטוסים, צוללות ושאר אמצעים אבל כנראה לא ברמה הגרמנית או אפילו האמריקנית כפי שאתה מסביר). אגב האם היו תחומים בהם הטכנולוגיה היפנית הייתה מתקדמת מזאת של גרמניה/ארה"ב?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו - אם תבחן, תראה שליפן היה צבא וצי מצויידים בציוד חדיש טכנולוגית (גם במונחים מערביים), כבר במלחמה הרוסו-יפנית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

חדיש - כן. אני שואל על רמה טכנולוגית צבאית. בהחלט יכול להיות מצב בו למדינה א' צבא "חדיש" ולמדינה ב' צבא פחות "חדיש" אבל למדינה ב' טכנולוגיה צבאית טובה יותר. הסיבה שלמדינה ב' אין בפועל צבא מתקדם יותר יכולה להיות "בנאלית" כמו תקציבים.

אני מניח שאם למדינת ישראל היה למשל נפט צה"ל היה מצוייד כולו (או רובו) בציוד כחול לבן (מצד שני עוד הרבה דברים היו שונים במדינה אני מניח).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כשאני מדבר על חדיש, אני מתכוון על ציוד לחימה מיצור עצמי. עם זאת, היפנים רכשו המון טכנולוגיה, אבל גם שיפרו אותה במידה רבה.
אני מציע שתקרא את rising sun, tumbling bear, על המלחמה הרוסו-יפנית.
מעבר לכך, אני יכול לומר שבנושא הפיתוחים הנוגעים לנושאות מטוסים וטורפדות, היפנים בהחלט הפגינו קידמה רבה,גם ביחס למדינות אירופה השונות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ביטיס הקדים אותי בכמה דקות.
מדבריך ניתן להבין שיפן הנה מדינת עולם שלישית אשר החלה את התפתחותה המודרנית לא מזמן טרם פרוץ המלחמה בינה ולבין ארה"ב.

האדמירל פרי מארה"ב אשר בנחיתתו ביפן כמעט 90 שנה לפני שיפן תקפה את ארה"ב ב1941 סיים את התבודדותה מן המערב של יפן, אשר פיתחה מוסדות ממשל מתקדמים אך פגרה טכנולוגית.

מאותה תקופה ועד פרוץ מלחמת העולם השניה יפן השלימה פערים של מודרניזציה באופן המוערר השתאות (לבטח כאשר משווים אותה לשכנותיה באזור), וזאת בזכות התרבות השיתופית ומוסר העבודה הגבוה.

יפן איננה שונאת זרים בבסיסה, אחרת יפן לא היתה מדביקה את הפער הטכנולוגי עם מדינות המערב, וכן לא היתה משתקמת באופן מדהים לאחר מלחת העולם השניה.
אמנם ביפן ישנם אנשים הנרתעים ממגע עם זרים, אך בכל מדינה ישנו אספקט של קסנופוביה.

איננו קשור לשינאת זרים - גם לא להפך . מדינה יכולה לאמץ טכנולוגיות מהאויבים הקשים ביותר שלה .
יפן סגרה את שעריה בפני זרים למשך 250 שנים , אין באקט זה חיבה יתרה לזרים . גורלם של המערביים שהגיעו ליפן בתקופה זו לא שפר עליהם ...

יפן סגרה את שעריה (לא באופן הרמטי) למערב מחשש המעצמות הנוצריות אשר כבשו יבשות ומדינות ברחבי העולם (כגון ספרד ופורטוגל באותה תקופה) ולא משנאת או עליונות על פני זרים

ואכן, במשך כל תקופת ההתבודדות שרר שלום בתוך יפן, אשר הופר עם כניסתו של פרי ליפן.

אגב עונש המוות ומאסר החל להאכף אם בכלל באופן די פושר רק לקראת סוף תקופת ההתבודדות לאחר שאוניית מלחמה בריטית חדרה לנגסקי ובזזה סחורות.

בכל אופן השלום של תקופת טוקגאווה סיים תקופה ארוכה של מלחמות פנימיות שבבסיסן לא היו קשורות למעצמות המערב .

אולי תגדיר שנאת זרים? ע"פ הגדרתך כל עם, כולל אנחנו סובלים משנאת זרים (עולים חדשים, ערבים, תיירים צרפתים וכו'). הרפובליקנים האמריקאים גם דוגלים בבדלנות של ארה"ב, אך האם זה נעשה מתוך שנאת זרים או מתוך רצון לשמור על האינטרסים של המדינה?


שלטון TOKUGAWA חשש מערעור מעמדו ויציבותו ע"י התערבות ו/או מגע עם מדינות נוצריות השונות לחלוטין מהתרבות היפנית.
שנאת הזרים של היפנים אשר עליה דובר באשכול הנוכחי מתיחס ליפן של המאה העשרים ואחת ולא על תקופת TOKUGAWA.

שינאת הזר/זרים היא חלק ממאפייני המין/החברה האנושית ולכן היא קיימת בכל חברה , העניין הוא כמובן המינון . לגבי היפנים ,עם שראה עצמו כנעלה על עמים אחרים - רצונך במאה ה - 20 , בבקשה - הכיבוש היפני בסין והיחס לאוכלוסיה הכבושה שם .

סובלים משינאת זרים , התופעה כל כך לא מוכרת לך ?

בשאלתך ענית על הנושא.
כולנו סובלים משנאת זרים, לכולנו חוקים ומנהגים הדוחקים את הזר לפינה, היפנים אינם ייחודיים בכך.

לגבי המינון (או תקופת ההתבודדות של יפן לדבריך) הדבר נעשה מתוך פחד וחשש מהעולם הנוצרי (יפן קיימה יחסים די תקינים עם שכנותיה האסיתיות באותה תקופה) ולא מתוך שנאת זרים. נהפוך הוא, רוב הזרים אשר חדרו ליפן התקבלו בסבר פנים יפות.

כמו כן יש להפריד את יפן מ1931-1945 ליפן שלפני ואחרי כן. אותה תקופה אופיינה בלאומנות ופשיזם קיצוני שלובה ע"י אימוץ מעוות של הבושידו ע"י ההנהגה המיליטריסטית, והצבא המשולהב התנהג באופן ברברי שלא אפיין אותו קודם לכן בהתקלות עם צבאות המערב וכיבושים של מדינות אסייתיות.

מאפיינת כל צבא משולהב או שהיה שם חיבור לפן בעייתי בתרבות היפנית ?

התנהגות צבא יפן באותה תקופה בלבד נבע מאינטרפטציה מעוותת של הבושידו והחדרה של סממנים דתיים שינטויים המתובל בתרבות של היררכיה ברורה, קשיחות וצייתנות. ההתנהגות לא נבעה אך ורק משנאת זרים מוגברת או תחושות של גזע עליון (כפי שבאו לידי ביטוי בעמים אירופאים נאורים אחרים באותה תקופה).

הברוטליזציה נבעה בן היתר מהיררכיה ברורה , קשיחות וצייטנות .
כמדומני הפלישה היפנית לקוריאה בזמנו של הידיושי התבלטה גם היא באכזריות יוצאת דופן , כנל השלטון היפני בתחילת המאה ה- 20 אם כי ללא השוואה לזוועות שבוצעו בסין .

בצבא הגרמני הסיבות היו שונות וגם רמת הברוטליזציה השתנתה מחזית לחזית.

חוץ ממה שהוזכר כאן, הגורמים העיקריים לברוטליות של הכוחות המזויינים היפניים:
1) קוד הלוחם היפני שגרס חוסר רחמים לאויב מובס ודרש מחוייבות מוחלטת של הלוחם להשגת המטרה.
2) יחס המפקדים אל החיילים היפנים היה גם הוא ברוטלי. עונשים גופניים אכזריים היו עניין של יום יום. החיילים היפנים פשוט השליכו על האויב את היחס הברוטלי שהם קיבלו.
3) אינדוקטרינציה של הצבא בהתאם לתפישת עולם פשיסטית כללית שהיתה נפוצה ביפן של אותה תקופה.

כדאי רק לומר שגם הצבא האמריקאי עבר ברוטליזציה משמעותית בחזית האוק' השקט, אבל ברוטליות זו היתה במידה רבה תגובה על הברוטליות היפנית כפי שנתגלתה בחודשי המלחמה הראשונים.

בהתאם לתפיסת העולם הנאצית . לכן הברוטליזציה של הצבא באה לידי ביטוי בעיקר בחזית המזרחית .
בנוסך לכך הענישה הייתה חריפה בצורה בלתי רגילה(לא עונשי גוף) מול קבלה של יחס אכזרי למי שהוגדר כאויב - כולל האוכלוסיה האזרחית שעמדה בקריטריון זה בהתאם לתורת הגזע .

על אושימה הייתי קורא בספרו המעניין של Boyd
Hitler’s Japanese confidant: General Ōshima Hiroshi and MAGIC intelligence, 1941-1945

השאלה שהעלת לגבי האופן בו מפותחות טכנולוגיות זהות "בפלנטות נפרדות" מעסיקה גם אותי. מעניינת במיוחד השאלה מדוע פיתוח מסויים שהתנהל במקביל במספר מקומות התקדם יותר במקומות ספציפיים ומדוע הוא נבלם במקומות אחרים.
לגבי פיתוח הראדאר, הספר בו אני נוהג להשתמש הוא
Robert Buderi, The invention that changed the world: the story of radar from war to peace

לגבי פיתוח הנעה סילונית, מומלץ הספר
Gunston, Bill, The development of jet and turbine aero engine

פיתוח הראדאר הוא מקרה מבחן מעניין במיוחד משום שבמדינה בה נעשתה ההתקדמות הרבה ביותר - בריטניה - היו שלל תנאים ייחודיים מאוד ברמה הלאומית שנתנו דחיפה לפיתוח.
פיתוח מנוע הסילון הונע לעומת זאת במידה רבה ע"י אינטרסים אישיים. כך שיחק שגעונו האישי של ארנסט היינקל לטיסה מהירה תפקיד מרכזי בהאצת פיתוח ההנעה הסילונית בגרמניה.

יפן וטכנולוגיה. רסטורצית מאיג'י החל משנת 1868 היתה התהליך המכריע בפתיחת יפן למערב לאחר הגעת אדמירל פרי. זה השלב בו יפן החלה גם לשאוף להקמת אימפריה. במסגרת זו היפנים אימצו במהירות לא רק מוסדות מערביים, אלא גם טכנולוגיות. יפן עברה בתקופה זו מהפכה טכנולוגית מהירה ואינטנסיבית מאוד. מה שסייע לכך במידה רבה היתה העברת טכנולוגיות ליפן באמצעות קשרים עסקיים ודיפלומטיים.
הצי מהווה דוגמה מצויינת למערביזציה זו. הצי היפני רכש שורת טכנולוגיות, בייחוד מאנגליה, לצורך הקמת הצי הקיסרי. היפנים לא הסתפקו בכך, אלא גם אימצו מספר רב של מנהגים וריטואלים ימיים בריטיים (ואף עיוותו חלק מהם). חייבים עם זאת לומר כי לאחר מכן הטכנולוגיה הימית היפנית לא התקדמה הרבה מעבר למה שהיה מקובל במערב - כולל פיתוח נושאות מטוסים. מה שאיפשר את ההישגים היפנים בלוחמה ימית, החל מצושימה, היה בעיקר פיתוח תורתי.

בלימת הפיתוח הטכנולוגי ניכרה גם בתחומים אחרים. דוגמה חביבה עלי הוא הזירו. הזירו בעצם שיקף חולשה טכנולוגית יפנית. מתכנניו נאלצו ליצור מטוס קל ופשוט ככל האפשר בגלל עוצמתם הירודה של מנועי המטוסים היפניים. כדי לנצל במידה רבה ככל האפשר את הכוח המוגבל של המנוע נאלצו המתכננים להשקיע בתכנון המבנה האווירודינמי וכך יצא להם "בטעות" מטוס קרב מעולה.

כרגיל מאד שמחתי לקרוא את התגובה שלך (שלחתי לך גם משהו בפרטי).

אני בדיוק בשלבי סיום של הצעת הדוקטורט שלי והתייחסתי שם גם לנושא פיתוח המכ"מ. מן הסתם התייחסתי לנושא המוכר יותר של הפיתוח באנגליה וגרמניה (וקצת בארה"ב) אבל ממש לא ליפן עליה לא ידעתי דבר בהקשר זה ומאד מעניין לשמוע עוד זווית.

ממש כמוך גם לי יש עניין רב באיך טכנולוגיות מתפתחות במקביל ללא נקודות השקה או עם נקודות השקה מועטות בלבד. טכנולוגיות צבאיות הן לרוב דוגמא טובה משום שהפיתוח עשוי להיעשות באופן "חשאי" כזה או אחר (למרות שריגול טכנולוגי צבאי הוא לא עניין חדש מן הסתם).

אני חושב שמאד נכון לפתח את האנלוגיה של התפתחות אבולוציונית במקביל לעניין הטכנולוגי (לא רק הצבאי). כמובן שכמו כל אנלוגיה יש לה את המגבלות שלה ולא צריך לקחת אותה "כפשוטה" אבל יש לה כוח הסברי לא רע לדעתי.

בקשר לספרים אני מוסיף אותם לרשימה (המאד ארוכה אם לומר את האמת) של הזמנות עתידיות מאמזון

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

חייבים עם זאת לומר כי לאחר מכן הטכנולוגיה הימית היפנית לא התקדמה הרבה מעבר למה שהיה מקובל במערב - כולל פיתוח נושאות מטוסים. מה שאיפשר את ההישגים היפנים בלוחמה ימית, החל מצושימה, היה בעיקר פיתוח תורתי.

גם בלוחמת יבשה היו ליפנים הישגים מרשימים מאוד מול הבריטים והאמריקאים. האם התו"ל היפני הושפע מהגרמנים, או שהם פשוט פיתחו תורה משלהם ללוחמת ג'ונגלים?

נכון, גם בלוחמת יבשה היפנים הצטיינו הרבה יותר בתו"ל ובאימון הפרט מאשר בטכנולוגיה. יחד עם זאת, נתקלתי לפני מספר שנים בטיעון שביום כניסת יפן למלחמה החיילים היפנים לא הצטיינו במיוחד בלוחמת ג'ונגלים. זוהי טענה רצינית, היות ועד אז זירות הלחימה של היפנים לא היו בג'ונגלים והם גם לא התאמנו בהם. דוקא חילות המצב של האמריקאים בפיליפינים, של ההולנדים ביאווה ושל הבריטים בסינגפור התאמנו לא מעט בג'ונגלים, אבל סבלו ממגרעות אחרות. לא ידוע לי על אימוני לוחמת ג'ונגל מיוחדים שעברו הגייסות היפנים שפלשו למקומות אלה, אבל רמת האימון והפיקוד הכללית שלהם עלתה בהרבה על רמת היחידות של בעה"ב.

ביצועיהן העלובים של יחידות חי"ר יפניות טובות מאוחר יותר בגונגלים הסבוכים של גיניאה החדשה ושל בורמה (יחידות פחות טובות)עוד לפני שהתהפך הגלגל מאוששים במידה רבה תצפית זו.

נתחיל מזה שלא ביקרתי ביפן ואישית נתקלתי במעט מאד יפנים (הרבה יותר בטיוואנים/סינים/קוראנים וכו'). כל המידע שאני מכיר הוא מיד שנייה מאנשים שעבדו ביפן או עם יפנים בשנים האחרונות.

לדבריהם הרתיעה מזרים ביפן בעיקר בקרב המהנדסים משמעותית הרבה יותר מבמדינות אחרות. הינה סיפור שאני נוטה להאמין בנכונותו כי האדם שסיפר לי עליו הוא אדם אמין ואני לא חושב שהייתה לו סיבה לשקר או להגזים באופן מיוחד.

הבחור הוא מהנדס תקשורת בחברה ישראלית. לפני כמה שנים הם חתמו על הסכם עם חברה יפנית גדולה לתכנון רכיב תקשורת מסוים. מן הסתם הם היו אמורים לעבוד עם המהנדסים היפנים שהיו אמורים לבצע אינטרגרציה של הרכיב בתוך המוצר שלהם. התנהלות תקינה הייתה אומרת פגישות עבודה פנים אל פנים, ביקור במפעל ביפן או בישראל ותקשורת מייל/VOIP/טלפון קבועה. אז זהו שלא ממש.

היפנים שאיתם הוא עבד התייחסו לדבריו באופן מאד מתנשא לכל מה שאיננו יפני. למעשה עבורם כל דבר מבחוץ צריך להיבדק מספר רב של פעמים והם אינם סומכים עליו. גרוע מכך - המהנדסים היפנים לא תיקשרו עם הישראלים בשום שלב באופן ישיר. הכל התנהל דרך גוף מתווך. כששאלתי את הבחור הם זה מקרה מיוחד הקשור בפיתוח הספציפי או בחברה המסויימת הוא אמר שלא וכך חברות יפניות רבות עובדות עם גופים זרים.

אינני יודע כמה הדבר הזה מעיד על הכלל ביפן אבל אפילו אם זה המצב רק בחלק מהמקומות כיום אזי אין לי כלל ספק שבעבר המצב היה קיצוני בהרבה.

אגב ביטיס אותי דווקא מעניינת מלחמת העולם השנייה. מלחמת רוסיה יפן היא אולי הקדמה טובה אבל הייתי שמח לקרוא משהו שנוגע לתקופה שממש קדמה למלחמת העולם השנייה וכמובן למלחמה עצמה. אולי יש ספר טוב באנגלית על הפיתוח הטכנולוגי הצבאי ביפן?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כמי שחי שנים רבות ביפן, ולמד שם באוניברסיטה, נדירים הנם המקרים בהם נתקלתי בקסנופוביה, על אחת כמה וכמה מקרב האוכלוסיה המשכילה.
אני הייתי אומר שמהתרשמות אישית שלי ההיפך הנו הנכון והיפנים הנם אנשים מסבירי פנים המשתוקקים לקשר עם גייג'ינים (זרים).
הסבירות הגבוהה במקרה של חברך הנה שהיתה התנגשות תרבויות (בפרט כאשר הנך מציין התנשאות של היפנים - בסיס התרבות היפנית הנה צניעות וכבוד לזולת והתנשאות הנה בלתי נסבלת) כאשר שני הצדדים פירשו לא נכונה את עמיתיהם וזה סלל את הדרך להתנהגות מנוכרת (ממילא היפנים נוטים להיות מאד סגורים ומאופקים במו"מ, ייתכן וחברך פירש זאת לא נכונה).

ראשית טוב לשמוע ממישהו שיש לו הכרות מיד ראשונה עם יפן. מותר לשאול הכיצד זה שלמדת שם - נשמע לי מאד נדיר לישראלי (ואני מניח שלא פשוט כלל מבחינת שפה - אין שם אני מניח שיעורים באנגלית כמו שמקובל באוניברסיטאות אירופאיות מסויימות למשל ואפילו בארץ בחוגים מסוימים).

למרות מה שכתבת הרשה לי להציע הסבר - אתה הכרת אנשים מן האקדמיה - אפשר בהחלט שהתעשיה היפנית סגורה יותר (זה לא מפתיע ודי מקובל שהתעשיה ובעיקר מהנדסים פחות נגישים מאנשי אקדמיה). המילה התנשאות אולי איננה תאור מדוייק הכוונה היא לתפיסה שמה "שאנחנו" עושים טוב יותר. אגב אני באמת לא מכיר מספיק את ההיסטוריה היפנית אבל אני מניח שהסמוראים והקיסרים בהיסטוריה של יפן כן החזיקו התפיסה הרואה אותם כעליונים על התרבויות שסובבו אותם. אם לא היו מחזיקים בתפיסה כזו אני חושב שחלק מזוועות מלחמת העולם השנייה במזרח היו נמנעות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הגרמנים ביפנית?..
היפנים בגרמנית?..

כל אופציה שאני מעלה על דעתי נשמעת די משעשעת....

גרמנית הייתה שפה שניה מאוד נפוצה בזמנו ונדמה לי שאפילו שפת הלימוד בחלק מהקורסים בטכניון הייתה גרמנית.
אם אני לא טועה, במזרח אירופה למדו גרמנית ולא אנגלית או צרפתית כשפה שניה בבתי ספר עד לפני כמה שנים.