08-04-2009, 14:36
|
|
ארל'ה בלומברג ז"ל, מנהל פורום הסטוריה וידיעת א"י
|
|
חבר מתאריך: 14.06.07
הודעות: 1,115
|
|
ישנם תיגמולים שאינם חומריים המושכים בני מיעוטים, בעיקר בדואים, לשורות צהל.למשל, נגישות לנשק, המהווה סמל סטאטוס, מרכיב כוח בסיכסוכי חמולות, ו...יופי של אביזר לשימוח הקהל בחתונה של הבן דוד.שמעתי שנשק למטרות פנטזיה מושכר במחירים נאים, והייתי רכז ביטחון שוטף 19 שנה, כך שאפשר להאמין לי. כמו כן,השרות אינו תמיד כה מסוכן , בעיקר בגזרות כמו עמק בית שאן, שם הגששים עסקו בעיקר בציד דורבנים,כשהמילואימניקים ההמומים די לא יודעים איך להגיב. לא אומר שאין סיכון כלל, אבל איפה אין?.ההרוג הראשון שלי בצבא היה גשש שנמחץ תחת הבטשית שלנו כשהתהפכנו מסוללת עפר בזמן ביצוע טישטוש. אנחנו כשיריונאים מנוסים נאחזנו במושבים, והוא פשוט ניסה לקפוץ, והאיפוד שלו ניתפס בכיסא גשש. כמפקד הצוות היה עלי לדאוג לחילוץ האנשים, כולל הנהג שנכנס להיסטריה ורץ לקראת השדמ, להזעקת חילוץ, ואחכ גם להתמודד עם שאר הגששים שאמרו בגלוי, שבגלל שההרוג בדואי לא השקענו בחילוץ.... האירוע קרה בתחילת שנות ה80.מעניין אם יש עליו משהו בכתובים.
|