ב-57 הייתי בסיירת שקד.כל היחידה היתה בערך 10 אנשים. הציוד של היחידה 2 קומנדקרים אזרחיים.
היה מידען מבדווי שטינקר, שהיה עובד אתנו וגם עם הירדנים, שרועים ירדנים חדרו באזור הר חברון.
יצאנו ששה אנשים, עם קומנדקר אחד. בכדי לצפות ברועים שחדרו לגבולנו, היה צורך להכנס לואדי, לטפס על גבעה סלעית שממנה אפשר לצפות לעבר מפגש הגבול ישראל ירדן, שם חדרו הרועים הירדנים. לאחר שנכנסנו לואדי, שני ערבים ירדנים הפתיעו אותנו בירי במעלה הגבעה. אני, נדב, וסגן המפקד, עמוס ירקוני, קפצנו והתחבאנו אחרי סלע. הקומנקר ועוד שניים, בינהם רב סרן בן-חור, נשארו חשופים בעקול הואדי.
אני פרצתי בהסתערות לעבר הסלעים, כאשר מלמעלה הם יורים. מכיוון הקומנדר של רב סרן בן- חור, ירו פגז מרגמה, שהיה אמור לפגוע בירדנים. נדב צעק שיפסיקו לירות שלא יפגעו בי. בסופו של דבר הגעתי למעלה וראיתי כי שני הירדנים בורחים.. בגלל הנשימה הבלתי סדירה לא הצלחתי לפגוע בהם.
סימנתי ליתר האנשים לעלות. כאשר עלינו למעלה קיבלנו אש ירדנית ממקלע 0.5, שהגיע מהרכסים ממול.
זאת היתה המלכודת שהיתה אמורה לחסל את היחידה של שקד בחיתוליה. שני הירדנים שארבו לנו למעלה מעל הואדי, היו אמורים לירות עלינו ולרתק אותנו, בכדי שלא נראה ששני משוריינים עם שתי שורות של חיילים, סוגרים את הדרך היחידה שלנו לצאת מהואדי. בזכות ההסתערות המיידית שלי, וההגעה שלנו למעלה הגבעה, ראינו את הרועים הירדנים, וגם את בוא שני המשוריינים עם החיילים הירדנים. האש של 0.5 שנפתחה מהרכסים,היתה אמורה למנוע מאתנו להרים ראש ולראות את התקרבות המשוריינים.
לו היינו נשארים בואדי למטה,או נסוגים, מבלי לדעת מה מחכה בפתח היציאה מהואדי, הינו נופלים במלכודת מוות משני המשוריינים שהגיעו.
היה עלינו לצאת מהואדי ולהשתדל להשאר בחיים, לא היתה שום אפשרות לטפס על הגבעה ללא הקומנדקר, ולסגת עד לפתח הואדי.
נסענו בואדי עד פתח היציאה, ונדב ירד, ונתן מכת אש עם מקלע רוסי, לעבר הירדנים שהתמקמו במארב. (נדב היה מתנדב ביחידה, מומחה וצלף בירי ררנט. ואם אינני טועה היה גם ביחידה 101, של הצנחנים, חי ונושם תודה לאל עד היום).
לאחר מכן פרצנו עם הקומנדקר ימינה, לעבר גבול ישראל, כאשר הירדנים משמאלנו יורים, והכדורים חורשים לייד הקומנדקר, ובנס אף אחד לא נפגע.
מאחר שרציתי לכתוב משהו בעניין, ביקשתי רשות להיכנס לארכיון צהל. לאחר שחיכיתי כחצי שנה לאשור, התברר לי כי הדו"ח על הארוע נכתב בצורה לא אמיתית. נכתב כי היחידה נתקלה ברועים ירדנים. וכי היו חילופי אש עם חיילים ירדנים, ולא הזכיר במאומה את התיפקוד שלי בפעולה, דבר שהציל את סיירת שקד.
היה מי שהחליט שלא רצוי שרב"ט לא ידוע יזכה בתהילה.

לא ברור לי איך להתייחס למה שכתבת כאן לאור האשכול הנ"ל מפורום תפוז:
http://sf.tapuz.co.il/shirshur-565-114906030.htm

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אחד הפורומים היותר מצחיקים שקראתי...

באמת מעניין הסיפור עצמו, שווה לעקוב ולראות האם ישנן עדויות לכך.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני רק מקווה שהוא ידבר אמת..דרך אגב אחרי המקרה עם הירדנים התערערו היחסים עם עמוס. ואיכשהוא הגעתי להיות סמל משמעת בפיקוד דרום תחת מר גוסטב רס"ר הפיקוד, ואדם נפלא.
באחד הימים רב סרן בן חור עבר בבאר שבע עם כמה חיילים משקד,ושאל אותי אם אני מעוניין לעלות איתו לאלוף הפיקוד על מנת שיציין את הפעולה שבצעתי. אינני יודע אולי מבושה אמרתי שאין צורך. כשהייתי צעיר הייתי תמים וטיפש ולא הבנתי את כל הבישולים, אחרת הייתי מזנק על דבריו.
מי שמכיר את סיירת שקד מכיר את נדב.
למרות שנכתב ספר על סיירת שקד, ונדב היה יכול להעביר לסופר את הפרטים, אבל לצערי לא טרח, ובעצם סיפר יותר על עצמו. עלי לציין שבפעולה הנ"ל נדב נהג כחייל בצורה מצויינת, ולדעתי גם הזכרתי...
דרך אגב ניפגשתי עם נדב לפני כמה שנים והוא הילל את תפקודי, ויעץ לי לספר על עצמי ולא לפגוע במישהו.
אך כמה שאני משתדל כאשר האמת יוצאת נפגעים ,,,לו היו כותבים דו"ח אמיתי לא היה צריך לעלות את כל הסיפור...

מה מצחיק פה? כבר זקנתי לא מגיע לי שהאמת תצא לאור? קצת מצחיק שנדב ואני היינו הפעילים בפעולה, ואנשים אחרים הם שקיבלו ציונים לשבח. ראשית נדב רצה מייד להסתער וגם יצא אחרי, אבל עמוס פקד עליו לחזור. כנראה ראה במעשי התאבדות. יתכן שהיה לו חבל על נדב? נדב שהיה צלף מעולה, נתן מכת אש ביציאה מהואדי , וכנראה הוריד כמה חיילים ירדנים וגרם להם לאבדות ולפניקה, וכך והצלחנו להמלט מהמלכודת.

לא ולא, אם תשים לב כיוונתי את תגובתי לאשכול תפוז שהובא אליו קישור, שמלא בקללות ססגוניות, זה מה שהצחיק אותי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הקללות לא באו ממני. אני כתבתי את האמת והיא סיפרה לי כמה עבדול עמוס גיבור. טוב ככה זה. המפקד רושם והחיילים ממשיכים לעבוד. בדרך כלל לציוני השבח יש רק כתובת אחת. דרך אגב בזמנו כתבתי לשרי ביטחון, בעניין הציונים לשבח שנופלים תמיד כפרי בשל אצל המפקדים. ובאמת יותר מאוחר שמתי לב, שגם הרבה חיילים החלו לקבל ציונים לשבח.אולי עזרתי במשהו בגלל המקרה שלי...

כולל כל האשכול שהבאת מתפוז. והויכוחים שהיו לי עם בחורה ערבייה בכינוי תמרה על המים.

זהה. רק שבאשכול היו לי ויכוחים, ואם תשים לב הדברים לא השתנו במאום.

באשכול שהבאת לי בתגבה מאתר תפוז יש את הכותרת שאני נתתי :..."הגיבור עמוס ירקוני נחבא כמו פחדן מאחורי סלע"...
...:לא רק שהוא לא הסתער יחד עמי לעבר 2 המקלענים, אלא גם מנע מנדב להסתער כשאמר לו תכף תראה איך הם מורידים אותו"...
לא סטיתי מהפעולה שהיתה, והכל אמת צרופה אחת לאחת!

הבאת שיחה שניהלתי עם תמרה על המים מתפוז אנשים. . אין לי טענה שהעלית את השיחה, ההפך. אך אם כבר הבאת משהו מתפוז אנשים, אשמח אם תביא לשרשור את שני עמודי הדווח, ואת מה שכתב נדב. לצערי אינני מצליח לבצע את הפעולה בפרש. (לכן העליתי את הדברים היום באיכות השלון בפורום תפוז)

עוז, אני מאמין לך. האמנתי עוד מההתחלה, רק שכשהבאת את הסיפור שלך בתגובה הראשונה שלך כאן ללא הסברים, בטקסט שנראה (וכאמור אכן היה) מצוטט, לא היה ברור לי איך להתייחס אליו ולכן חיפשתי חלקים ממנו בגוגל, ואכן מצאתי את הפוסט המקורי בפורום תפוז והבאתי קישור אליו לכאן.
אין בכוונתי לחפור עוד בנבכי פורום תפוז, אני לא מסתדר עם הפורום ההוא ולא מרגיש בנוח במערכת שם
אתה מוזמן לנסות לעשות זאת לבד, ובאם תבחר בזאת ובאם לא, אני מאחל לך בהצלחה בדרכך הצודקת.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ישנה איזו סיבה ששמת סימן "אין כניסה" לאשכול?

נראה לי כאין כניסה, למרות שכל אחד רוצה שדבריו יקראו, אחרת לשם מה לטרוח? מקווה שזה עם השיניים הבולטות ימצא חן?

עם כל הכבוד לסיפור המעניין, מהי התכלית?

במלחמת סיני קול קהיר בעברית היה אומר:..." הגיבורים המצרים צועדים ברחובות נתניה והציונים הפחדנים נסים מפניהם"...ובאותו הזמן ממש בכל סיני היו אלפי חיילים מצרים הרוגים. ואלפי נעליים שהם חלצו וברחו לתעלה.
ממש לא אחרי הרבה זמן צהל נוקט באותה שיטה מצרית . ומישהו בשקד כותב דו"ח שקרי בכדי שפחדנותו לא תתגלה, ולכן הסתיר את התפקוד שלי מהדו"ח. רציתי לכתוב ספר ולכן ביקשתי להכנס לארכיון צהל, ומצאתי שהדו"ח על הפעולה בה השתתפתי סולף, וסתם נכתב שהיו חילופי אש עם ירדנים. העניין שסגן מפקד שקד היה עם הרבה ציונים לשבח, וכנראה לא יכל לסבול שרב"ט יקבל ציון לשבח, בזמן שהוא עצמו שמר על....

נו, מי זה 'המישהו' הזה?
סגן מפקד שקד דאז אתה אומר?
תן לנו את השם בבקשה ונבדוק.

ונדב נוימן היה סמל, ומתנדב מהצנחנים. אני מזמין את מנהלי האתר שבטוח מכירים את נדב נוימן , שירשם לאתר ויגיב לדברי על חי, בכדי שכולם יקראו. אינני מקבל תגובה טלפונית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עוז113 במלחמת סיני קול קהיר בעברית היה אומר:..." הגיבורים המצרים צועדים ברחובות נתניה והציונים הפחדנים נסים מפניהם"...ובאותו הזמן ממש בכל סיני היו אלפי חיילים מצרים הרוגים. ואלפי נעליים שהם חלצו וברחו לתעלה.

ניסית פעם ללכת בחולות טובעניים עם נעליים???
אז בבקשה, די לזלזל במצרים. האם אנחנו טובים יותר מהם.?
האם אתה לא מתבלבל עם מלחמת ששת הימים בקשר לדווחי מצרים אודות נתניה?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אני מביא את עניין הצבא המצרי שצועד ברחובות נתניה כדוגמא לצבא מובס ושקרני. האם צהל רוצה להידמות לצבא כזה? האם צהל אמור לדווח דווח שקרי? בכל מקרה לא על גבי! בינתיים הצבא המיצרי למד והצטיייד בנשק מתקדם מארה"ב. והם ממשיכים לשקר אבל לא את עצמם כמו בעבר, אלא אותנו. בכך שלא ממלאים אחרי הסכם השלום, ומאפשרים ל-עשרת אלפי סודנים לפרוץ את סיני לעבר ישראל. חלקם של הסודנים חולים בשחפת, מחלה מדבקת שסופה מוות ביסורים.
זהו המצב כיום במצרים. מצרים לומדת מבזיונות העבר! וישראל???

בא ונסכים כאן בינינו שאנו לא כל כך מטומטמים וגם הערבים לא מטומטמים...כפי שאנו מדי פעם חושבים. הסיפור שלך עם המארב מחזק רק שבמזל גדול יצאתם ממנו בחיים. אז אנא בוא ולא נזלזל ביריבים שלנו OK?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

עם כל הכבוד למעשיו של פותח השרשור, נראית לי קצת תמוהה, צורמת, ובוטה הדרך בה הוא טופח על עצמו בשכם. הצניעות מתבקשת גם מאנשים אחרים גדולים מהחיים שהצילו אנשים ויחידות צבאיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי roli_bark עם כל הכבוד למעשיו של פותח השרשור, נראית לי קצת תמוהה, צורמת, ובוטה הדרך בה הוא טופח על עצמו בשכם. הצניעות מתבקשת גם מאנשים אחרים גדולים מהחיים שהצילו אנשים ויחידות צבאיות.

אתה כותב שאני טופח על השכם?
אינני כותב ספר על מלחמות ישראל אלא על עצמי. ומאחר שהדו"ח שהגיש עמוס סולף זכותי לחשוף את הדבר. והאפשרות היחידה עתה כל זמן שלפחות מר נדב נוימן שהיה יחד עמי בפעולה חי וקיים. כמו כן לא לקחתי את כל הפעולה רק על כתפי. כאמור כתבתי שלולא נדב שהיה צלף מעולה ונותן מכת אש מדוייקת עם המקלע רוסי, לא היינו יוצאים בחיים מהואדי. כמו כן כתבתי שנדב כבר הסתער אחרי, אך נעצר ע"י עמוס. כל מטרתי לכתוב ספר, ואני חייב לאמת את העניין. בשביל לכתוב סתם ספר הרפתקאות למה לי לכתוב בפרש.

החיילים הירדנים שלדעתי רובם בדואים חיילים מצויינים. אני לא מזלזל. כאמור הבאתי דוגמא לקול קהיר ששיקר את העם המצרי בדווח שיקרי, בזמן שבעצם היה מובס. לכן לא נראה לי טוב שצהל גם ידווח דווחים שקריים על הפעולות שהוא מבצע... זה מתכון למדינה של עולם שלישי, ולא לצבא שטייסיו הטובים בעולם, ולמדינה המייצאת נשק מתקדם, לכל רחבי תבל .

תוכל לתת יותר מידע על התקרית? (היכן בדיוק, מתי בדיוק, וכדו')

כאמור הדו"ח סולף. אבל יש בו לפחות תאריך מדויק. לפני כן אני צריך אשור מההנהלה לגבי הדו"ח בגלל שכתוב סודי או שמור. צריך לבדוק. המקרה היה בהר חברון. ואותו בדואי שעבד כמלשין עבורנו, וגם עבור הצבא הירדני, רצה להפיל אותנו, הכל נראה כמו מארב מתוכנן על כל פרטיו .
עלי לציין שנדב נתן מכת אש מדוייקת ביציאה מהואדי לעבר הכח הירדני, ומאחר שהיה צלף, כנראה שפגע בכמה חיילים ירדנים, דבר שאיפשר לנו לצאת בחיים. למרות שכאשר התקדמנו עם הקומנדקר, ראיתי צרורות של כדורים חורשים ליד הרכב. אבל מאחר שהיו במקום לפחות כעשרים חיילים ירדנים, שבאו עם שני משוריינים, היה לנו נס גדול שיצאנו בחיים.

אחד האשכולות היותר הזויים ( אך מעניינים ) שנפתחו פה בזמן האחרון.

בבקשה. תמשיכו.

אני חוזר על דברי. ומבקש ממנהל הפורום להזמין את נדב נוימן. המתגורר במושב. להגיב על דברי. ואז הדבר לא יהיה הזוי. היות ואני כבר בן 71, ונדב כנראה בן 73, היה טוב לו היה מוזמן ונרשם לאתר פרש ומספר את סיפור ההיתקלות. ברור שרק כתיבה מולי תאפשר את הדבר ולא שיחה שמנהל הפורום ישוחח טלפונית, או פקס. בשיחה שניהלתי עם נדב לפני כ-10 שנים ביאכטה שהיתה לו במרינה. הוא הילל ושיבח את אומץ ליבי ותפקודי בפעולה. אבל הדבר נעשה בארבע עיניים. לכן גם פה לעיני הגולשים, שיספר רק את האמת. נדב היה חייל אמיץ בשרותו בצנחנים, ובשקד, ומקווה שיהיה גם אמיץ לעת זיקנתנו. ומאחל לו אריכות ימים.
אגב!!! היה גם נהג שאת שמו אינני זוכר. והיה בחור בשם מוסא שהגיע עם נדב והיה בפעולה. אני משוכנע שנדב מכיר את שמותיהם במדוייק, בכך שיש לו קשר עם אנשים מכנסים של שקד. ושאני מעולם לא השתתפתי בהם. הייתי שמח לו נדב יתן לי את שמם וכתובתם.

קצת חומר כאן

http://hydepark.hevre.co.il/topic.a...0&forum_id=8997

החומר בקישור הנ"ל תומך בגרסתו של עוז113!

.

מי אמר שלא?
אני מנסה להבין מי הוא??.
[אלפנדרי, רפי העיראקי, באסם...???]

שמי האמיתי כשהייתי בשקד היה מרדכי הלפנד. אני הגעתי לשקד ב- בסוף 56 והייתי שם בכל שנת 57. אשמח מאוד עם אתה יודע מה שמו של נהג הקומנדקר כולל שם משפחתו.? וגם שמו המדוייק של מוסא, שהיה איש מודיעין מהצנחנים, ולקראת שחרורו נקלע לפעולה הנ"ל, כשהגיע עם נדב.?
דרך אגב הבוקר דיברתי טלפונית עם נדב נוימן שהיה עמי בפעולה, וביקשתי ממנו להירשם לפרש ולהגיב לדברי.
מאוד מקווה שיאשר את דברי מילה במילה. לא שאני רואה סיבה שלא, אך מי יודע מחשבות אדם כי המה...!
כל מה שאני כותב הכל אמת צרופה!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עוז113 אני הגעתי לשקד ב- בסוף 56 והייתי שם בכל שנת 57. אשמח מאוד עם אתה יודע מה שמו של נהג הקומנדקר כולל שם משפחתו.? וגם שמו המדוייק של מוסא, שהיה איש מודיעין מהצנחנים, ולקראת שחרורו נקלע לפעולה הנ"ל, כשהגיע עם נדב.?

הסיכויים ש- 52 שנה לאחר המאורעות הנקודתיים שבתאורך, מישהו בפרש יוכל לתרום לך מידע הם קלושים עד אפסיים.

noamlaw. הביא שמות של אלפנדרי. רפי העיראקי ובאסם. ראשית אינני יודע אם לא התכוון בשם אלפנדרי אלי? כי רבים היו משבשים את שמי. ובכל מקרה כנראה שהוא מכיר את השמות מהכרות אישית. לכן חשבתי שהוא יענה...

לא.
מהמראה מקום שהבאתי קודם [הודעה 26]
בכל מקרה יצא לי לשרת יחד עם מג'ד הבן של ירקוני.
קצת כבוד למשפחה לא יזיק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי noamlaw לא. מהמראה מקום שהבאתי קודם [הודעה 26] בכל מקרה יצא לי לשרת יחד עם מג'ד הבן של ירקוני. קצת כבוד למשפחה לא יזיק.

אי אפשר לקחת לעמוס את מה שעשה, ואת הצלשים שקיבל. ברור שהיה לוחם. רק במקרה בפעולה האמורה אני קראתי יותר מהר ממנו את מפת הקרב ולכן הסתערתי. ובמקרה הזה מר עמוס טעה כאשר עצר מנדב להסתער יחד עמי. בזכות ההסתערות שלי הצלחנו לראות בזמן כי 2 משוריינים עם חיילים ירדנים, מתקדמים לאגוף אותנו ולחסום את הואדי. לו לא היינו מגיעים בזמן למעלה הגבעה, ויוצאים מהואדי לאט בסתלבט, החיילים הירדנים היו קוצרים אותנו. היכן פה פגעתי בעמוס? זו האמת ואין בילתה, אלא אם אני רוצה לרמות את עצמי...

שהוא לא כאן כדי לתת את הצד שלו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי noamlaw שהוא לא כאן כדי לתת את הצד שלו.

לדעתי עניתי כבר . לכן פניתי לנדב שיאמת את דברי. אם הייתי יודע את שמו של מוסא שהיה בפעולה גם טוב עבורי .ואם נהג הקומנדקר היה מופיע היה מצויין . יותר מזה הדבר לא בידי. גם אם נדב יכחיש את כל דברי, אני השאר עם האמת שלי.

עוז 113 אולי אתה מכיר את ברוך אורן שהתגייס לסיירת שקד ב56?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hoonda עוז 113 אולי אתה מכיר את ברוך אורן שהתגייס לסיירת שקד ב56?

באיזה תפקיד היה. האם נהג? וכמה זמן נשאר? אני הגעתי לשקד בסוף 56, וכמעט כל שנת 57. היו כמה חיילים תקופה קצרה כאשר היינו בצריפים בבאר שבע לפני שעברנו למשמר הנגב, ועוד זמן מה נשארו גם במשמר הנגב. . לאחר מכן נשארו רק כמה דרוזים וגשש בדואי. כמו כן נדב, הנהג שאיני זוכר את שמו, וואנוכי. וכמובן עמוס ובן חור.
אם ברוך אורן היה גם ב-57 יחד איתי, ועדיין קיים הייתי רוצה לדעת ...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עוז113 באיזה תפקיד היה. האם נהג? וכמה זמן נשאר? אני הגעתי לשקד בסוף 56, וכמעט כל שנת 57. היו כמה חיילים תקופה קצרה כאשר היינו בצריפים בבאר שבע לפני שעברנו למשמר הנגב, ועוד זמן מה נשארו גם במשמר הנגב. . לאחר מכן נשארו רק כמה דרוזים וגשש בדואי. כמו כן נדב, הנהג שאיני זוכר את שמו, וואנוכי. וכמובן עמוס ובן חור. אם ברוך אורן היה גם ב-57 יחד איתי, ועדיין קיים הייתי רוצה לדעת ...

נדב !!! אני מחכה לתגובתך...

טעות שלי,
התגייס ב61

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...7/78927330.docx

כמו כן הבאתי בפורום איכות השלטון בתפוז אנשים את הדווח בן שני עמודים, שנכתבו בהם דברים שאינם אמת. נכתב שהיינו 9 אנשים בהתקלות בזמן שהיינו רק ששה. שלשת החיילים הדרוזים היו באותה עת בחופשה לרגל איזה חג, וכתבו כביכול שהסתערנו 5 חיילים לעבר שני היורים, בזמן שרק אני הסתערתי,
אשמח אם מישהו יוכל להעביר את החומר מתפוז לפרש. .
כאמור תגובתו של נדב שניסיתי להעביר לפרש לא ניפתחת. יש גם בעייה כי הטופס עבר סריקה, ולכן איננו טופס וורד רגיל, ובכל מקרה בתפוז לא היתה לי בעייה.

בהצלחה לך בדרכך!

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...07/88876521.doc
https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...07/55255243.doc

האם לדעתך אפשר לקרוא ולהבין? אני יכול להדפיס בוורד שיקל לקרוא?

כן, מי שירצה, יוכל להוריד את קבצי ה-word, להגדיל, לקרוא ולהבין.
כמובן שזה לא יכול להזיק להקליד ולעלות לכאן.

אורי מילשטיין ודב דורון כתבו ספר בשם סיירת שקד.

ובסיום אני מציין את שמי ומסקנתי לגבי הדוח. ידוע לי על הספר של מילשטין. לצערי על שנת 57 בו הייתי בשקד, ציינו בארכיון צהל שהיו באותה תקפת כמה שישבו בכלא צבאי, ומשהו בדומה. , ובכך פטרו את השתתפותי בשקד, ובמה שנכתב בספרו של מילשטין.
[font='Arial','sans-serif']העתקתי את תאור ההיתקלות לשם קריאה נוחה. ובמקומות שאינם ברורים שמתי (סוגריים) (יחד שני עמודי דוח). ובסיום מסקנה שלי אישית לגבי מחבר הדוח. [/font]

[font='Arial','sans-serif']לקח מבצע-יח.שקד[/font]

[font='Arial','sans-serif']א. המשימה-לתפוס עדר ירדני עובר ולסלק משטחנו רועים ירדנים.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב. תאור ההתקלות-[/font]

[font='Arial','sans-serif'](1)הזמן-מרץ1957. השטח-גזרת דרום הר חברון.[/font]

[font='Arial','sans-serif'](2)ספור המעשה-[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב 0900 נתקבלה ידיעה שעדרים ירדנים נמצאים בעומק של ק"מ 1 בשטחינו המקום-3 ק"מ צפ' מערבית לגבעה 432.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב 0930 יצא כח משקד על נ.נ אחד סה'כ 9 איש.[/font]

[font='Arial','sans-serif']החמוש-1 מקלע קל 762 צב', ומרג 52 מ"מ, 6 רובים נטענים 762 , ורוב שרות.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב 1030 הגיע רכב לש 1 (עמק חשקיף) דרך הגישה היתה במקסימום הסתר בתוך ערןץ. מנק' 1 נע הכח ברגל. הנהג נשאר לאבט הנ.נ.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב1040 לאחר 5 דקות הליכה בערוץ נורו מרכס מכוון צפון מנק' . 2 יריות רובים ע"י 2-3 איש (לפי השערה שאומתה- מאבטחי העדרים המוברחים) מרג' 52 מ"מ הופעלה מידית ואתה המקלע הקל. 5 חיילים דהרו יחד עם זה לאורך השלוחה משמאל לעבר התוקפים שלמעשה נעלמו ברגע שהופעלה המרגמה.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב 10.45 לערך התבסס הפטרול על רכס שעליו שהתה קודם האבטחה של האויב. -הרובאים בנק.3 ומוק' והמקלע בנק 4. לפני הפטרול לבין הגבול השתרע מישור ועליו עדרים נסים. הפטרול ירה אש רובים לפחות הטווחים 400 . 700. מטר בעשרות ראשי צאן.[/font]

[font='Arial','sans-serif']משטח ירדן ממספר רכסים מטוח 1 ק"מ ויותר החלו צליפות על הפטרול- מס 5. צליפות הדדיות נמשכות 30 דקה..[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב11.15 מופיע מכוון חברון משוריין (- - )עם 12-15 חייל המגיע לנק 6.[/font]

[font='Arial','sans-serif']המשוריין יורה מספר צרורות (- 0.5) לעברנו. מפ' הפטרול מתקן את אש המקלע ובצרור ה-3 פוגע המקלען במרכז של קיו החיילים הירדנים. הנ'ל נסים צפונה ונעלמים בערוץ מערבית (- - ).[/font]

[font='Arial','sans-serif']המשורין נכנס לשטח מת ואינו יורה. חילופי יריות עם הרועים נמשכים כשעה ואש מבוקרת של הפטרול מרחיקה אותם עד למעלה מק"מ מהגבול פנימה לשטחם.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב12.15 עוזב הפטרול את מקומו ונע לנק' 7.לשם תצפית ובדיקת תח' מחסניות. המשוריין הירדני מופיע ויורה 2 צרורות לעברנו. אליו מצטרפת תזמורת של הרועים הירדנים. אש ממקלע הקל של הפטרול גורמים לכך שהמשוריין נכנס למחסה.ב(-) נעשה שקט. הפטרול עוזב את השטח.[/font]

[font='Arial','sans-serif'](3)אבדות לאוייב-לא ידוע [/font]

[font='Arial','sans-serif']עשרות כבשים ועזים ירדנים נפגעו בשטח ישראל לאחר שרועים ירדנים פתחו באש על הפטרול של שקד.[/font]

[font='Arial','sans-serif'](4)בהודעה ירדנית למחרת התקרית באמצעות (-) הודאה בכך שרועים ירדנים חדרו לשטח ישראל וכוללת הבטחה שינקטו אמצעים וצעדים למניעת השנות חדירות הנ"ל. כמובן שהודעת לא הזכירה את התערבות הכוחות הסדירים שלמעשה גרמה להם בזיונות.[/font]

[font='Arial','sans-serif'](5) מסקנות[/font]

[font='Arial','sans-serif']הפעולה המוצלחת של הפטרול מתבטאת בכך—[/font]

[font='Arial','sans-serif']א. שנצל השטח להתקרב בהפתעה לאיזור התקרית עם הרכב.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ב. פעולה מידית ונמרצת (--)-גרם לנסיגת היורים ומנע אבדות לנו.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ג. שמוש יעיל באש (-). מעל למקובל בחיר'.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ד. הוכחה לירדנים שלא תמיד כחות צהל דפוקים על ידם. הוכחה זו היתה דרושה מאד לאחר מספר ניכר של בזיונות לפטרולים באיזור דר' הר חברון. חוטפים אש משטח שולט (ישראלי ריבוני) ועוזבים אותו מבלי יכולת לסלק את האויב.[/font]

[font='Arial','sans-serif']ולמסקנה שלי לגבי הדוח. כותב, הלפנד מרדכי[/font]

[font='Arial','sans-serif']נראה לי כי מחבר הדוח רצה להוכיח כי בזכות היותו באירוע העסק דפק כמו שעון. לדעתי האישית השטינקר הבדואי שעבד גם אתנו וגם עם הירדנים, עשו לנו מלכודת פתאים. מחבר הדוח כותב שלפני כן , היו ביזיונות. בכל מקרה לי לא יצא להיות בשטח של הר חברון ולהשתתף באירוע היתקלות עם חיילים ירדנים!!! יצא לי לעשות מארב למסתננים ירדנים, ללא התקלות עם הצבא הירדני.!!! מספר סילופים נוספים וקשים לעיכול בדוח.!!! היינו ששה אנשים בהיתקלות ולא תשעה. נכון שהיו ביחידה באותה תקופה עוד שלשה דרוזים, אך הם היו בחופשה ולא השתתפו. לכן כאשר מחבר הדוח כותב"..."5 חיילים דהרו יחד עם זה לאורך השלוחה משמאל"... אז האמת שרק אני עבדכם "דהרתי". יתכן כי רוחם האיתנה של שלשת הדרוזים שהיו בחופשה דהרו יחד עמי, ונסכו בי אומץ להסתער מול האש? ויתכן שגם רוחו של הגשש שנעדר מהאירוע קיפצה במקום?[/font]

[font='Arial','sans-serif']כאשר מחבר הדוח כותב כי המשוריין ירה אין בכך אמת. (לדעתי היו שניים. אך יתכן שבתוך האש והירי חשבתי שזיהיתי שני משוריינים). כמו כן המשוריין הירדני שהיה בנסיעה סביב לוואדי, לא היה יכול לפגוע בכוח! היינו עדיין מאחורי קפל קרקע של הרכס, וכוונת המשוריין עם החיילים הירדנים הייתה לעקוף את הוואדי ולחסום את דרך היציאה היחידה האפשרית מהוואדי, ואת זאת עשה המשוריין הירדני מצוין. כמו כן ביציאה מהוואדי אני ישבתי כמו יתר הפטרול זקוף על ספסל הקומנדקר, והמשוריין הירדני לא נראה בשטח. כן ראיתי את הכדורים של המארב הירדני חורשים מצד הקומנדקר כשני מטר לידנו. למזלנו הגדול יצאנו מהמקום. וכפי שכבר כתבתי בזכות הירי של נדב ממקלע השלל ניצלנו.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

הקשר בין מה שהבאת כאן לביטוי "נוחות קריאה" הוא מקרי בהחלט... הנה גרסה מתוקנת והפעם באמת נוחה לקריאה:

ציטוט:

לקח מבצע-יח.שקד א. המשימה-לתפוס עדר ירדני עובר ולסלק משטחנו רועים ירדנים. ב. תאור ההתקלות- (1)הזמן-מרץ1957. השטח-גזרת דרום הר חברון. (2)ספור המעשה- ב 0900 נתקבלה ידיעה שעדרים ירדנים נמצאים בעומק של ק"מ 1 בשטחינו המקום-3 ק"מ צפ' מערבית לגבעה 432. ב 0930 יצא כח משקד על נ.נ אחד סה'כ 9 איש. החמוש-1 מקלע קל 762 צב', ומרג 52 מ"מ, 6 רובים נטענים 762 , ורוב שרות. ב 1030 הגיע רכב לש 1 (עמק חשקיף) דרך הגישה היתה במקסימום הסתר בתוך ערןץ. מנק' 1 נע הכח ברגל. הנהג נשאר לאבט הנ.נ. ב1040 לאחר 5 דקות הליכה בערוץ נורו מרכס מכוון צפון מנק' . 2 יריות רובים ע"י 2-3 איש (לפי השערה שאומתה- מאבטחי העדרים המוברחים) מרג' 52 מ"מ הופעלה מידית ואתה המקלע הקל. 5 חיילים דהרו יחד עם זה לאורך השלוחה משמאל לעבר התוקפים שלמעשה נעלמו ברגע שהופעלה המרגמה. ב 10.45 לערך התבסס הפטרול על רכס שעליו שהתה קודם האבטחה של האויב. -הרובאים בנק.3 ומוק' והמקלע בנק 4. לפני הפטרול לבין הגבול השתרע מישור ועליו עדרים נסים. הפטרול ירה אש רובים לפחות הטווחים 400 . 700. מטר בעשרות ראשי צאן. משטח ירדן ממספר רכסים מטוח 1 ק"מ ויותר החלו צליפות על הפטרול- מס 5. צליפות הדדיות נמשכות 30 דקה.. ב11.15 מופיע מכוון חברון משוריין (- - )עם 12-15 חייל המגיע לנק 6. המשוריין יורה מספר צרורות (- 0.5) לעברנו. מפ' הפטרול מתקן את אש המקלע ובצרור ה-3 פוגע המקלען במרכז של קיו החיילים הירדנים. הנ'ל נסים צפונה ונעלמים בערוץ מערבית (- - ). המשורין נכנס לשטח מת ואינו יורה. חילופי יריות עם הרועים נמשכים כשעה ואש מבוקרת של הפטרול מרחיקה אותם עד למעלה מק"מ מהגבול פנימה לשטחם. ב12.15 עוזב הפטרול את מקומו ונע לנק' 7.לשם תצפית ובדיקת תח' מחסניות. המשוריין הירדני מופיע ויורה 2 צרורות לעברנו. אליו מצטרפת תזמורת של הרועים הירדנים. אש ממקלע הקל של הפטרול גורמים לכך שהמשוריין נכנס למחסה.ב(-) נעשה שקט. הפטרול עוזב את השטח. (3)אבדות לאוייב-לא ידוע עשרות כבשים ועזים ירדנים נפגעו בשטח ישראל לאחר שרועים ירדנים פתחו באש על הפטרול של שקד. (4)בהודעה ירדנית למחרת התקרית באמצעות (-) הודאה בכך שרועים ירדנים חדרו לשטח ישראל וכוללת הבטחה שינקטו אמצעים וצעדים למניעת השנות חדירות הנ"ל. כמובן שהודעת לא הזכירה את התערבות הכוחות הסדירים שלמעשה גרמה להם בזיונות. (5) מסקנות הפעולה המוצלחת של הפטרול מתבטאת בכך— א. שנצל השטח להתקרב בהפתעה לאיזור התקרית עם הרכב. ב. פעולה מידית ונמרצת (--)-גרם לנסיגת היורים ומנע אבדות לנו. ג. שמוש יעיל באש (-). מעל למקובל בחיר'. ד. הוכחה לירדנים שלא תמיד כחות צהל דפוקים על ידם. הוכחה זו היתה דרושה מאד לאחר מספר ניכר של בזיונות לפטרולים באיזור דר' הר חברון. חוטפים אש משטח שולט (ישראלי ריבוני) ועוזבים אותו מבלי יכולת לסלק את האויב. ולמסקנה שלי לגבי הדוח. כותב, הלפנד מרדכי נראה לי כי מחבר הדוח רצה להוכיח כי בזכות היותו באירוע העסק דפק כמו שעון. לדעתי האישית השטינקר הבדואי שעבד גם אתנו וגם עם הירדנים, עשו לנו מלכודת פתאים. מחבר הדוח כותב שלפני כן , היו ביזיונות. בכל מקרה לי לא יצא להיות בשטח של הר חברון ולהשתתף באירוע היתקלות עם חיילים ירדנים!!! יצא לי לעשות מארב למסתננים ירדנים, ללא התקלות עם הצבא הירדני.!!! מספר סילופים נוספים וקשים לעיכול בדוח.!!! היינו ששה אנשים בהיתקלות ולא תשעה. נכון שהיו ביחידה באותה תקופה עוד שלשה דרוזים, אך הם היו בחופשה ולא השתתפו. לכן כאשר מחבר הדוח כותב"..."5 חיילים דהרו יחד עם זה לאורך השלוחה משמאל"... אז האמת שרק אני עבדכם "דהרתי". יתכן כי רוחם האיתנה של שלשת הדרוזים שהיו בחופשה דהרו יחד עמי, ונסכו בי אומץ להסתער מול האש? ויתכן שגם רוחו של הגשש שנעדר מהאירוע קיפצה במקום? כאשר מחבר הדוח כותב כי המשוריין ירה אין בכך אמת. (לדעתי היו שניים. אך יתכן שבתוך האש והירי חשבתי שזיהיתי שני משוריינים). כמו כן המשוריין הירדני שהיה בנסיעה סביב לוואדי, לא היה יכול לפגוע בכוח! היינו עדיין מאחורי קפל קרקע של הרכס, וכוונת המשוריין עם החיילים הירדנים הייתה לעקוף את הוואדי ולחסום את דרך היציאה היחידה האפשרית מהוואדי, ואת זאת עשה המשוריין הירדני מצוין. כמו כן ביציאה מהוואדי אני ישבתי כמו יתר הפטרול זקוף על ספסל הקומנדקר, והמשוריין הירדני לא נראה בשטח. כן ראיתי את הכדורים של המארב הירדני חורשים מצד הקומנדקר כשני מטר לידנו. למזלנו הגדול יצאנו מהמקום. וכפי שכבר כתבתי בזכות הירי של נדב ממקלע השלל ניצלנו.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כאשר ניגלו לעיני הרועים הירדנים כיוונתי לעבר הרועים ולא לעבר הכבשים. לא היתה לי שום כוונה להרוג כבשים, ואיני מבין מה התפארות של מחבר הדוח על הריגת כבשים? כאשר ראיתי שהטווח של הרובה לא מדוייק אף ירדתי קצת במדרון כ-20 מטר דבר שלא עזר לכוון מדוייק. , ובאמת ראיתי שהכבשים מתפזרות כנראה בגלל שכמה נפגעו. כמו כן לפחות אני יריתי רק כעשר יריות, ולפתע נפתחה אש של 0.5 מהרכסים. זחלתי במקסימום מהירות למעלה, על מנת לצאת מהכדורים שחרשו את השטח. כאשר הגעתי למעלה ובתוך כדי שכיבה מאחורי קפל קרקע ראיתי כמו כולם את המשוריין או שניים כפי שחשבתי, יתכן שמדי פעם הורדתי את הראש מפעת האש הירדנית, ועדיין ראיתי את המשוריין, ולכן חשבתי שיש משוריין נוסף. אבל הכי חשוב לעניין סילוף הדוח!!! לא יכולנו לירות שום כדור יותר לעבר הרועים הירדנים, או המשוריין. האש של הירדנים 0.5 היתה מדוייקת, שלא איפשרה זאת.. כמו כן הרועים הירדנים לא היו חמושים אלא במקלות. והם לא היו אמורים להלחם, הצבא הירדני שהגיע היה מספיק עם כוח לחסל את היחידה שלנו, לו היינו יוצאים מהוואדי מבלי לדעת שעקפו אותנו, ומחכים לנו במרחק מסויים מפתח הוואדי. הוא כותב שהמשוריין נסוג ושוב ירה ועוד בולשיט. הדבר היחיד שראיתי כאשר הסתלקנו מהואדי בנסיעה של מקסימום מהירות זה כדורים של החיילים הירדנים חורשים לייד הקומנדקר. ולא ניהלנו כל חילופי אש עם רועים, כי היו בידי הרועים מקלות בלבד!!! או נגד המקלות שהיו בידם!!!
ולשאלה אליך? מדוע נידבקים אלי כתוביות באנגלית? כתבתי למנהל הפורום ולא קיבלתי תשובה. וכיצד אני צריך לכתוב שהדבר לא יחזור. הדבר קורה כאשר אני מעביר מהוורד שלי...

יש לך מושג של מי כתב היד וכתב את הדו"ח?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

בעמוד הראשון של הדו"ח, בשעה 1040 מחבר הדו"ח כותב בין היתר. ..."5 חיילים דהרו יחד עם זה לאורך השלוחה משמאל לעבר התוקפים שלמעשה נעלמו ברגע שהופעלה המרגמה"...
אם שמת לב לביטוי "דהרו" שלא מקובל על ישראלי לתאר הסתערות. לעומת זאת מי שהיה קודם כסייר ביחידת גמלים, וכמקים היחידה של הגמלים, סביר להניח שהגיש במסגרת תפקידו, דוחות על הסיורים עם הגמלים, ועל היתקלויות שהיו לו כאשר "דהר" עם הגמל עליו רכב, לעבר מסתננים......כך שאין ספק מי הגיש את הדו"ח. מה עוד שהוא מתפאר שהיו קודם בזיונות בהיתקלות עם ירדנים. לא שאני מכיר בזיונות שהיו. הגעתי לשקד בסוף 56, ואיני יודע מאומה על בזיונות, אולי קרו לפני שהגעתי. לדעתי גם הפעולה הזו יכלה להגמר בביזיון גדול אילו לא "דהרתי" בעצמי, ולא 5 אנשים כדבריו, ושני הירדנים אכן נסו, ואני היחיד שדווחתי כי ניסתי לפגוע בהם כאשר עליתי לראש הגבעה ולא הצלחתי בגל הנשימה הבלתי סדירה. לדעתי גם מנוסתם תוכננה מראש, תפקידם של שני הירדנים היה לעכב אותנו בתוך הוואדי עד שהמשוריין הירדני יוכל לעקוף מבלי שיתגלה על ידנו, ולסגור את דרך היציאה של הקומנדקר את ערוץ הוואדי.!!! ולולא עליתי ו"דהרתי" או הסתערתי מייד, כל הסיכוי שכולנו היינו נהרגים ביציאה.רק ההגעה המהירה שלי למעלה הגבעה הסלעית, נתנה את התמונה המלאה למצב. מה שרצה להראות מחבר הדו"ח, כי כאשר הוא עצמו נוכח ממש בפעולה,, העסק דפק מעל המשוער. והוכחה לדבר מה שכתב בעמוד השני של הדו"ח בפסקה (5) ג'. הוא כוותב "שמוש יעיל באש מעל המקובל בחיר'."
והשקר הגדול מכולם שפצצת המרגמה הבריחה אותם. פצצת המרגמה נפלה כעשרה מטר משמאלי, ממש בתחילת ההסתערות, ונדב צעק שיפסיקו לירות מרגמה, אני נשכבתי באחור, אבל בגלל הסלעים הרבים והבולטים הרסיסים לא פגעו בי, נדב חשב כי נפגעתי. . כל הסיפור שראינו משוריין ביציאה מהוואדי סיפורי אלף לילה ולילה. הירדנים החביאו את המשוריין וחיכו לנו בהסתר גמור, הכדורים חרשו לידנו כאשר טסנו במהירות ימינה לכוון ישראל לצאת מאש החיילים הירדנים., ולמרות שהסתכלתי לכוון של הירדנים (לא היתה שום ברירה אלא לשבת ולחכות לצאת משטח האש) לא יכולתי להבחין בשום חייל ירדני, או במשוריין.!!! כותב הדו"ח מתאר כך: בשעה 12.15 ..."אש ממקלע הקל של הפטרול גורמים לכך שהמשוריין נכנס למחסה ...נעשה שקט"..תאור הזוי לחלוטין, לא היה ולא נברא, אלא להלל ולשבח את תפקודו כמפקד הפטרול!!!. לאחר שהסתלקנו בעור שיננו , היינו אמורים לומר ברכת הגומל, ולא לחבר דו"ח של אלף לילה ולילה. ומי שהיה צריך לקבל ציון לשבח הוא מפקד המארב הירדני, שבנה את המלכודת הכמעט מושלמת.! . לעניות דעתי, לו היה מחסל את ששת חיילי סיירת שקד, היה סוף הדרך לסיירת, ומתכנן המארב היה מקבל מהמלך עבדאללה, דרגת גנרל על מארב למופת, שהחל בשטינקר הבדואי, שעבד גם לטובת הירדנים, ומכר למגיש הדו"ח, ולמפקד הפטרול, לוקש ארוז היטב, וסיפור על הרועים הירדנים שחדרו בהר חברון.