בשילוב זרועות
כתב: רועי כספי
אם מסוק הקרב הוא הטנק המעופף של המח"ט, הספינה בים היא פלוגה מחפה עבור המג"ד וחוקר השבויים הוא קנה נוסף בארסנל הגדודי, ברור למה מפקדי החי"ר יצאו מרוצים ממבצע "עופרת יצוקה". מקיץ 2006 פעלו כל הזרועות לקדם את השת"פ ביניהן. "ביבשה" הפגיש שבעה מפקדים ונציג תו"ל לשיחת חתך צה"לית.

האיש הכחול פותח את הקוקפיט הכחול, יורד בסולם כחול מהמטוס הכחול ומרכיב משקפיים כחולות מהם משתקפים שמיים כחולים–כחולים. האיש הלבן עוגן את הספינה הלבנה, משקיף בעיניו על חבריו הלבנים ומחייך חיוך רחב, חושף שיניים לבנות–לבנות. האיש הירוק לובש מדים ירוקים, דורך על הדשא הירוק ומגיע לחדר הירוקים, שם הוא רואה את האיש הכחול והאיש הלבן. "הי, מה אתם עושים פה?" הוא שואל בתמיהה. "אנחנו", הם אומרים, "אנחנו מאותו הסיפור מתברר". במהירות המבטים העמומים מתחדדים, הצבעים הרווים דוהים והפנים מתגלות.
ביוזמת ביבשה נפגשים בחדר אחד שבעה סא"לים מקצוות צה"ל - זרוע היבשה, זרוע האוויר, זרוע הים ואגף המודיעין - לדיון משולב על סוד הקרב המשותף בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". מאז קיץ 2006, תפס השת"פ הרב–זרועי תשומת לב מירבית בזרועות השונות ואף במטכ"ל. כל זרוע בנפרד קיימה תחקורים, העלתה את היקף האימונים, רעננה את תורות הלחימה ובעיקר התאימה את התפיסה. המודעות לזרועות האחרות עלתה ולא היתה זרוע שלא פתחה את דלתותיה לשיתופיות.
עם שוך הקרבות במבצע "עופרת יצוקה" אפשר לבדוק את המדדים, איפה צה"ל עומד בתחום השיתופיות ולאן הוא יכול לצעוד. התחושות טובות, השיחות קולחות וענייניות. כולם סקרנים והגיעו עם פתיחות ללמידה, מחברים חתיכה אחר חתיכה בפאזל של "עופרת יצוקה" כדי ליצור תמונה שלמה. משחקי הכבוד נשארו מחוץ לחדר.
הם מגיעים בוגרים ומנוסים יותר. כולם לקחו חלק פעיל במלחמת לבנון השנייה ולא צריך לשכנע אותם בחשיבות שיתוף הפעולה. "אני הטנק המעופף של המח"ט", אומר מפקד טייסת המסק"רים. "אני נשק המג"ד", משיב מפקד פלגת הדבורים, "אנחנו רק עוד קנה בכוח" מצטנע מפקד המערך הקרבי של חוקרי השבויים באמ"ן. פה אחד כולם מסכימים: "כולנו מחלקה אחת גדולה".

שותף ומסייע
רס"ן איריק לניס ממחלקת תו"ל, המנחה של הפאנל, מבהיר כי פני הדיון אל העתיד, "לבחון את התהליך שנעשה, ולראות מה חסר בשביל המערכה הבאה". הפערים הקיימים אינם ברמת ההצהרה, אלא תוכנית עבודה עבורו. הוא ניגש לשאלה הראשונה ומבקש מהנוכחים בחדר להשיב מה ההבדל בלחימה בין סיוע לבין השתתפות.
מפקד טייסת הפתן "מגע הקסם" סא"ל גיל: "בהשתתפות יש מוביל ויש מובל. קרב ההשתתפות הוא קרב יבשתי קודם כל. המונח שצרוב בתודעה שלי ממלחמת לבנון השנייה לגבי תפקידנו הוא 'סיוע', אירוע תגובתי ולא יוזם. זה לא אומר שלא השתתפנו או הוכוונו על ידי כוחות הקרקע, אבל הרגשתי אז יותר אאוטסיידר.
"השתתפות או אפילו שותפות, היא בדיוק ההיפך, זה אקטיביזם. וכך היה במבצע 'עופרת יצוקה'. במערך המסק"רים הרגשנו שותפים מלאים לדרך. היינו שותפים לתכנון המבצע ולא רק לתוצאה, אם במכת הפתיחה ואם במתן מענה ועזרה לכוחות בשטח".
מפקד פלגת הדבורים סא"ל אייל: "ההבחנה היא אמוציונאלית. סיוע הוא פועל יוצא של השתתפות. אם אתה לא משתתף, אתה לא יכול לסייע. קשה לי לחשוב על מצב בו כוחות שייטת 13 או כוחות הדבורים עומדים מחוץ לטווח החופי ומחכים להיכנס, רק כדי לחלץ פצועים. ב'עופרת יצוקה' ביצענו מבצעים של הוצאה וחילוץ דרך הים.
"בלחימה בעזה התגלה מסגד עם חמושים באזור אל–עטטרה, שם היה שת"פ מוצלח. החי"ר שפעלו באותה גזרה ביקשו ממני סיוע; אם זה קית"וק (הפעלת קצין תצפית קדמי - ר"כ), הרעשה, או תצפית עבור הכוח. קיבלנו הכוונה לתקיפה בטילים ותותחים מהים".
מפקד סיוע אש אוגדת עזה סא"ל שי פרי: "אנחנו ראינו את עצמו כגוף מסייע, שצריך רק להשתמש בו. הייעוד שלנו הוא לעזור לתמרון הכוחות הקרקעיים. הארטילריה עשתה ריכוך לפני כניסת הכוחות, יצרה הרבה מיסוך עשן. חיל האוויר גם הוא תקף יעדים כמו בתים ששולטים על צירי התנועה וסייע לתמרון היבשתי. ההבדל בראש ובראשונה הוא תפיסתי. עזרנו להביא תוצאה קרקעית טובה יותר וזאת מבחינתי השותפות האמיתית".
מג"ד צבר בגבעתי סא"ל אורן: "ברגע שהתחיל המהלך הקרקעי ב'עופרת יצוקה' היה די ברור מי המסייע ומי המסתייע, לפחות לפי תחושתנו במרחב זיתון. נכון, היו גם פעמים שהחי"ר הפסיק להיות המסתייע וזז למשבצת המסייע, כמו שאמר סא"ל אייל, אבל זה לא מוקד העשייה שלנו. השת"פ ב'עופרת יצוקה' היה מדהים. אני מוכן לשלם כסף, כדי שכך יהיה השת"פ במלחמה כוללת".
סא"ל גיל: איפה למשל הרגשת את ההצלחה?
סא"ל אורן: "כשאמרתי בקשר 'תחנות גולן, כאן קודקוד, ענו לפקודות לפי הסדר'. עלו מולי ארבעה מ"פ אורגניים, מ"פ מפקדה ואחריו ברצף: מ"פ טנקים, מ"פ הנדסה, וצמד מסק"רים. זה מדהים. הייתי שבועיים בפנים ובאופן רציף טסו מעליי מזל"ט או צמד מסק"רים שעשו החלפה ראש בראש. הרגשתי שזה לא רק שת"פ אלא הרבה מעבר לזה. הרגשתי כאילו יש לי עוד מ"פ או עוד מ"מ בקשר. בלחימה בתל–אלהווא ביקשתי ממסק"ר לירות על קומה שנייה של בית בזמן שאני בקומה הראשונה. לא היו משחקי כוח או כבוד. לכולם היה ברור שהמשימה המשותפת היא לנצח. אשמח להיפגש עם טייסי המסק"רים שעבדו איתי ולחבק אותם. אני מלא כבוד למערך האווירי".
מפקד המערך הקרבי של חוקרי השבויים באמ"ן, סא"ל צחי: "אני בוחן את שאלת השת"פ מול הסיוע בהיבט המשימה. במלחמה יש שני גורמים: מי שמבצע את המשימה - המשתתף - ומי שעוזר לו לבצע - המסייע. המודיעין עושה את שניהם. במבצע בעזה כולם בסופו של יום היו שותפים לביצוע המשימה. המודיעין למשל הכין את העזרים המשותפים חצי שנה לפני כן והחשיבות שלהם במבצע היתה הרת גורל. האם בשביל להשתתף בקרב צריך לצבוע פנים להסוואה? לא. המודיעין הוא רק עוד קנה בכוח.
"במחלקת חי"ר מסתערת יש רגמים, חוד ומא"גיסט, אבל ברור שכל המחלקה היא הכובשת. במיקרוקוסמוס של אוגדת עזה ועופרת יצוקה, כולם היו מחלקה אחת גדולה".
מג"ד 605 הנדסה קרבית סא"ל דיויד: "אני מעדיף להשתמש במונח 'סיוע קרבי'. קשה לי להפריד בין השתתפות לבין סיוע קרבי. הסיוע שלי מתבטא בכך שאני משתתף בקרב בצורה פעילה, בדרך כלל בחזית הכוחות. לכן קשה לי לעשות הפרדה. אצלנו המשמעות של הסיוע היא בחיבור לכוחות החי"ר והשריון, עוד לפני שלב נוהל הקרב - בשלב האימונים".

לכתבה המלאה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל