אני מתאר לעצמי שביום בו אני מעלה אשכול זה, מציינים בגדוד הפרשים ה61 של הצבא ההודי, את יום חיפה כמו בכל שנה.

בשנת 2000 אימצו אנשי הבהאים את יום זה וקושרים אותו עם מקום מושבו בחיפה ב1918 של עבדול בהא בנו של מייסד דת הבהאים. ראו

כאן

וכאן

ביום הזה, לפני 91 שנה התנהל הקרב בו תפשו הבריטים (למעשה בעיקר חיילים הודים) את חיפה מידי התורכים. באשכול זה נתאר את מהלכי הקרב ונביא אינפורמציה הקשורה לנושא, בכתב ובתמונות.

+++++++++++

מהלכי הקרב [1]

+++++++++++

ב 22 לספטמבר בבוקר, לאחר קרב מגידו במלחמת העולם הראשונה, גנרל שובל

chauvel

הוציא פקודות לתפישת עכו וחיפה ע"י דיביזיית הפרשים ה5. היות והתקבל דו"ח מאווירון סיור על כך שחיפה פונתה, הוחלט לנסות לתפוש את העיר באותו יום אחרי הצהריים ע"י הסוללה הקלה המשוריינת והממונעת ה12 והסיור הקל הממונע ה7. בריגדיר גנרל קינג

King

התמנה מפקד הפעולה והיה אמור להיות המושל הצבאי של חיפה. הטור הממונע התקדם על כביש נצרת חיפה, וליד הגשר של הרכבת מעל הקישון (ליד הכביש לטבעון, מיד אחרי צומת העמקים של היום) נתקל ב69 לוחמי אויב אשר נכנעו מיד. זו הייתה הוכחה לכך שחיפה לא פונתה. למרות זאת קינג החליט להמשיך בתקווה שהכוח בחיפה נמצא במורל ירוד וייכנע כשם שנכנעה הקבוצה ליד הגשר. ליד באלאד א שייך (תל חנן של היום)

Balad esh sheikh

נפתחה על הכוח אש ארטילרית ומקלעים [2]. כמה צמיגים התפוצצו וקינג נאלץ לעבור ממכונית הסיור שלו שניזוקה, אל רכב משוריין. לאחר זמן מה הכוח הצליח להסתובב, לחלץ את עצמו, ולחזור כלעומת שבא לאזור מגידו. לכן הוחלט לפתוח במתקפה למחרת ב 23 לספטמבר ע"י דיביזיית הפרשים ה5. הדיביזיה פוצלה לשתי זרועות, זרוע אחת לתפישת עכו, ושנייה לתפישת חיפה. עכו נתפשה בקלות. אנו נתרכז בקרב על חיפה.

הכוח לכוון חיפה כלל את בריגאדת הפרשים ה15, ללא רומחי היידברד

Hydebard lancers

(כלומר שני גדודים, בכל אחד 4 פלוגות, ראו פרוט בהמשך),

את סוללה בועז

B battery H.A.C. ( Honorable Artillery Company )

ואת כוח הסיור הממונע הקל 1 , כמוביל על הדרך הראשית לחיפה.

בריגאדת הפרשים ה15 התקדמה ללא התנגדות, עד אשר הפלוגה המובילה של רומחי מייסור

Mysore lancers

עברה דרך באלאד א שייך בשעה 10:00 בבוקר. אז נפתחה עליהם אש מקלעים ממורדות הכרמל שממערב לכוח, ומהארטילריה אשר מוקמה במרכז הכרמל של היום [3]. בנוסף נפתחה עליהם אש ארטילרית מהקצה המזרחי של חיפה [4].

בניגוד לפעם הקודמת, אווירון סיור השליך הודעה לכוח, על כך שהאזור מוחזק ברצינות ע"י האויב.

אם נסתכל במפת הקרב, נבחין שהתורכים היו מוצבים בעיקר ב4 מקומות. נסמנם בהמשך בספרות:

1.מצפון לשפך הקישון.

2.מצפון לקישון וממערב למסילת הברזל לעכו.

3. במורדות שמתחת לנווה שאנן של היום.

4.על תל מצפון למסילת הברזל של רכבת העמק [5].

פלוגה אחת של רומחי מייסור, נשלחה לדרך שהובילה אל תל צבט[6] עם פקודה להגיע לחיפה מצפון מזרח דרך נקודה 1. פלוגה שנייה עם שני מקלעים החלה לעלות על הכרמל מנקודה דרומית ל באלאד א שייך. המטרה הייתה לטפס על הכרמל, להגיע לשביל שעל הרכס, ולתקוף את התותחים שעל ההר [7] . סוללה בועז פתחה בהפגזה, וגדוד רומחי ג'ודפור

[8]Jodhpore lancers

יחד עם שתי הפלוגות הנותרות של רומחי מייסור, עמדו בעמדת המתנה מזרחית לבאלאד א שייך.

בשעה 11:45 השרווד רינג'רס מבריגאדת הפרשים ה14, הצטרפו לבריגאדה ה15. פלוגה אחת שלהם הצטוותה לעזור ולעלות לכרמל בעקבות פלוגת רומחי מייסור. בריגדיר גנרל הרבורד

Harbord

עיכב את ההתקפה עד 14:00 בתקווה שהכוח שעלה להר יהיה מוכן לתקוף את התותחים, במקביל להתקפה במישור. בזמן ההמתנה, נשלחו מספר סיורים על מנת לזהות את מיקום האויב. עקב אש מקלעים כבדה, הם לא הצליחו לבחון את גדת הקישון.

רק סיור אחד של רומחי מייסור הצליח להגיע לקישון, אך הסוסים שקעו בבוץ וטבעו.

בשעה שנקבעה, רומחי ג'ודפור החלו בדהרה מדרום לקישון צפונה לעבר נקודה 2, על מנת לחצות את הקישון ולתקוף את המאחז התורכי, תוך כדי חיפוי של סוללה בועז, ארבעה מקלעים, ושתי הפלוגות הנותרות של רומחי מייסור. כאשר התחילו לחצות את מסילת הברזל לעכו, התגברה אש האויב. הפרשים הגבירו את דהירתם, ותך כדי אבידות קלות הגיעו קרוב לקישון. הסתבר שהגדה באזור הייתה תלולה. אבל יותר גרוע מכך קרה כאשר שני הרוכבים המובילים ניסו לרדת לעבר המים וטבעו בבוץ הטובעני [9]. לכוח הסתבר שלא ניתן לחצות ולהגיע לנקודה 2. לוטנט קולונל הולדן [10]

H.N. Holden

נתן פקודה לשבור שמאלה כ90 מעלות (לפי מפת הקרב), ולחצות את הוואדי הצר ביותר לצד מסילת הברזל חיפה עפולה [11]. הם מלאו את הפקודה, ותקפו את מקלעי האויב שעל מורדות הכרמל – נקודה 3. היה זה רגע קריטי היות וגדוד רומחי ג'ודפור נקלע לאש צולבת מלפנים ומהאגף. סוסים החלו לפול, אבל הפלוגה המובילה הסתערה על המקלעים והרגה חיילי אויב ע"י שימוש ברומחים שנשאו עמם.

כך הם פתחו את הדרך הראשית לחיפה. פלוגה נוספת דהרה אף היא ותקפה גבעה מזרחית לדרך- נקודה 4, ותפסה שני מקלעים נוספים. הולדן ניצל את ההצלחה והוביל את שתי הפלוגות הנותרות, ישר לתוך העיר. האש הפעם הייתה חלשה יותר. נתפשו שבויים ולבסוף האש פסקה. שתי פלוגות המייסור שהיו בחיפוי, נכנסו אף הן לתוך העיר. (אודות חלק זה של הקרב בתוך העיר, ראו בהמשך בפרק גיבור חיפה).

במקביל, מעטים מפלוגת המייסור תקפו את תותחי האויב בין כרמלהיים למיסיון הכרמל. העלייה הקשה לפני ההתקפה, גרמה לכך שסוסים רבים נפלו בדרך מעייפות. כתוצאה מכך את ההתקפה על התותחים ניהלו למעשה רק כ 15 פרשים. הם הצליחו לחדור דרך עמדות האויב, מה גם שאחריהם הופיעה כמחצית הפלוגה של השרווד רינג'רס, והם סיימו את המלאכה. תותח אחד ימי של 150 מ"מ , שני תותחי הרים, ו78 שבויים נתפשו.

במישור למטה, פלוגה אחת של המייסור אשר רותקה תחת אש כ 2.5 מייל צפונית מזרחית לחיפה, עלתה על סוסיה לאחר שראו את הג'ודפור תוקפים, ותקפו מאחז תורכי ליד שפך הקישון הלו היא נקודה 1. הם תפשו 2 תותחים נוספים ומעל 100 שבויים.

לסיכום, הבריטים תפשו בחיפה סה"כ 25 קצינים ו 664 בד"א לא כולל פצועים שהיו כבר קודם מאושפזים, 16 תותחים מסוגים שונים, 10 מקלעים. אבידות הבריטים (למעשה כמעט כולם הודים) 3 הרוגים , 34 פצועים. 60 סוסים נהרגו ו83 נפצעו. למרבית המזל נתפשו הרבה סוסי אויב, שהחליפו את הסוסים שאבדו.

+++++

הערות:

+++++

[1] מבוסס על הספר האנגלי

Military operations Egypt & Palestine from June 1917 to the end of the war. Part II.

Compiled by captain Cyrill Falls

Published by his majesty’s stationery office 1930

ומפת הקרב מתוך הספר, ליד עמוד 533.

[2] אני משתמש במושג מקלעים, אבל למעשה היה מדובר במכונות ירייה כבדות ומסורבלות.

[3] בספר האנגלי מוזכר הפנסיון הדתי כרמלהיים

Karmelheim

מדובר בפנסיון הדתי מיסיון הכרמל

Karmelmissionheim

מבנה גדול ולידו מספר מבנים נוספים, שהיו ממוקמים במתחם מצפון למתחם כרמלהיים והיו שייכים לגרמנים אוונגליסטים שעסקו בפעילות מיסיונרית.( בניגוד למתחם כרמלהיים שהיה שייך לטמפלרים ומסומן במפת הקרב ע"י

karmelheim

). כיום ממוקמים שם מגדלי פנורמה בשדרות הנשיא קרוב למרכז הכרמל. סימון של שני תותחים מופיע במפת הקרב ליד מבנה בודד אשר מופיע במפה – לדעתי מבנה זה הוא מיסיון הכרמל. כלומר התותחים מוקמו ממש במרכז הכרמל של היום, אני משאר באזור הצטלבות שדרות הנשיא עם רחוב יצחק אלחנן של היום. סימון נוסף במפה, כפי הנראה של התותח הימי

Naval gun

(שיוזכר בהמשך), מופיע אף הוא מעל לסימון שני התותחים במרכז הכרמל ומעל המבנה הבודד. במפות פלמר מ1923 מסומן המלון

Carmeleim hotel

ויותר שמאלה כתובה המילה

guns

יתכן וזה היה המיקום של התותח הימי התורכי. ראו

כאן

הערה: כדי להגדיל את המפה שבאתר הנ"ל אנא הקליקו עם העכבר.

[4] במפת הקרב הנמצאת בספר האנגלי, מופיע סימון של תותחים באזור אשר נמצאת בו שכונת יזרעאליה בנוה שאנן של היום.

[5] נראה שמדובר בתל אבו הואם

Tell abu huwam

שמצפון לגשר פז. נ"צ ברשת ישראל החדשה 745190 202150

באתר

http://amudanan.co.il/

ניתן לצפות במפות 1:50000 1:250000 ומפת

PEF

[6]

Tell es subat

תל קטן מדרום לכפר ביאליק ומצפון מערב לקריית פרוסטיג של היום. נ"צ ברשת ישראל החדשה 208440,746610

[7] במפת הקרב משורטט ציר ההסתערות ברכס הכרמל, אך העלייה המדויקת לכרמל איננה מסומנת.לפי הבנתי הכוחות במישור נכנסו לתוך נחל נשר שמדרום לתל חנן

Wadi et tabil

היות ובנחל מצוקים רבים המונעים מעבר סוסים, ובנוסף בשלב מסוים בעליה, הוא פונה חזק דרומה ומתרחק מחיפה, אני מניח שלא המשיכו במעלה נחל זה, אלא נכנסו אל נחל המתחבר לנחל נשר, הוא נחל קטיע הידוע גם בשם ואדי מקאלי

Wadi el maqali

היות וגם בנחל זה מעט מצוקים, אני מניח שבשלב מסוים נאלצו לעלות על הגדה ולהתקדם לארכה, עד שהגיעו אל השביל המוביל ממרכז הכרמל אל עוספייה - ציר ההר. שם פנו ימינה לכוון מרכז הכרמל של היום.

כיום כל איזור ההתחברות של נחל נשר ונחל קטיע נהרס ע"י מחצבה של נשר, כמו כן נמצא שם בית קברות נשר.

בהזדמנות זו אני ממליץ על ביקור משפחתי בשני הגשרים התלויים מעל נחל קטיע.

ראו למשל

כאן

או

כאן

[8] זה השם המופיע בספר. השם המקובל יותר הוא

jodhpur

[9] לאחר מעשה הסתבר שבמפות הצבאיות שהוכנו לפני המלחמה ע"י המודיעין הבריטי, איזור הקישון היה מסומן כשטח בלתי עביר, אך מידע זה לא הועבר לכוחות בשטח. נשמע מוכר...

כך שהייתה כאן מעין חזרה זוטא על מה שקרה לסיסרא וצבאו.

[10] לכל גדוד הודי מונה יועץ בריטי, לרומחי ג'ודפור מונה הולדן, שהשתתף איתם בכל הקרבות. עד שנפל ב 26.10.1918 בחאלב שבסוריה בקרב האחרון של הגדוד.

[11] כפי הנראה מדובר בערוץ נחל סעדיה המתחיל מתחת לעין סעדיה

Ain es sa’ada

וזורם צפונה.

המעיין מעל צומת הקריות (צ'ק פוסט)

נ"צ ברשת ישראל החדשה 743910 202800

+++++

תמונות

+++++

תמונה 1

מפת הקרב מתוך הספר האנגלי. סימון באדום הצבא הבריטי. סימון בירוק הצבא התורכי.

מקרא:

1-4 מתחמים תורכיים שנתקפו. המקומות מתוארים למעלה.

5.תותחים באזור יזרעאליה של היום.

6.כרמלהיים, השכונה הייתה ממוקמת פחות או יותר במלבן ובאזור המלבן שנוצר ע"י הרחובות של היום:

סוף שדרות הנשיא שמתחבר כשביל סלול עם רחוב קלר, רחוב קלר, רחוב הברושים, רחוב מוריה. מופיע שם במפה גם סימון של מתחם תורכי.

7.התותחים במרכז הכרמל.

8.מיסיון הכרמל. מגדלי פנורמה של היום בשדרות הנשיא.

9.כפי הנראה התותח הימי

תמונה 2

קטע מאזור הצפוני לחיפה. מתוך מפה טופוגרפית 1:20000 מתקופת המנדט.

מקרא:

1-4 מתחמים תורכיים שנתקפו. המקומות המסופררים מתוארים למעלה.

קטעים נוספים של המפה ניתן לראות

כאן

תמונה 3

קטע מאזור המורדות המזרחיים של הכרמל. מכאן טיפסו רומחי מייסור.

מתוך המפה הטופוגרפית הנ"ל.

מקרא:

10.נחל נשר.

11.נחל קטיע.

12.קטע מציר ההר.

תמונה 4

תצ"א גרמני מתאריך 16.3.1918

מתוך הספר

The changing land between Jordan and the sea, aerial photographs from 1917 to present.By Benjamin z. kedar.Yad ben-zvi press & MOD books 1999

מקרא:

6.כרמלהיים

6.1 כיום הצטלבות רחוב מוריה עם רחוב הברושים

6.2 כיום הצטלבות רחוב ביכורים עם שדרות הנשיא

7.באזור הזה אני מניח הוצבו התותחים

8.כאן מתחיל מתחם מיסיון הכרמל. המבנים עצמם מחוץ לתמונה.

שרדו חמישה מבנים מכרמלהיים (ועוד שני מבני עזר קטנים), אחד מהם, הידוע מכולם, אשר לאחר מספר גלגולים שמו כיום בית הכט. ראו

כאן

שרדו שני מבנים ממיסיון הכרמל. אך לא המבנה הראשי.

תמונה 5

המראה כיום. צילום לכוון צפון מנקודה 6.1 בתצ"א.

משמאל גן מניה של היום, אז חורשת אוגוסטה ויקטוריה.

הפרשים באו מכוון דרום וכאן כבר היו קרובים לתותחים.

זוהי ההתחלה של ציר מוריה של היום אשר מכאן נמשך דרומה.

אני משאר שהפרשים אשר דהרו אז על השביל הצר, לא העלו בדעתם שכעבור שנים יהפוך האזור לציר מוריה העמוס בבתי קפה ופאבים. לעומת זאת יושבי הפאבים של היום אינם יודעים דבר על הסתערות הפרשים אשר דהרו מטרים ספורים ממקום ישיבתם.

תמונה 6

המראה של מרכז הכרמל כיום.

צילום לכוון צפון מנקודה 6.2 בתצ"א.

תמונה 7

גלויה של מתחם מיסיון הכרמל. צולמה מכוון דרום מזרח. הפינה השמאלית תחתונה של הגלויה, היא פחות או יותר נקודה 8 אשר בתצ"א. התותח הימי הוצב כפי הנראה באזור המוסתר ע"י המבנה הראשי – המבנה הגדול בימין התמונה.

תודות ל יב"א שהשאיל את הגלויה מהאוסף שלו.

+++++++++++

גיבור חיפה [12]

+++++++++++



הקרב על חיפה הקנה את התואר גיבור חיפה לקצין ההודי מייג'ור טקור דלפט סינג.

Major Thakur Dalpat Singh.

הפרטים נודעו לי לאחר קריאת סיפורו של יצחק קרונזון "מייג'ור טקור דלפט סינג, גיבור חיפה" .

הקרדיולוג פרופסור קרונזון יליד חיפה, המתגורר בניו יורק, כתב במשך השנים מספר ספרים הכוללים סיפורים המתארים בהומור רב בין היתר חוויות שונות שאירעו לו במקומות שונים.

להלן תקציר סיפורו הקשור לקרב על חיפה, אשר אני ממליץ לקראו במקור.

בדצמבר 1992, במסגרת כנס עם עמיתים למקצוע, הגיע קרונזון להודו. בדרכו חזרה נאלץ המטוס בטיסה פנימית בהודו, לנחות במקום לא מתוכן מראש – ג'ודפור

jodhpur

הנוסעים השתכנו במלון המפואר

Hotel Ummed, Jodhpur

המלון היה חלק מארמונו לשעבר של שליט ג'ודפור.

Umaid Bhawan Palace of the Maharaja Ummed singh

היות והגיעו מאוחר בלילה, הוכנסו הנוסעים לחדר אוכל קטן שאינו החדר אוכל שהיה בשימוש יום יומי. כאן מבחין קרונזון בפסלון שעל בסיסו הכיתוב בתרגום לעברית ע"י קרונזון :

" מייג'ור טקור דלפט סינג

[13] MC

גיבור חיפה. המייג'ור טקור דלפט סינג נולד בכפר דאולי בשנת 1892. אביו היה הקולונל הארי סינג, מפקד כידונאי ג'ודפור. אחרי לימודיו באנגליה, קיבל מינוי ביחידה, בשנת 1916. נפל בקרב על חיפה, 23 בספטמבר 1918, ועוטר בצלב הצבאי לאחר מותו. "



כך כתוצאה מצירוף מקרים נדיר, לומד קרונזון החיפאי, בפעם הראשונה על טקור דלפט ועל מעורבותו בקרב על חיפה. קרונזון, למרות תנאי הצילום הקשים בחדר, מחליט לצלם את הפסלון. הנושא מעורר את סקרנותו והוא אוסף חומר מהארכיון שבמוזיאון המלחמה של האימפריה הבריטית.



קרונזון מזכיר שהבריטים עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בקשו סיוע ממושבות האימפריה. בהודו אחדים מהמהרג'ות שלחו את יחידותיהם האישיות. המהרג'ה של ג'ודפור נידב גדוד שלם, הלו הם רומחי ג'ודפור.( באותה חטיבה היו שני גדודים הודים נוספים: רומחי מייסור ורומחי היידברד). הם נלחמו בצפון צרפת ולאחר מכן הועברו אל צבא אלנבי אשר התקדם לעבר ארץ ישראל. ב14.7.1918 בקרב ממזרח לנהר הירדן מצפון לים המלח, לחמו רומחי ג'ודפור באומץ רב. לאחר הקרב חולקו עיטורים למספר לוחמים. בין היתר לטקור דלפט שעוטר בצלב הצבאי. קרונזון כותב: "בקרב הצטיין במיוחד המייג'ור טקור דלפט סינג, שיצא לרכוב על סוסו אל מול האש, בימינו אקדח ובשמאלו חרב, וחיסל לבדו, ביריות ובדקירות, צוות של מכונת ירייה שסיכנה את אנשיו."



כאמור בקרב על חיפה לקחו רומחי ג'ודפור חלק נכבד. תוך כדי לחימה, הגיעו עד איזור תחנת הרכבת המזרחית. קרונזון כותב: "והכוח פרץ דרך הצומת המכונה היום "צ'ק פוסט" [14] אל עבר העיר התחתית, ובראש כתמיד, המייג'ור טקור דלפט סינג. גם הפעם היה האקדח בימינו והחרב בשמאלו, והוא שוצף במרוצתו ועושה שמות בטורקים הנסים לכל עבר. ליד תחנת הרכבת המזרחית נפתחה על הכוח אש מכונת ירייה, והאביר טקור דלפט ניסה שוב לחסלה לבדו, כפי שעשה במעבר הירדן, אך הפעם נפגע, נפל ולא קם."

טקור דלפט לא ניקבר. גופתו נשרפה כמנהג ההינדו. שמו נחרת באבן על לוח מספר 33 שעל קיר הזיכרון לגדודים ההודים, בבית הקברות בפורט תאופיק במצריים. ראו פרטי הרישום

כאן

התואר הלא רשמי "גיבור חיפה", שהוענק לו, לא נשכח.



++++++++

המשך הערות

++++++++



[12] מבוסס על הסיפור של יצחק קרונזון מתוך ספרו "מסע ארוך לתוך הלב" הוצאת עם עובד, 2007.

תודות להגרבלו שהפנה את תשומת ליבי לסיפור.



[13]

MC – Military Cross

אות הצטיינות בריטי מדרגה גבוהה, על גילוי אומץ לב בקרב.



[14] על שם נקודת ביקורת בריטית שהייתה במקום בתקופת המנדט. השם הרשמי כיום הוא צומת הקריות.





+++++++++

תמונות נוספות

+++++++++





תמונה 8

הפסלון לזכרו של טקור דלפט. רוב תודות לפרופסור יצחק קרונזון שחולק עמנו את התמונה שצילם.



תמונה 9

תמונתו של טקור דלפט



תמונה 10

הסמל של רומחי ג'ודפור



תמונה 11

כניסת ההודים לעיר התחתית – תמונה נפוצה המופיעה גם על גבי גלויות



תמונה 12

כניסת ההודים לעיר התחתית – על גבי שקופית מזכוכית

Lantern slide

שימו לב לשוני מהתמונה הקודמת. אני מניח ששני הצילומים נעשו במרווח זמן קצר מאד.

++++++++

בנימה אישית

++++++++



דודתי ז"ל הגיעה עם משפחתה לחיפה לאחר ששהו בגליל בתור גולים מנוה צדק. היא הייתה בת שמונה כאשר ראתה את ההודים נכנסים לחיפה. היא תיארה בזיכרונותיה את אשר זכרה. לא מדובר כאן במחקר היסטורי אלא רק מזיכרונות הילדות. אני מצטט מתוך: מזיכרונות אורה ויצחק מיכאלסון, ירושלים 1982. הוצאה עצמית.

"אני זוכרת את יום כניסת האנגלים לחיפה. ראשית נכנסו חיילים הודים על סוסיהם בתלבושתם המסורתית וכדונים בידהם. דקרו כל מי שנראה להם חייל תורכי. לאחר מכן נכנסו שאר הגיסות. התורכים רק עם שני תותחים מוצבים על הר הכרמל, זה כל מה שנשאר להם, הצליחו לעצור לכמה ימים את כניסת הבריטים לחיפה. הבריטים הכובשים ארגנו מצעד במושבה הגרמנית. כמה מכוניות, אופנים, תותחים איזה עושר. הרהרנו איך היו מסוגלים שני תותחים מסכנים לעצור מכונת מלחמה אדירה זאת מלכבוש את חיפה ולו רק לכמה ימים. אני זוכרת חייל תורכי שנכנס בריצה אלינו הביתה וביקש בגדים ציביליים. הרחוב היה מלא הרוגים אבל האוכלוסייה הייתה מאושרת. רבות סבלו משלטון העותומני. הלגיון היהודי שבצבא הבריטי התחיל לחלק ריבה ובוליביף וכמה נהננו מזה. "





+++++++++++++++++++++

קצת על הארטילריה בקרב על חיפה

+++++++++++++++++++++



לא מצאתי תיאור מפורט של כל סוגי התותחים שבהם השתמשו שני הצדדים.

כוח המגן התורכי השכיל להשתמש בתותחים אשר ברשותו אשר הוצבו על גבי ההר במקומות שונים. גם לכוח הבריטי היו מעט תותחים קלים, אך הם היו בעמדות נחותות ולא מצאתי אינפורמציה עד כמה השפיעו על הקרב. לעומת זאת לתותחי התורכים הייתה חשיבות מכרעת בעיכוב הכוח המסתער, עד כדי כך שחלק משמעותי של הכוח הבריטי הוקצה לחיסול הארטילריה התורכית.

לפי התיאורים בספר האנגלי ומפת הקרב, רוב התותחים התורכים מוקמו באזור מרכז הכרמל של היום, וחלקם באזור יזרעאליה של היום. לכוח האחרון הייתה תצפית מעולה לכוון הכוח הבריטי המסתער ולכן ניתן היה בקלות לטווח אותם. אני יכול לדמיין את הקת"ק התורכי (אולי הגרמני) יושב לו על ההר באזור נווה שאנן, צופה על הכוחות המתקדמים ומעביר פקודות תיקון לתותחנים אשר היו מוצבים בקרבת מקום. אין הדבר כך לגבי התותחים שהיו מוצבים באזור מרכז הכרמל. התותח הימי הוצב למעשה מעל נמל חיפה של היום, כך שצפה על הים ועל אזור העיר התחתית. אולם לתותחים הקלים לא הייתה תצפית קרובה אשר לה היה קו ראיה לכוחות בזמן שהתקרבו לעיר. כאן נשאלת השאלה האם תותחים אלה טווחו בזמן הקרבות, או ירו על סמך חישובי ארטילריה ללא תיקונים. ירי כזה היה כמובן פחות מדויק. יש לזכור שבנוסף לטווח היה צריך לתת פקודות להיכן ומתי לירות. קיימת אפשרות שנסלל קו טלפון שדה (ח-10 ...), בין מרכז הכרמל לבין נווה שאנן. אפשרות אחרת היא (שבניגוד לכתוב בספר האנגלי), שלאזור תל חנן ירו רק התותחים מאזור יזרעאליה, ואילו התותחים ממרכז הכרמל ירו לאזורים הקרובים יותר לעיר כמו הדרך הקרובה לתחנת הרכבת המזרחית.



משום מה לא מוזכר כיצד נתפשו התותחים אשר הוצבו באזור יזרעאליה של היום. לא תואר שום כוח אשר תקף אותם. יתכן שהם נשארו לבד ולבסוף נכנעו.



לא הצלחתי להגיע לאינפורמציה מדויקת לגבי סוגי התותחים שהופעלו ע"י התורכים, למעט שנתפשו 16 תותחים מסוגים שונים. בספר האנגלי מוזכר תותח ימי 150 מ"מ ותותחי הרים, ללא פירוט. יתכן והיו אלה תותחי 7.5 ס"מ שפותחו במיוחד עבור התורכים ע"י מפעלי קרופ הגרמניים, או תותחי 7.7 ס"מ של קרופ.

הבריטים הפעילו רק סוללה אחת של 4 תותחי 13 פאונד, הלו היא סוללה בועז שהוזכרה קודם.



למרות הארטילריה העודפת, והכוחות התורכים שהיו מוצבים במקומות שולטים, הצליחו הפרשים ההודים, שנלחמו בנחישות רבה, למלא את משימתם.



על תותחי מלחמת העולם הראשונה, ראו

כאן

תחת הכותרת:

SURVIVING GUNS



+++++++++

תמונות נוספות

+++++++++



תמונה 13

תצפית מכוון נווה שאנן לכוון תל חנן ודרום מזרח. צילום מרחוב יעקב סלומון (עקב מבנים מסתירים לא ניתן היה לצלם מרחוב יעקב חזן אשר נמצא גבוהה יותר).





תמונה 14

תצפית מרחוב יפה נוף ליד מרכז בכרמל. בצד שמאל תחנת הרכבת המזרחית, בצד ימין הקישון.



תמונה 15

תותח גרמני על הכרמל - גלויה . כפי הנראה תותח ה150 מ"מ.

תמונות נוספות ראו

כאן



תמונה 16

תותח בריטי 13 פאונד ממלחמת העולם הראשונה.

+++++++++

תמונות נוספות

+++++++++



תמונה 17

הגשר התורכי על הקישון. שם נכנעו החיילים התורכים. ברקע הר הכרמל. הגשר נבנה כפי הנראה ב1893. צולם ע"י צלמי

American colony



תמונה 18

הגשר כיום, צילום מתחת לגשר הכביש, הקרוב לגשר הרכבת.

בהזדמנות זו אני ממליץ על ביקור משפחתי בפארק אשר באזור הגשר.

החנייה מייד אחרי צומת העמקים (ג'למה). לאחר שנכנסים לכביש לכוון טבעון, פונים בזהירות שמאלה. ישנו שלט פארק הקישון, למרות שמו הרשמי: פארק העמקים.

על פארק העמקים (וגם על פארק מעגן הדייג בשפך הקישון) ראו

כאן





תמונה 19

מקום החיבור של נחל קטיע בימין התמונה, לבין נחל נשר בצד שמאל. נחל נשר פונה כאן פניה גדולה שמאלה. החציבה ושפכי הסלעים, הרסו את כל האזור. שני נחלים שטיילתי בהם בשנות ה1960, נחתכו. כיום ניתן לטייל בנחל נשר עליון, סימון שבילים אדום.





תמונה 20

הכביש הראשי לחיפה, צולם מכוון מזרח. המסילה (אינה בשימוש), ותחילת ערוץ נחל סעדיה. המקום כיום מוזנח ביותר עקב עבודות הגישור למנהרות הכרמל. בתקווה שהבריכה הקטנה אשר שם תשוקם עם סיום הבניה.



תמונה 21

מורדות נווה שאנן של היום. נקודה 3 במפת הקרב. במרכז התמונה רואים את הכניסה המזרחית למנהרות הכרמל.

תמונה 22

גשר של והאזור, להערכתי צולמה כ20 שנה לאחר הקרב.

בתמונה בקצה העליון מימין רואים את שפך הקישון וביצות מצפון לו. בקדמת התמונה משמאל רואים את גשר של (לאחר קום המדינה, גשר פז, שלאחרונה נהרס והוחלף ע"י גשר אחר), שלא היה קיים בזמן הקרב, ומתחתיו שתי מסילות. מסילת הברזל לעכו (המסעף המערבי יותר, שלא היה קיים בזמן הקרב) העוברת ימינה (מזרחה) לרוחב התמונה, ומחוץ לתמונה מתעקלת צפונה. ואת מסילת הברזל של רכבת העמק שנמצאת בתמונה לפני המסילה לעכו ועוברת ימינה לרוחב התמונה צמוד לכביש.

תודות ל יב"א שהשאיל את התמונה מהאוסף שלו.



תמונה 23

תחנת הרכבת המזרחית – גלויה.



תמונה 24

תחנת הרכבת המזרחית כיום. מבט מכוון מזרח, הכוון ממנו הסתערו ההודים לתוך העיר.

יפה ומאיר עיניים.

.

תודה.

סקירה מושקעת ומקיפה שכזאת, מזמן לא ראיתי!
כל הכבוד על ההשקעה והיזמה !

נפלא !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

מאיר עיניים.. תודה..!!!

אבי (כיום פנסיונר) עבד במחלקת החשמל של רכבת ישראל בחיפה.

בילדותי הייתי מסתובב הרבה באיזור תחנת רכבת מזרח,
עם המבנים הטורקיים האימתניים שבה.
הקירות בעובי בלתי נתפס כמעט, התקרות הגבוהות,
החדרים, שגם בשיא הקיץ, הם קרירים ונעים לשהות בהם....

האם תוכלו בבקשה לפענח את הכיתוב על התותח התורכי בחיפה הנה צילום מוגדל

מאוד מזכירה לי את פונט הכיתוב הגרמני/אוסטרו הונגרי על אמל"ח ותחמושת מאותן שנים ואף לאחריהן ...
מניח שלא חידשתי יותר מדי...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

Megiddo 1918: the last great cavalry victory by Bryan Perrett
הקרבות בחיפה סביב עמ 63
http://books.google.co.uk/books?id=...0(1918)&f=false
אפשר לקרוא את רוב הספר בגוגל ספרים

לא הגעתי שם לעמוד 63 באתר חסרים הרבה עמודים.
האם אתה כן ראית שם עמוד זה?
האם יש שם מה שהוא לחדש?

ועם תאור המיקום של התותחים. העליתי חלק מהמפה באשכול התותחים בחיפה שפתחתי בפרש
לדעתי לא צריך להיות קושי לדפדף בספר ע"י גלילה כלפי מטה. ונכון, חלק מהדפים חסרים. הם עושים את זה בגוגל בכוונה כנראה בגלל בעיות של זכויות יוצרים

http://books.google.co.uk/books?id=...page&q=&f=false
שבת שלום

שיחקתי .בסוף עמוד 57 ומיד כריכה אחורית
האם בדפים על חיפה יש שם מה שהוא לא ידוע?
תודה על הניסיון
שלחתי לך הודעה בפרטי

Megiddo 1918: the last great cavalry victory by Bryan Perrett


irir שלחתי לך מסר

חתיכת השקעה!

מסתבר שבמלחמת העולם הראשונה היו ל HAC
5 סוללות שמהן 2 נשלחו למזרח התיכון
http://www.hac.org.uk/html/about-th...irst-world-war/

כילד, בשנות ה60, נהגתי לטייל עם חברי במחנה בריטי נטוש, לא הרחק מרחוב מגורינו: נתיב חן. המחנה היה צמוד לכביש הישן חליסה נוה שאנן. היו בו מבני סיליקאט מעוגלי גגות, רחבות לאוהלים,כמה בונקרים,ואף משטחים עגולים ,אולי להצבת תותחים.זכור לי שהיה שם גם סמל חיל הים הישראלי, יצוק בבטון.המבוגרים קראו למחנה: מחנה הליגיון. כיום עובר על מה שהיה פעם מגרש משחקים והרפתקאות, רחוב ניסנבוים על בתיו הצפופים. הייתכן שזהו מקום התותחים התורכיים, בהנחה שצבאות נוטים להתמקם בבסיסי היריב המובס?.

שזה אותו מקום. צריך לשאול את זקני נו"ש מה הם זוכרים

צולמו בחודש יוני 2008 ועד היום לא הצלחתי לתהות על קנקנם.

אבל אני ממש לא מכיר את השטח. הגרבלו - מה חוות דעתך?

לא. בהחלט אין אלו שרידי מחנה הלגיון הנטוש באיזור נתיב חן, רח הגליל וניסנבוים של היום. אנסה למצוא פרטים נוספים.

1:10000 ראשונה מ1929 שניה מ1937

לסמן במפות את הבית האדום ואת הבית הלבן אשר בדרך נוה שאנן?,זה יעזור בזיהוי, מאחר ומעט אחריהם הכביש מתעקל מזרחה, ומקבץ המבנים הבא אמור להיות המחנה הנעלם.

מתעקל מזרחה כשבאים מהיכן? אני מניח שאתה מתכוון כשעולים ביד לבנים (מה אתה לא יודע ששונה השם?...) מכוון נוה יוסף אל נוה שאנן. נראה לי שהאדום והלבן נמצאים במפת 1937 בצד שמאל למעלה ממש בקצה השמאלי של המפה, ליד הדרך המקוקוות שממנה מתפצל קטע קטן אף הוא מקווקו. שם מתחת לקטע הקטן, ישנם 3 מבנים, שניים מצד אחד של הדרך שאחד מהם אני מניח הוא האדום, ואחד מצד שני של הדרך, שאני מניח הוא הלבן.
אבל אינני רואה שם מבנים נוספים בהמשך. אולי עדיין לא היה המחנה ב1937?
האם כשמתעקל מזרחה המחנה צריך להיות משמאל לדרך?

7 שנים לאחר שפתחתי את האשכול. אני מעלה אינפורמציה נוספת.

כתוצאה מהקרב על חיפה חולקו 2 מדליות.

אחת לטקור דלפט סינג,

Thakur Dalpat Sinh

שקיבל

Military Cross
כפי שכבר תיארתי.

והשנייה ל

C. G. Law

מהשרווד רינג'רס, שקיבל את מדלית

Distinguished Conduct Medal

מפעולתו בקרב באזור מרכז הכרמל (כרמלהיים).

הערה: בקטע כתוב התאריך 24.09 לעומת 23.09 וזו כפי הנראה טעות.

להלן 2 קטעים שפורסמו ב 1918 ב:

London Gazette

Edinburgh Gazette