ראשי       משחקים       מבזקים       צור קשר      

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה וידיעת א"י
שם משתמש
סיסמא
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #3  
ישן 21-11-2012, 08:06
  רודולפו רודולפו אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.01.10
הודעות: 26
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "בית ג'יז?"

ב- 30 ביוני, נעצר טוביאנסקי ונלקח אל הכפר הערבי הנטוש בית ג'יז (כיום קיבוץ הראל). טוביאנסקי ההמום הועמד לפני בית דין שדה בהרכב השופטים - איסר בארי, בנימין ג'יבלי, דוד קרון (קצין ש"י בנגב) ואברהם קדרון (מפקד ש"י בצפון והממונה על הריגול הנגדי). העיתונאי שבתי טבת, שחקר את הפרשה, מצא כי משפט השדה התנהל בניצוחו של ג'יבלי ובמעמד ה"שופטים" בלבד. לחשוד לא הועמד סנגור, וארבעת "שופטי" ש"י שימשו חוקרים, תובעים, שופטים ותליינים. בסיום ה"משפט" הרשיעו השופטים פה אחד את טוביאנסקי בבגידה והחליטו להוציאו להורג בו-במקום. כשסיים ג'יבלי לקרוא את "גזר הדין" הוא קרע את כותפותיו של טוביאנסקי וכיתת יורים מחיילי המשלט הוציאה אותו להורג.

בעת שהתנהל הדיון, עסק איסר בארי, שאיחר למשפט, בהכנת כיתת יורים בת ששה חיילים, אשר נלקחו מחטיבת "הראל", שהתאמנה באזור. הששה הובאו, מבלי שידעו את הסיבה לכך, לבית הדו-קומתי שנותר על תלו עד היום בקיבוץ הראל, ונושא את השם "בית הקשתות". לאחר שעה קלה הגיעו השופטים לבית, כפתו את טוביאנסקי וקשרו את עיניו. הוא הוצב עם פניו אל הקיר, וכיתת היורים נצטוותה לירות בראשו. הוא נהרג בו במקום. וליד הקיר נחפר בור, שלתוכו הושלכה גופתו של טוביאנסקי וכוסתה בעפר.

נערך לאחרונה ע"י רודולפו בתאריך 21-11-2012 בשעה 08:24.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 21-11-2012, 08:08
  רודולפו רודולפו אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.01.10
הודעות: 26
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "בית ג'יז?"

ב- 30 ביוני, נעצר טוביאנסקי ונלקח אל הכפר הערבי הנטוש בית ג'יז (כיום קיבוץ הראל). טוביאנסקי ההמום הועמד לפני בית דין שדה בהרכב השופטים - איסר בארי, בנימין ג'יבלי, דוד קרון (קצין ש"י בנגב) ואברהם קדרון (מפקד ש"י בצפון והממונה על הריגול הנגדי). העיתונאי שבתי טבת, שחקר את הפרשה, מצא כי משפט השדה התנהל בניצוחו של ג'יבלי ובמעמד ה"שופטים" בלבד. לחשוד לא הועמד סנגור, וארבעת "שופטי" ש"י שימשו חוקרים, תובעים, שופטים ותליינים. בסיום ה"משפט" הרשיעו השופטים פה אחד את טוביאנסקי בבגידה והחליטו להוציאו להורג בו-במקום. כשסיים ג'יבלי לקרוא את "גזר הדין" הוא קרע את כותפותיו של טוביאנסקי וכיתת יורים מחיילי המשלט הוציאה אותו להורג.
בעת שהתנהל הדיון, עסק איסר בארי, שאיחר למשפט, בהכנת כיתת יורים בת ששה חיילים, אשר נלקחו מחטיבת "הראל", שהתאמנה באזור. הששה הובאו, מבלי שידעו את הסיבה לכך, לבית הדו-קומתי שנותר על תלו עד היום בקיבוץ הראל, ונושא את השם "בית הקשתות". לאחר שעה קלה הגיעו השופטים לבית, כפתו את טוביאנסקי וקשרו את עיניו. הוא הוצב עם פניו אל הקיר, וכיתת היורים נצטוותה לירות בראשו. הוא נהרג בו במקום. וליד הקיר נחפר בור, שלתוכו הושלכה גופתו של טוביאנסקי וכוסתה בעפר.

נערך לאחרונה ע"י רודולפו בתאריך 21-11-2012 בשעה 08:23.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 16-02-2010, 09:05
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,321
Follow me...
סיפור גועלי
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "מחוץ לאחד מבתי המידות שבשולי הכפר עצמו"

ב-15 באוקטובר 1949 נשפט בארי על חלקו בהוצאתו של טוביאנסקי להורג. הוא נמצא אשם בהריגה, אך בית המשפט השתכנע בכנות כוונותיו וב-22 בנובמבר 1949 גזר עליו עונש של יום אחד מאסר בפועל, "מזריחת השמש ועד שקיעתה"‏‏[3]. עוד באותו לילה חנן אותו נשיא המדינה חיים ויצמן בהמלצתו של הרמטכ"ל. כך הלך לו בארי הביתה בלא עונש, אך מדוכא מאוד. תשע שנים עוד חי סגור בביתו ושפוף, "מן הבגידה של החברים", כפי שאמר באחת ההתבטאויות[דרוש מקור].
בארי ושלושת חוקריו של טוביאנסקי המשיכו במסלול חייהם. דוד קרון כתב על כך בספרו:
"בסך הכל הפרשה לא פגעה בקריירה האישית של אף אחד מאיתנו. גיבלי נשאר בצבא והגיע להיות מפקד חטיבה וראש אמ"ן. קדרון היה מנהל כללי של משרד החוץ. אבל האווירה מסביב המאיסה עלי את השירות. צה"ל הציע עלייה בדרגה ובתפקיד, אבל לדידי פירוש הדבר היה לעזוב את הקיבוץ, וזאת לא רציתי." קרון הוסיף וכתב כי לא היה לו ספק שטוביאנסקי אשם וכי לבארי הייתה סמכות מלאה לעשות את מה שעשה.

(ויקיפדיה)

זה סיפור גועלי, על היכולת של אנשים קטנים (תרתי משמע) להשתמש בכוח השררה עד לרמת משפט שדה קיקיוני בשיטה של מאפיה ושגזר דינו ידוע מראש - רצח. זה סיפור של מעורבות ותמיכה של המוסדות הרשמיים, התערבות ראש ממשלה, נשיא ורמטכ"ל במערכת משפט ופטירת הרוצחים ללא כל עונש מידתי.
זה סיפור על אנשים שמערכת המוסר שלהם הייתה כה לקויה, עד ששנים לאחר המקרה הם עדיין לא הבינו כמה שגוי היה המעשה.

אלמנת "הבוגד" / נתן אלתרמן (הטור השביעי)

"תיזכר נא מהות "המשפט המהיר
זהו שמו הנורא שניתן לו.
שם סותר את עצמו, שם ריקן ויהיר!
שם שאין משמעות ומובן לו!

יישמר נא זכרה של אותה "חקירה"
ושל "דעת קהל" מתערבלת
השופט כג'יפ בנסיעה מהירה
עם תיבת-בלמים מקולקלת...

מהו עוז מדינות? מול ריבוא כידונים
לעמוד לבלי סגת בשער -
אך לרעוד ולכרוע מול יד-אין-אונים
של אשה אלמנה ונער."

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 16-02-2010, 09:56
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,313
זה לא יותר מאשר ספיח של המעבר מחיי מחתרת למחצה לחיי מדינה מסודרת
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "סיפור גועלי"

תופעה ידועה בקרב כל המערכות שעוברות מחיי איש מחתרת/פרטיזן/מאבק פוליטי לסביבה של מערכת שלטונית מוסדרת ומוגדרת היא אירועים כדוגמאת פרשת טוביאנסקי (מבחינת היכולת של המערכת לבצע גזר דין ופסק דין לא תקין לכאורה לאחר הליך תקין, גם אם מזורז מאוד). האמת? העובדה שכנגד יהודים היו מעט מאוד אירועים כאלה, די מעוררת אופטימיות. בכמה וכמה חברות מערביות שיצאו מהכיבוש הגרמני היו תופעות גרועות ונרחבות בהרבה בקרב אותו גודל אוכלוסיה נתון.

גם מנגנון החיפוי וההתחמקות מאוד טיפוסי, בעצם לכל מערכת. נכון שזה מאוד לא נעים, לא "אסטטי" ומסריח, אבל קרה, קורה ויקרה. העניין הייחודי בסיפור זה היא העובדה ש"על הנייר" התוצאה היא בלתי הפיכה. אם תבדוק לעומק עשרות תופעות ממוסדות שליוו את הקמת המדינה (כמו "ועדות הבדיקה" שנעשו ליוצאי השירות הציבורי של ממשלת המנדט לפני קליטתם בשירות הציבור ישל ישראל הצעירה) תראה תופעות חמורות בהרבה מבחינת מידת אי התקינות, ובעיקר העובדה שזו קרתה באווירה מלחיצה הרבה פחות מאשר "חודש למדינה". גם שם היו אנשים ששקעו בדיכאון עמוק (כנפגעים) ולא אתפלא אם היו שהתאבדו בסופו של דבר. כמובן שאין כיתת יורים, ולכן אין עניין בדיעבד בהליכים משפטיים (או מנהלתיים) בלתי תקינים בעליל שהתרחשו).
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 16-02-2010, 14:30
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,321
Follow me...
לכאן ולכאן...
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "זה לא יותר מאשר ספיח של המעבר מחיי מחתרת למחצה לחיי מדינה מסודרת"

העובדה שמדובר באפיזודה לא מוצלחת של מדינה בדרך ומהלכי שלטון שטרם שומנו, לא מצדיקה את העובדה שלאחר שנים, כשהמדינה כבר הייתה ב"נסיעה", לא נפתח העניין והועמדו המעורבים לדין.
בעת שהמדינה קמה כבר היו חוקים ותקנות, מערכת אכיפה, מערכת תביעה, בתי משפט ובתי סוהר. לא היה כאן ואקום. לבית הדין לכאורה שדן את טוביאנסקי ז"ל, לא הייתה כל סמכות חוקית וגם על פי החוקים של אז היו המעורבים בגדר רוצחים גרידא.
העובדה שלא הוגש ערעור מטעם המדינה על גזר הדין המוטה מלכתחילה של המעורבים (יום בכלא!?) הוא תעודת עניות למערכת המשפט והחוק. ההמשך הישיר לזיכויו של טוביאנסקי היה צריך להיות הרשעת המעורבים ברצח ובסיוע לרצח.
לעולם אסור לשכוח שמאחרי טוביאנסקי, איש ההגנה הותיק והחף מפשע עמדו גם אשה שבעלה נעלם על לא עוול בכפו וילדים קטנים שחיכו לאבא שלהם בבית.
לעולם אין להקל ראש בעבירות שנעשות בכוח השררה באצטלה מזויפת של שמירה על בטחון המדינה.
לו היה האיש מובא בפני חקירה, עניינו היה נידון, הוא היה נשפט, מורשע ונידון למוות ולאחר מכן היה מתגלה כי העניין בטעות יסודו - אז הייתי מסכים אתך כי מדובר באפיזודה של תחילת דרך. תקלה הנובעת ממערכת לא מנוסה.
אני חושש לחשוב שאולי "מקרה טוביאנסקי" היה רק אחד מרבים. אחד שנחשף על חשבון רבים אחרים שלא נתגלו מעולם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 16-02-2010, 14:56
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,313
כל ההליכים, הלכי המחשבה והתחושות עליהם אתה מדבר אינם רלוונטיים לזמן והמקום
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "לכאן ולכאן..."

אחת המשימות הראשונות שלי כאשר אני "לוקח" פרוייקט זה או אחר (וה 29/11-47-יוני 1948 זה פרוייקט מתמשך אצלי) זה "להכנס" לראש של האנשים - לנסות ולהרגיש שאני חי שם בזמן ובמקום, ולא מסתכל עליהם מאחורה, או מלמעלה. ראיינתי עשרות רבות של אנשים שהיה להם מה לקבוע: רובם המוחלט עושים רושם של אנשים חיוביים במלוא מובן המילה. זה אולי יעצבן אנשים מסויימים לשמוע זאת, אבל עבורי זה קנה מידה חשוב: אם קבוצה גדולה, לא הומוגנית (גיל, מעמד, השקפה) של אנשים חושבת דומה בזמן ומקום מסויימים - אפילו אם מדובר על משהו שנראה מגונה לחלוטין עשור לאחר מכן, אז אני עוצר ומנסה מאוד להבין מה הלך שם. עכשיו תבוא ותגיד "בגרמניה הנאצית רוב האנשים באמת האמינו במה שהם עשו" ואני אענה שיש עדיין מרחק עצום בין חיסול 2 בוזזים, העלמת עין מקולגה בכיר שהרג מישהו שלא לצורך, או יצירת פרובוקציות בזמן מלחמה, ובין מה שקרה בקנה מידה שקרה בגרמניה.

באופן עצום הרבה יותר תוקפות אותך תחושות כאלה כאשר משוחחים עם אנשים שחוו את השואה: אתה שומע על החלטות להמית תינוקות שאך נולדו (מטביעים אותם לפעמים אפילו בדלי, כאילו אלה עכברים) בגלל איום גרמני, חיסול אנשים שסטו מדרך הישר, או סתם פטפטנים בגטאות, "טיפול" באנשים סוררים שכל חטאם היה שניסו בכל מחיר לשרוד וגבלו בשיתוף פעולה ועוד עשרות פעולות דומות.

האירועים האלה לא מתרחשים על פי הבור, או ברכבת לאושוויץ, אלא בגטאות ובזמנים שלווים יחסית כאשר אנשים ממש חיים בתחושה של שגרה. גם שם לרוב לא נשפט איש, כל שכן הוקע ציבורית, והיו המון-המון פאשלות שעלו בחיי אדם.

ולעניין העובדה שלא "העיפו ראשים" אחרי המלחמה: קודם כל הייתה מגמה לחנינה כללית, ואכן היו חנינות של ממש לפושעים "מטעם עצמם", כל שכן מי שפעל ברשות המדינה (יענו... מדינה רק להלכה משום שביוני 1948 זו לא ממש מדינה). דבר שני: חלק נכבד ממי שישב בצמתי החלטה פקד על מעשים שלא יעשו: אמנם לא כולם חיסלו אדם בעל שם ופנים כמו טוביאנסקי - היו כאלה שסתם שלחו חמור נפץ לשוק בעיר ערבית (לא אצ"ל...), ירו בבוזזים או אפילו ב"ארטיסטים" שהיום קוראים להם "הלומי קרב". זו נשמעת קלישאה שמרנית, אבל אני לא חושב שתודעתית הגעתי אליה דרל השמרנות והחיים הקלים: מלחמה היא השעיית כל מה שהגיוני, תקין, מסודר וצודק: "חוקי המלחמה" נועדו למנוע אבדן שליטה, לא ממש לעשות צדק. לכל היותר אולי להקטין את הנזק, כמו גם להגן על נפשו של מי שהורג, לא תמיד על גופו של מי שנהרג.

דרך הטבע היא שבזמן מלחמה השעיית חוקי החיים גולשת לפשעים של ממש, ודרך הטבע היא שכשנגמרת המלחמה אז פתאום קל לשים קו בין "רעים לטובים". אני אישית לא ממש קונה את זה, אגב. היו המונים המונים של חלקו את גוררלו של בארי פשוט כי:

א. לא נתפסו
ב. לא היו בזמן ובמקום הנכונים.

היו מעשי אונס (לא ממוסדים, אלא פרטיזניים)
היו מעשי רצח ממוסדים (=מתוך מטרה ליצור אפקט הפחדה)
היו הוצאות להורג ללא משפט, או משפט תקין
היו הריגות של "מתחלים, מזדנבים וארטיסטים"
היו, היו והיו.

מנקודת השקפתי - וחמקרים שלי דגמו לא רע מגזרים רחבים - החברה הארץ ישראלית עמדה לא רע במחני "השחתת הנפש" ולכן לא היה מקום לציד אשמים לאחר המלחמה. גם לי לא היה נעים לדעת שסבא שלי העמיד לדין ומשפט מכור אדם חף מפשע. "לא נעים" אבל לא משהו שאני חושב שאפשר לברוח ממנו.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 17-02-2010, 19:12
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,321
Follow me...
עַל זֹאת / נתן אלתרמן
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "כל ההליכים, הלכי המחשבה והתחושות עליהם אתה מדבר אינם רלוונטיים לזמן והמקום"

ועובדה שגם באותו עשור לא כולם חשבו שיש להתייחס בסלחנות למה שכבר היה מוכר בשם "פשעי מלחמה". (ולכל מי שמתכוון לקפוץ במונחי "שמאלנות" למיניהם - לא ניתן להגדיר כשמאלן מדיני את נתן אלתרמן).

עַל זֹאת / נתן אלתרמן

בְּעֶצֶם יְמֵי הַקְּרָבוֹת נִתְעוֹרֵר עַל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ
שַׂר-הַבִּטָּחוֹן וְהוֹסִיף לַנֶּאֱמָר כָּאן אֶת תֹּקֶף סַמְכוּתוֹ
הַמְּפֹרֶשֶׁת. מַעֲשֵׂהוּ זֶה, שֶׁאֵינוֹ מִן הַשְּׁכִיחִים
בְּפָרָשׁוֹת מִלְחָמָה, שָׁוֶה כָּל שִׁיר שֶׁהוּא, הֵן מִצַּד
הַתַּכְלִית וְהֵן מִצַּד הַמּוֹפֵת וְהַכֹּחַ הַפְּנִימִי.

חָצָה עֲלֵי גִ'יפּ אֶת הָעִיר הַכְּבוּשָׁה,
נַעַר עַז וְחָמוּשׁ... נַעֵר-כְּפִיר.
וּבָרְחוֹב הַמֻּדְבָּר
אִישׁ זָקֵן וְאִשָּׁה
נִלְחֲצוּ מִפָּנָיו אֶל הַקִּיר.

וְהַנַּעַר חִיֵּך בְּשִׁנַּיִם-חָלָב:
"אֲנַסֶּה הַמִּקְלָע"... וְנִסָּה.
רַק הֵלִיט הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו...
וְדָמוֹ אֶת הַכֹּתֶל כִּסָּה.

זֶה צִלּוּם מִקְּרָבוֹת-הַחֵרוּת, יַקִּירִים.
יֵשׁ עַזִּים עוֹד יוֹתֵר. אֵין זֶה סוֹד.
מִלְחַמְתֵּנוּ תוֹבַעַת בִּטּוּי וְשִׁירִים...
טוֹב! יוּשַׁר לָהּ, אִם-כֵּן, גַּם עַל זֹאת!

וְיוּשַׁר לָהּ אִם-כֵּן עַל "מִקְרִים עֲדִינִים"
אֲשֶׁר שְׁמָם, בְּמִקְרֶה, רְצִיחָה.
וְיוּשַׁר עַל שִׂיחוֹת שֶׁל שׁוֹמְעִים-מְבִינִים,
עַל בְּנוֹת-צְחוֹק שֶׁל וִתּוּר וּסְלִיחָה.

אַל יֻגַּד "רַק פְּרָטִים הֵם בְּפֶרֶק הַפְּאֵר".
פְּרָט וּכְלָל
הֵמָּה צֶמֶד-כַּחֹק,
אִם הַכְּלָל כָּך מַקְשִׁיב לוֹ לַפְּרָט הַמְּסַפֵּר
וְאֵינֶנּוּ חוֹבְשׁוֹ בַצִּינוֹק!

כִּי חוֹגְרֵי כְלֵי לוֹחֵם, וַאֲנַחְנוּ אִתָּם,
מִי בְּפֹעַל
וּמִי בִטְפִיחַת הַסְכָּמָה,
נִדְחָקִים, בְּמִלְמוּל שֶׁל "הֶכְרַח" וְ"נָקָם",
לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה.

אַכְזָרִית מִלְחָמָה! הַמַּטִּיף הַתָּמִים
בְּאֶגְרוֹף מִפָּנֶיהָ יֻחְזַר!
אַך לָכֵן
צַו הַיֹּשֶׁר וְצַו הָרַחֲמִים
לוּ יִהְיֶה בָהּ כָּמוֹהָ אַכְזָר!

וְלִקְהַל הַמְּפַיְּטִים רַק עַל קֶסֶם הוֹדָהּ
וְתוֹרְמִים לָהּ רַק דְּבַשׁ עַל מִרְדֶּה
לוּ יוּכְנוּ בְיָדָהּ עֳנָשִׁים שֶׁל פְּלָדָה!
בָּתֵּי דִין צְבָאִיִּים שֶׁל שָׂדֶה!

תְּמֻגַּר הַשַּׁלְוָה הַלּוֹחֶשֶׁת "אָכֵן"...
וִירֵאָה אֶת פָּנֶיהָ בָרְאִי!
יַעֲמֹד הַחַיָּל הָעִבְרִי! יִתְגּוֹנֵן
מִקֵּהוּת הַצִּבּוּר הָעִבְרִי!

וּמִלְחֶמֶת הָעָם, שֶׁעָמְדָה לִבְלִי חָת
מוּל שִׁבְעַת הַגְּיָסוֹת
שֶׁל מַלְכֵי הַמִּזְרָח,
לֹא תֵחַת גַּם מִפְּנֵי "אַל תַּגִּידוּ בְגַת"...
הִיא אֵינָהּ פַּחְדָנִית כְּדֵי-כָך!

הטור השביעי, ספר ראשון, תש"ג-תשי"ד, ספרית פועלים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 16-02-2010, 02:07
  שפירא-מאיר שפירא-מאיר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.06
הודעות: 56
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי נתב שטח שמתחילה ב "היכן הוצא טוביאנסקי להורג?"

אני מניח ש-"הקשיש קטן הקומה" הכוונה לדוד קרון.

בזמנו לצרכי הדרכה חקרתי את פרשת טוביאנסקי, מצאתי חומר בכל מיני מקומות וכן שני ספרים של שבתי מטבת שהם למעשה פיתוח אחד של השני, או הרחבה - "כית יורים בבית גיז" והמאוחר "עונת הגז - כית יורים בבית גיז".

הספר כולל 524 עמודים-
28 עמודים = על ג'יבלי וגם על שני השופטים האחרים, אבל העיקר עליו.
25 עמודים = פרשת איסוף המידע השמועתי
10 עמודים = המשפט עצמו
460 עמודים = כל ההתרחשות אחרי המשפט ושתוך מספר חדשים נתן בן גוריון הוראה לחקור מה קרה באירוע (בלחץ אשתו של טוביאנסקי) ובסוף הוא קבע שטוביאנסקי היה חף מפשע.
(אף אחד מ-"השופטים" לא נפגע, ויתר על כן ג'יבלי ואיסר התקדמו יופי).

תוך כדי קריאת החומר התברר לי כי כבר מהתחלה היה המידע מבוסס על שמועות, לא חקרו את טוביאנסקי, לא בדקו מה קורה באמת בשטח, ואז היו מגלים שבעצם מי שהורה למתוח את קוי הטלפון הוא האשם בגילוי מקומות המסתור.

כ"כ, הכל נוהל במהירות אדירה כיוון שג'יבלי זה עתה מונה למפקד המודיעין של ירושלים שנחשבה מקום חשוב מאוד וקשה מאוד למודיעין, ורצה להציג שהנה כבר בשבוע הראשון שלו הוא "תפס מרגל" ולכן אסף שמועה פה ושמועה שם ושפט את האיש למוות בבית דין שדה , ובסוף הוא לא נתן את הדין על הרצח הזה.

שנית מהפרטים המעטים שיש, ניתן בהחלט להגיע לתשובה שהמשפט התנהל בבית הקיצוני של הכפר (משמע שלא בבית הקשתות שהיה באותה עת מטה הפלוגה) אלא בבית ממול (אין קשר לבית הספר שלא מוזכר), ואחרי גזר הדין ניגשו וביקשו מהמפקדה כתת חיילים לביצוע ההוצאה להורג שהתבצעה כמה עשרות מטרים מאחורי הבית ליד גדר האבנים של חלקת המטע הסמוכה, שם גם נקבר.
_____________________________________
מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 12:29

הדף נוצר ב 0.87 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2014 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר
כתובת המערכת: מערכת אתר פרש, ת"ד 4062 פארק המדע ע"ש ויצמן, נס ציונה 74140.