לא רק בשביל השקיעות היפות

מראש הנקרה ועד אילת, הופכים חופי הארץ לזירה ביטחונית רוחשת. ביקור בבסיסי השליטה האזורית של חיל הים חושף הצצה ליכולות התצפית החדשות בצה"ל: ממעקב אחר ספינות נשק ועד זוגות אוהבים בחוף. "המלחמה הבאה תתחיל מהים", אומרים בחיל

מאת אנשיל פפר

"כשהזוגות יורדים לחוף, אנחנו רואות אותם מתנשקים", אומרת בחיוך מבויש שרון שמע, בקרית שליטה (בק"שית) בבסיס מש"א (מרכז שליטה אזורי) ראש הנקרה של חיל הים. "כן, ואנחנו רואות גם את הסיגריה שאחרי", מוסיפה חברתה למשמרת אור פיליפ. צפייה בסקס על החוף לא נועדה במקור להיות חלק מהשגרה המבצעית של הבק"שיות במרכזי השליטה הימיים הפרוסים מראש הנקרה ועד מפרץ אילת, אולם כפי שאומר אחד הקצינים בזירת ים סוף, "הן רואות הרבה דברים באמצעי התצפית. טוב שלא בנים עושים את התפקיד הזה, הם לא היו יכולים להתרכז במה שחשוב באמת".

בשקט בשקט הופכת הזירה הימית, שעד לא מזמן נתפשה כחצר האחורית של הביטחון השוטף, לחזית לחימה מרכזית של צה"ל ויתר זרועות הביטחון. מבצעים מתוקשרים, כמו תפיסת אוניית הנשק "פרנקופ" בים התיכון ופרסומים שונים בתקשורת הזרה ממקדים את תשומת הלב בזווית ההתקפית. אבל לגבולות הימיים של ישראל עשויה להיות גם בטן רכה: ההערכות המודיעיניות מצביעות על כך שהחיזבאללה וארגוני טרור נוספים מרשת אל-קאעדה מפתחים יכולות ימיות, וכדי לקדם אפשרות כזאת השקיע צה"ל, וחיל הים בפרט, משאבים רבים בשנים האחרונות בפיתוח רשת צפופה של אמצעי מכ"ם ומצלמות שיכסו כל נקודה בקרבת החופים המאוימים.

הסימן הגלוי ביותר לשמירה על חופי הארץ הוא עדיין נוכחותן המתמדת של ספינות הסיור האפורות בקצה האופק. אך לפי התפישה החדשה, הספינות הן גורם "יירוט", ואילו האחריות לגילוי איום פוטנציאלי מוטלת על מרכזי השליטה. "יש לי כיום שליטה מוחלטת בכל המרחב של מפרץ אילת", אומר רס"ן מיקי כהן, מפקד פלגה 915 המפעילה את ספינות הסיור במפרץ, "אבל מה שמאפשר את זה הוא הפעילות של המש"א שקולט כל דבר שזז".

"המלחמה הבאה תתחיל מהים", צופה רס"ן מיכאל סלוצקי, מפקד מש"א ראש הנקרה. "אנחנו צריכים להיות ערים כל הזמן לדרכי פעולה אפשריות של חיזבאללה וארגוני טרור אחרים דרך הים. זה יכול להיות כל דבר, מחביות נפץ של חמאס כמו שראינו לפני חודשיים ועד ניסיון להכניס יאכטות או סוחרות עם מטען נפץ אדיר שינסו להחדיר לנמל חיפה. פיצוץ שם יכול להיות פרל הארבור הישראלי, עם כל אמצעי הלחימה והמתקנים הכימיים שיש שם באזור".

הקושי שבשגרה

מאז מלחמת לבנון השנייה צופים גורמי המודיעין בהתרחבות הפעילות הימית של חיזבאללה, הכוללת הצטיידות באמצעי לחימה ימיים. בנוסף, מזכירים בחיל הים ש-97% מהמסחר העולמי של ישראל עוברים דרך הים, ולמרות הפרסום הנרחב של הרכבת האווירית האמריקאית במלחמת יום הכיפורים, גם אז הגיעו יותר מ-90% מהציוד הצבאי בזמן המלחמה דרך נמלי הים.

את תחום השליטה הנרחב של מש"א ראש הנקרה ניתן לראות גם בעין בלתי מזוינת ממרומי התורן בבסיס לגובה של 85 מטרים. על החשיבות האסטרטגית של התורן מעיד מכתש מכוסה שיצר בקומה העליונה של התורן טיל חיזבאללה, שנורה בכינון ישיר במלחמת לבנון השנייה.

במבנה המי"ק (מרכז ידיעות קרב), יושבות הבק"שיות מול המסכים במשמרת של 12 שעות. כל חיילת מופקדת על אמצעי גילוי אחר, מכ"ם או מצלמה, ובאמצעותו היא חוזרת וסורקת תאי שטח בים ובאזורי החוף, בלבנון ובישראל. בעבר ביצעו את התפקידים בעיקר אנשי מילואים של חיל הים, אבל עם השתכללות האמצעים השתנתה תפישת ההפעלה ועל התפקיד הופקדו חיילות בשירות חובה, שלאחר ארבעה חודשי טירונות והכשרה, מבצעות כמעט את כל שירותן במש"א ולומדות להכיר לפרטי פרטים את תאי השטח שעליהם הן מופקדות.

המפקדת על שמונה החיילות במשמרת היא אחראית משמרת (אחמ"שית) בגילן. הבק"שיות מופקדות לא רק על גילוי ניסיונות חדירה מהים, הן גם אמורות לפקח על כל אונייה וסירה ששטות במרחב הימי הצפוני והן גם שולטות בפעילות חיל הים בגזרה. ברגע שספינת סיור או סטי"ל עוזבות את נמל הבית בחיפה ונכנסות לגזרה, הפקודות שלהן מועברות אליו בין היתר דרך המש"א. "הקושי המרכזי הוא השגרה", אומרת רותם קדוש, אחראית משמרת, אבל אנחנו יודעות שכישלון שלנו משמעותו הגעת מחבל אל החוף".

"יש הרבה חיים בים", אומרת סגן שנהב רוטנר, סגנית מפקד המש"א. "הבק"שיות לומדות להכיר את כל הסירות השטות כאן באופן שוטף כולל את בעל הסירה בשמו". כשמדובר בסירות ישראליות או זרות השטות אל ישראל וממנה, מדובר בקשר ידידותי ושגרתי, אבל מעבר לקו המצופים הנמתח אל תוך הים ומסמל גם את הגבול הימי של המדינה, הן מתצפתות גם אל סירות הדיג הלבנוניות.

הבלון שהקפיץ את הגזרה

"אנחנו מכירים עשרות סירות מקומיות, אבל אי אפשר אף פעם לדעת מי מהן נמצאת בדיג רגיל ומי משמשת כיסוי לאיסוף מודיעין", אומר רס"ן סלוצקי. "ביום שבו רואים סירה לא מוכרת מיד נדלקת נורה אדומה". "אנחנו מסוגלות להבחין גם בפרצופים של הדייגים ולהכיר את הקבועים", מספרת הבק"שית אור פיליפ, "אנחנו ממציאות עליהם סיפורים. יש אחד שכבר החליטו כאן שיהיה בעלי". הכוננות התמידית מכוונת גם נגד שחיינים העלולים להגיע מהים כדי לבצע פיגוע. לפני חודשיים הוקפצה כל הגזרה כשבלון הליום בצורת מיקי מאוס שט על הים ונצפה במצלמות ונראה כראשו של שחיין.

בניגוד למרחבים הגדולים שעליהם מופקד מש"א ראש הנקרה, מש"א צביה, השוכן בין אילת לאבן הגבול הדרומית ביותר בין ישראל לירדן, שולט בשטח קטן וצפוף בהרבה. "אמנם מדובר כאן בגבולות של שלום, מול ירדן ומצרים", אומרת סגנית מפקד המש"א, סגן חן רז, "אבל לא יותר מדי קשה לעשות כאן פיגוע".

המרחק בין אילת לחוף הירדני הוא פחות משישה קילומטרים, כשבאמצע המפרץ עובר הגבול הימי המסומן על ידי מצופים. חצייה של שחיין, אופנוע ים או סירת נפץ והגעה לחוף הן עניין של שניות עד דקות. "אנחנו יודעים שאוספים כאן מודיעין", אומר מפקד הפלגה רס"ן כהן, "ושאל-קאעדה פעיל בירדן, מצרים ובטח בסעודיה שנמצאת לא הרחק. לכן זה קריטי שנראה כל אחד שמוציא את האף לים. מרחק ההתרעה שלנו קצר מאוד, וכמו כן גם מרווח הטעות בין סיכול פיגוע להריגת חפים מפשע, אם נטעה לחשוב שסירה של תיירים שהתבלבלה היא סירת נפץ".

בשל הטווחים הקצרים, בנוסף לאמצעים האלקטרוניים, במש"א צביה יש גם עמדת תצפית של בק"שית עם משקפת רבת עוצמה, שבודקת כל נקודה חשודה שעולה במכ"ם. לפעמים גם שקית ניילון שצפה על המים יכולה להיראות למכ"ם כראש של שחיין.

ספיר אבוחצירא, בק"שית במש"א צביה, אומרת שבתקופת החגים נעשית העבודה האינטנסיבית ביותר שלהן. "לפעמים זה מגיע ל-80 מטרות בים בו-זמנית. זאת התקופה המאתגרת ביותר". הבסיס הקטן נדרש לשמור על דריכות מבצעית ללא הרף, למרות ובגלל הסמיכות לאזור המלונות וההופעות של העיר התיירותית. "אנשים שבאים לכאן בשביל הכיף לא קולטים שאנחנו נמצאים כאן לידם ודואגים לביטחון שלהם", אומרת אחראית המשמרת מיכל אדרי, "אנחנו אכולות מקנאה כשאנחנו רואות מה שהולך ממול, אבל גם מסופקות".

המקור באתר "הארץ" כאן

לגבי השקיעות בראש הנקרה אני יכול להעיד ממקור ראשון שהן אכן מדהימות....