למי שלא מכיר את הנושא:
http://en.wikipedia.org/wiki/Kinetic_bombardment
וכן קיים אשכול בנושא:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...&highlight=rods

אך אני מעוניין לעורר דיון סביב היתכנות נשק זה מול האיום האיראני.

על פניו, נשק כזה (נשק קינטי בעל מסה מסויימת שנורה מהחלל,יכול לפעור מכתשים בגדלים שונים על פני כדור הארץ), יכול להיות הנשק האולטימטיבי מול יעדים כגון מפעלי הגרעין האיראנים שמבוצרים תחת מטרים רבים של אדמה ובטון מזויין.
זהו לא נשק גרעיני לפי האמנות השונות נשק קינטי אינו אסור לשימוש (גם בשימוש מהחלל).

כולי תקווה שמישהו במשהב"ט מכיר את הנושא ועושה כמה דברים בנידון.
נשק כזה יכול להוות גורם הרתעה ותקיפה משמעותי ביותר.

הנושא נדון כאן לא אחת.
הבעיה העיקרית (להבנתי לפחות) היא העלאת המסה למסלול - אם זכור לי נכון מדובר על מוט יחיד במשקלים של סביב 7 טון. לא ידוע לי שלישראל יכולת שיגור כזאת. האמריקנים זה כבר סיפור אחר ולהם יש (לפחות על הנייר) מגבלות אחרות בפריסתה של טכנולוגיה כזו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למה רק מוט אחד? למה לא עשרות או מאות מוטות, במשקלים קטנים יותר (נניח, 15 או 20 ק"ג האחד)? הרי ממילא מהגובה שמוט כזה נופל, הנזק שיגרום יספיק כדי להרוס בתים, כלים משוריינים ואולי אפילו ביצורים או בונקרים תת-קרקעיים (טוב, אולי בשביל בונקרים תת-קרקעיים צריך משהו יותר כבד).

בכל מקרה, אני תמיד חשבתי שהבעיה להעלות נשק כזה למסלול היא שהעקרון במוטות האלה הוא שהם ישארו במסלול למשך זמן מה, עד שידרשו לפעולה - וזה נוגד את העיקרון שאסור להכניס ולאכסן במסלול כדוה"א נשק כלשהוא.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt למה רק מוט אחד? למה לא עשרות או מאות מוטות, במשקלים קטנים יותר (נניח, 15 או 20 ק"ג האחד)? הרי ממילא מהגובה שמוט כזה נופל, הנזק שיגרום יספיק כדי להרוס בתים, כלים משוריינים ואולי אפילו ביצורים או בונקרים תת-קרקעיים (טוב, אולי בשביל בונקרים תת-קרקעיים צריך משהו יותר כבד). למה לא לחשב קצת לפני שמפריחים אמירות כאלה? 20 ק"ג מהחלל יהרסו בית? בכל מקרה, אני תמיד חשבתי שהבעיה להעלות נשק כזה למסלול היא שהעקרון במוטות האלה הוא שהם ישארו במסלול למשך זמן מה, עד שידרשו לפעולה - וזה נוגד את העיקרון שאסור להכניס ולאכסן במסלול כדוה"א נשק כלשהוא. איזה עיקרון בדיוק? אמנת החלל החיצון מ - 1967, מסמך היסוד העוסק בסוגיות הפעילות האנושית בחלל, קובעת כי יש איסור להציב בחלל סביב כדור הארץ נשק גרעיני או נשק להשמדת המונים. אין איסור על "נשק כלשהו".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר למה לא לחשב קצת לפני שמפריחים אמירות כאלה? 20 ק"ג מהחלל יהרסו בית?

טוב, באמת הגזמתי עם להשמיד בית בעזרת משקל נמוך כזה - אבל להרוס כלים משוריינים וכלי טיס על הקרקע (או בהאנגר) - כן.
בנוגע למשקלים - ניתן להעלות למסלול כמה מוטות במשקלים שונים ולמטרות שונות, וכמובן מחומרים שיעמדו במסע ויתכלו כמה שפחות (אורניום מדולדל?).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר איזה עיקרון בדיוק? אמנת החלל החיצון מ - 1967, מסמך היסוד העוסק בסוגיות הפעילות האנושית בחלל, קובעת כי יש איסור להציב בחלל סביב כדור הארץ נשק גרעיני או נשק להשמדת המונים. אין איסור על "נשק כלשהו".

כלומר, אין שום מניעה להעלות למסלול סביב כדוה"א נניח לווין עם טילים קונבנציונלים? טוב, תמיד הנחתי שהאיסור הוא גורף על כל סוגי הנשק...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt אבל להרוס כלים משוריינים וכלי טיס על הקרקע (או בהאנגר) - כן.

נכון. אבל למה לטרוח להציב בחלל נשק כדי להשמיד טנק? או מטוס? אין אופציות אחרות?

בוודאי שישנה אופציה אחרת, אבל אם אתה מציב כאלה נשקים בחלל הם הרבה יותר זמינים לשימוש מהיר מאשר לשגר אותם ממטוס (במיוחד אם הצלחת לשמור אותם במיקום סטטי מעל שטח מסויים), לא ניתנים לירוט (?) ובוודאי מפתיעים מאוד לכשהופעלו.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt בוודאי שישנה אופציה אחרת, אבל אם אתה מציב כאלה נשקים בחלל הם הרבה יותר זמינים לשימוש מהיר מאשר לשגר אותם ממטוס (במיוחד אם הצלחת לשמור אותם במיקום סטטי מעל שטח מסויים), לא ניתנים לירוט (?) ובוודאי מפתיעים מאוד לכשהופעלו.

כדי לשמור לוויין בחלל מעל אזור מסוים בכדור הארץ יש לשגרו לגובה צנוע של 36000 ק"מ, ובמיקום מעל קו המשווה. שם מצויים לווייני התקשורת. לוויין היפוטתי עם נשק קינטי (מין חרוז) יוצב - אם בכלל - במסלול נמוך, בגובה של מאות ק"מ. על מנת שתהיה זמינות מיידית לירי, יש צורך במערך של מספר לוויינים.

אגב, עלויות השיגור למסלול גיאוסטציונרי גבוהות הרבה יותר מאשר שיגור למסלול נמוך.

כמובן טל, למדתי הרבה מהפורום הנכבד הנ"ל ואכן התכוונתי - כשציינתי להעמיד לווין במקום סטטי - ללווין (או מערך לווינים) במסלול גיאוסטציונרי. החלופה (שיגור למסלול נמוך יותר) תהיה כמובן זולה משמעותית, אך עדיין שני התרחישים אפשריים מבחינה טכנולוגית, כולל שליחה של מערך לווינים קטנים למסלול גיאוסטציונרי כאשר כל אחד מהם מתפקד כ-KV (ואולי גם עוד תפקוד קטן כלשהו, שיתן לו ערך מוסף) ש"מפיל" את עצמו על מטרות איכות לפי פקודה - לאו דווקא מוטות כלשהם.
היישום של מערך כזה לא נשמע מסובך מאוד מבחינה טכנולוגית (מבחינה כספית זה כמובן משהו אחר) - לא משהו שלא היה ניתן לעשות כבר מלפני 20 שנה, ומה שמפליא אותי זה איך יתכן שלא נודע האם בכלל אחת מהמעצמות הקימה מערך כזה עד עכשיו (לפחות כמובן מהמידע הגלוי שקיים)...
זה נשמע כמו נשק שימושי מאוד, ואני יודע שהרעיון הזה קיים כבר הרבה מאוד שנים, כדי שאף אחת מהמעצמות לא תתפתה ליצור אותו - הרי לא פעם ולא פעמיים בזבזו כספים לריק על פרוייקטים הגיוניים הרבה פחות...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt כמובן טל, למדתי הרבה מהפורום הנכבד הנ"ל ואכן התכוונתי - כשציינתי להעמיד לווין במקום סטטי - ללווין (או מערך לווינים) במסלול גיאוסטציונרי. החלופה (שיגור למסלול נמוך יותר) תהיה כמובן זולה משמעותית, אך עדיין שני התרחישים אפשריים מבחינה טכנולוגית, כולל שליחה של מערך לווינים קטנים למסלול גיאוסטציונרי כאשר כל אחד מהם מתפקד כ-KV (ואולי גם עוד תפקוד קטן כלשהו, שיתן לו ערך מוסף) ש"מפיל" את עצמו על מטרות איכות לפי פקודה - לאו דווקא מוטות כלשהם. "סתם" לוויין שיפול? ואיך תבטיח שלא ישרף? ושידייק בנפילה? ובינתיים ימלא עוד תפקיד? נגיחד לוויין תקשורת? אז נדמיין לנו שלפתע צץ טנק מאוד חשו באיראן - תפיל עליו לוויין? כמה זמן זה יקח? היישום של מערך כזה לא נשמע מסובך מאוד מבחינה טכנולוגית (מבחינה כספית זה כמובן משהו אחר) נראה לי שנישאר חלוקים בנקודה זו. זה נשמע כמו נשק שימושי מאוד, עד כה לא בדיוק הסברת למה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר "סתם" לוויין שיפול? ואיך תבטיח שלא ישרף? ושידייק בנפילה? ובינתיים ימלא עוד תפקיד? נגיחד לוויין תקשורת? אז נדמיין לנו שלפתע צץ טנק מאוד חשו באיראן - תפיל עליו לוויין? כמה זמן זה יקח?

אז קודם כל disclaimer - אני לא מבין גדול בלשון המעטה
עכשיו, מה שאני חשבתי זה על לווין שישמש לצורכי תקשורת מוגבלים או לגיבוי שלהם, ובמקום נניח שישקול 50 ק"ג, להוסיף לו עוד משקולת ומערכת ניהוג קטנה ומשנית שיביאו את משקלו לנניח 100 ק"ג.
ברגע הצורך הלווין יגיע אל מעל שטח מסויים ויתחיל בנפילה, במהלכה רובו יתכלה ותשאר ממנו רק המשקולת ומערכת הניהוג המשנית. לאחר הכניסה לאטמוספירה, מערכת הניהוג המשנית תכוון את המשקולת בדיוק גבוה אל עבר המטרה שנבחרה - מכ"מ נ"מ, משגר טילים בליסטים שמתכונן לשיגור וכד' - בוודאי שלא סתם טנק (זולפיקאר?) או הג'יפ החדש של קולונל זה או אחר (אבל אולי איזה רכב משוריין של אישיות בכירה ביותר?).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר עד כה לא בדיוק הסברת למה...

ההסבר לעיל - לא ניתן להתגונן מפני נשק כזה, במיוחד אם אתה לא יודע שהוא קיים... ואפילו אם האוייב יודע שהנשק קיים, זו תהיה פגיעה מורלית גדולה מאוד בו ובכוחותיו לדעת שברגע שהם מעמידים אמצעי כלשהו במקום אחד לכמה דקות, הוא מיד יושמד ואין שום דבר שהם יכולים לעשות בנידון...
אני סתם משער, ומקווה שאני לא מחפש לבנות "טנק מקלעים"

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אז לשיטתך השואל בתחום שאינו בקיא בו (או מציע הצעות בפורום אזרחי אינטרנטי פתוח כדי שהמבינים יגיבו ויכוונו אותו) אמור לקבל תגובות מגחכות?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ואז קיבלת נשק אנטי טקי בעלות של טיל בליסטי...

לא שיא היעילות

תגרום לנזק כמו של מטאור גדול. וזה מבלי לדבר על ניווט ושליטה ובקרה על עצם כזה.

השאלה אם עצם קשיח שפוגע במהירות של 20,000 קמ"ש ויותר בבונקר שנמצא למעלה מ-100 מטר באדמה, עם מיגון בטון מזוין משובח במיוחד , וכל מה שההנדסה המודרנית יודעת לעשות כנגד איום כזה - אם יש באיום כזה די אנרגיה להשמיד מטרה כזאת.

טל - האם פורסם מחקר רציני על נושא הrods from god הכולל סימולציות פגיעה לפי משקלים שונים ובעיקר חדירות קרקע וביצורים?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אינני מכיר מאמרים "רציניים" בנושא, מעבר למה שפורם בעיתונות פה ושם. מעבר לכך, נוסחה שנלמדת בתיכון יכולה לסייע בהבנת הנושא: Ek = mv2/2 .

אתה יכול לשער מדוע דווקא בתחום הזה לא פורסמו מאמרים "רציניים"? אני מכיר מספיק תחומים "אקזוטיים" בהם יצא לי לקרוא מחקרים מאד מעמיקים (או לפחות כאלו המתיימרים להיות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני לא מצליח להבין את היתרון של שיגור מהחלל.
זה נכון שמתחילים עם אנרגיה קינטית מאוד גבוהה, אך היא נבעה מאנרגיה של המנועים. חלק נכבד מאנרגיה זאת הלך לאיבוד בגרר בשיגור ובחזרה לאטמוספירה.
כמו כן יש המון אילוצים בשל שהייה בחלל, reentry , מערכת בקרה בחלל וכו"ל.

להערכתי זול ופשוט הרבה יותר להוסיף לפצצה מונחית רגילה מאיץ דו שלבי שיביא אותה למהירות הנדרשת. כך חוסכים הרבה מאוד אנרגיה כי מאיצים רק את המטען הנחוץ ולא כל מיני מערכות אחרות.
כמובן שנשארת הבעיה של להביא את הפצצה לאיזור הדרוש. אבל גם כאן שיגור מחלל בעיתי כי לא ניתן לשגר לכל נקודה ולא ניתן לשנות מסלול.

רקטה/טיל/פצצה הם עצמים גדולים מאוד (יחסית ל"מוט"), ולכן ניתן לפגוע בהם בדרכם מטה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הקשקשן אני לא מצליח להבין את היתרון של שיגור מהחלל. שניים לפחות: זמן התראה קצר לצד המותקף, ומהירות גבוהה של החימוש (מהירות התחלית כ - 8000 מטר בשניה) זה נכון שמתחילים עם אנרגיה קינטית מאוד גבוהה, אך היא נבעה מאנרגיה של המנועים. חלק נכבד מאנרגיה זאת הלך לאיבוד בגרר בשיגור ובחזרה לאטמוספירה. המשפט הזה עלום וסתום בעיני. לא הצלחתי להבינו. גרר בשיגור? מה הקשר? כמובן שנשארת הבעיה של להביא את הפצצה לאיזור הדרוש. אבל גם כאן שיגור מחלל בעיתי כי לא ניתן לשגר לכל נקודה ולא ניתן לשנות מסלול. על ידי הצבה של מערכות במסלולים שונים ניתן לכסות את מרבית אזורי העניין בקלות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר שניים לפחות: זמן התראה קצר לצד המותקף, ומהירות גבוהה של החימוש (מהירות התחלית כ - 8000 מטר בשניה)

זמן - נכון .
מהירות אפשר להשיג עם מאיץ רקטי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר המשפט הזה עלום וסתום בעיני. לא הצלחתי להבינו. גרר בשיגור? מה הקשר?

היתכוונתי שאותם 8000 מטר לשנייה (לדעתי בפגיעה בקרקע זה פחות משמעותית) הושגו ע"י אנרגית המנועים שהיביאו את המוט ל LEO .
אבל אם נבדוק את ס"כ התנע של המנועים לעומת המהירות בפגיעה, נגלה שהרבה מאוד הלך לאיבוד. ההפסד הבולט הוא בגרר reentry , אך גם הגרר בשיגור איננו זניח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר על ידי הצבה של מערכות במסלולים שונים ניתן לכסות את מרבית אזורי העניין בקלות.

זה נכון, אבל האם זה לא אומר לשגר הרבה יותר מוטות מאשר נדרש ?
או לחלופין לחכות שעות עד ימים להיזמנות שיגור ?

כי אין שום אפשרות להיערך ולהעלות לאויר למסלולים נמוכים מספר עשרות טונות. אין בידינו את האמצעים לעשות זאת במהלך השנה הקרובה.

לגבי משרד הבטחון - תנוח דעתך. גם במשרד הבטחון, ולא רק בפורום, יש אנשים שמתמצאים בטכנולוגיות נשק מסוגים שונים. הם גם עושים שיקולים כלכליים מול שיקולים טכניים ואחרים ביישומים של טכנולוגיות.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

השאלה הרלוונטית לדעתי במקרה זה היא לא האם לנו יש יכולת כזו (אין) אלא האם לארה"ב יש יכולת לעשות זאת. ופה כבר עולה שאלת עלות/תועלת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

פעם בכמה זמן אנחנו נפגשים באשכול "הנשק המושלם נגד הנדסה"
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EC#post3358721
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...989#post3490224

1) בגלל סיבוב כדור הארץ יחסית למסלול הלווין, לווינים עוברים מעל אותה מטרה רק פעם בכמה ימים.
התוצאה היא שאתה יכול לתקוף בצורה מוגבלת מאוד מבחינת תזמון ואפשר לשכוח ממטרות מזדמנות.
(כאן יצוץ רעיון של למקם מאות מוטות כאלו במסלול שעוד מעט יפסל מסיבות כלכליות)
כדי לתקוף בצורה יעילה הרבה יותר פשוט לירות את הנשק בעזרת טיל בליסטי ולא קודם להיכנס למסלול.
אמנם מקבלים קצת פחות אנרגיית חדירה אבל אפשר לתקוף כשרוצים ולא פעם ביום.

2) חישוב כלכלי. נניח שבתע"ש יש מבצע סוף עונה ואתה מקבל משגרים בעלות של 5000 דולר לקילו במטרה.
אם נניח שהנשק שלך שוקל 100 קילו תקבל חימוש עם עלות שיגור של חצי מיליון דולר למטרה. וזה בלי עלות
החימוש עצמו שתהיה יקרה מאוד בגלל שתצטרך מערכת הנחייה שיכולה לעמוד בטמפרטורת הכניסה לאטמוספירה.
כמובן שכדי להשמיד מטרה מבוצרת תצטרך יותר ממאה קילו והמחירים בהתאם.

יש כאן חימוש חד פעמי בעלות של מליוני דולרים שיכול לתקוף במועדים ידועים בתדירות נמוכה.

קח מטוס ותוסיף מאיץ רקטי לחימוש.

* יש עוד עניין. בגלל מגבלות של חומרים, תוספת של מהירות מגדילה את כושר החדירה עד לגבול מסויים.
מעבר למהירות מסוימת כושר החדירה לא יגדל כי החודרן ישחק בדרך. התוצאה היא שאני לא בטוח שמהירות
מסלולית תשפר בכלל את יכולת החדירה לאותו גודל חודרן.

כלכלית בוודאי אין טעם במערכות רבות, ועל חסרון המסלול הידוע אין מה להוסיף פרט לכך שבהעדר אמצעי ASAT אי אפשר לעשות הרבה.

מכל מקום, טיל בליסטי המצוייד בחודרן ניתן ליירוט בהינתן מערכת מתאימה, וכמו כן ההשלכות של שיגר פתע של טיל בליסטי אינן קלות ערך.

וחוץ מזה למה לבלבל אותנו עם עובדות?! אתה רוצה שמאיירי כתבי עת פוךולריים יהיו מובטלים?...

נו טוב, עם מספרים לא ניתן להתווכח

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

זה לא חכם ולא עוזר, אבל קורה - גם בפורום - לא מעט...

לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר

לא חייבים להעלות עשרות טונות לחלל.
יש בחלל לא מעט סלעים (להלן אסטרואידים) שחלקם בגודל קטן יחסית וקרוב יחסית לכדור הארץ.
מספיק ללכוד עצם כזה באמצעות חללית בלתי מאויישת (לפי שאתם מכנים אותי "דבקה" נא לעיין
בערכים Deep Impact ו- StarDust מבית נאסא - פרויקטים מוצלחים משנות ה-90...),
זאת כמובן לאחר בחינה ספקטראלית של הרכבו באמצעות טלסקופים, והבאתו למסלול שירסק אותו על מטרה נבחרת באיראן.

תעשיית החלל הישראלית הוכיחה כיצד במעט כסף (יחסית לתוכניות מקבילות בעולם) ניתן להגיע להישגים
מהשורה הראשונה.
ולכן, במחיר של 2-3 טייסות F-35 ניתן יהייה לגמור את הסיפור האיראני בזבנג וגמרנו ללא שימוש באטום.

ואולי האנשים כאן כן קוראים ספרות בידיונית ומשום מה יודעים להבדיל בין בידיוני למציאותי?

איני יודע מה אתה יודע על תעשיית החלל הישראלית, אבל ההנחות שלך לא נכונות.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אם תבחן את סך ההשקעות במו"פ בתעשיית החלל הישראלית על פני כל שנות קיומה, אל מול תוכניות
חלל במדינות אחרות בעולם (ואני לא מדבר על תוכניות מאויישות אלא על לווינאות) תיווכח
שההשקעה הישראלית היתה קטנה יחסית לשראל התוכניות.
יש לכך לא מעט סיבות אבל אני מנוע מלפרטן.

כבר הרבה שנים שאני בוחן.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

1) אני אוהב מאוד מדע בידיוני ואני מניח שהרעיון שלך מגיע ממדרך-רגל ואם לא אז כדי לך לקרוא אותו.
2) יש פטנט אחד או שניים +כמה חורים בטכניון שיוכיחו שאני גם משתמש במה שאני קורא.

3) כנס לאתר של נאסא, תמצע את הסלע הכי קרוב לכדור הארץ, תחשב כמה דלק צריך כדי להביא אותו
לכדור הארץ, תחשב כמה יעלה לשלוח לחלל את הדלק הזה ואז תתפלל שאתה יודע לכוון טוב.
נראה לי שתהיה מאוד מופתע מהתשובה. אתה תגלה שיותר זול לשגר את הסלעים מכדור הארץ ואז לזרוק
אותם בחזרה.

4) מה ההבדל בין סלע כזה לפצצה גרעינית שכנראה אולי יש כבר באיזה מחסן?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפ.ב. 1) אני אוהב מאוד מדע בידיוני ואני מניח שהרעיון שלך מגיע ממדרך-רגל ואם לא אז כדי לך לקרוא אותו. 2) יש פטנט אחד או שניים +כמה חורים בטכניון שיוכיחו שאני גם משתמש במה שאני קורא.

מדרך-רגל - מה זה ? אפשר שם הסופר , ושם הספר.

כמה חורים בטכניון - נשמע שכבר הבאת סלעים מהחלל ועשית איתם חור !

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הקשקשן מדרך-רגל - מה זה ? אפשר שם הסופר , ושם הספר.

מדרך רגל / לארי ניבן וג'רי פורנל. ספר מעולה.

ועצה שלי - אל תזלזל באנשים אחרים, במיוחד באלה שאתה לא מכיר...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt ועצה שלי - אל תזלזל באנשים אחרים, במיוחד באלה שאתה לא מכיר...

מתי, איך ובמי זילזלתי ?????

מדרך-רגל זה שם הספר. הסופר הוא לארי ניבן שהוא סופר מדע בדיוני טכני מאוד.
הסיפור הוא סיפור קלאסי של חייזרים פולשים ובני אדם מתגוננים. היחוד של הספר הוא שהפעם
שני הצדדים יחסית באותה הרמה הטכנולוגית אבל אחד עובד מהמסלול והשני מהקרקע.
בספר יש הרבה בליסטיקה, שימוש בהשלכת מטאורים בגדלים שונים, פרויקט טור (זה השם המקורי
של מה שמוצע באשכול הזה) ופרויקט אוריון המפורסם.
בסך הכל ספר טוב מאוד בגבול שבין הנדסה למדע בדיוני.

לגב החורים. לא הבאתי סלעים אבל בוא נגיד שאחד הקירות במעבדה שלי כבר לא נראה כמו ביום שנפגשנו
(טוב... אולי יותר מאחד ).

הפילונים ב"מדרך-רגל" ממש לא באותה הרמה הטכנולוגית כמו בני האדם. יש להם חלליות, לייזרים ורחפות... נראה לי שאתה מתבלבל קצת אולי עם "הקיסם בעינו של אלוהים" המעולה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

זה הפך לאשכול המלצות מדע בידיוני

הקיסם כבודו במקומו מונח (וגם פטיש השטן) אבל החייזרים במדרך רגל משתמשים בטכנולוגיות שהיו
בדוחות של נאסא בשנות החמישים והשישים.

היחוד של הספר הוא שאין בו הוקוס-פוקוס בדיוני אלה טכנולוגיות אפשריות (ברובן) והוא נועד להראות
מה אנחנו מפסידים באי השקעה בחלל.

בקיצור. נראה שרובנו, האנשים חסרי המעוף שפוסלים רעיונות כאן, בכל זאת קוראים מדע בדיוני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפ.ב. מדרך-רגל זה שם הספר. הסופר הוא לארי ניבן שהוא סופר מדע בדיוני טכני מאוד.

הספר הוא של לארי ניבן וג'רי פורנל, ולמרות שנדמה לי שלניבן יש תואר שני במתימטיקה, הטכני מביניהם הוא פורנל שאשכרה עבד על פרוייקט rods from gods באחת התעשיות הביטחוניות והוא גם איש אקדמיה שמתעסק בממשק בין מדעי המדינה לטכנולוגיה.

הקונספט גם נמצא בשימוש קל אצל היינליין בעריצה היא הלבנה.

שם מטען או סלעים גדולים משוגרים ממעוט שממוקם על הירח, לא בדיוק אותו הדבר...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

המעוט נדרש כדי להתגבר על כח הכבידה של הירח, אבל מעבר להבדל הקל הזה העקרון זהה - משתמשים בכח הכבידה של הארץ כדי "להטיל" עליה מאסות ממסלול היקפי סביבה.
(חוץ מזה, עברנו לדיונים השוואתיים איכותיים אודות טכנולוגיה צבאית בידיונית?)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן (חוץ מזה, עברנו לדיונים השוואתיים איכותיים אודות טכנולוגיה צבאית בידיונית?)

זה בדיוק ההבדל.
מעוט מהירח זה מדע בדיוני ודורש טכנולוגיות שלא קיימות.
לשגר ברזלים למסלול ולהפיל אותם בחזרה זה פשוט יקר.

שוב - קצת מעוף ודמיון בשילוב טכנולוגיה קיימת

תגיד אתה עדיין בתיכון?

כל צורת הנעה שהיא לא מדע בדיוני תהור צריכה להדוף חומר כדי לקבל תגובה.
את החומר הזה צריך לשגר מכדור הארץ ואל תציע להשתמש בחומר מהאסטרואיד
כי זה באמת עדיין מדע בדיוני.

מה זה בכלל הנעה גרעינית. השם הזה מכסה לפחות שלוש שיטות הנעה שונות.

כמו שהפ.ב. כתב, עם "מנוע גרעיני" לא תוכל לשגר טילים. מה גם, תחשוב לבד למה עדיין אין כיום מטוסים המונעים בעזרת "מנוע גרעיני"...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

קרא את ספרו של רוברט היינליין THE MOON IS A HARSH MISTRESS שבו הוא דן בדיוק על נשק מסוג זה.


עריכה:
אופס: אני רואה שהקדימוני......

לאחרונה משודר ביס דוקו סרט דוקומנטרי עדכני בשם "פקס אמריקנה" העוסק במרוץ החימוש בחלל ונותן סקירה כללית מימי מלחמת העולם השניה (ורנר פון בראון) ועד ימינו אנו (אובמה) וסוקר בין היתר יוזמות כמו SDI, ה PROMPT GLOBAL STRIKE, נשק אנטי-לוויני, RODS FROM GOD, ABM ועוד. מעניין מאוד ומומלץ ביותר.

http://en.wikipedia.org/wiki/Pax_Am...zation_of_Space