ראשי       משחקים       מבזקים       צור קשר      

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה וידיעת א"י
שם משתמש
סיסמא
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 15-10-2010, 14:15
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,087
ירושלים - שערים וחומות

קודם כל שערים:
בתיאוריה יש לחומת ירושלים העותומאנית 7 שערים. 4 ראשיים ו-3 פחות חשובים.
הראשיים הם יפו (מערבה); שכם (צפונה); אריות (קדמה); וציון (נגבה). המשניים הם אשפות (שער מטופש, עם שם דוחה, ותמיד חם ומיוזע שם), הורדוס/פרחים, והחדש. לעיתים, למשל כאשר רוצים להוציא סדרת בולים, מונים גם את שער הרחמים - שככל שהבנתי אכן היה פתוח בימיו של סולימן המפואר, ונחסם זמן קצר לאחר סיום בניית החומה.
כמה מחשבות עליהם:
יפו. בהסטוריוגרפיה הפופולארית נהוג ומקובל להאשים את התורכים ש"הרסו" את החומה ליד השער, כדי לאפשר את מעבר הכרכרה של וילהלם (1898). בימינו, עם תרבות הקופי/פייסט, ההאשמה הזו הולכת ומתעצמת, ומתלוות לה רמיזות על הואנדאליזם הטורקי. אם הם עשו כך לחומה שהם עצמם בנו - צאו וחישבו מה היו עושים לבחורינו הנפלאים מהשייטת, לו לא היינו הורגים בהם!
אלא שככל שאני מצליח להבין - מעולם לא היתה שם חומה. היה שם רק חפיר, וכל מה שהם עשו זה למלא את החפיר הזה. הנה העתק של תחריט, מעשה ידי פין הבריטי, שהובא בספרו של ווילסון - picturesque palestine משנות השבעים של המאה הי"ט. אין חומה. כך גם במפה של ווילסון, מ-1865: אין שם חומה.




השער החדש: איזה מין עיצוב זה? האם מישהו מכיר באירופה שער עם עיצוב דומה? שימו לב למה שנראה כאילו הן אבנים ענקיות, מוגזמות. איחחחס. אין לזה שום אח ורע באדריכלות הארץ ישראלית.



שער שכם. סיפור חביב: השער יושב על ציר של ואדי קטן, שבכל פעם שהורסים את ירושלים, הואדי מתמלא עוד קצת בהריסות, ומפלס הקרקע שלו עולה. הטורקים מצאו שם את החלק העליון של השער ההדריאני/ביזאנטי/צלבני, אבל כיון שמפלס הקרקע עלה, הוא היה בעצם נמוך להפליא. הם הרחיבו אותו והגביהו אותו (ביחס למפלס של זמנם, הגבוה יותר) ובנו שם שער מושקע להפליא. השמועות על כך שהיה זה מימאר סינן שתכנן אותו אולי מוגזמות, אך ללא ספק הוא מלך השערים.

באנו אנו, חפרנו את הואדי שהתמלא, וחשפנו את השער המשולש ההדריאני, שהיה מורכב משר מרכזי גדול (זה שהתורכים הגביהו) ולצידו שניים קטנים יותר, שנקברו לחלוטין. אז בעצם יש שם, בשער שכם - שני שערים שונים שבעזרתם ניתן לחדור את החומה - שער שכם העליון, ושער עתיק תחתון. אגב - למי שלא ביקר בשער התחתון - מומלץ להפליא. מדהים למדי.

אז אם אנחנו בעת העתיקה, יש לנו עוד שער בחומות ירושלים: זה שבאכסנייה הרוסית (אלכסנדר נייבסקי), ליד כנסיית הקבר, במרתף. השער שעל פי אמונתם ישוע חצה אותו בנושאו את הצלב, בדרכו אל הגולגתא. נותרו כמה אבני משקוף והסף, אלא שאת הסף הרוסים כיסו במזבח. אני מתעלם לצורך הענין מהשער של אצ'ה אומו, שלא היה שער בחומה, אלא למצודה.\

נמשיך: שער הפרחים. או שער הורדוס (למה?). ככל שהבנתי - הוא היה פשפש נטול חשיבות וצדדי, שאיפשר לשומרי החומות ללכת לחרבן בשדות. בשלב כלשהו סגרו את הפשפש ופתחו שער. אם תעקבו אחר שורות האבנים, תראו עד כמה מגושם היה החיתוך הזה. מתי זה קרה? אני מסתכל במפת ריטרס מ-1852, ובמפת זימפל מ-1855, ואין בהן עדות לקיומו של השער (למעט שמו, שאפשר לייחס אותו לפשפש). אין דרך בתוך החומות המגיעה אליו, ואין שביל מחוץ לחומות המגיע אליו.




במפת ווילסון שהזכרתי קודם, 10 שנים אחר כך, הוא כבר קיים ובגדול:


האם זה נכון? האם הוקם קצת אחרי 1855?

שער האריות מקסים בעיני. כולל האריות, שכנראה הם שלל ממלוכי, ממבנה שבנה באייברס בעצמו ליד השער, והתורכים הרסו ומיחזרו את אבניו. מה שלא הפריע לייחס לאריות את פתרון החידה הנצחית: למה, לכל השדים והרוחות, התורכים טרחו ובנו את החומה? ממה הם פחדו? ולמה דווקא בירושלים? האמנם, באמצע המאה הט"ו הם עדיין חששו משובם של הצלבנים?

והאם הם אריות? הרי לא מעט "יצורים" של באיברס, בני לוויתו, ממש נראים חתולים. במקרה הטוב - ברדלסים. שמעתי גרסה שמתעקשת על היותם אריות. ראה את הבונק'לה בקצה הזנב, אמרו לי בנימת נצחון. האם לברדלסים יש בונק'לה? אולי לא, אבל גם למרבית פסליו ותחריטיו של באייברס אין. תיק"ו.


אדלג על שער הרחמים. כולו אנטישמיות אחת גדולה. גם מעולם לא הצלחתי להבין אותו. האם הוא באמת שימש שער, אי פעם? אתי מי הוא שירת? הרי הטופוגרפיה שם ממש לא מאפשרת הגעה נוחה אליו! מי צריך אותו? מה רע בשער האריות(?)? שלא לדבר על זה שהרבה יותר מתאים לירושלים 7 שערים, ולא שמונה.

שער האשפות - כאמור, אין לי שום סימפטיה אליו. שער טמבל. השיפוצים שעשו הירדנים, ואחר כך אנחנו - הפכו אותו ליצור מעוות ונטול חן. האם גם הוא היה אי פעם פשפש צדדי?

שער ציון - עוד אחד מוצלח. לא פחות משער יפו ושער האריות. פגיעות הכדורים מוסיפות לו שיבה וכובד ראש. חבל שסתמו את הפרצה שעשו האצ"ל לידו. וזה מחזיר אותנו קצת אחורה, במסלול ההיקפי, שכן בשנים האחרונות נפרצו עוד 3 שערים בחומות ירושלים: השער הצלבני על הקארדו, ושני שערים של הארכיאולוגים שחפרו בעופל, ורצו לדבר זה עם זה. או להעביר מריצות.

השער הצלבני, כלום למראה, מתבסס על מפות צלבניות. אין לי מושג מי החליט לפתוח אותו ולמה - ההיו אלה מפתחי הגן הארכיאולוגי? איזה שער מטופש!

שעריהם של הארכיאולוגים, בקטע החומה המתחבר לאל אקצה, הם חביבים וצנועים יותר, אם כי גם הם די מיותרים. בדקתי - יש שם קליטה סלולארית מצויינת. האם הארכיאולוגים היו חייבים גם להתחבק?


ובאותו אזור - שערי חולדה. חמישה, בשתי דבוקות: השמאלית היא דבוקה כפולה, והימנית היא משולשת. חסומים כולם. בדבוקה הימנית - בשער השמאלי מביניהם, נותר קטע קטנטן של משקוף שהיה - כנראה - הרודיאני אמיתי. האם שערי חולדה היו פתוחים אי פעם, מאז חורבן הבית? האם באיליה קפיטולינה הם עדיין שימשו לעלות למקדש הפאגאני? האם הסוסים הטמפלריים עברו מבעדם, בדרך לאורוות?




וליד אותו שריד של משקוף הרודיאני יש כתובת. כנראה מימי הביניים. ברכלב ננ בן יוסף ננ מותרף. מה זה? האם זה בסגנון של "בלעם כלב משוגע"? הפירוש המקובל הוא שזו ברכה או תפילה לבריאות. אשמח לקבל הסבר איך מותרף הופך להיות בריא.



ולסיום - ד"ש מהחומה הירושלמית החדשה:



השערים שלה - יותר טוב שנעזוב אותם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 15-10-2010, 20:50
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,689
אתה מאלץ אותי לכשאחזור הבייתה לקרוא על שערי ירושלים במקום לפתוח את ספרו של זרטל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "ירושלים - שערים וחומות"

שקבלתי מאשתי.

אבל עד אז - תמיד חשבתי שהחומה הטורקית נועדה להגנה מפני שודדים ולא מפני מצור צלבני או מצרי.

אתה מנסה לחשוב במושגים של ממלכת ירושלים ולא במושגים של עיר דייגים קטנה בסביבה שורצת פיראטים. ארץ חרבה שמתקיימת על העוני ועל עשיקתם של העניים ואם אתה מנסה ליצור איזה שווי משקל אתה יכול לעשות זאת רק על ידי חומה [בטבריה, צפת, יפו].

לעניין היופי - מול שיקול בטחווני ומעשי עניני יופי בטלים. זה שהחומה הטורקית יפה בעיננו זה ענין של טעם. לך תדע אם לא יהיה מישהו בעוד מאתיים שנה שימצא יופי וחן בחומת ההפרדה ותיירים סינים יבואו כדי לטייל עליה. אם בוני חומת המגן היו מוצאים אריות שבייברס השאיר אני מניח שלא היה להם אכפת לשבץ אותם בקיר ליד השלט שמציין את שם המהנדס [לא דף], האדריכל ו500 הקבלנים המורשים.

ואת ענין 'מה היו עושים הטורקים לבחורינו מהשייטת' שהעלת - חוששני שאין צורך לחומה ולשער יפו כדי להכביר ידע בענין זה שכן איש צעיר המצולם כשהוא מושלך כשק תפו"א מהסיפון בידי אלה שיכל להרגם ולנוח וחברו יוכלו [אולי] לספר לנו על כך [בתלות בקלינאית התקשורת] או להקליד זאת [בתלות במרפאה בעיסוק] ברגע שיסיימו את תהליך השיקום הקשה והלא משעשע שכפו עליהם צאצאי נתיניו של הסולטן כאות תודה לכך שחסו עליהם ונהגו בהם כבמפירי סדר ולא כבטרוריסטים מלכתחילה.

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 16-10-2010 בשעה 17:31. סיבה: התעוררות מאוחרת בשבת בבוקר
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 16-10-2010, 16:32
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,087
בודא שיש
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי דובושכהן שמתחילה ב "האם יש עוד שערים בחומת העיר העתיקה בירושלים?"

כפי שכתבתי. אגב - חלק מהשמות שציינת הם שמות בשפות אחרות לשערים מוכרים. אז הנה מאמץ לעשות סדר:


1. השער החדש, מוכר גם כשער עבדול חמיד. זה השער שהמעצמות (בעיקר הצרפתים) פתחו בסוף המאה הי"ט/תחילת המאה העשרים.
2. שער שכם, או שער דמשק, הגדול היפה והמפואר.
10. השער ההדריאני, מתחת לשער שכם, שנפרץ על ידינו במהלך החפירות שם.
3. שער הורדוס, או שער הפרחים, או בבאב אל זאהרה. טענתי שהוא נפרץ בסביבות 1860, והחליף את הפשפש שהיה שם קודם.
4. שער האריות, או שער סטפנוס הקדוש, או שער השבטים, עם הספק אריות ספק ברדלסים לצידיו.
5. שער הזהב, או שער הרחמים. חסום, נחסם במאה הט"ז.
11. שערי חולדה הימניים, 3 במספר, חסומים. בהם יש משקוף וסף הרודיאניים.
12. שערי חולדה השמאליים, שניים במספר, שהחומה חוסמת בעצמה.
13. שערי הארכיאולוגים, שניים במספר, שנפתחו ואינני מבין למה.
6. שער האשפות, שהוגדל והורחב כמה פעמים במאה העשרים.
14. השער הצלבני, נפרץ לא מזמן ואין לי מושג לאיזה צורך.
7. שער ציון או שער היהודים.
15. הפרצה של האצ"ל, נפרצה ב-48 ומייד נסתמה.
16. מעולם לא היה פה שער (לטענתי, עד שאשוכנע אחרת), אך הטורקים מילאו את החפיר לכבוד הקייזר.
8. שער יפו, או שער חברון (תלוי אם פונים שמאלה או ימינה לאחר שיוצאים דרכו).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 16-10-2010, 17:44
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,313
את החומה שעמדה במקום בו קיימת היום פרצה בשער יפו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "ירושלים - שערים וחומות"

אפשר לראות יפה בתמונה שאתה עצמך הבאת, כמו גם בתמונות לא מעטות אחרות, רישומים או עיבודי פוטוכרום. זה היה קטע חומה בסגנון ברביקן. ללא מעט מהשאלות הסרקסטיות (ןהמאוד מיותרות, ואולי ראוי לשאול מדוע לך המנהג הנפסד של להטביע תובנות טובות בים של ציניות א-לה יונתן גפן, צורת ביטוי שלגמרי "פאסה" כבר שנים רבות) לגבי שערים ופשפשים שונים ומשונים יש תשובות מאוד טובות שאינן בגדר סוד כמוס. לדוגמא: פשפש הבורסקאים (השער שנמצא ליד שער האשפות) ומה שאתה מכנה "שער הארכאולוגים", שניהם מעברים עתיקים שנוקו והוכשרו במסגרת עבודת הארכאולוגים. אם מתעקשים לברר מניין החוצפה ליהודי לפתוח שער בשטח כבוש, אז אפשר להיות מאוד דקדקנים ולענות כי:

שער הבורסקאים מיועד לאפשר סיור לאורכו של הקארדו המזרחי - סיור שעתיד להפוך רציף עוד יותר אם וכאשר יחפר הקטע האחרון שמפריד בין 2 קטעי הקארדו החפורים כבר (כיום מצויה על קטע לא חפור זה עמדת הביקורת בירידה מהרובע ורחבת הכותל).

"שער הארכאולוגים" הוא פשפש שמאפשר ביקור רציף בשני החלקים של הגן הארכאולוגי כותל דרומי.

צודק ישראלה בכך שחומות סולימאן הם חידה פונקציונאלית, משום שנבנו לאחר תום עידן חומת העיר ה"קלאסית", ועוד בידי העוסמאנים שהיו אלה שאחראים בעיקר לסיום העידן הזה (במצור קונסטנטינופול שבו "התותח כופף את קיר החומה"). אלה חומות דקות שלא היו עומדות בשום סוג של מצור מסודר, למרות שוויזואלית הן בין היפות מסוגן בעולם. יש רגליים לסברה שהיה להן כבר בזמנו ערך לא בהכרח הגנתי נטו.

והתורכים... אולי הם באמת חברה נחמדים שאנו מתעקשים לבזות, אולם חומות ירושלים בהחלט הרוויחו מכך שהם ארזו את עצמם ועזבו ב 1917: מי יבדוק מה עבר על חומות תאודסיוס באיסטנבול, או חומות אנטליה, בסך הכל באמצע המאה ה-20, יחרד לעצם המחשבה שהתורכי היה בעל הבית כאן עשור או שניים אחרי 1917. בעידן שבו בעולם שימרו כל קיר חומה כמו שריד רומנטי עתיק, התורכי חיסל קילומטרים רבים בלי למצמץ.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 17-10-2010, 08:12
  בן החושך בן החושך אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.05.10
הודעות: 100
אדריכל היקר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "ירושלים - שערים וחומות"

יש כמה אי-דיוקים ב'מסה' שלך.

ענין החומה שהיתה בין שער יפו למצודה, כבר התייחסו.

האצ"ל פרץ את השער החדש עצמו (הירדנים חסמו אותו בקיר).
ליד שער ציון פרצה ההגנה, עם סוג של מה שהיה אמור להיות מטען קונוס משוכלל* ולמעשה רק יצר שקע גדול בקיר.
מקום הפירצה זה המגדלון הראשון או השני שממערב לשער, וזה מצויין שם בשלט הנצחה (החלל מולא חלקית).

שער הפרחים - עפ"י ההשערה, מקור שמו תרגום של באב א-זהרה, שזה שיבוש של (אני לא יודע בדיוק מה) שמובנו "שער הערים" כלומר שער המתים.
ניתן לשער, שיעוד הפשפש היה יציאה להלוויות לכיון בית העלמין המוסלמי הישן ששכן מעל מה שכינו פעם 'חצר המטרה' (מעל המצוק שמול מערת צדקיהו)


*מישהו יכול להרחיב לגבי המטען הזה?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 17-10-2010, 08:17
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,087
אולי באמת ראוי להפטר מהציניות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "ירושלים - שערים וחומות"

אז אחדד את שאלותי:

שער יפו - כ-ו-ל-ם מגנים את הטורקים על הרס החומה. נטען כאן כי אכן היתה שם חומה, מסוג בארביקן. שאלתי בעינה עומדת: הטורקים הרסו שם חומה? או שמא רק מעקה?

השער החדש: מה זה העיצוב הזה? ממה הוא נובע? למה?

שער הפרחים: האם באמת נפתח ב- 1855-1865? למה? ע"י מי? אני שב ומסביר: מאז ימי סולימן בונה החומות היה שם פשפש (כינוי לשער קטן מאד, ללא קשר עם החרק הששמו זהה) צדדי, שהיציאה דרכו היתה מקבילה לחומות. בשלב כלשהו נפרץ שער שהמעבר דרכו הוא מאונך לחומות. על זה אני שואל.

שער האריות: האם יש למישהו עמדה בסוגיה הזואולוגית? אריות - או ברדלסים?

שער הרחמים: או קיי, הוא עתיק וכדומה, אבל מבחינה טופוגרפית הוא על גבול האבסורד. קשה מאד להגיע אליו. אם כך - למה צריך שם שער?

שער הארכיאולוגים: שאלותי אינן נובעות מהכיוון הפוליטי, אלא מזה ההיסטורי/ערכי: האם באמת מוצדק, לצורך איחוד הגן, לפגוע באופן כה בוטה בשלמות היצירה הטורקית? הרי כשתצא סדרת בולים חדשה, יצטרכו לכלול בה גם את השערים הללו, לא כן?

שער האשפות: האם גם שם היה רק פשפש?

השער הצלבני: ואם מדברים על פגיעה בשלמות היצירה הארכיטקטונית - שם זה בוטה במיוחד. שער גדול וכעור להפליא. למה???

פרצת האצ"ל: ההיתה? האם נסתמה? ע"י מי? למה לא פותחים אותה?

אני מתנצל בפני משטרת האופנה על שימוש במטבעות לשון שאינן אופנתיות יותר. ברור לי שבעידן השטנה הנוכחי, רק מאמרים נוטפי שנאה הם מענה ראוי לצו האופנה. אני מבטיח להשתפר בכיוון הזה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 17-10-2010, 16:43
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,313
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "אולי באמת ראוי להפטר מהציניות"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ארדיכל
אז אחדד את שאלותי:

שער יפו - כ-ו-ל-ם מגנים את הטורקים על הרס החומה. נטען כאן כי אכן היתה שם חומה, מסוג בארביקן. שאלתי בעינה עומדת: הטורקים הרסו שם חומה? או שמא רק מעקה?.


האמת? חדש לי ש"כולם מגנים" את התורכי. דווקא בהקשר לשער יפו אני מכיר גינויים על הוספת מגדל השעון המוזר (על ידם) ולאחר מכן הסרתו (בידי הבריטים). לא מכיר תופעה נרחבת של גינוי התורכים על הפרצה הזאת, למרות שבטוח ימצא מורה הדרך שיגיד כך. מה שהיה במקום הפרצה בשער יפו זו חומה נמוכה יחסית לסביבתה - משהו דומה לחומה המשנית שנמצאת מחוץ למצודה, כמה מטרים משם.למען האמת אני לא אתפלא אם חומת הנגד של המצודה התחברה לאותו קטע נעלם.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ארדיכל
השער החדש: מה זה העיצוב הזה? ממה הוא נובע? למה?.
השער החדש נפר ץבתקופה שבה "חומת עיר" לא נחשבה אלמנט ראוי לשימור. במאות ערים באירופה הורסים חומות בעידן הזה, ממלאים חפירים ונוטעים שדרות במקום. השער נועד להיות פונקציונאלי, והאמת שדי מפתיע שבכלל שימרו כאן משהו דמוי שער, ולא הלכו על משהו בסגנון 2 הפרצות שבעכו... (שנראות כמו משהו שהותיר כלי הנדסי כבד תחת הפגזה, ועוד אלה פרצות שהשלטון נתן הסכמתו להן רק בזכות השתדלות של עכואי מוסלמי שהיה מורה של ילדי השולטאן).

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ארדיכל
שער הפרחים: האם באמת נפתח ב- 1855-1865? למה? ע"י מי? אני שב ומסביר: מאז ימי סולימן בונה החומות היה שם פשפש (כינוי לשער קטן מאד, ללא קשר עם החרק הששמו זהה) צדדי, שהיציאה דרכו היתה מקבילה לחומות. בשלב כלשהו נפרץ שער שהמעבר דרכו הוא מאונך לחומות. על זה אני שואל..


פריצת המעבר המאונך לחומה נועדה לאפשר מעבר של יותר מבהמות משא והולכי רגל. פשפשים לרוב משמרים צורך משני למעבר דרך החומה, בהתאם לזמן והמקום בו תוכננה החומה. סביר להניח ש"האיש מלמעלה" חפץ במעט שערים (כמו בעכו שבה היה רק שער יבשתי אחד), בעוד "מקומיים" לחצו לכמה שיותר. "פשפשים" בחומה ימצאו בנקודה שבה היה צורך לשמר ציר תנועה מכל סיבה שהיא, או כמובן שהיה שער קודם. בתקופות של התערערות מצב בטחוני פשפשים כאלה יכולים להחסם, או להנעל תמידית. מאחר והתורכי שהה פה 400 שנה קח בחשבון שמה שמספר מקור מ 1820 (לדוגמא) הוא לא בהכרח מה שהיה נכון ב 1750.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ארדיכל
שער הרחמים: או קיי, הוא עתיק וכדומה, אבל מבחינה טופוגרפית הוא על גבול האבסורד. קשה מאד להגיע אליו. אם כך - למה צריך שם שער?..

שער הרחמים נחשב למבנה ביסאנטי - דהיינו בוני חומות ירושלים פשוט "ירשו" אותו שלם. חסימת השער קשורה אולי לחוסר השימוש בו, אבל עצם קיומו קשורה לכך שהיה שם לפני בניית החומה.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ארדיכל
שער הארכיאולוגים: שאלותי אינן נובעות מהכיוון הפוליטי, אלא מזה ההיסטורי/ערכי: האם באמת מוצדק, לצורך איחוד הגן, לפגוע באופן כה בוטה בשלמות היצירה הטורקית? הרי כשתצא סדרת בולים חדשה, יצטרכו לכלול בה גם את השערים הללו, לא כן?.

יש להבדיל בין המותג של "שבעת שערי ירושלים" ובין המספר האמיתי של המעברים בחומה. בסופו של דבר גם הפרצה בשער יפו היא עוד שער. חומת ירושלים היא החומה השלמה ביותר שראיתי אי פעם ואני לא חושב שיש מי שרואה בבעיה בפתיחת מעברים תחתיה.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ארדיכל
שער האשפות: האם גם שם היה רק פשפש??.
היה פשפש שלא זכור לי אם ראיתי ציור שלו. מי שפרץ את השער הנוכחי הוא למיטב הבנתי השלטון הירדני דווקא. הסימנים בראש החומה מעידים שהם פשוט הסירו קטע שלם, ואז בנו את הקשת וראש החומה מחדש.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ארדיכל
השער הצלבני: ואם מדברים על פגיעה בשלמות היצירה הארכיטקטונית - שם זה בוטה במיוחד. שער גדול וכעור להפליא. למה????.
שהו לא שער שנבנה, אלא שריד פשפש שנחשף בחפירות. מאחר והוא הרוס חלקית, כך הוא נותר. במרבית המקרים ארכאולוגים ישראליים אינם מעזים "לשפר" ממצא ארכאולוגי כדי להעלות את הערך האסטטי. בתחום זה הישראלים שייכים לאסכולה קיצונית, שבגללה רבים מהאתרים "שלנו" מרשימים הרבה פחות מאלה של מדינות מזרח תיכוניות אחרות. באי האלמוגים המצרים בנו מחדש מבצר חרב, ב"ארמון הישאם" ביריחו התכוונו הירדנים לשקם חלקית את החורבה ובאתרים רבים בתורכיה נערכו שחזורים בחורבות (הממילא מרשימות) של ערים הלניסטיות ורומיות. אלה אסכולות נפרדות לחלוטין.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ארדיכל
פרצת האצ"ל: ההיתה? האם נסתמה? ע"י מי? למה לא פותחים אותה?
הלגיון הירדני בנה קיר שחסם את השער החדש. האצ"ל פרצו את הקיר החוסם הזה, לא את החומה.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 19:04

הדף נוצר ב 0.68 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2014 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר
כתובת המערכת: מערכת אתר פרש, ת"ד 4062 פארק המדע ע"ש ויצמן, נס ציונה 74140.