 |
15-10-2010, 13:15
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
|
ירושלים - שערים וחומות
קודם כל שערים:
בתיאוריה יש לחומת ירושלים העותומאנית 7 שערים. 4 ראשיים ו-3 פחות חשובים.
הראשיים הם יפו (מערבה); שכם (צפונה); אריות (קדמה); וציון (נגבה). המשניים הם אשפות (שער מטופש, עם שם דוחה, ותמיד חם ומיוזע שם), הורדוס/פרחים, והחדש. לעיתים, למשל כאשר רוצים להוציא סדרת בולים, מונים גם את שער הרחמים - שככל שהבנתי אכן היה פתוח בימיו של סולימן המפואר, ונחסם זמן קצר לאחר סיום בניית החומה.
כמה מחשבות עליהם:
יפו. בהסטוריוגרפיה הפופולארית נהוג ומקובל להאשים את התורכים ש"הרסו" את החומה ליד השער, כדי לאפשר את מעבר הכרכרה של וילהלם (1898). בימינו, עם תרבות הקופי/פייסט, ההאשמה הזו הולכת ומתעצמת, ומתלוות לה רמיזות על הואנדאליזם הטורקי. אם הם עשו כך לחומה שהם עצמם בנו - צאו וחישבו מה היו עושים לבחורינו הנפלאים מהשייטת, לו לא היינו הורגים בהם!
אלא שככל שאני מצליח להבין - מעולם לא היתה שם חומה. היה שם רק חפיר, וכל מה שהם עשו זה למלא את החפיר הזה. הנה העתק של תחריט, מעשה ידי פין הבריטי, שהובא בספרו של ווילסון - picturesque palestine משנות השבעים של המאה הי"ט. אין חומה. כך גם במפה של ווילסון, מ-1865: אין שם חומה.
השער החדש: איזה מין עיצוב זה? האם מישהו מכיר באירופה שער עם עיצוב דומה? שימו לב למה שנראה כאילו הן אבנים ענקיות, מוגזמות. איחחחס. אין לזה שום אח ורע באדריכלות הארץ ישראלית.
שער שכם. סיפור חביב: השער יושב על ציר של ואדי קטן, שבכל פעם שהורסים את ירושלים, הואדי מתמלא עוד קצת בהריסות, ומפלס הקרקע שלו עולה. הטורקים מצאו שם את החלק העליון של השער ההדריאני/ביזאנטי/צלבני, אבל כיון שמפלס הקרקע עלה, הוא היה בעצם נמוך להפליא. הם הרחיבו אותו והגביהו אותו (ביחס למפלס של זמנם, הגבוה יותר) ובנו שם שער מושקע להפליא. השמועות על כך שהיה זה מימאר סינן שתכנן אותו אולי מוגזמות, אך ללא ספק הוא מלך השערים.
באנו אנו, חפרנו את הואדי שהתמלא, וחשפנו את השער המשולש ההדריאני, שהיה מורכב משר מרכזי גדול (זה שהתורכים הגביהו) ולצידו שניים קטנים יותר, שנקברו לחלוטין. אז בעצם יש שם, בשער שכם - שני שערים שונים שבעזרתם ניתן לחדור את החומה - שער שכם העליון, ושער עתיק תחתון. אגב - למי שלא ביקר בשער התחתון - מומלץ להפליא. מדהים למדי.
אז אם אנחנו בעת העתיקה, יש לנו עוד שער בחומות ירושלים: זה שבאכסנייה הרוסית (אלכסנדר נייבסקי), ליד כנסיית הקבר, במרתף. השער שעל פי אמונתם ישוע חצה אותו בנושאו את הצלב, בדרכו אל הגולגתא. נותרו כמה אבני משקוף והסף, אלא שאת הסף הרוסים כיסו במזבח. אני מתעלם לצורך הענין מהשער של אצ'ה אומו, שלא היה שער בחומה, אלא למצודה.\
נמשיך: שער הפרחים. או שער הורדוס (למה?). ככל שהבנתי - הוא היה פשפש נטול חשיבות וצדדי, שאיפשר לשומרי החומות ללכת לחרבן בשדות. בשלב כלשהו סגרו את הפשפש ופתחו שער. אם תעקבו אחר שורות האבנים, תראו עד כמה מגושם היה החיתוך הזה. מתי זה קרה? אני מסתכל במפת ריטרס מ-1852, ובמפת זימפל מ-1855, ואין בהן עדות לקיומו של השער (למעט שמו, שאפשר לייחס אותו לפשפש). אין דרך בתוך החומות המגיעה אליו, ואין שביל מחוץ לחומות המגיע אליו.
במפת ווילסון שהזכרתי קודם, 10 שנים אחר כך, הוא כבר קיים ובגדול:
האם זה נכון? האם הוקם קצת אחרי 1855?
שער האריות מקסים בעיני. כולל האריות, שכנראה הם שלל ממלוכי, ממבנה שבנה באייברס בעצמו ליד השער, והתורכים הרסו ומיחזרו את אבניו. מה שלא הפריע לייחס לאריות את פתרון החידה הנצחית: למה, לכל השדים והרוחות, התורכים טרחו ובנו את החומה? ממה הם פחדו? ולמה דווקא בירושלים? האמנם, באמצע המאה הט"ו הם עדיין חששו משובם של הצלבנים?
והאם הם אריות? הרי לא מעט "יצורים" של באיברס, בני לוויתו, ממש נראים חתולים. במקרה הטוב - ברדלסים. שמעתי גרסה שמתעקשת על היותם אריות. ראה את הבונק'לה בקצה הזנב, אמרו לי בנימת נצחון. האם לברדלסים יש בונק'לה? אולי לא, אבל גם למרבית פסליו ותחריטיו של באייברס אין. תיק"ו.
אדלג על שער הרחמים. כולו אנטישמיות אחת גדולה. גם מעולם לא הצלחתי להבין אותו. האם הוא באמת שימש שער, אי פעם? אתי מי הוא שירת? הרי הטופוגרפיה שם ממש לא מאפשרת הגעה נוחה אליו! מי צריך אותו? מה רע בשער האריות(?)? שלא לדבר על זה שהרבה יותר מתאים לירושלים 7 שערים, ולא שמונה.
שער האשפות - כאמור, אין לי שום סימפטיה אליו. שער טמבל. השיפוצים שעשו הירדנים, ואחר כך אנחנו - הפכו אותו ליצור מעוות ונטול חן. האם גם הוא היה אי פעם פשפש צדדי?
שער ציון - עוד אחד מוצלח. לא פחות משער יפו ושער האריות. פגיעות הכדורים מוסיפות לו שיבה וכובד ראש. חבל שסתמו את הפרצה שעשו האצ"ל לידו. וזה מחזיר אותנו קצת אחורה, במסלול ההיקפי, שכן בשנים האחרונות נפרצו עוד 3 שערים בחומות ירושלים: השער הצלבני על הקארדו, ושני שערים של הארכיאולוגים שחפרו בעופל, ורצו לדבר זה עם זה. או להעביר מריצות.
השער הצלבני, כלום למראה, מתבסס על מפות צלבניות. אין לי מושג מי החליט לפתוח אותו ולמה - ההיו אלה מפתחי הגן הארכיאולוגי? איזה שער מטופש! 
שעריהם של הארכיאולוגים, בקטע החומה המתחבר לאל אקצה, הם חביבים וצנועים יותר, אם כי גם הם די מיותרים. בדקתי - יש שם קליטה סלולארית מצויינת. האם הארכיאולוגים היו חייבים גם להתחבק?
ובאותו אזור - שערי חולדה. חמישה, בשתי דבוקות: השמאלית היא דבוקה כפולה, והימנית היא משולשת. חסומים כולם. בדבוקה הימנית - בשער השמאלי מביניהם, נותר קטע קטנטן של משקוף שהיה - כנראה - הרודיאני אמיתי. האם שערי חולדה היו פתוחים אי פעם, מאז חורבן הבית? האם באיליה קפיטולינה הם עדיין שימשו לעלות למקדש הפאגאני? האם הסוסים הטמפלריים עברו מבעדם, בדרך לאורוות?
וליד אותו שריד של משקוף הרודיאני יש כתובת. כנראה מימי הביניים. ברכלב ננ בן יוסף ננ מותרף. מה זה? האם זה בסגנון של "בלעם כלב משוגע"? הפירוש המקובל הוא שזו ברכה או תפילה לבריאות. אשמח לקבל הסבר איך מותרף הופך להיות בריא.
ולסיום - ד"ש מהחומה הירושלמית החדשה:
השערים שלה - יותר טוב שנעזוב אותם. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
