אכן שאלה טובה לאן מועדות פני הארטילריה בצה"ל. זה שהמצב עגום כולם יודעים והדברים שב.א. כתב רק ממחישים מצב עגום זה, אבל רק רמטכ"ל מתותחנים יוכל לשפר מצב זה.
צה"ל בונה את צבא היבשה לאורך/בטור במקום לרוחב. בנוסף לטנקים, חיל היבשה צריך חי"ר ממוכן וחרמ"ש שינועו ע"ג נמרים. צהל צריך מערך ארטילרי חדש כולל מרגמות, תומ"תים ורקטות. ועוד הרבה כלים טובים וחשובים אחרים. אבל המצב כרגע הוא שיש לנו רק טנקים וזה מצב שמשול למכונית מרצדס שנוסעת בלי אויר בגלגלים.
צה"ל צריך להשקיע במערכות נשק שיהיו "מכפילי כוח", אבל בפועל צה"ל השקיע מזמן התחלת הייצור של המרכבה 2, עשרות מיליראדי דולרים בטנקים שלדאבוני, על פי הביצועים שראינו ב-2006, קיבלנו "מחלקי כוח" ולא "מכפילי כוח". השקעה מתאימה בארטילריה יכולה להניב הרבה יותר פירות מההשקעה הנוכחית בטנקים. מכאן לדעתי ניתן ללמוד שלא התמחיר של כלי הרכב הוא החשוב, אלא היחס בין ההשקעה לבין התמורה, ואין לי ספק שלארטילריה יהיה יחס עדיף.
אשר למרגמות, את צריח ה"NEMO" שמשקלו 1.5 טון בלבד, ניתן להתקין ע"ג M-113 ועי"כ לשפר את עוצמת האש במחיר קטן יחסית. אפשר גם להגדיל את הזמנת הנמרים מ-D.G, בעוד 200 כלים בעלות של 130 מיליון דולר מכספי הסיוע, ולבקש מהם לצייד את הנמר בצריח של ה-"NEMO", ולשלם גם את ההוצאה הזו מכספי הסיוע. בצורה זו בעיית הכסף לא תשבש את השיקול הטכני לגבי מרגמה זו או אחרת.
למרגמת צריח מספר יתרונות והם:
1. הגנה מרסיסים לאנשי הצוות.
2. אפשרות להפעלת הרכב ע"י 2-3 אנשי צוות.
3. הפעלה מרחוק ע"י קשר דיגיטלי.
4 טווח גדול בהרבה קנה ארוך יותר.
5. יכולת לירי בכינון ישיר.
6. יש בוודאי יתרונות נוספים שאני לא רואה.
לסיכום אפשר לשדרג את המרגמות בצורה זו או אחרת במחיר סביר ולקבל "מכפיל כוח" רציני גם לחי"ר וגם לשריון.