שלום לכולם,

כשיריונר במיל', אני מתעניין בנושא זה. האם נהגתם לתלות כל מיני תמונות\מכתבים\קטעים מרגשים בתא הלחימה שלכם בטנק? ואם כן, מה תליתם ועד כמה לדעתכם מנהג זה היה נפוץ? והאם מפקדיכם עודדו אתכם לעשות זאת או שהם ראו בכך חריגה ממשמעת השיריון הקפדנית (לא כתוב בבד"ח=אסור)?

אני תליתי את שירה של רחל המשוררת- "מי אתה", ואת תמונתו של רועי קליין הי"ד. המ"פ הדביק את "התקוה" בכל תא לחימה בטנקי הפלוגה.

האמת שאצלנו בצוות תלינו פעם את העץ ריח הזה (כמו ששמים ברכב) בצריח מעל התותח, בתקווה שזה יסתיר ריחות... אחרים... שעלולים לנבוע דווקא מהצוות עצמו
מהר מאוד הבנו שעץ ריח אחד כזה ממש לא מספיק אז תלינו שניים.
לאחר ירי של כמה פגזים וקצת מהמקביל, עצי הריח התחילו להפיץ ריח של אבק שריפה אז זרקנו אותם לפח...
עץ הריח ששמנו בתא הנהג החזיק מעמד קצת יותר זמן - לפחות עד שהאבק התגבר עליו לחלוטין...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

תלינו תמונה של מירי בוהדנה (בתחילת שנות האלפיים) בתא תותחן והכלב הזה עם הראש המכשכש על בקר התותחן.

כשהייתי נהג אלפא במחזורית, שמתי שלט צהוב "נהג שודים" (כמו השלטים של נהג חדש) ועץ ריח.
נהג התומ"ת בצוות שלי שם בתא הנהג תמונות של חברה שלו.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אני שמתי את התמונה של אל"מ דרור ויינברג

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

לא כל כך נפוץ אבל כן היה תותחן אצלי בפלוגה שהדביק קלף אס עלה שחור למזל,עוד אחד הדביק את ההמנון,המ"פ האחרון שלי לא אהב את התרבות-מרובע לא כתוב בבד"ח וכו',בכל אופן האזור די מלא בנתונים ועוד..

ישנם מספר שפצו"רים נוחות ות"ש שעשנו {הצוות} בטנק {מרכבה3}

1.בתא תותחן חיברתי לרשת מימין לרגל תיק עכברוש בתור תא כפופות למשקפי שמש לפלאפון וכו.

2.הכנסת ברוס ת"ש חרום ברצפת מסדרון אחורי במקום ברוס תחמושת. הברוס כלל לרוב סגריות וקצת ממתקים למקרה שנתקע לפעילות ארוכה מדי.

3.היה לנו גינה קטנה על הצריך שכללה עציץ קטן של קקטוס ששרד יפה כל הקו.
{ההשקיה שלו היתה חלק מהטפ"ש }

4.היה לנו בטנק כרית בתור ריפוד נוסף לכסא, בשביל שלא ישבר לנו התחת מישיבה ממושכת.
אני מאמין שחלק מאנשים ירימו גבה למשמע הרעיון אבל תאמינו לי שאחרי ישיבה של מעל 4-5 שעות על הכסא זה ממש הופך להיות מציק.
כמובן שהמ"מ התנגד בתחילה לרעיון בגלל שהכריות דליקות, אבל לאחר דין ודברים הוא השתכנע לאחר שהסברנו לו שזה שימושי ברמה המבצעית בכך שזה מקל על דריכות וריכוז הצוות בתנאים לא נוחים לאורך זמן.

5.דגל ישראל גדול ככל האפשר על האנטנה.

דגל ישראל גדול ככל האפשר על האנטנה, כדי שיהיה אפשר לאתר אותנו ביתר קלות במהלך המארבים הארוכים שהיינו מעבירים על הכריות הנוחות.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

תתפלא כמה טנק נבלע בשטח עד שמתנשא ממנו דגל ענק בגובה 2 מטר מעל קו הרקיע...

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

מה זה קשור???
בגלל שהטנק רועש אתה גם טורח לסמן מיקום מדוייק עם דגל? איפה ההגיון של לוחמינו?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שטנקים הם גדולים ורועשים ובולטים, ומאותן הסיבות יש מספר מצומצם של נק שהם יכולים להיות בהן בעיתות שלום, ושכל מי שנמצא ברדיוס של 10 קמ יודע בדיוק איפה הטנק נמצא. בגלל זה גם תפיסת ההפעלה של הטנקים בבטש היא שונה, ואין בעיה עם כריות או חטיפים או סיגריות או דגלי ישראל כי המטרה של הטנקים היא לא להתחבא בשיחים, אלא להפך......

אתה אומר את זה בתור שיריונר?
אם כן אז אולי יש לך נטייה לחשוב שאתה גדול ממה שאתה באמת.

מהצד של החבר'ה שהולכים ברגל תדע שאתה יכול להיות במרחק של כמה מטרים מטנק מותנע ועדיין לא לדעת איפה הוא.

כל מי שנתקל בחייו בגמל תוך כדי ניווט לילה מבין כמה החושך מטעה ומבלבל.

לעומת זאת, על קו רקיע, דגל המתנפנף מאנטנה בצריח זה דבר מאוד מאוד בולט.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

תתרגל בבט"ש, תחטוף בלחימה.. אבל תהנה, זה אתה שיושב שם...

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אז זהו? בבט"ש טנקים תמיד במקום קבוע?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אתה מטק, מצאת עמדה בובה לשים את הטנק. אבל מה הקאצ', הטנק הגדול והאכזרי שלך צריך לרמוס לו בדרך לשם שדה חקלאי ולהרגיז כמה חוואים. בזמן מלחמה, זה לא בדיוק מעניין אף אחד. אבל אנחנו בזמן שלום.......

קיצר מפה לשם בעל השדה מגלה את זה, מתקשר בעצבים למח"ט, צועק עליו, בגלל הטנקים המזדיינים שלך ברחו לי 19 פרות, המח"ט מתקשר אליך ב3 בלילה וצורח עליך לעוף משם מהר כאילו יש שם זירת מטענים.

עכשיו אתה תקוע עם הטנק על מדרון קדמי, יריקה מהגדר, כשכולך חשוף, ויש לך בדיוק 6 מטר מרווח תמרון.

(משהו בדוי כלשהו)

מה שאני בא להגיד כאן, שאילוצים כאלה מביאים אותך למצבים בלתי מבצעיים בעליל, שדגל ישראל על האנטנה או פליז מעל הסרבל או מתחת לסרבל נהיה משהו מאוד שולי.

ותאמין לי שאת הטנק שלי העמדתי במקומות ובמצבים סוריאליסטים לא פחות, גם בלבנון (עוד לפני הנסיגה) וגם עמוק ברצועה (עוד לפני הנסיגה) וגם באיו"ש.

אתה מוכן בבקשה להסביר מה הנקודה שאתה מנסה להעביר?
דגל ישראל חושף את הטנק? אז לא שמים דגל גבוה על האנטנות, או שלא שמים דגל בכלל - אף אחד לא ימות מזה. תאמין לי שבלבנון לא יצאנו למארבים עם דגל ענקי על האנטנות.
הטנק מרעיש? כאמור זה לא הפריע לנו לבצע מארבים חודרים (ומוצלחים) בלבנון.
הארטישוק מרעיש? גם לזה יש שלל פתרונות. טנק יכול ומסוגל להיטמע בשטח בהינתן ההכנה הנכונה ומספיק זמן.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אמנם יש תמונות מוצלחות יותר, אבל גם כאן ניתן לראות כיצד הטנקים נטמעים בשטח (ומה הגורם שחושף אותם).

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

חוץ מזה שהכריות דליקות, הן מפריעות לתרגולות פצוע כי הן נתקעות ברגליים ובטנק וכו', אבל אני מניח שלא ניסיתם לעשות תרגולות פצועים או תרגולות משולבות כשאתם עם כריות..
איך לא הזכרת את השפצור שמאפשר לירות סיגריות וממתקים מהמא"ג- שיתאים לכוננות שלכם.
ולגבי הדגל, אני מקווה שאתה מתכוון לחניה במשטח ולא מעבר לזה.

נוע, נוע! סוף

לכל הלוחמים בישיבה, כמה תרופות סבתא לטיפול בטחורים שיפטרו אתכם מהצורך בכריות דליקות:

ציטוט:

לבלוע כפית של שמן זית כל בוקר על בטן ריקה. גרד שיני שום בפומפיה ושים היכן שיש טחורים. חתוך ומחץ בצל בינוני, ערבב עם כף של דבש ושים על האיזור בו יש טחורים. שתה הרבה מיץ חמוציות על מנת לטפל בטחורים ולמנוע הופעתם. טבול כדור צמר גפן בחומץ תפוחים ושים על הטחורים להקלה על הכאב וטיפול. מלא אמבט במים חמים והוסף מלח. שב באמבט לכמה דקות על מנת לטפל בבעיה. טבול 2 שזיפים במים רותחים למשך הלילה. בבוקר שתה את המים על בטן ריקה, אם אתה רוצה תוכל גם לאכול את השזיפים. טבול צמר גפן במים קרים ושים על הטחורים על מנת להקל על הכאב והגירודים. אכול מזון שעשיר בסיבים תזונתיים על מנת לפתור את בעיית הטחורים.

כל המצרכים שכיחים מאוד במטבחים הצה"ליים...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

בתעסוקה מבצעית של חצי שנה, שיגרה של מארבים כל יום, חייבים את הדברים האלה. וכן, זה גם מה ששומר על מתח מבצעי.

כרית מעשנת... זה גרוע יותר.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אצלי בגדוד היה על זה איסור גורף ועברנו את הקו יפה מאד. תמיד היו כאלה שמרדו- ושילמו על זה (בצדק) ביציאות שלהם.
אני לא רוצה להסיט את האשכול הזה מהנושא המקורי שלו, אז כדי להימנע מויכוח (ולמרות שחבר'ה מהחטיבה שלך מסכימים איתי) אני אניח שהאשמה היא לא בך אלא במפקדים שלך

נוע, נוע! סוף

בצמ"פ נדמה לי שלא היו מרשים כיוון שיש את המשמעת של המסלול אבל במבצעית אחד הצוותים צבע את המזדרון האחורי בצבע לבן ביוזמתו של המפקד ולאף אחד לא הייתה בעיה עם זה

כבר ביום הראשון שקיבלתי טנק הדבקתי שיר לכל איש צוות. בד"כ שירים קבועים ותמיד שירי ארץ-ישראל.
(ארץ ארץ ארץ, אין לי ארץ אחרת וכו')
חוץ מזה היה ארגז צ'ופלקים קטן בסל צריח..
ניסיתי לעודד את הצוות ואח"כ את המחלקה להדביק דברים משלהם בתאים אבל זה קרה מעט מאד.

נוע, נוע! סוף

אני מרחתי בגדול בצבע על המכסה מנוע של הנגמ''ש שלי את המילים : the last chance texaco שזה שם של שיר של ריקי לי ג'ונס שהייתי ועדיין מת עליה..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

כרגיל, היבט תעופתי.
בגלל שבחה"א אין "מטוס אישי", וקיים איסור די גורף על קיום גופים זרים בתאי הטייס, התופעה לא קיימת ככל שאני מכיר.
מה שכן, יש הוראת אחזקה שמחייבת לשים "תפילת הדרך לטייס" במטוס. אחד ממפקדי הטייסות הדתיים נהג לפתוח תקלה בכל פעם שהוא נתקל בתפילת הדרך שמיקומה מקשה על קריאתה: "מדבקת תפילת הדרך מוסתרת, יש להדביקה במקום גלוי". כל אחד והשריטות שלו .

יש גם טייסים דתיים שנוהגים להדביק כיפה על הקסדה. מעניין כמה דתיים עושים את זה ביח"ש...

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני תמיד ראיתי את הג'נטקס שלי ואח"כ את הקסדה הצהובה של פקע"ר כ"כיפה האולטימטיבית":
גם מכסה את הראש הרבה יותר טוב מאשר הכיפה הרגילה שלי, מהבחינה הדתית;
וגם מגדירה אותי טוב יותר מאשר הכיפה הסרוגה מעצם שיוך הקסדה לצה"ל.
כך שכאשר חבשתי קסדה צה"לית זה ייתר את הכיפה...

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

זה סתם בשביל הקטע, מן הסתם. אף אחד מאלה שהכרתי ועשו את זה לא היה דתי-כבד .

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני זוכר (בקושי בגלל הגיל, אבל....) בסדיר, שמנו באחד ממטוסי הנורד, ליד צינור ההשתנה (כן, היה דבר כזה בנורד). שלט "GEN ו- LADIS" (גברים, נשים).

בתמונה או במכתב את הטנק אך דודי שהיה תותחן נפל בגזרת סיני ביום כיפור, בדיעבד נודע לנו שהוא נשא איתו מכתב מהחברה בסרבל צוות טנק.

באימון ברמה"ג צוות של ותיקים עצר באמצע תרגיל, ומצא גולגולת של שור בסמוך לטנק.
הם כתבו משהו על המצח של הגולגולת וקשרו את הגולגולת כך שהיא ישבה בדיוק במרכז הסיפון.
הכל היה נחמד בשיבילם, עד שהסמג"ד עבר שם במקרה...

בפלוגה מ', גדוד 71, חטיבה 188 היתה מסורת בזמני שלכל טנק הותקן בחזית בולדוג של MACK.
לאחרונה אף נתקלתי שוב בפורום בתמונה המעידה כי המסורת הוחזרה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אלפונסו השני באימון ברמה"ג צוות של ותיקים עצר באמצע תרגיל, ומצא גולגולת של שור בסמוך לטנק. הם כתבו משהו על המצח של הגולגולת וקשרו את הגולגולת כך שהיא ישבה בדיוק במרכז הסיפון.

צוות הק"ס של הסוללה שלי עשה משהו דומה במילואים לפני שנתיים:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי a_tell אצלנו, נהגי ג'פ"ס צריכים להיות קצת שרוטים. הרגו אותי מרוב צחוק אלה

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=438529

נ.ב. - רק שתבינו מה זה שרוטים - באחד הלילות באימון אחד מהנהגים הנ"ל שבר סטיקלייט ושפך את הנוזל הזרחני על הגולגולת הנ"ל. תוך כמה דקות הצטרפו אליו עוד חיילים וביחד הם ביצעו מן "טקס" גירוש שדים \ פולחן מוות מאולתר. אח"כ הם השמיעו לי את

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

קישוט סל הצריח, בחמדון 1982

אני חושב שלצערי הרגזתי כמה אנשים בנושא הדגל אז כמה חידודים:

בטנק שלי הדגל לא היה מונף בזמן פעילות מבצעית.
איני מבין למה חלק מאנשים כאן חשבו שכן, אתכם הסליחה על חוסר ההברה מצידי.
ללא קשר גם אם היה רצון להניף את הדגל, זה לא היה ניתן מהסיבה המאוד פשוטה שהאנטנה לרוב היתה מקופלת בקוים שבהם בהם שרתתי {שטח בנוי}.
בנושא הכריות:
אם כל הכבוד לבטיחות האש בטנק ישיבה ממושכת של 8-10 שעות רצופות על כסא די לא נוח במשך חודשים עושה את שלה.
נוחות היא כלי עזר למבצעיות של הצוות.
הרי למה יש מזגן בטנק?
זה נוחות שנועדה לעזור בשמירה על היכולות המבצעיות של הצוות ואין פסול בכך.
כמובן בזמן לחימה אמתית {לא בט"ש בשטחים} אני יעדיף ישיבה לא נוחה למול סכנת שרפה בצריח.

רק לידיעה - יש כריות נוחות מאוד וחסינות אש שנועדו לישיבה ממושכת.
הן משמשות אנשים במצב סיעודי למניעת פצעי לחץ ונקראות כריות ביצים (בגלל שהן נראות כמו תבנית ביצים ולא בגלל שהן נעימות באשכים).

כבר קרוב לשנה אני עוקב אחר הדיונים בפורום הזה ואין מאושר מימני שמצאתי פורום מעניין ופורה כ"כ שלמדתי מימנו המון על הנושאים הצבאיים ופיתוחי הטכנולוגיה.. אני קורא כאן את תגובות הגולשים שמספרים על עברם בתור חיילים ושיתוף החוייות וקינאה אוחזת בי שיש לכם חוויות כה רבות לשתף אחד עם השני.
לצערי אני הייתי רק ג'ובניק עם בעיות רפואיות ואין לי שום חוויות לשתף מהשירות שלי.

היום במבט לאחור במידה והיה מתאפשר לי הייתי רץ בראש מורם ליהיות שיריונר, אני מרגיש שזב באמת מה שהייתי רוצה ליהיות.

יש לי רק שאלה... בסדיר שלצוות יש טנק אז הטנק ניהיה של אותו הצוות כל שירות הסדיר? כאילו כמו טנק בליסינג? שרק הם משרתים על אותו טנק? או שמיתחלפים כל פעם בטנק אחר?

במיסגרת עבודתי יצא לי להכיר מספר אנשים שיש להם קשר לטנקי המרכבה ואני רק מחכה ליום שאסיים את התואר במכונות בשביל שאוכל לעסוק בתחום :-).
רק חבל לי שבתור אזרח הרבה יותר קשה להיכנס בתחום מאשר שאתה חייל ואז שולחים אותך ללימודים וישר ניכנסים לתחום.....

שנה אזרחית טובה לכולם!

חותמים על טנק כמו על כל צלם אחר - המפקד חותם עליו, והצוות - כל עוד הוא נשאר עם אותו המפקד - גם כן משרת על אותו הטנק. גם צוותים אורגניים כאלה מתפרקים לאחר זמן מסויים - או כי המפקד משתחרר משירות, או כי הצוות למשל מגיע לפז"ם ועובר לטנק מ"פ, שהוא הטנק ש"טוחן" הכי פחות בפלוגה בד"כ...
לשרת על אותו הטנק במשך שנה או קצת יותר בסדיר זה דבר דיי נפוץ, אך שירות מלא - לא.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

החוויות מהשירות שלי קצת שונות
מכיוון שבתקופת שירותי בקושי היינו באימון (אולי פעמיים ב-3 שנים בתחילת שנות 2000) אופי הקווים לפעמים הכתיב החלפת טנק כל שבוע. החלפות ושינויים בהרכב הצוותים גם היה נפוץ מאוד ואפילו על בסיס חודשי.

על הנגמ"ש ב"חומת מגן" הדבקנו "צ צנ צנח צנחן מאומן", שנעשה מהמדבקה עם הכיתוב המקורי ...

הדרך לגיהנם רצופה כוונות טובות - או לפחות אחת טובה ומאופסת.

מדבקת "איך אני נוהג ? התקשר למס' XXXXXX" על המסדרון האחורי בקו עזה.