סבב ביקורי פרידה של רא"ל אשכנזי מיח' צה"ל

נאום הסיום של הרמטכ"ל אשכנזי

יום שני, י' באדר א' התשע"א, 14 בפברואר 2011, 01:42

''את האמת שלי, בארבע השנים האחרונות וגם באלו שלפניהן, מצאתי בקרבם''. רא''ל גבי אשכנזי באירוע. צילום: אריאל יהלום, דובר צה"ל

אורחים יקרים, כבר תמו כל המילים החגיגיות במילון הפרידות. מי שמכיר אותי יודע שמעולם לא הייתי איש דברים, ושאני האחרון שאערוך לעצמי ערב בנוסח "חיים שכאלו". מה גם שאחרי כל ביקורי הפרידה שהיו לי בשבועות האחרונים, שבהם שבתי וסיכמתי את העשייה המשותפת, אני חש שדיברתי מספיק. לכן כל שנותר לי בערב הזה, בתוך כל ההתרגשות מהמעמד ואני באמת נרגש, הוא לומר תודה. ואני מזהיר מראש שרשימת התודות גדולה כמעט כמו רשימת המוזמנים. תחילה, והחשובים ביותר, תודה למשפחתי המופלאה, אימי פרידה, אבי יוסף, עליו השלום, רונית האישה שלצידי, וילדיי המקסימים, גלי ואיתי. השפה העברית כולה לא תספיק כדי לבטא את עומק התודה והאהבה שלי אליכם, על שהלכתם לצידי תמיד, ברגעים היפים ובמשברים, למרות המחיר הכבד שהצעידה המשותפת הזו גבתה מאיתנו לא פעם. אחריהם, גם אם לעיתים הסדר היה שונה, אני מבקש להודות לגיבורים האמיתיים, שהקרדיט והאהבה שאני מקבל כאן היום שייכים בראש ובראשונה להם; אלו הם חיילי צבא ההגנה לישראל, מפקדיו בסדיר ובמילואים, ביבשה, באוויר ובים, שמזכירים לנו מדי יום את ייחודה ואת ייעודה של החברה שלנו ואת יופיו האמיתי של עם ישראל, שבאמת טוב שהוא כזה. רוב האנשים בעולם, כשהם חשים ברע או כשיש להם יום לא מוצלח, לוקחים כדור או תרופה או הולכים לנוח. כשאני חיפשתי מקורות כוח במעלה הדרך, קיבלתי אותם במפגשיי עם החיילים הללו. אמרתי והאמנתי תמיד שאם אתה רוצה למצוא את האמת, רד למטה, לשטח, ותקבל אותה אצל החיילים. את האמת שלי, בארבע השנים האחרונות וגם באלו שלפניהן, מצאתי בקרבם. אורחים יקרים, אין כאן הרבה מקום באוניברסיטת תל אביב, ככה שהדבר כנראה אינו אפשרי, אך לו היה אפשר, הייתי מזמין לכאן את חיילי צה"ל כולם, מביא אותם מהמטוסים, ממרכבות השריון ומהצוללות, מהפיקודים, מהמחסומים ומקווי הגבול, מהבט"שיות מבסיסי ההדרכה ומהמטה, מהשדה, ממשקפות המודיעין ומהחימוש, ולוחץ את ידיהם באופן אישי. אין שיעור לגאווה שהעניקו האנשים הללו לתושבי ישראל, ולי כמי שהייתה לו הזכות לעמוד בראשם.

תודה לך, כבוד הנשיא, על התמיכה, על האהבה ועל היחס החם שאתה מפגין כלפי צה"ל במשך שנים ולי באופן אישי. תודה לך, אדוני ראש הממשלה, לשר הביטחון ולממשלת ישראל כולה על שניווטתם את מערכת הביטחון במים הסוערים של אזורנו; ועל העבודה המאומצת, שבזכותה הפכו חייהם של תושבי ישראל, גם אם הם לא תמיד יודעים זאת, לבטוחים יותר. תודה לראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, ושר הביטחון לשעבר, חבר הכנסת עמיר פרץ, שנתנו בי את אמונם לפני כארבע שנים והפקידו בידיי את האחריות הזו, שאין נעלה וגורלית ממנה. תודה מיוחדת לעמיתיי למטה הכללי, אלופי צה"ל שחלקו עימי שעות ארוכות והיו חלק בלתי נפרד מהדרך שסללנו יחדיו למען ביצור עוצמתו של צה"ל וחוסנו. תודה לעמיתיי משירות הבטחון הכללי, ליובל דיסקין, מהמוסד, לדגן ולפרדו, מהמשטרה ומהשב"ס, לבני קניאק, על העשייה המשותפת, המוצלחת וארוכת השנים. תודה לחבריי שנמצאים כאן, שתמיכתם בי הלכה התחזקה גם אם זמינותי אליהם הלכה וקטנה. חברים שמזכירים לי מאין באתי ולאן, ממחר אני עומד לחזור. הם מזכירים לי את התשתית הערכית שלי שאותה רכשתי משני בתים: בית הוריי במושב חגור, קרקע משובחת לגידול שממנו למדתי מהי עבודת כפיים, איך חורשים תלם ישר ואיך בוצרים את הזמורות; כמו שכבר אמרו כאן, אכן הייתי איש אדמה הרבה לפני שהייתי איש צבא, ובעיניי הדרך לתפקיד הזה התחילה עוד שם, בפרדסים ובשדות של מושב חגור ובשוק הסיטונאי שבו עבדתי יחד עם אבי. הבית השני שלי היה חטיבת "גולני": חטיבה שכל פרט בה, מצבע הכומתה ועד האנשים ומורשת הקרב שלה, מלמד אותך שגם כשחולמים גבוהה צריך להישאר קרוב לאדמה. כבר מגיל צעיר ידעתי שגם אם הענפים נגדעים בדרך, השורשים נשארים תמיד. והשורשים שלי, כמו של חבריי הקרובים שהגיעו לכאן, ושל אלו ששירתו עימי לאורך הדרך הם שורשי העץ של חטיבת "גולני". לכם, חברים יקרים, שהייתם הנוף הבלתי מתחלף בשירות הצבאי שלי, אני מבקש להודות היום על התמיכה ועל האהבה, על שהוכתם לי מהי חברות אמת ומהי אחוות לוחמים. תודה לכם. קהל נכבד, אני סוקר את מי שנמצא באולם הזה ורואה אנשים נוספים רבים שליוו אותי לאורח הדרך, ושכולם היו שותפים, כך או אחרת,למסע הארוך. אני רואה משפחות שכולות שחייהן נקשרו בחיי בנסיבות הכואבות ביותר, ושהקשר עימן וזיכרון יקיריהן עמדו לנגד עיניי לאורך כל שנותיי כלוחם וכמפקד. הם עומדים גם היום מול עיניי, הם חסרים מאז ומתמיד. אני רואה ראשי רשויות ומועצות, שאני גאה בקשר החם והפורה שנוצר ביננו; יחד עם ראשי ארגונים תורמים ומעצבי דעה, שהחיבוק החם שלהם עטף את צה"ל באהבה והעצים את כוחותינו; ואת רעיי בני העדה הדרוזית והבדואית, אנשים נפלאים ומסורים, שלמדתי להכיר ולהוקיר.

לצערי, לא הצלחתי להשלים את כל המשימות שרציתי להביא לסיומן, ולכן לא כל מי שחלמתי שיהיה באירוע הזה נמצא בו. אני מודה שפיללתי וקיוויתי לראות כאן את גלעד שליט, שאת הוריו היקרים נועם ואביבה פגשתי בשנים הללו בשיחות כואבות ומרגשות. שיחות שבהן נדהמתי ונפעמתי בכל פעם מאורך הרוח ומתעצומות הנפש שלהם. במשימה הזו לא עמדתי. תהיה זו עבורי חובה מצפונית עליונה להמשיך ולסייע בכל שאתבקש כדי לקדם את היום הזה, שבו נזכה להביט אל בני המשפחות של הבנים ולומר להם: יש שכר לפעלתך, ויש תקווה לאחריתך... ושבו בנים לגבולם. אני חושב שאני מדבר בשם כולם כשאני מאחל הצלחה למחליפי בתפקיד, ידידי ורעי, בני. כשנפרדנו ממך, בני, לפני פחות מחודשיים כנראה ששום אדם לא היה מעלה על דעתו שניפגש שוב כל כך מהר, אבל יש מקרים בחיים, מי כמוני יודע, שהמציאות יותר חזקה מאיתנו, וכנראה שבנקודה הזו למציאות היו בשבילך תוכניות שונות מחופשת שחרור. בסופו של דבר, ואם נשים בצד את הנסיבות, אני חושב שצה"ל זכה לקבל רמטכ"ל מצוין, ערכי, עתיר ניסיון והישגים; רמטכ"ל שיש לו את כל הכישורים והיכולות להשיב לצבא את השקט שכה נחוץ לו בתקופה הזו, ולהוביל אותו לעבר אתגרי העתיד. בני, כמי שעבד איתך מקרוב בשנה האחרונה, ושנים רבות לפני כן, אני סומך עליך ויודע שבטחון המדינה מופקד בידיים הטובות ביותר. בהצלחה! אורחים נכבדים, מכשולים רבים ניצבו בדרכינו, וכפי שאתם יודעים הם לא פסקו ממש עד הדקה התשעים. הזכרתי כ בר את המושב ואת העבודות בשדה. מי שהתנסה בלקצור חיטה יודע שבמובנים מסויימים היא הרבה יותר חכמה וסבלנית מאיתנו. כשיש בסביבתה רוח חזקה היא מתכופפת, נותנת לרוח לעבור, ואז מזדקפת מחדש. כמו החיטה גם לנו זימן מזג האוויר בשנים האחרונות לא מעט רוחות, אך האתגרים והאיומים הנרחבים שאיתם התמודדתי לא אפשרו לי להניח לרוחות הללו לערער את המחוייבות שלי למלא את משימתי על הצד הטוב ביותר, כחולייה נוספת בשרשרת ההיסטורית של שומרי הארץ הזו. כשהיה צריך לתת לרוחות לחלוף עשיתי זאת ואז המשכתי בדרך, קדימה מבלי להביט לאחור. כדברי דוד המלך בספר תהילים: "השם לא גבה ליבי ולא רמו עיניי, ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני". בכל בן אנוש אינני חף משגיאות, אך גם שגיאות אלו נעשו מתוך רצוני הכן והמלא למלא כהלכה את המשימה שהוצבה על כתפיי, ולשמור על כבודו של צה"ל, שמבחינתי היה לכל אורך הדרך בראש סדר העדיפויות. מניסיון חיי אני יכול לומר לכם, שהרוחות הללו, שנראות לנו לעיתים שסערה גדולה ישככו בסופו של דבר. מה שלא יחלוף, לא ישכך ולא יישכח, הוא צבא הגנה לישראל, העוגן ההכרחי להבטחת שלומו של העם היהודי וחייליו, שהם התקווה והעתיד של כולנו. בשבועות האחרונים, הייתה לי הזדמנות לסקור בגאווה רבה את הצבא הזה, ממפגשי הפרידה שהיו לי עם היחידות ועם החיילות השונים, עולה תמונה ברורה: תמונה של צבא חזק, כשיר ומרתיע שעם ישראל כולו ראשי וצריך לסמוך עליו והתגאות בו. גם אם יש בתמונה הזו עוד חלקים שצריך לתקן, ברור כי היא מייצגת את כל היפה שבחברה שלנו, ואת כל מה שצריך לשמור עליו. על כתפיי כולנו, מפקדים ולוחמים, מדינאים ואזרחים, מוטלת המשימה הזו, כי גם אם זה נשמע כמו קלישאה-באמת אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו צבא אחר. ואסיים ברשותכם, פעם נוספת בתודה לאגף כח האדם, בראשותו של אבי, לאורנה ברביבאי, רמ"ט אכ"א, לאנשי חיל החינוך, לדובר צה"ל, ולכל השותפים-בארגון הערב הזה, שריגש אותי יותר ממה שאוכל להודות; ולכל מי שסייע לי לשאת באלונקה, במעלה הדרך ולהגיע לאן שהגענו. תודה רבה.

אגרת הרמטכ"ל היוצא:
חיילי צבא ההגנה לישראל ומפקדיו, בסדיר ובמילואים, ועובדי צה"ל,

בשעה שקוראים אתם דבריי אלו, מסיים אני את משמרי הכבוד, את הטקסים ואת אירועי הפרידה, ומשלים את תהליך העברת הפיקוד על צה"ל לידיו של ידידי, רב-אלוף בני גנץ.
רגע לפני שאני חותם את כהונתי כרמטכ"ל ואת ארבעים שנות שירותי כלוחם וכמפקד, הרשו לי להפנות אליכם כמה בקשות אישיות, כמי שהוביל אתכם במשעולי הדרכים, ובעוד זמן קצר יהיה אזרח מן השורה, שיתפלל להצלחתכם.
בראש ובראשונה, ולפני הכול, אני מבקש להודות לכם על שהפחתם את רוחכם המופלאה במשימות המורכבות ביותר ועל שהייתם לי למקור כוח, שממנו שאבתי את הנחישות ואת האמונה הדרושות כדי להמשיך ולטפס במעלה הדרך. כנראה, מסיבות טכניות, הדבר אינו אפשרי, אך לו היה אפשר – הייתי ניגש כעת לכל אחד ואחת מכם ולוחץ את ידכם באופן אישי. אין שיעור לגאווה שהענקתם לתושבי ישראל ולי, כמי שזכה לפקד עליכם.
אבקש מכם שתשמרו על צה"ל ועל ההישגים שהגענו אליהם יחדיו במהלך השנים הללו. בעבודה משותפת הצלחנו לבסס את שגרת האימונים, את יכולות האש ואת מחסני הציוד. יחד השבנו את כוח ההרתעה לצה"ל ואת השקט ליישובי הדרום הודות למבצע "עופרת יצוקה" ולפעולות רבות נוספות. יחד הוספנו לתרום למשימותיה הלאומיות של החברה הישראלית, לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב. יחד ביצרנו את חומת המגן של הארץ הזו, שרבים הם הגורמים, מבפנים ומבחוץ, שחשו כי יסודותיה התערערו. זו הייתה עשיית קודש – והיא כולה שלכם.
אבקש שתישארו קשובים לרחשי האזור, ואל תתנו לעצמכם לעצום את העיניים. השינויים הרבים המתחוללים בעת האחרונה בקרב שכנותינו, מוסיפים ענני ערפל רבים לשמי המזרח התיכון, ומזכירים לנו את החובה להישיר מבט מפוכח לעבר המציאות ולשמר את מדינת ישראל כמדינה חזקה, כשירה ומוכנה. מאחורי המילים "מדינת ישראל חזקה" עומדים אתם וחבריכם. אתם הערובה לכך שלעולם לא ניתפס בלתי מוכנים.
אבקש שתישארו נאמנים תמיד לחוט השדרה הערכי של צה"ל, זה שמייחד אתכם לאורך השנים, ושמבטא את התהום הערכית המפרידה בינינו לבין אויבינו שמעבר לגבול. בשנים האחרונות נחשפתי מקרוב לחוט השדרה הזה: בפעולות, במבצעים ותרגילים. ראיתי אתכם מתעלים למדרגות הגבוהות ביותר של מוסר ומסירות נפש, מוכיחים שאין אח ורע לרוח המפעמת בכם, לטוהר המידות ולמחויבותכם לשמור על חיי אדם. במעשיכם נתתם את התשובה הטובה ביותר לכל מי שקרא תיגר על הקוד הערכי המניע את צה"ל ואת לוחמיו.
אבקש מכם שתהיו גאים באחריות הניצבת על כתפיכם. כל אחד ואחת מכם הוא חלק מהשלם, חלק מכוח המגן של העם היהודי, חלק משרשרת היסטורית של שומרי הארץ הזו. רק אם נכיר בגודל השליחות ובחשיבות המשימה, נצליח לשאת בהצלחה באחריות הניצבת על כתפינו.
אבקש שתוסיפו לאמץ אל ליבכם את בני המשפחות השכולות ולתמוך בהם וברעינו לשירות, הנושאים על גופם את צלקות המלחמה. לאורך הדרך שכלתי את הטובים שברעיי ובחבריי, וחזרתי פעמים רבות משדות האש בשורות חסרות. זכרם ודמותם של הנופלים יוסיפו ללוות אותי גם בדרכי החדשה. יחד איתכם, אני נושא תפילה שלא לא ירחק היום שבו קורבנם הכבד יישא פירות של שלום, ולמען נזכה לראות כאן במהרה את בנינו, השבויים והנעדרים.
אבקש לספר לכם כי מחליפי בתפקיד, רב-אלוף בני גנץ, המקבל היום לידיו את נס הרמטכ"ל, הוא מפקד מסור, מקצועי ועתיר נסיון. אין לי ספק שתבונת שנותיו, השקט הייחודי שלו ויכולותיו האנושיות, יאפשרו לו לרתום אתכם אחריו ולנווט בנחישות ובבטחה את ספינת הביטחון של צה"ל לעבר חוף מבטחים.
ובקשה אחת אחרונה, חיילים ומפקדים, שמרו על עצמכם. הראו שיקול דעת בכל משימה, והיזהרו בבית ובדרך אליו, בכבישים ובמקומות הבילוי. אל תתנו לדבר לפגוע באוצר היקר ביותר שהחברה הישראלית הפקידה בידינו.
יקיריי, שאו ברכה והמשיכו בעשייתכם המופלאה. אני מצדיע לכם בפעם האחרונה כמפקדכם ומשוכנע שעתידו של צה"ל נמצא בידיים הטובות ביותר.

שלכם ואיתכם תמיד,
גבי אשכנזי, רב-אלוף
ראש המטה הכללי

אגרת הרמטכ"ל הנכנס:

חיילי צה"ל ומפקדיו, בסדיר ובמילואים,

בתחושת שליחות שאין שנייה לה, ובהדרת כבוד נוכח האחריות העצומה שהוטלה עליי, מקבל אני היום את הפיקוד על צבא ההגנה לישראל. עתה, אפנה לביצוע משימת הפיקוד העליון – התמודדות למול האתגרים המבצעיים תוך שמירת ערכי צה"ל כמצפן הראשי לפעולתנו.
בשנה ה-63 לעצמאות ישראל לא היה דבר משמח אותי יותר מלבשר לכם כי תמו הקרבות והמאבקים, והגיעה העת להשיב את החרב אל נדנה. לדאבוני, טרם זכינו להגיע אל היום הזה.
סקירת שמי המזרח התיכון, המכוסים בענני איומים, קרובים ורחוקים, מציבה לפנינו מציאות רגישה, משתנה ורוויית סכנות להידרדרות. אנו עומדים מול ארגוני טרור שלא חדלים מניסיונותיהם לזרוע הרס וחורבן בקרב בתינו ולערער את זכותו של צה"ל להגן על תושבי ישראל. אנו עומדים מול מדינות אויב קיצוניות, שמוסיפות לתדלק את תבערת השנאה ולחתור ללא לאות להשמדתה של מדינת ישראל.
מציאות זו ממחישה לנו את המחויבות של כל אחד ואחת מאתנו, חיילים ומפקדים כאחד, להצלחת המשימה. היא מחדדת לנו את הצורך ואת החובה לשמור על צה"ל כצבא דרוך, מוכן, עוצמתי ומרתיע, הנשען על מיטב התפארת האנושית והטכנולוגיה – צבא שבעוצמתו המקצועית וברמתו המוסרית יידע להרחיק מלחמה מן הארץ, ואם יידרש, יכריע וינצח בה.
את האמונה הכנה בצדקת הדרך ובחשיבות האחריות הלאומית, הכבדה והגורלית המוטלת עלינו, נשאב, בין היתר, מהאמון ומהתמיכה של החברה הישראלית, שממנה אנו באים, ושעל הגנתה אנו מופקדים. נשאב אותה מהכרה בייעודנו כצבא העם, צבא שהוא הדבק המלכד את חברתנו, והתורם את חלקו להפרחת השממה בנגב, לצמצום הפערים ולקליטת העלייה. ואולי יותר מכול, נשאב את האמונה ואת הכוחות מזכרם של בנינו ובנותינו שמסרו את נפשם במעלה הדרך, מתעצומות הנפש של בני משפחותיהם ומגבורת רעינו הפצועים. כלוחם שעמד פעמים רבות מדיי על סף דלתן של משפחות שאיבדו באחת את עולמן, אני מבקש להושיט להן היום יד תומכת ולהישבע כי דמותם תוסיף ללוות אותנו בדרך הארוכה שאנו סוללים לביטחון הארץ הזאת. יחד עימם נישא תפילה שלא ירחק היום, שבו נזכה לראות עימנו את בנינו השבויים והנעדרים.
את הפיקוד על צה"ל אני מקבל היום מידיו של מפקדי וידידי, רב-אלוף גבי אשכנזי, שחתם קרוב לארבעים שנות שירות בליבת העשייה המבצעית. תרומתו של רב-אלוף אשכנזי לביטחון ישראל ראויה לכל שבח, ואנו מאחלים לו הצלחה רבה בכל אשר ילך.
חיילים ומפקדים יקרים, כשאנו מישירים היום מבט מפוכח לעבר העתיד, ברור כי לא תמה המשימה, והדרך עודנה ארוכה ורצופת מהמורות. אבל איתכם ובזכותכם, בעמידתנו המשותפת כאיש אחד בלב אחד, אין לי ספק שנוכל לכבוש כל פסגה, להיענות לכל אתגר, ולהבטיח כי יתגשמו דברי ישעיהו הנביא: "לֹא-יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵך שוֹד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִך".
סומך עליכם ובוטח בכם!

י' באדר א' התשע"א 14 בפברואר 2011

בנימין (בני) גנץ, רב-אלוף
ראש המטה הכללי

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.16 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה