08-03-2011, 18:04
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
ראשית, חן חן על התשובה המפורטת, שעל רובה ניתן לענות ב"אשרי המאמין"...
ניסית לתת הסבר לשאלה נורא נורא פשוטה: למה אין אמירה ברורה כמה זמן צריך לחכות אחרי אכילת בשר,
בטרם אוכלים חלבי. ההסבר שלך מפורט ומרשים בכל מה שנוגע להשקעה שבו - אבל חרף היותו מתנשא
עד מאוד (קטונתי מלנסות ולגמור את ההלל על האתגר האינטלקטואלי המזהיר שהעמדת פה בפניי), הוא לא
באמת עונה לשאלה. אני אמנם נורא מתרשם מכך שהרב איסרליש החליט להחמיר ולדעתו אותם אשכנזים
הקלו כשחיכו שעה, אבל אין באמת סיבה הגיונית לכך שבחרו בפרק זמן שרירותי כלשהו, וזה בדיוק העניין -
השרירותיות. מישהו החליט שהאשכנזים (אליהם נמנו גם אבותיי, עליהם השלום) צריכים להפוך כל חג פסח
לסוג של עונש משמיים, ובכל שנה מרחיבים את מגוון המאכלים האסורים (מי יודע, אולי נגיע למעין רמדאן
אשכנזי קטן בעוד כמה שנים?...), ובאותה עת מישהו ספרדי החליט שמותר לאכול קטניות. מי בדיוק יקבע מיהו
המקיים את ההלכה ומיהו שמפר אותה?
אתה מבין, לחוק המשפטי יש אמנם הרבה עו"ד שיכולים לטעון על פיו - אבל רק מפרש מוסמך אחד, הלא הוא
ביה"מ. אצל האורתודכסיה יש בערך 68969863 בתי משפט, שכל אחד מהם מחזיק באמת הבלעדית והנצחית.
אין כאן באמת סוגייה יפה לפלפול, אלא סתם עוד נושא שאפשר לריב עליו בבית המדרש, כמו שאבותינו אהבו
לעשות מאז ומתמיד, עוד מימי תנורו של עכנאי...
אז לסיכום, כשרות זה ביזנס, והגם שעיני לא צרה ביהודים שרוצים להתפרנס - שלפחות יצמצמו את הלהט
שבפסילת האחר. ראש הישיבה שנטש חתונה בגלל מאכלי הפיגולים (שהיו בהכשר של בד"ץ הבית יוסף,
רחמנא ליצלן...) הוא דוגמא מצויינת לבעייתיות שבהעדר קונצנזוס לעניין הכשרות. זו, אגב, בעייה שלך הרבה
יותר מכפי שזו בעייה שלי - אותי לא באמת מעניין של מי ההכשר...
|