http://www.srugim.co.il/21718-%D7%9...%93%D7%95%D7%A9

אין ספק שלחוק שכזה לא היה תוקף הלכתי, והגם שישנם מצבים נדירים שבהם ניתן לעשות שימוש בכלי זה (נדרשות עילות מאוד מסוימות והסרבנות או העגינות לבד לא מספקים), ודאי שלחקיקה גורפת אין תוקף הלכתי.

מה שמעניין אותי הוא התוקף החוקי שיש להצעה מעין זו. בהתייחס לסעיף 2 בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 הקובע שנישואין וגירושין בישראל ייערכו על פי דין תורה. ובמילים אחרות מהי סמכותה של הכנסת לקבוע מהו דין תורה.
האם המחוקקים הפכו לדיינים בישראל?
ביחס לחוק האזרחי אכן ברור שלא כל מחוקק צריך להיות בעל השכלה משפטית, אך זהו משום שהחקיקה תלויה בהסכמת הנבחרים (שמייצגים את העם) והמערכת המשפטית פועלת להסדיר הסכמות אלו משם ואילך. אך הדבר אינו נכון כלל לגבי דין התורה שאינו תלוי בהסכמה אנושית ומי שרוצה לקבוע כיצד ליישם אותו צריך להיות בעל היכולת לעשות זאת.
אני חושב שעצם העלאתה של הצעת החוק פוגעת מאוד במעמדם של בית הדין ומהווה פגיעה באושיות הקיום של מוסד זה.

אתה צודק, ואכן יש בעיה כאן; אולם לטעמי ניתן לגשר עליה.
המציאות של היום היא, שאנשים משתמשים בגט בצורה פסולה, כקלף מיקוח בהליך גרושין. לכן, לדעתי, בהיות ההלכה היהודית הלכה מתפתחת עליה להסתגל גם למצב הנוכחי. אין בדברי לומר שניתן "למחוק" את הסעיפים הרלוונטים, אך טוב יעשו הרבנים לו יחפשו דרך לאפשר הפקעת קידושין, שהרי הם-הם האמונים על ההלכה.

אין חולק על כך שהשימוש בגירושין כקלף מיקוח הוא פסול, ואגב גם נשים משתמשות בקלף זה. (לא ניתן לכפות גירושין גם על האשה. אצל האשכנזים ישנו חרם דרבינו גרשום ואצל הספרדים מכח תקנת הקהילות. כמובן שעד כמה שאין עילה מוצדקת לכפיית גירושין לא ניתן גם התר מאה רבנים).
בנוגע לביטול הקידושין כאמור לא ניתן לעשות זאת באופן גורף. ומדובר על פתרון שניתן להשתמש בו במספר מזערי ביותר מהמקרים וגם בהם הוא יהיה שנוי במחלוקת. (סימן י"ז באבן העזר עוסק ברובו המוחלט בתקנת עגונות ובאופן הקבלה של עדות על מיתת הבעל. באם היתה אפשרות זו קיימת ניתן היה למחוק את הסימן ולבטל את הקידושין במידת הצורך. אוסיף שזה לא הסימן היחיד שניתן היה למחוק).

מבלי ללמוד את הסוגיה לא ניתן ליעץ לרבנים מה לעשות. ומתוך הכרות נרחבת מאוד עם תחום הלכתי זה אני נאלץ לומר שרעיון זה בלתי אפשרי למימוש.

וודאי.
אני לא מנסה לייעץ לרבנים, אבל קשה לי להאמין שישנה בעיה הלכתית שלא ניתן לגשר מעליה - גם ממרחק דורנו מדור סיני

אין קשר למרחק של דורנו ממעמד הר סיני ומשפט זה מגלה על חוסר הבנה בנוגע למבנה של ההלכה והמסורת. המשפט הנ"ל מבטא את גישתם של החוגים הרפורמיים והקונסרבטיביים בלבד, ולא הם הקובעים כיצד יתנהלו בתי הדין הרבניים.
במקום לדון במישור התיאורטי בוא וננסה לדון במישור הענייני.
הייתי מצפה מהתומכים לפרט את מקורות ההתר, ולהסביר כיצד הם מבססים אותו על סמכויות הפסיקה שנקבעו במהלך הדורות.
אכן ישנם ששה מקומות בתלמוד שבהם מוזכרת האפשרות להפקעת קידושין האם אתה יודע את המקורות, באילו מצבים נאמר התר זה ומהן ההגדרות העולות ממקרים אלו. האם בדקת כיצד יושמו הדברים בספרות הפסיקה. אשמח לדון בדברים באופן ענייני אם תציין את מקורותיך, ולהסביר למה הצעה זו בלתי אפשרית.

אוסיף שישנן אפשרויות נוספות כמו הטלת קנסות כספיים משמעותיים שיהיו מעוגנים בהסכם ממוני מחייב במקרה של סרבנות, ישנה בעיה הלכתית מסוימת גם בנוגע לאפשרות זו, שאליה ואל הפתרונות המוצעים לא אכנס, אבל ישנם בתי דין בארה"ב המיישמים אפשרות זו, המהווה פיתרון לרוב המוחלט של המקרים.
אני מודע לכך שישנם מקרים מיוחדים (עקשן שגם אם ישב בצינוק עם עכברים לא יתן גט), ואכן אינני יכול להבטיח פתרון בכל מקרה. אני גם לא יכול לפתור את בעיתה של אשה שבעלה שוכב כצמח במשך 20 שנה.

אני חושב שפיספסת את כוונתי בה שאמרתי. לא התכוונתי להעלות איזושהי טענה רפורמית, אלא רק לציין שעל אף המרחק שלנו מאותו דור - כלומר, הם שהיו קרובים יותר למעמד היו בדרגה גבוהה יותר והחזיקו ביותר ידע - אני מאמין שרבנים יוכלו למצוא פיתרון לבעיה (ושוב, אין לי כוונה שהם "ימציאו" הלכה)