שלום,

באיזה תהליך של הכנת לחם אני אמור לבצע הפרשת חלה? האם מהכמות ההתחלתית (אחרי שהבצק מוכן) או מהכמות שאני אשתמש בה ממש (קרי - הכמות לאחר ההתפחה)?
היום הכנתי לחם מ1200 גרם קמח {לא הפרשתי} אך לאחר התפיחה (כמובן שעלה משקל הבצק) כן הפרשתי.
אשמח להכוונה

שיעור חלה נקבע לפי שיעור הקמח שו"ע יורה דעה סימן שכ"ד ס"א ועי' בביאור הגר"א שם. ועי' סי"ג שהתפיחה לא מחייבת. החיוב חל מאז שגלגלו את העיסה כלומר בשעת סיום הלישה, ומאז ניתן להפריש.
על שיעור של 1200 גרם קמח מפרישים ללא ברכה (מדובר בשיעור גבולי וכדי להפריש בברכה צריך בערך 2300 גרם על פי שיעור חזון איש צריך בערך 4300 גרם)

יעויין שם ברמ"א שציין לשיעור של 10*10*3.11 אצבעות. שיעור אצבע הוא כרוחב האגודל. רוחבו של אגודל ממוצע לדעת החזו"א הוא 2.4 ס"מ ולפי"ז השיעור הוא 4300 גרם. לשיטת הגר"ח נאה רחבו קצת פחות מ2 ס"מ ומכאן השיעור הנ"ל.
כמו כן מוזכר בשולחן ערוך שיעור של 43.2 ביצים וניתן לחשב את השיעור לפי שיעור הביצה לדעת החזון איש שיעורה 100 גרם ולדעת הגר"ח נאה בערך 57 גרם.

תודה רבה על התשובה המפורטת.
שאלה נוספת: קראתי במקור חיים והכמות המצויינת שם היא 1,750 גרם קמח, ועפ"י זה הפרשתי בעבר... אשמח להסבר והבהרה.

לעתיד, אשתדל להפריש לאחר ההתפחה, כדי להיות בצד "הבטוח".

תודה רבה

אכן טעיתי השיעור הקטן ביותר של ביצה הוא קצת למעלה מ40 גרם ולפי"ז 43.2 ביצים הוא בערך 1750 גרם

משקל הבצק עולה לאחר ההתפחה?

..

הנפח עולה ובשו"ע יור"ד סימן שכ"ד סי"ג מוזכר שאין לכך משמעות.

שאלה טובה, למען האמת. מעולם לא שקלתי את הבצק לאחר ההתפחה. האמור לעיל הוא מהרגשה שלי. אני חושב שאולי עקב האוויר המוכנס פנימה משקלו עולה - אך יכול להיות שזה משהו פסיכולוגי לגמרי בגלל הכפלת הנפח.
אבדוק ע"מ להיות בטוח בפעם הבאה.

זה פשוט נשמע לי קצת לא סביר שמשקל הבצק יעלה. כאילו.. ממה? משקל האוויר שבתוך הבצק לא רלוונטי.

..

מודה ועוזב ירוחם

בלי לסתור את הנאמר לעיל, אאל"ט הכמות הקובעת להפרשת חלה היא לפי כמות הקמח ולא לפי כמות הבצק ולכן אין רלוונטיות לתפיחה. (ז"א שלפי השיטה של 1.6 ק"ג קמח אז זה לא משנה אם היתה תפיחה או לא)

מעבר לכך, בד"כ מפרישים סמוך לאפיית העיסה. ז"א שאם מכינים לחם שמצריך תפיחה אז אחרי התפיחה, ואם מכינים משהו שמכינים סמוך להכנת העיסה (מצות, פיתות וכו') אז אין תפיחה כלל.