12-10-2011, 19:00
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.10.11
הודעות: 6
|
|
|
פעם ראשונה שאני כותב על חיי\רגשותיי ברשת. החלטתי לנסות. אשמח לשמוע את דעתכם.
היי,
זה הולך להיות ארוך....
אז ככה, אני בן 27, בנאדאם שאוהב לצחוק הרבה ולעתים רחוקות מאוד רציני.
הפעם הזו רצינית לצערי.
הסיפור הוא כזה.
לפני שנה ו 4 חודשים הגיע אליי חברה של חבר שלי לביקור והביאה איתה חברה שמעולם לא פגשתי.
היה ערב מצחיק וכייף ואני והחברה של חברה של חבר שלי התקרבנו מאוד ונהיינו ידידים.
הכימייה הייתה מדהימה אבל היינו ידידים ולאיש מאיתנו לא הייתה כוונה אחרת.
באחת היציאות שלנו ביחד היא סיפרה לי שהיא הולכת לטוס לבקר מישהו שהיא הכירה בטיול בחול 3 חודשים בערך לפני התחלת הסיפור שלי.
שוב, ביננו לא היה כלום. היא טסה אליו וברור היה שיהיה שם מעבר ליותר ממפגש ידידותי.
כשיהא חזרה המשכנו להיפגש ולאחר תקופה קצרה הפכנו למעיין יזיזים. שנינו רצינו את זה והכל היה בסדר.
כעבור חודש וקצת החלטנו שהקשר שלנו הוא יותר מזה והפכנו להיות חברים.
היינו ביחד כל הזמן, ובשלב מסויים היא כבר גרה אצלי בלי ששמנו לב בכלל.
הבעיות מתחילות עכשיו.
בתחילת הקשר היא עדיין הייתה בקשר מידי פעם בהודעות ובסקייפ עם אותו בחור מחול.
זה הפריע לי. לא הבנתי מה יש להיות בקשר עם מישהו שאת מכירה בסך הכל 10 ימים מהחיים שלך.
בשלב מסויים השיחות הסתיימו ונשארה רק התכתבות.
באחד המקרים יצא לי לראות התכתבות כזו זהזכירה את המילים אני מתגעת אלייך, בייבי, בקיצור זה לא היה נראה טוב.
כשהתעמתתי איתה על זה היא אמרה שזו סתם צורת דיבור. שאותו אדם נמצא בחול ושאין לה שום רגשות אליו.
הבהרתי שזה מפריע לי, ומציק לי מאוד ושאני לא מוכן לסבול את זה.
היא טענה שאינה מבינה אך אמרה שתשנה.
כמה חודשים לאחר מכן שוב נתקלתי בהודעה דומה. היה ריב קשה שנינו בכינו והיא הסכימה שזה לא יחזור על עצמו.
עוד קצת היסטוריה.
אותה בחורה, חכמה מקסימה ולמען האמת אני עדיין אוהב אותה גוררת מאחריה עבר של אקסים.
הכוונה, יש לה כמה וכמה אקסים שהיום הם ידידים.
לצערי 3 מהם נמצאים בסביבה הקרובה שלי. חברים של חברים וכו,.
כשהתחלתי לשמוע על נוספים הרגשתי שהם מקיפים אותי בכל פעם שנתקלנו באחד מהם ה רגשתי רע.
אני יודע שלא כולם יסכימו איתי, אבל זה לא נעים לדעת שחברה שלך מסתובבת עם מישהו שיודע איך היא נראית ערומה, ששכב איתה, שהיה אינטימי איתה. אותי זה פשוט הרג.
ביקשתי ממנה לנתק את הקשרים, בהתחלה זה לא הלך והיו המון ריבים על הנושא הזה אך לאט לאט הקשרים נותקו רק שעדיין כל פעם צץ מישהו אחר מהעבר ( לא באשמתה יצרו קשר איתה )
וכל מקרה כזה גרר ריב.
בשלב מסויים נהייתי אובססיבי. היום אני אומר את זה. אני מאמין שידעתי את זה כבר מזמן אבל לאחרונה אני מסתכל לאמת בפנים.
הייתי רוצה שנהיה כל הזמן ביחד, הייתי שואל אותה על כל דבר שנראה לי חשוד. מי זה בטלפון ממי ה SMS וכו.
היא הייתה מספרת אבל מידי פעם זה גרר ריב.
ביום כיפור שעבר לא נפגשנו והיא אמרה לי שהיא הולכת לשבת עם כמה מהחברים שלה בבית של אחד האקסים. התעצבנתי. כל הידידים שלך גברים בסדר, אני יכול לקבל את זה. אבל למה הוא ? למה אני צריך לחשוב שביום כיפור את איתו שם יושבת ? ושוב אני יודע שאין לה רגשות אליו ושהיא לא רוצה אותו אבל עדיין זה הפריע לי.
כל הכיפור היה לי קשה מאוד ממש סבלתי ובסוף הכיפור הגיע ריב גדול.
חשוב לציין. חיי היום יום שלנו היו מלאים בריבים קטנים על הנושא הזה. איבדתי אמון. הייתי מתעצבן כשהיא יוצאת עם חברות ובכלל כשהיא לא הייתה איתי לא הייתי רגוע.
הגענו ליום כיפור הקרוב לפני כמה ימים.
סיכמנו שאני אגיע אלייה בערב אחרי שאשב קצת עם המשפחה שלי.
היא אמרה שזה יהיה מאוחר ושהיא מתכוונת להפגש עם חברים שלה עד שאבוא.
היא אמרה לי שהיא הולכת לדבר עם ידיד שלה שהוא חבר של אותו האקס מכיפור שעבר.
הסברתי ואמרתי שכנראה שהם יגיעו ביחד.
היא התקשה שלא ושאותו אקס בכלל לא בסביבה.
כשעה לפני כניסת הצום היא התקשרה אליי ואמרה שבאמת אותו ידיד אמר לה שהוא בא עם האקס.
התפוצצתי, ראיתי את אותו יום כיפור חוזר אליי שוב.
רבנו בטלפון היא אמרה שאני מגזים שאני לא מבין ושמה העניין.
הגעתי אלייה בערב. סיכמנו שלא נדבר על זה בחג אלא במוצאי החג.
בצאת החג היא אמרה לי בוא נלך לחדר לדבר.
הלכנו לחדר, היא התחילה לבכות ואמרה לי, חשבתי על זה כל היום. אחנו שונים מידי, זה לא ילך. אנחנו צריכים להפרד.
באותו הרגע, היה לי קשה אבל הייתי עצבני. זה מה שאת אומרת לי ? עשית לי בדיוק את מה שקרה בכיפור שעבר שוב וזה מה שיש לך להגיד ? אם את אומרת את זה, כנראה שאת לא אוהבת אותי מספיק.
דיברנו עוד קצת, בכינו, ואז נסענו אליי לדירה כדי שהיא תאסוף את הדברים שלה.
היא באה, לקחה את הדברים. התחבקנו, בכינו עוד קצת והיא הלכה.
אחרי ששמעתם את הסיפור, בכללותו, כמובן שיש עוד צדדים. הנה הסיבה שבגללה החלטתי לכתוב.
חשבתי עם עצמי, עיכלתי.... התחיל להיות לי ממש קשה. חשבתי על כמה טוב היה לנו מלבד הריבים. שלמרות שהייתי בסטרס אהבתי אותה מאוד מאוד. פתאום הבנתי גם שדיי חנקתי אותה. נכון אני מאשים גם אותה בזה. אני באמת מרגיש שזו תוצאה של האקסים מסביבי והבחור מחול שגרמו לי להתנהג ככה.
החלטתי שאני מדבר איתה.
התקשרתי אמרתי לה את מה שאני חושב. היא בכתה ואמרה: אני מצטערת הקשר הזה לא מתאים לי, אני הרגשתי שאני לא אני. אני לא יכולה לחזור לשם.
אמרתי לה שאני מרגיש שדברים יכולים להשתנות ( מלבד האקסים שאת זה אני לא מוכן לקבל. )
אמרתי לה שתגיד לי שהיא לא אוהבת אותי ואני אניח אבל היא סרבה. היא אמרה שהיא אוהבת אותי מאוד ובגלל זה זה כל כך קשה לה.
לסיכום.
היום יום רביעי. אחנו לא מדברים מלבד כל מיני SMSים בודדים על דברים כלליים מאוד.
אני יכול להגיד שגם אני השתנתי בקשר וגם אני לא כל כך אהבתי את מה שיצא ממני.
מצד שני, אני אוהב אותה. מאוד. ומאד קשה לי להעביר כמה רגעים מבלי לחשוב עלייה.
יכול להיות שזה עדיין ההרגל. יכול להיות שזה יעבור. אבל אם זו האהבה שלי ? אם היה אפשר לעשות את זה אחרת ? ואוליי לא ?
זהו,
שפכתי את כל מה שעל ליבי.
אני מאמין שזו הייתה המטרה בכתיבה פה מלכתחילה. ( למרות ששיתפתי את זה גם עם חבר וידידה )
כרגע הדילמה שלי היא כזו:
האם להילחם ?
האם יש למה בכלל ( כשניסיתי להגיד שדברים ישתנו ושהבנתי היא אמרה שהיא מבינה אבל עדיין לא מוכנה להכנס לקשר שוב מהפחד להפגע )
האם לוותר ?
זהוא....
מקווה שלא חפרתי לכם יותר מידי.
אשמח לשמוע תגובות. |
ראשי
צ'אט
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מצב כלאיים
