26-12-2011, 10:12
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.08.04
הודעות: 3,994
|
|
ממש לא
רוב רובם של העסקים במדינת ישראל (80%) הם עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים כמה עשרות עובדים. כל עובד ועובדת שם הם קריטיים, גם אם זה מילואימניק וגם אם זה אשתו (ולמען השוויון, מילואימניקית ובעלה ...).
בוא ניקח לדוגמה חברת שרות קטנה למוצרי חשמל שמעסיקה שלוש מוקדניות במוקד השירות שלה. אם אחת מגיעה מאוחר ויוצאת מוקדם בשל השירות של בעלה, המדינה לא יכולה לפצות את המעסיק על רמת השירות שנפגעת. זה גם לא מקומה. היא יכולה לתת כסף למשפחת המשרת/ת בכדי שישכרו ביביסיטר, ותו לא.
בכלל, כל הססמאות הללו על שמירת מקום למילואימניקים טובות לשני סוגי עובדים - עובדי מדינה שאף אחד לא יפטר ויש המון מהם כך שיש להם תחליף; או עובדים בכירים במיוחד או נדרשים במיוחד שקשה למצוא להם תחליף. לשאר זו בעיה אמיתית, ואני כותב זאת כאיש מילואים קרבי במשך 18 שנה וכאחד שעבד בחברות קטנות, כולל ניהול של אנשי מילואים. אני זוכר את חומת מגן, ב2002, אמנם כדוגמה חריגה: היינו ארבעה חבר'ה באותו שולחן, כולם קרביים. אחד היה בחו"ל, שני נקרא בצו שמונה. השלישי יצא למילואים מייד אחריו, ואני מיד אחרי השלישי (הוא השתחרר ביום חמישי, נפגשנו בשישי לחפיפה במשרד ובראשון אני יצאתי) כך שבמשך שלושה חודשים לערך הדסק שלנו היה בתפוסה של 50% עד 75% לכל היותר. מי שסבל היו הלקוחות, שחלקם פעל אתנו פחות בשל רמת שירות נמוכה יותר. זו עובדה, ואין מה לעשות.
|