16-12-2012, 07:54
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
דעתי?
אפשר לתת לערבים "יום חופש" מבחינת ההקשר לטבח בקונטיקט: מדובר פה על "American thing" - ללא ספק תופעה אמנריקאית בעיקרה, ואני מניח לסוציולוגים את העבודה לתת לנו ערימת פרשנויות לגבי למה זה קורה שם... אפשרי להניח לעניין הערבי במקרה זה, שמא נתחיל להתדמות לישמאלים שאצלם כל קרקור בבטן קשור ליישות צהיונית/המוסד, גם אם זה קרקור פילוסופי.
"אין מה לדאוג" - "האינטיפדה השלישית" (AKA - מופע העשור השגרתי של רצח, ונדליזם ושנאה בהפקת הקונטרקטור הוותיק ביותר של מלאך המוות - האיסלאם) ממש בפתח ועוד יהיו לנו מספיק ימים "משלנו" לדון בפסיכולוגיה שמאחורי רבי הטבחים של רמאללה, או עזה. בינתיים יש את הטבח בקונטיקט - שמעורר רגשות רבים מאחר והוא מפלצתי כמו אייזנצגרופן, בלתי נתפס כמו מגיפה ומשאיר אותך עם תחושה חזקה של חוסר אונים כמו צונאמי עצום. לאמריקאים יש "מערכת הפעלה" ייחודית לחיים שלהם: תמהיל מוזר, חציו אבולוציוני וחציו תוצאה של שיקולים אוטופיים בני כמה מאות שנים - מערכת הפעלה אשר מכתיבה את חייהם, יותר מדי פעמים תוך התעלמות משיקולים של שינויים תלויי זמן ותקופה. זה נראה בכלכלה, בהיבט החברתי, סמים, נשק, טבק ואלכוהול (שלא סתם מאוגדים תחת פיקוח רשות פדרלית אחת...). ארה"ב כבר כמה שנים עומדת בפתחו של עידן הדורש ממנה עדכון יציב, גם אם מקיף של "מערכת הפעלה" או את הברירה הגרועה, שמעריצי אובמה בחלקן נוהים אחריה כמו עכברי למינג, של "מערכת הפעלה חדשה". לנו נותר לצפות מהצד. במקרה של ארה"ב להזיל דמעה. במקרה של הטבח המקיף בסוריה פשוט להביט לצדדים בשקט ולהגיד "כל אחד כזה מרחיק אותם יותר מהיכולת לנהל נגדינו מתקפה מאורגנת".
_____________________________________
.
|