11-01-2013, 16:51
|
 |
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,810
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי Fang
לא אשכח, חודש ינואר בסדיר, וואדי סלוקי, אני חלק ממארב, שוכבים בבוץ, גשם עז, קר כל כך קר, טיפות הגשם על השכמיה עושות רעש מעצבן שמפריע להקשיב ללילה, האיברים ממש קפואים, אפילו האצבע שלוחצת על ההדק כבר לא מתכופפת, הגוף חסר התנועה מאבד חום, סכנת היפו-טרמיה, מידי פעם מישהו נעמד על הברכיים ועושה תרגילי חימום.
מי שהתלבש חם עוד הרוויח משהו קטן אבל זה ממש לא הציל אותו מהקור הנורא (3 מעלות).
היו כאלה שויתרו על לבוש חם (כמו חליפת סערה) על מנת שאם תהיה התקלות הם יהיו קלילי תנועה יותר.
היתה התקלות, ברגע הראשון הגוף קפוא, הלם, קמנו להסתער, האיברים בקושי נשמעים, אבל לאט לאט זה משתחרר (אדרנלין זה דבר מחמם), סוף ההסתערות על קו המטרות כבר היינו גמישים יותר.
למארב הבא למדנו, חליפות סערה אולי מגביל אבל עדיף מגוף קפוא.
אגב, היה אחד שמרוב קיפאון לא הצליח לקום ולהסתער, בסריקה לאחור כמעט וירינו בו....
|
בקורס מ"כים ראינו סרט תחקיר על מארב של חי"רניקים בתחילת או אמצע שנות ה-90, עד היום אני זוכר אותו. המארב היה במזג אויר ממש רע, בשלב מסויים החיילים כבר התחילו להיות מנומנמים מהקור, האצבעות לא ממש תפקדו ובגלל הערפל לא ראו יותר מכמה מטרים קדימה. לא זוכר אם היתה ביקורת על כך שלא ביקשו להתקפל או שביקשו ולא הבהירו את מצבם - בכל מקרה, הם לא זיהו את המחבלים ונתקלו בטווח יחסית קצר. בהסתערות הם פצעו או הרגו מחבל אחד, בסריקה לאחור שכנראה היתה די רופפת בגלל התפקוד הלקוי, המחבלים הרגו שניים או שלושה חיילים שלנו.
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
ראשי
צ'אט
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
A friend in need 
- is a friend indeed 
... זה מחבר ג'יפאי שגם היה שם :
מצב כלאיים
