לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #4  
ישן 11-01-2014, 14:40
  michaelhk michaelhk אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.01.06
הודעות: 310
אחד מאחרוני דור הנפילים...
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי santaisr שמתחילה ב "יהי זכרו ברוך"

היום הלך אחד מאחרוני דור הנפילים - אריק שרון . האחרון שנשאר הינו שמעון פרס.
לא הסכמתי עם אריאל שרון במשך עשרות שנים : בניגוד לאחרים - עקב מידע שנחשפתי אליו ע"י לוחמים שהשתתפו בקרב החווה הסינית , אשר למעשה היה מערך של מספר קרבות על המקום האיום ההוא - הבנתי מיהו שרון ושנאתי את מלחמת הגנרלים שהתחוללה על הזכות לעבור ראשון לאפריקה.
מלחמת של"ג על כל ספיחיה לא הוסיפה לו מקום של חיבה בליבי.
ישוב מטורף ובלי הבחנה שחל יהודה ושומרון גם לא הוסיפה לו נקודות זכות אצלי.
למרבה ההפתעה שנות שירותו כראש ממשלה חולל סוג של מהפך והראו פן שונה , לחלוטין של האיש אשר אפילו יצרו אהדה לא קטנה אצלי.
יהיה זכרו ברוך של , כמעט , אחרון דור הנפילים.
_____________________________________
האם קראת,כבר,את "מראה סדוקה"?
יום טוב.מיכאל.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 11-01-2014, 18:38
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "הלך לעולמו אריאל שרון, והוא בן 85"

"עמל רב הושקע בחינוך לדיווח מדויק, באימונים מפרכים ובסיורים רבים מעבר לגבול. הישגי הצנחנים עלו בהרבה דם. דרכן של תורות לחימה היא שהן אינן נכתבות בספרים ואחר כך מתורגלות. תורות לחימה נלמדות בשדה הקרב ומחירן רב. באותן השנים היו אלה בעיקר הצנחנים ששילמו את המחיר. הצנחנים שפעלו במשך שנים לבדם השפיעו וסחפו את צה"ל כולו. הצנחנים הדביקו עד מהרה את הישגי יחידה 101, ושאר יחידות הצבא הגיעו במשך הזמן אל הישגי הצנחנים, והללו לא קפאו על מקומם, והמשיכו להוביל ולהוות את חוד החנית של צה"ל." (מתוך הרצאתו של אריק שרון ז"ל, "פעולות התגמול – כאלה היינו וכך ביצענו" , שנשא במכללת ספיר בשדרות , 20.3.2003 )

עצוב. הנה מת גדול מפקדי השדה של צה"ל. האיש שיותר מכל השפיע ושינה את צה"ל. ערכים כמו חתירה למגע, דבקות במשימה, אי-הפקרת פצועים בשדה הקרב, "לא חוזרים עד שמבצעים", "אחרי", היו כולם ערכים ששב וחרט על דגלו של צה"ל לאחר שבשנים שלאחר מלחמת העצמאות נמוגו. אריק מפקד ה-101, מפקד גדוד הצנחנים 890, מצביא פעולות התגמול ומפקד הפשיטות שבטרם מבצע קדש. האיש היוזם, הנועז התחבולן הזה שבנה מכשיר אדיר מלא רוח לחימה ויכולת ביצוע והפך אותו למופת לצבא כולו, אריק האוגדונר של קרבות אום-כתף (אשר זכו לכינוי מאסטר-פיס של מצביאות) ומאוחר יותר מי שניצח את הטרור בעזה כאלוף פיקוד. וכמובן אריק באלמנט שלו כמפקד אוגדה 143 (אוגדה שכולה ממפקדה ועד אחרון לוחמיה מילואים) בצליחת התעלה: "זה היה הלילה של מפקד אוגדה 143 האלוף שרון. כמעט כל ההחלטות העיקריות שהתקבלו בו היו החלטותיו. שרון פיקד על כוחותיו מתוך נגמ"ש מלפנים, ולידו קצין האג"מ שלו, קצין המודיעין, אל"מ שגיא, תא"ל אברש'ה טמיר, וגם מקורבים כזאבל'ה סלוצקי והעיתונאי אורי דן. שרון שלט בכל תג ופסיק בשדה הקרב, נאמן לתפיסתו ש'מפקד בכל דרג יכול להכתיב לכפופים לו רק את המשימה. את ה'איך' הוא יכול להכתיב רק בתנאי שהוא נמצא קדימה, בשטח, ומתרשם באופן בלתי אמצעי מן המתרחש'." (מתוך הספר "צליחה, שישים שעות באוקטובר 1973" מאת עמירם אזוב, הוצאת דביר, 2011, עמודים 104-105) ולא פחות חשוב מכך אריק שרון, ראש ממשלת ישראל שהכריע את הטרור הפלסטיני.

איש אינו מושלם, לכולם חסרונות ורק מי שלא עושה לא טועה (כפי שאמר לי המ"מ שלי בטירונות צנחנים). אבל האיש הזה אמר ועשה, ובמעשיו תרם לביטחון מדינת ישראל והעם היושב בציון כפי שרק מעטים תרמו. במנהיגותו, באהבת ישראל שבו, בראייתו המפוכחת, בחוכמתו ובאומץ ליבו להחליט ולעשות הוא חסר עד מאוד. יהי זכרו ברוך.


האלוף במיל' אורי שמחוני כתב בשעתו "לכל הדברים שהיום נראים בצבא כה מובנים מאליהם, כאילו היו שם תמיד, יש רגע שבו נולדו. מישהו הגה אותם, מישהו עשה את זה ראשון. כשהתגייסנו לגדוד 890 אריק שרון היה המג"ד. כמג"ד הוא היה מדהים. היתה לו אותה יכולת נדירה, מתת אל הניתנת לבודדים בלבד, לבנות ולעצב יחידה כרצונו: הוא הגדיר את אופיה ואת מטרותיה, בחר בעצמו את האנשים והיעדים, קבע מֵעֶמדה של מג"ד - דרגה לא גבוהה - את מדיניות צה"ל, ולפעמים את מדיניות הביטחון של המדינה. הוא הכתיב נורמות וערכים ושינה את שיטות הלחימה של צה"ל. במלחמת השחרור היו קרבות מסוג אחר, ואילו הקרבות הקטנים והמבצעים שניהל צה"ל בין סוף מלחמת השחרור לבין התמנותו של אריק שרון למג"ד 890 היו קרבות כושלים שנוהלו גרוע ונגמרו גרוע. מרביתם נמחקו - ולא במקרה - מהזיכרון הקולקטיבי. היום מסד הערכים כאילו מובן מאליו: ערכים דוגמת דְבקוּת במשימה; הידיעה שאינה משאירה מקום לספקות, שלא חוזרים בלי לבצע משימה עד הסוף ולא משאירים בשטח דבר כלשהו - בוודאי שלא פצועים - אבל גם לא מחסנית; או הידיעה שמיקום המפקד הנכון הוא בראש הכוח, דוגמה אישית. כל זה כל כך ברור וטבעי היום, וכשזה לא קורה - כמו בקרבות ספציפיים במלחמת לבנון השנייה - ברור לכל שזה לא נכון, אבל לא תמיד זה היה כך. דוגמה נוספת: החי"ר בצה"ל היה הראשון בעולם שהתחיל להילחם בתוך הַתעלוֹת ולא מעליהן. ולמי שלא יודע, אין זה מהפך פשוט. קיים קושי רב בקפיצה בלילה חשוך לתוך תעלת קשר באמצע מוצב אויב. אריק היה הראשון שהתחיל להילחם בטור ולא בפריסה לרוחב, כמו שהיה נהוג בצבאות העולם. היום כולם נלחמים כמו צה"ל. גם זה התחיל ביום מסוים. הכול נוצר והתגבש בגדוד 890, בתקופה קצרה יחסית של שנתיים-שלוש, ומשם הפך לתורה ולנורמה; בהתחלה בגדוד, אחרי כן בצה"ל, ומצה"ל לצבאות אחרים. היה צורך בהבנה מעמיקה של מהות הלחימה החי"רית - איך נלחמים באמת ולא כמו בסרטים, איך נלחמים בחוכמה וחוסכים נפגעים ואיך לא נעים כמו מטרות דמות על קו הרקיע. היה גם צורך לקבוע שהתנועה מותרת רק קדימה, ושהעמידה בערכי הלחימה אינה ניתנת לשיקול דעת של אף אחד. צריך היה להגדיר הרבה מאוד דברים קטנים, החל מתרגולות טָקטיות וכלה בערבי שירה אדירים. כל אלה היוו מערך אחד שלם ויצרו את אחת ממכונות הלחימה הנחושות ורבות היכולת, בהתאם לזמן ולמצב, שידע צה"ל אי פעם: גדוד 890 של אמצע שנות ה-50. בזמנו היה ברור לכולנו שגדוד 890 יכול להגיע לכל מקום, לעשות כל דבר, אם רק יגידו לו. הרגשנו שאנחנו מעֵבר למגבלות, ש"אף אחד לא יכול עלינו". אריק של אז היה הכל." (מתוך הספר "לוייתן לבן" מאת אורי שמחוני,, הוצאת גלורי, 2006, עמודים 24-25)


ח"כ אל"מ במיל' עמר בר-לב כתב בדף הפייסבוק שלו כי:
"לאריק ולנו אפשר לומר, יש היסטוריה משפחתית.. כשאבא היה רמטכ"ל הוא מינה את אריק בשיאה של מלחמת ההתשה לאלוף פיקוד הדרום, צעד בכלל לא מובן מאליו. לא מובן מאליו מכיוון שלא פעם הביע אריק ביקורת על תפיסת ההגנה בסיני. דווקא בשל כך מינה אותו אבא למפקד הפיקוד בשיאה של המלחמה. אני חושב שזה היה מתוך האמונה של אבא כרמטכ"ל שבשעה קשה כזו ולמרות שהם לא בהכרח רואים עין בעין, ההפריה ההדדית תביא לתוצאה טובה בהרבה מאשר מינוי של "yes man" כזה או אחר. אבא ראה יתרון ואתגר "בלהתמודד עם סוסים דוהרים מאשר לדרבן פרדות עצלות". זו הייתה תמציתה של מערכת היחסים ביניהם שלוותה בהערכה הדדית ובהיררכיה מובנית. הדבר נתן דיבידנדים רבים כמה שנים מאוחר יותר במלחמת יום כיפור כאשר שניהם כבר במילואים, אריק מפקד אוגדה בחזית הדרום ואבא שוב כמפקדו וכמפקד חזית הדרום. היו אלו ימים קשים. קשים לעם ישראל, קשים לשניהם. מלווים בלא מעט חיכוכים. אני יודע, כי בסופו של יום, אבא שמח שאריק כמו אתו "סוס פראי ודוהר" נמצא תחת פיקודו ואריק שמח שאבא מעליו מכוון ושולט במערכה. שנים לאחר מכן כאשר אריק כבר שר ביטחון ואני מפקד בסיירת מטכ"ל, אני זוכר שנפגשנו לא מעט פעמים לפני ואחרי מבצעים. אני זוכר בעיקר את אחד המבצעים בו שלח אותי אריק, הוא כשר בטחון ואני כמפקד מבצע, אל ארץ אויב רחוקה הרבה מעבר לאופק.... הייתה זו תקופה של מתח רב בין אבא לבינו בכל הקשור לתוצאות מלחמת יום הכיפורים, ואני זוכר בעיקר את המפגש בין אריק לביני לאחר חזרתי מאותו מבצע רחוק. הוא ניגש אלי, אנחנו מישירים מבט זה אל זה והוא לוחץ בחוזקה את ידי ומודה לי. הפעם הבאה היתה כבר בלוויה של אבא.. התקרבנו לבית הקברות, אמא, זוהר (אחותי) ואני, ומרחוק בתוך בית הקברות המון אדם. בפתח, בודד ביננו לבין ההמון, עמד אריק וחיכה. ברגע שזיהה את אמא מתקרבת ניגש אליה בצעד מהיר ולחץ את ידה. זה היה חשוב לו, דווקא הוא, לגשת ראשון וללחוץ את ידה של אמא, ובלחיצה זו לומר לה ללא מילים- "כן אני יודע, רק שנינו, חיים ואני היינו שם לבד באותם זמנים, רק שנינו יודעים את האמת ושותפים לה, אני מרכין את ראשי בצער ובכבוד". היום, כשאנו נפרדים באופן סופי מאריק, על אף ובזכות "ההיסטוריה המשפחתית" אני משתתף בצער משפחת שרון.
יהי זכרו של אריק ברוך"
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 11-01-2014 בשעה 18:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 12-01-2014, 07:54
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "הלך לעולמו אריאל שרון, והוא בן 85"

הספדים מאת בכירי מערכת הביטחון לשעבר

לוחם, מפקד, מצביא\ מאת אלוף (מיל') יואב גלנט
http://www.israelhayom.co.il/opinion/148601
אם היו שואלים את אריק שרון מה הוא היה יותר מכל דבר אחר, ככל הנראה היה עונה: "חקלאי". אבל בפועל, אני חושב שבסתר ליבו שרון אהב יותר מכל את פרק חייו הצבאי. מעטים בתולדות צה"ל זכו להיות במרכז הזירה בכל קרב ובכל מלחמה - שרון היה אחד מהמעטים הללו ואולי הבולט שבהם: שרון ייזכר כלוחם שנפצע קשה בקרב לטרון במלחמת השחרור; כמקים יחידה 101 אשר הטביעה חותמה על מורשתו של צה"ל בקביעה - לא חוזרים ממשימה מבלי לבצע אותה במלואה. כמי שפתח את מעבר המיתלה במחיר כבד במבצע סיני; כמפקד האוגדה המרכזית במלחמת ששת הימים הפורץ בראש הכוחות את מתחמי אום כתף ואבו עגילה, באחד הקרבות המזהירים ביותר של צה"ל מאז ומעולם. כמפקד צבאי, שרון ייזכר, אולי יותר מכל, בשל מלחמת יום הכיפורים - צולח את התעלה במהלך שהיווה את נקודת המפנה הדרמטית בקרבות סיני. שירתי כמזכירו הצבאי של שרון במשך יותר משלוש שנים, בין 2002 ל־2005. בתקופה הזו התאפשר לי להכיר מקרוב את תפיסתו הביטחונית וחשיבתו הצבאית של שרון, זכיתי לשמוע ממקור ראשון את תיאורי הקרבות והאירועים שבהם השתתף. לא אחת, עם תום שיחות העדכון וההתייעצות הביטחונית, היה שרון גולש לסיפורי קרבות העבר וללימוד הלקחים הרלוונטיים מהם בהווה. ניצלתי כל הזדמנות על מנת ללמוד מניסיונו הצבאי של שרון - בנסיעות, בטיסות ממושכות לחו"ל, בסיפור שגולש תוך כדי שיחה ועדכון. כאלוף פיקוד הדרום לא אחת היה קולו של שרון מהדהד באוזניי כאשר נדרשתי לתכנן פעילות מבצעית או לקבל החלטות קשות. לשרון היה נוח לשוחח איתי על הנושאים הללו - הן בשל ההבנה והשיח בין מפקד למפקד, ואולי גם בשל ההתעניינות והסקרנות שלי ללמוד את ההיסטוריה ממקור ראשון. שמעתי את שרון מתאר בפרוטרוט את הפציעה בלטרון, את מבצעי יחידה 101 ואת הקרבות במלחמות ישראל. שרון דיבר איתי על החלטות קשות, על נפגעים, על הרוגים, על הלוחמים במעוזים והניסיון לחבור אליהם, על התזמון המדויק והחשיבה מאחורי המהלכים המבצעיים. דמותו של שרון מוכרת כיום לכל אזרח בישראל, העוצמה הגדולה הקורנת מאישיותו ניכרת לעין. כמפקד, בלט באישיותו הייחודית, בחשיבתו היצירתית, באומץ ליבו ובדאגתו ללוחמים ולמשפחותיהם. כמצביא, התאפיין אריאל שרון בהעזה, בנחישות וביכולת התמדה, תכונות אשר איפשרו לו להגיע לניצחון גם ברגעים הקשים ביותר. עם ישראל איבד מנהיג. צבא ההגנה לישראל נפרד מאחד מהמפקדים הנועזים והמרשימים ביותר ששירתו אי פעם בצה"ל. לי אישית הוא יחסר באשר אפנה. תודה, אריק, נוח בשלום על משכבך.
האלוף (מיל') גלנט שימש כמזכירו הצבאי של רה"מ אריאל שרון בין השנים 2002 ל־2005 ("ישראל היום", 12.01.2014)

המפקד של כולנו\ מאת אלוף (מיל') גדי שמני
http://www.israelhayom.co.il/opinion/148591
גם באותו היום, פחות משבועיים אחרי האירוע המוחי הראשון, התייצב אריק חמש דקות לפני השעה שמונה בלשכה. כמו בכל בוקר, בחמש וחצי דיווחתי לו על האירועים הביטחוניים שאירעו במהלך הלילה. בדרכו מהחווה לירושלים, בוולבו המשוריינת שלא התאימה למידותיו, הושלמו הדיווחים על ידי העוזרים השונים. בשמונה בבוקר בדיוק התחילה ישיבת הצוות, שישה עוזרים קרובים וראש הממשלה. דיווחים קצרים, שאלות, החלטות ויוצאים לדרך, כמו מפקד בחיתוך מצב בוקר תוך כדי ניהול מערכה. הדיון הראשון - ביטחוני, על דרכי פעולה אפשריות בעקבות מקרי ירי רבים מהרצועה ליישובי הנגב. רה"מ חשב שיש לנקוט צעדים מסוימים שהצבא נמנע מהם. "אתם לא מאשרים לי להתגייס למילואים, אומרים שאני מבוגר מדי. אם הייתם מאפשרים לי הייתי מראה לכם שאפשר לעשות אחרת", אמר לקצינים. כולנו זזנו בכיסא בתחושת אי נוחות אך שרון לא פקד לבצע את רצונו. היתה לו הערכה גדולה לקציני צה"ל ולעמדתם המקצועית, הקפיד לשמור על כבודם ורצה שהדברים ייעשו מתוך שכנוע פנימי עמוק. בדיעבד החל צה"ל כבר באותו ערב ליישם את הפתרון שבו צידד. מחר יובא לקבורה האיש שכלוחם וכמפקד השפיע יותר מכל אחד אחר על עיצוב דמותו של צה"ל כצבא מנצח. האיש שהיה בו שילוב נדיר של אסטרטג, אשף טקטיקה ורגישות אנושית המאפיינת רק מעטים. כראש ממשלה, כמו גם כמפקד בקרבות מהקשים ביותר בתולדות המדינה, ידע להניע אנשים בשקט ונסך ביטחון בסובבים אותו, ללא הזדקקות לכוח השררה. האיש שלחם למען המדינה עד לערב האחרון ב־4 בינואר, דקות ספורות לפני שפונה לבית החולים הדסה שבירושלים, בשארית כוחותיו, שוחח בטלפון עם הרמטכ"ל דן חלוץ ואיתי לגבי דרכי הפעולה להפסקת הירי מעזה. עם סיומה של השיחה חדל אריק מלנהל את המערכה והחל להילחם על חייו. אני מודה על הזכות הגדולה שהיתה לי לעבוד תחתיו, כמו התגשמות חלום של ילד שגדל על סיפורי הקרבות והמורשת, ופתאום פגש את גיבור העלילה. אריק שרון ייטמן באדמה שכל כך אהב ושעליה נלחם כל חייו. רוחו, מורשתו והערכים שהנחיל ימשיכו ללוות אותנו. הכותב היה המזכיר של רה"מ בשנים 2007-2005 ("ישראל היום", 12.01.2014)



סימן עם עיפרון על המפה: המזכיר הצבאי נפרד משרון\ מאת אלוף (מיל') גדי שמני
http://news.walla.co.il/?w=//2711139
אלוף (במיל') גדי שמני צעד בשבילים בהם צעד אריק שרון, כמג"ד 890, מפקד סיירת הצנחנים והחטיבה האדומה. לאורך השנים נפגש בו והכיר את היכולות הייחודיות שלו. טור פרידה
הכרתי את אריק שרון במשך שנים ארוכות. זה אדם שכולנו גדלנו על המורשת שלו, על מורשת הקרב של הצנחנים. במידה רבה צעדתי בשבילים שהוא צעד: מג"ד 890, מפקד הסיירת ומפקד חטיבת הצנחנים. כשהייתי מפקד חטיבת חברון בשנים 96'-97', בזמן החתימה על הסכם חברון, בבוקר יום שישי אחד הודיעו לי שאריק שרון שהיה אז חבר כנסת מגיע למחסום תרקומיא לאחר החתימה על ההסכם כדי לקחת אותו לסיור. פגשתי אותו במחסום, הוא קרא לי לתוך הרכב הממוגן ונסענו לסייר בחברון, בקו התפר בין החלק שבשליטה ישראלית לבין החלק שבשליטה פלסטינית, לפני יישום ההסכם. כבר בדרך הוא התחיל לערוך לי חידות. ראית שהוא מכיר את השטח הכרות מדהימה. בדרך הוא סיפר לי כמה אנקדוטות, לא היה ואדי או שביל או גבעה שהוא לא הכיר בעל פה. כשסיירתי אתו בעיר והסברתי על סידורי הביטחון והוא הסתכל עליי בחצי זווית ואמר: "אני עוד אבוא לבקר אותך ולאחר שתיישמו את זה, נראה איך זה עובד". בפעם הבאה שנפגשנו הייתי מפקד אוגדת עזה בתחילת שנות ה-2000. שוב ביום שישי, אומרים לי: ראש הממשלה נמצא בעמדת תצפית לא רחוק משדרות והוא מבקש שתגיע אליו. טסתי לשם וראיתי את הרכב שלו וליד המאבטחים שלו היסטריים מהקרבה לגדר, אזור בו היו אירועי ירי. הגעתי לעמדת התצפית וראיתי אותו עומד עם שני חיילים צעירים וכשהוא מתבונן במשקפת לתוך עזה. אמרתי לו שלום והוא שאל כמה שאלות והצביע על משהו בעומק השטח בעזה. היתה שם רפת והוא רצה לדעת של מי היא. במקרה ידעתי, כי הרפת היתה במפות הקוד שלנו, היא היתה נקודת יחוס. הוא שאל: "יש פרות ברפת?". זו היתה שאלה בעייתית כי היא היתה במדרון אחורי ולא בדקנו האם ישנן שם פרות. מאותו יום הבנתי שאני צריך להתייחס לנושא הפרות בצורה יותר רגישה. בפעם הבאה שפגשתי בו הייתי ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל ועסקנו בתכנון ההתנתקות. נדרשנו להציג לו מדי פעם את התכניות להתנתקות ובניית מכשול ההפרדה. מה שהדהים בו זו הבקיאות בשטח: מצד אחד אסטרטג גדול ומצד שני יודע כל פרט. כשהיה צריך לסמן משהו במפה הוא היה לוקח את העיפרון ומשרטט את הקו, זאת בזכות הבקיאות העצומה שלו בשטח. הוא היה אסטרטג גדול וטקטיקן מדהים. ולראיה, כשהייתי מזכירו הצבאי, כל פעם שדיווחתי על תקרית כזו או אחרת הוא תמיד ידע על גבעה סמוכה ושאל על הפרטים הקטנים. לאריק היתה רגישות מיוחדת לנפגעים: פעם נפל קסאם ברפת של קיבוץ סעד ואחרי שדיווחתי לו על הנפילה שלא גרמה לנפגעים, מאוד הטריד אותו אם הפרות, שהיו מעוברות באותה תקופה סבלו מהפלות בשל הלחץ. היתה לו רגישות לאנשים, לבעלי חיים ולכל מה שסבב אותו. לאריק היתה מנהיגות מאוד מיוחדת. הוא לעולם לא רצה שאנשים יעשו דברים מתוך כפיה אלא מתוך שכנוע ויאמינו במה שהם עושים. מה שהכי אפיין אותו הוא השקט שבו התנהל. מדבר שקט עושה בשקט, אדם מאוד ביישן ומנומס.
אלוף (במיל') גדי שמני היה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה לשעבר שרון ("מערכת וואלה! חדשות", 11.01.2014)

תמיד חד והחלטי, וברק בעיניו \ ח"כ שאול מופז
http://www.israelhayom.co.il/opinion/148607
שעות רבות העברתי עם אריק, ותמיד הוקסמתי מהנימה שבה ניהל משברים. פגשתי אותו כשהייתי קצין צעיר בצנחנים ואחר כך עוד בתחנות שונות בחייו ובחיי, ותמיד ראיתי אותו חד ומדויק, ממוקד בערכים ובצרכים, הברק תמיד בעיניו ודיבורו חד ותכליתי - ופה ושם מתובל בדיחות קצרות. בהמשך, כאשר הייתי רמטכ"ל, היו השיחות בינינו קצרות וענייניות, כאלה שדרשו רק תשובה של "כן" או "לא". בלי "ברברת" בקשר - בכל קשר. אני זוכר את שיחת הטלפון ערב פסח תשס"ב, כאשר הגיעו הידיעות הראשונות על הפיגוע במלון פארק בנתניה, שבו נרצחו 32 אנשים ונפצעו עשרות. הייתי בארוחת ליל הסדר המסורתית עם חיילים בודדים בתל אביב, ובין פיסות המידע שזרמו באמצעות הביפרים נכנסה גם שיחת טלפון מראש הממשלה. אריק שאל: "מה אתה חושב שצריך לעשות?" אמרתי לו שאחרי רצף של פיגועים רצחניים אין ברירה ומוכרחים להיכנס לערים בגדה ולחסל את הטרור. אריק הקשיב, וברור היה לי שמהצד השני של הקו הוא מבין היטב את המשמעויות ויודע בדיוק על מה מדובר. 50 שנה קודם לכן הוא עצמו נקרא אל הדגל כדי לעצור ולחסל את אותה שטנה, וכך פתח 20 שנה של שירות צבאי אינטנסיבי, ובכל זאת הוא שאל "מה זה אומר". אמרתי: "מילואים". הוא שאל: "גייסתם כבר?". השבתי שעדיין לא ומחר נביא את זה לאישור, ואז ביקש לדעת כמה זמן יכול לקחת מבצע כזה. עניתי לו שכמה שבועות או חודשים. אריק סיים את השיחה במילים: "בסדר, זה נראה לי. תציגו לי את כל המשמעויות, נעשה מה שצריך, ככה אי אפשר להמשיך". למעשה, ברגע הזה הבנתי ששיחת הטלפון הזאת היתה הניצרה ששיחררנו בדרך למבצע "חומת מגן". באותו רגע, כאשר שמחתו של ערב חג החירות הופרה במכה כל כך כואבת, ראיתי את גדולתו של אריק כמנהיג נחרץ, שלא מתמהמה בנטילת החלטות; ששואל שאלות, אף שהתשובות ברורות לו; שיודע בדיוק מה צריך לעשות, ובכל זאת מקשיב לבעלי התפקידים ונותן להם מרחב לפעול. היה לי ברור כמה הגיבוי שלו נדיר, וכמה הוא סומך עלינו, אבל ברגע הזה שוב ראיתי לנגד עיניי את אריק של 101 והצנחנים - בדיוק כפי שסיפרו עליו חבריו ופקודיו - קורא לכולנו: "אחריי". ("ישראל היום", 12.01.2014)



איש של החלטות, איש של ביצוע\ מאת אבי דיכטר
http://www.israelhayom.co.il/opinion/148585
את קולו של אריק שמעתי לראשונה במלחמת יום הכיפורים, כשהתקדמנו לעבר איסמאעיליה ממערב לתעלת סואץ. הייתי אז לוחם בסיירת מטכ"ל. כוח של הסיירת חונה ליד מיפקדת "אוגדת שרון", ממתין למשימות, חוטף ארטילריה מצרית שגובה נפגעים מכוחותינו. אריק הורה למפקד הכוח, מוקי בצר, להגיע לפאתי איסמאעיליה ולהתארגן לכיבושה. פטריות עשן גדולות בישרו כי המצרים פוצצו את הגשרים שעל תעלת המים המתוקים. דיווחנו לאריק כי נתקשה להתקדם בהיעדר הגשרים. קולו החם, החד והשלו של אריק בקע ממכשיר הקשר בנגמ"ש: "החבר'ה שלך, מוקי, יודעים לשחות, ואני משוכנע שפיצוץ הגשרים לא יעכב את ההתקדמות". לימים זכיתי לעבוד תחתיו בהיותו ראש הממשלה ובהיותי ראש השב"כ. תחת מתקפת טרור נוראה נחשפתי ליכולת המנהיגות שלו, כמו גם להיותו אמן בקריאת מצבים קשים במיוחד והפיכתם להזדמנויות. כך, למשל, לא אחת הבעתי בפני אריק את עמדתי, שלפיה יש לפנות בכוח את הרשות הפלשתינית מירושלים. בעקבות פיגועי הטרור בדולפינריום בתל אביב ובמסעדת "סבארו" בירושלים, אימץ אריק את עמדתי. מנהיגי הרשות גורשו מהאוריינט האוס, וכך היה גורל אנשיהם ונכסיהם במקומות אחרים בירושלים, כולל הר הבית. בכך הסב אריק לרשות הפלשתינית נזק עצום. אריק היה איש של החלטות וביצוע. מסורת היתה לנו: כאשר היינו חלוקים בסוגיות משמעותיות, ניהלנו דיון מעמיק בסופי שבוע, בביתו שבחוות שקמים, הסמוכה לביתי באשקלון. כך גיבשנו החלטה משותפת בעניין הגדר - שאריק התנגד לה תחילה, אולם השתכנע בנחיצותה ככל שהפיגועים נמשכו. כשהקמת הגדר התנהלה בעצלתיים, הצעתי לו לסייר כדי להיווכח כי רק דחפור אחד פועל בשטח. בתום הסיור התקשר אלי ובעקיצה האופיינית אמר: "זו הפעם הראשונה שאני מקבל מראש השב"כ מידע לא מדויק. בשטח לא היה אפילו דחפור אחד". למחרת עלו לשטח עשרות כלי עבודה והגדר החלה לקרום עור וגידים. כך גם היה כאשר הואט קצב הסיכולים הממוקדים כנגד רב־מחבלים. בשיחותינו בחווה הדגשתי בפני אריק כי חייבים להשתמש בכלים ובמערכות שבאותה עת נשמרו לפעולה רק לעת מלחמה נגד צבאות אויב. כשהדבר נודע לאריק, הוא הניף את ידיו העצומות והנחית מכה אדירה על השולחן, והבהיר: "עכשיו זו המלחמה!". הכלים נכנסו לפעולה ושינו משמעותית את פני הלחימה. אהבתו ללוחמים לא ידעה גבולות. הוא נהג להקשיב להם שעות רבות ועיניו ברקו כאשר סיפרו על פעילות מבצעית מיוחדת. כתלמיד תיכון קראתי על אריק מפקד ה־101 והצנחנים. 35 שנה מאוחר יותר, כראש השב"כ, פגשתי באריק המנהיג הביטחוני והפוליטי, המדינאי. בשלהי 2005 הוא הראה לי את הארץ הפוליטית המובטחת. שבועיים לאחר מכן שקע בתרדמת. החמצתי הזדמנות לעבוד לצידו של מנהיג מדור הנפילים, איש ענק. הפסדנו מנהיג. ("ישראל היום", 12.01.2014)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 12-01-2014, 09:57
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "הלך לעולמו אריאל שרון, והוא בן 85"

דרך אריק: הציטוטים הגדולים של אריאל שרון

http://www.mako.co.il/pzm-magazine/...0&pId=419406249

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

על הקרב במיתלה, על הלחימה בטרור על היחידות המובחרות בצבא ועל המבצע שמעולם לא כתב לו פקודה. פרויקט מיוחד אוסף את הציטוטים הגדולים ביותר של אריק שרון וחושף את האדם בשנותיו על מדים
אריק שרון היה אחד מהמנהיגים הכי בולטים של צה"ל במשך שנות שירותו. בעשורים שבם היה על מדים השתתף בכל מלחמה, הוביל גדודים, חטיבות ואוגדות לשדות הקרב והתווה מהלכים שהקנו לו מוניטין, אבל גם משכו אליו לא מעט ביקורת. למרות שלא היה איש של מילים ושכגנרל מיעט להשמיע את דבריו ברבים, במעט הראיונות שקיים וההתבטאויות הפומביות שלו, התווה לא מעט מהתורה הצה"לית וחרט מובנים שונים בתודעה של כל חיל עד היום. קובץ ציטוטים מראיונות שנערכו עימו, חושף את אריק שרון בימיו בצה"ל, מביא את דעותיו על אירועים בהם נמתחה עליו ביקורת ושופך אור על הימים שבהם היה האיש שמאחורי המגן והחרב.
על היחידות המובחרות
אריק שרון היה המפקד הראשון והמקים של יחידה 101, היחידה הראשונה של צה"ל שביצעה פעולות של לוחמה זעירה. בתקופתה, ניתן למנות אינספור מבצעים שבמושגים של אותם הימים וגם במושגים של היום נחשבו לפורצות דרך ודמיון. סופה של היחידה היה במיזוגה עם חטיבת הצנחנים בשנת 1954, חמישה חודשים אחרי שהוקמה. למרות שהיתה קיימת לתקופה קצרה, שימשה כמודל לכל היחידות המיוחדות שהוקמו אחריה, ביניהן סיירת מטכ"ל שהוקמה בין השאר על ידי מאיר הר ציון – שותפו של שרון לדרך.

"אני חסיד השיטה האומרת, שבכל יחידה חייבת להיות יחידת עילית קטנה. ברגע שיש יחידה כזו, כל היחידות האחרות תשאפנה להדביק את רמתה. אם תבדוק זאת היטב יתברר לך שההישגים אליהם הגיעה בעבר יחידה מיוחדת, הפכו אחר כך לנחלת כל הצבא, והיחידה המיוחדת הרחיקה בינתיים הלאה".
"שרון זוכר", 1985

"היום אתה יכול להשיג כל מספר של אנשים ליחידה מיוחדת. יחידה 101 מנתה רוב זמנה 25 איש ולקראת פירוקה – 45, יחד עם אנשי המנהלה. גם קבוצה קטנה זו היה לי קשה מאוד לגייס. היו אלה אנשים שהכרתי ממלחמת העצמאות, מהמושב, או כאלה שיצא שמעם כאנשים אמיצים".
"שרון זוכר", 1985

"צה"ל היה צבא טוב גם לפני ארבע שנים (נכון ל-1953). האנשים שהקימו את יחידה 101 היו אנשי צה"ל. אלא שצה"ל עמד אז בפני בעיה חמורה: לחימה בזמן שלום... ה־101, כשהוקמה, לא עלתה למעשה ברמתה הצבאית על איזושהי יחידה אחרת. השוני היה בזה שהתרכזו בה מספר מפקדים, שהחלטתם הייתה נחושה למצוא שיטות פעולה ולהפיק את המקסימום הניתן להשגה".
כתבת פרופיל לשחרורו מצה"ל, 1973

על ההתמודדות עם טרור
"בשנים 53־49 היה גל גדול מאוד של פיגועי טרור ערבי־פלסטיני. הטרור הערבי אינו תופעה חדשה... הטרור הערבי היום כבר בן מאה".
"שרון זוכר", 1985

"[אין מענה ל]יכולתם של המחבלים לחדור משטח ירדן במשך יום אחד, לבצע פיגוע רצחני בערבו של היום השני ובמשך הלילה לחצות חזרה את הגבול לשטח שהיה תחת כיבוש ירדן. צה"ל לא הצליח לתת תשובה לבעיה זו. לא נמצא פתרון הגנתי לקו הירוק, שאורכו מאות קילומטרים. גם היום, אם הגבול היה הקו הירוק, לא היינו מסוגלים לסגור אותו הרמטית".
"שרון זוכר", 1985
על פקודות ותכנון מבצעי
כמפקד, אריק שרון לקח חלק בתכנון מהלכי קרב ולחימה במשך כארבעה עשורים. הקרבות המפורסמים שבתכנונם לקח חלק היו הקרב על המיתלה, הקרב על החווה הסינית, המבצע לצליחת תעלת סואץ וכן מבצע שלום הגליל. למרות דמותו הפיקודית השנויה במחלוקת, כן נחשב לאחד מהמודלים במנהיגות הצבאית.
"לחיילים כבר נתתי את הפקודות, אבל התקשיתי להעלותן על הנייר. היינו רגילים בעשייה ולא בכתיבה. אבל המטכ"ל רצה את העתק הפקודה לפני הביצוע. כשהגיעה השעה לצאת לדרך ולא הצלחתי להשלים את הפקודה, כתבתי על הפקודה הבלתי־מושלמת: 'לצערי לא הצלחתי להשלים את סעיף המנהלה. אשלים אותו לאחר הביצוע'".
"שרון זוכר", 1985

"זו הייתה מרדנות כלפי המחשבה שאי־אפשר להשיג יעדים מסוימים. זו לא הייתה יחידה (ה-101) של מפירי חוק, כפי שניסו להציגה במשך שנים".
"שרון זוכר", 1985

"לא נרתעתי מהבעת דעותיי. נאבקתי עליהן במטכ"ל ואף פניתי לשר הביטחון בעת הצורך. בעת ההיא לא יכולת לרוץ לכלי התקשורת אם משהו לא מצא חן בעיניך, פעלתי תמיד בדרך הרגילה ולא החסויה. כאשר התנגדו לדעתי, לא ראיתי בהתנגדות זו עובדה מוגמרת... בהחלט יזמתי פעולות ונלחמתי עליהן. אחרי הכול, לא הייתי אפסנאי. האם ויתרתי משום שחששתי שערעור עלול לעכב התקדמותי בעתיד? אני אומר באופן מוחלט, לא."
"שרון זוכר", 1985

"הפעולות הראשונות (של יחידה 101) הביאו אותנו למחשבה, שבדרך הרגילה לא נגיע רחוק. ידענו: אנחנו חייבים לסכן יותר, להכיר היטב את האויב, להתאמן נמרצות. הבעיה הייתה איך להביא אנשים למגע עם האויב... נתגלינו מחוץ ליעד, הערבים ירו כמטורפים. נתתי פקודה לא להשיב באף כדור. אחר כך חדרנו פנימה. זו הייתה שבירה נפשית של הערבים, תוצאה של נצירת האש עד למגע האחרון, עד למגע ממש".
במלאות עשור לפעולות התגמול, 1965

על הפעולה בקיביה
הפעולה בקיביה, או בשמה האחר, "מבצע שושנה", הייתה פעולת תגמול שהתרחשה אוקטובר 1953, בתגובה לזריקת רימון יד לבית ביהוד על ידי מחבל והריגתם של אם ושניים מבניה. בפעולה בכפר קיביה שהיה אז בשטח ירדן, זכורה כהרת אסון במהלכה נהרגו בין 60 ל-69 תושבי הכפר ופוצצו 45 בתים. שרון שהיה מפקד הפעולה, ספג ביקורת קשה נוכח העובדה שכוונה נגד אזרחים, מה שהביא בסופו של דבר גם להגבלת הפגיעה באזרחים במהלך פעולות תגמול.
"מדובר בפעולה לילית בשטח אויב, כפר ערבי גדול (קיביה 1953) ששימש נקודת מוצא למרצחים. נתקלנו בתגבורת שניסתה להגיע לכפר... כל חדר שאליו הוכנס מטען – נבדק. אני זוכר מקרה שבו ילד אחד הוצא לאחר שהונח כבר המטען. במקרה אחר שזכור לי, נשמע בכי אחרי שהופעל כבר הפתיל. שלמה גרובר, קצין החבלה, נכנס פנימה והוציא ילדה קטנה מתוך הבניין".
"שרון זוכר", 1985

"לדעתי ננקטו כל הצעדים שיחידה צבאית צריכה לנקוט בשטח אויב. בפתק שקיבלתי מראש אג"ם, משה דיין נכתב: 'אין כמוכם'... אני זוכר את פגישתי הראשונה עם דוד בן־גוריון אחרי הפעולה בקיביה. אני זוכר בדיוק מה אמר לי לנוכח הרעש שהיה אז בעולם: 'לא חשוב מה יאמרו בעולם על זה, חשוב מה יחשבו הערבים החיים סביבנו'. בן־גוריון ידע שהפעולה הביאה למחשבה שנייה אצל הערבים לגבי יכולתם לרצוח מבלי להיענש".
"שרון זוכר", 1985
על המיתלה
קרב המיתלה, הקרב המפורסם ביותר במבצע קדש, היה קרב של חטיבת הצנחנים בפיקודו של אריק שרון נגד כוח צבא מצרי. מטרת המבצע הייתה השתלטות על מעבר המיתלה בסיני, מעבר צר ונשלט שהיה אז בידיים מצריות. בסופו של קרב עקוב מדם שגבה את חייהם של 38 לוחמי חטיבת הצנחנים ו-260 חיילים מצריים, המעבר היה בידיים ישראליות. לצד תשבוחות על התנהלות הכוחות, הגבורה והדבקות בלחימה, דבקה הביקורת שטענה כי לא היה הכרח מבצעי לקיום המבצעובכך הפכה לכתם ששרון גרר איתו למשך שנים. למרות זאת, לא נמנע מלהגיב לביקורת ולספר על המבצע.
"להשתלשלות העניינים במיתלה היה רקע, שנבע מאופייה המיוחד של היחידה, מרוחם של חיילי הצנחנים ומפקדיהם, מאחוות הלוחמים העמוקה ששררה ביניהם. הצנחנים אומנו והורגלו שאין עוזבים פצוע או חלל בשדה הקרב... שני הזחל"מים הראשונים נעצרו על ידי אש אויב קטלנית. מובן שמוטה חש מיד לחלצם, וכך התפתח הקרב... בפני מוטה עמדה האפשרות להישאר דבק בהוראה שלא להסתבך על ידי שיפקיר את אנשיו. לזכותו ייאמר שלא היסס שנייה, חש לחלצם. כך התפתח הקרב, שהיה אולי הקשה ביותר בו עמדו הצנחנים או יחידה אחרת של צה"ל עד אז..."
כתבת פרופיל לשחרורו מצה"ל, 1973

"קורבנות המיתלה לא היו קורבנות חינם. מעבר לשאלה האם היה צריך להיכנס למיצר בשיקול כולל של המערכה, או משיקולים טקטיים של החטיבה, היה הקרב הכרחי מנקודת ראות אנושית. יש מעשים הנבחנים לא רק בפריים המידי, אלא מטביעים חותמם על אופי הצבא, על נכונותו להילחם, ועל העליונות המוסרית שלו למשך שנים ודורות רבים לבוא. פעולת חילוץ פצועים בקרב היא מעשה שכזה".
"אריק שרון: דיוקן צבאי", 1981
על שירותו בצה"ל
"רצינו לבדוק מה מניע אנשים לפעול בלחימה, והגענו למסקנה כי המדרבן העיקרי הוא רגש הכבוד העצמי והאחווה. אהבה למולדת ורגש לאומי יכולים לסייע בהכנות ובאימונים. אך כששוכבים על יד יעד, או כשמסתערים, חושבים: איך יסתכל עליי האיש מצדי. למה הוא מצפה ממני. אני זוכר, למשל, שלפני ההסתערות בכונתילה, לחש לי מאיר (הר ציון), כששכבנו מאחורי קפל קרקע: 'מה שימריץ אותי עוד דקה, זאת העובדה שהאנשים יביטו בי והם מצפים שאקום וארוץ לפניהם'."
במלאות עשור לפעולות התגמול, 1965

"אם הייתי עושה סיכום כלשהו עד עתה, הייתי מוצא מיד שבכל שטח שבו אני עוסק, אני מכריח את עצמי להגיע לשלמות בביצוע. אם אני לא מסיים משהו, זה פשוט מעיק עליי".
כתבת פרופיל לשחרורו מצה"ל, 1973

"אני מסתכל על השירות שלי כעל תקופה בלתי רגילה. משום שבחלקי נפלה זכות גדולה: לקחת חלק בכל האירועים הביטחוניים המרכזיים של מדינת ישראל בעשרים וחמש שנות קיומה".
כתבת פרופיל לשחרורו מצה"ל, 1973
(מתוך "במחנה", 09.01.2014, עמודים 48-51)
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
אריק שרון ואמנון רשף בקרבות בסיני. טוב בהורדת פקודות
צילום׃ מתוך הספר "שלום אהבה", ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 16-01-2014, 10:49
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,814
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "[QUOTE=marloweperelab89035] ..."

התמונה אכן צבועה, ונלקחה מהספר (המדהים ויזואלית) "שלום לאהבה" של רמי בר אילן. הספר לוקח את התחקיר הפנימי שערכה פלוגה ו' של גדוד 890 מחטיבת הצנחנים והופך אותו לספר זכרונות אישי-חווייתי משולב בתחקיר טקטי מאיר עיניים, והוא גדוש עשרות צילומים ש"ל שנצבעו בהשקעה רבה - ע"ע גווני השיער של שרון - ולמעשה קיבלו חיים חדשים. האמת שכבר מזמן תכננתי לקנות אותו, אבל הוא סובל מזמינות נמוכה עד אקראית בחנויות הספרים ומחיר כמעט כפול מהממוצע בשוק, שניהם תוצאה של הדפסה בהוצאה הפרטית של המחבר.

להלן חלק מהתמונה הנ"ל, ותמונה נוספת להדגשת ההסבר על הצביעה - שניהם מדף הפייסבוק של הספר:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 13-01-2014, 11:47
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "בתמונה המפורסמת ממלחמת יוה''כ..."

במלחמת יוםה"כ, תקפו את החפ"ק שלו מטוסי קרב והכוח השיב באש מקלעים.
בשל הפצצות שהטילו המטוסים נפצעו מספר לוחמים מרסיסים ואריק איבד את שיווי משקלו
ונחבט בראשו בנגמ"ש. כתוצאה מכך סבל מדימום ובעצם "פתח את הראש" ומכאן התחבושת.
היו כאלו שריננו שהכל תעלול יחסי ציבור אבל לפי כל מה שקראתי אלו סתם לשונות רעות ואריק, לוחם ומפקד של לוחמים, נפצע והמשיך לפקד על אנשיו ולהובילם בחציית התעלה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 14-01-2014, 05:44
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "הלך לעולמו אריאל שרון, והוא בן 85"

סמל לכל צנחן\ מאת אל"מ אליעזר טולדנו מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה
http://www.israelhayom.co.il/opinion/149269
משפחת הצנחנים מצדיעה היום, עת אנו מיישירים מבט אל עבר ארונו של האלוף במילואים אריק שרון. מצביא, מפקד, מורה דרך. האלוף שרון, מקים ה־101, מג"ד 890 ומח"ט הצנחנים ימשיך ויהיה סמל לעוצמה, לנחישות ולתעוזה עבור כל צנחן מאז ולעולם. ימיו כנוטר בהגנה עיצבו דמות מנהיג העשוי ללא חת והיו בסיס איתן לנועז שבמפקדים. לאחר ששרד פציעה אנושה בקרבות לטרון ופיקד על סיירת חטיבת אלכסנדרוני ועל סיירת גולני, נקרא להקים את יחידה 101. יחידה 101, יחידת הקומנדו הראשונה של צה"ל היא גרעין עוצמה ותחכום שממנו התפתחה חטיבת הצנחנים כשהיא נעה בכוחה של אותה הרוח - רוח היצירתיות בשדות הקרב, רוח הגבורה הבלתי מתפשרת, הרוח הנושבת תחת כנפי הצניחה. תורת הלחימה שהנחיל שרון ביחידת 101, ואשר היתה הבסיס להקמת גדוד 890 וחטיבת הצנחנים כולה, עודנה בבסיסם של כל מרשם קרב, של כל תוכנית אופרטיבית בצה"ל. לפני יותר מעשור ציין גדוד 890 יובל להקמתו. אריק שרון הגיע לפגוש את לוחמי הגדוד בערב מורשת מיוחד במינו בכנרת. שם, לצד גיבורי ישראל נוספים, סיפר כיצד נקש בדלתות בתי הלוחמים ואסף אותם באישון לילה לפעולה חשאית נוספת - לרוב לפעולת תגמול נגד טרור אכזרי היוצא מרצועת עזה ושטחי יהודה ושומרון. לעיתים היו אלו חתנים מחופתם, לעיתים אבות טריים. תמיד נכונים לפעולה, בכל מתאר, תחת כל מגבלה. היום, כשהנוחות עוטפת אותנו, אסור לנו לשכוח את משמעות השליחות כדרך חיים, את ההבנה שגורל המערכה מוטל על כתפינו. נועזוּת ההחלטות שקיבל כמפקד וכמנהיג חשפה אותו לא אחת לחיצי ביקורת. גם תחת אש, גם במעמקי כאבו של מפקד המאבד רבים מלוחמיו, נותר שרון מנהיג איתן, יצירתי ופורץ דרך, אשר למשמע קריאתו - "אחריי" - התייצבו לוחמים רבים, מתנדבים ונכונים לכל משימה. אלו הלוחמים אשר זכו להשתתף בקרבות מופת בקרב באום כתף באבו עגילה, הלוחמים אשר צעדו אחריו לקרבות קשים מול מחבלים ופעילי טרור, אשר צלחו בעקבותיו את תעלת סואץ. היום, בעודנו מרכינים ראש בלכתו של לוחם ומנהיג, נמשיך לשאוב השראה מדברי הימים שהותיר אחריו שרון כמצביא, ולקיים מורשת זו בצאתנו לכל משימה שנכונה לנו. ("ישראל היום", 14.01.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 14-01-2014, 13:40
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
פילדמרשל...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "הלך לעולמו אריאל שרון, והוא בן 85"

בצבאות אחרים קיימת דרגה FIELDMARSHAL, המוענקת לקצין בכיר קרבי המשרת בשדות קרב.
אולי הגיע הזמן לחשוב בצה"ל גם בכוון זה. עם כל הכבוד לקצינים הבכירים מאוד לא כולם היו בשדות קרב ושאון היריות שמעו רק במטווחים. איני בא חס ושלום לגרוע מכבודם, אך יש לזה גם משמעות אחרת:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4...%A8%D7%A9%D7%9C
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 16-01-2014, 14:25
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "כנפי הצניחה מוסתרות ע"י..."

שרון לא צנח במיתלה במלחמת קדש, האם מישהו יודע אם הוא הצטרף לצניחה בא-טור של הנח"ל המוצנח?
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 22-01-2014, 13:08
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "הלך לעולמו אריאל שרון, והוא בן 85"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 22-01-2014, 13:14
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "הלך לעולמו אריאל שרון, והוא בן 85"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 23:48

הדף נוצר ב 0.13 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר