http://news.walla.co.il/?w=/22/2714887

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!

אני לא עוקב כבר

יהי זכרה ברוך!

יהי זכרה ברוך

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

יש לי לא מעט משקעים ביחס לשולמית אלוני, בעיקר ביחס לפעילותה והתבטאותיה מאז שלהי שנות השמונים, אבל קשה להתעלם מכך שהיא תרמה הרבה למדינת ישראל ולעם ישראל. היא הייתה לוחמת בפלמ״ח במלחמת העצמאות, אחר כך בחרה לעסוק בהוראה של ילדים מאוכלוסיות מצוקה (עולים חדשים ואחרים), וקידמה מאוד את נושא זכויות הפרט בישראל-לטובת כל המגזרים. בנוסף, היו לה עקרונות ויושר שבימינו נדירים אצל פוליטיקאים. היא לא היססה לשבח עניינית יריבים פוליטיים (למשל גדעון סער) ולקטול אנשים מהמחנה שלה שלדעתה זה הגיע להם.
אלוני היא מקרה מבחן מעניין לאבולוציה של השמאל הקיצוני בישראל אבל את הניתוח הזה אשמור לימים אחרים.

גם אורי אבנרי היה לוחם עז נפש. גם חרדים אדוקים שירתו בזמנו בצבא, כולל סאטמרים. לשרת באותו הזמן לא היה חוכמה גדולה, זה היה סוג של כורח.
דאגתה לזכויות אדם כמובן נעשו מהצד "הליברלי", כמו כל סוציאליסט גם הדאגה הזאת היתה צבועה ולא אמיתית. אז לא, אני לא מתרשם כלל מתרומתה למדינה כפי שאתה מציג אותה, כנראה שפרט לעניין ההוראה. באופן כללי אני לא מעריך במיוחד עסקנים פוליטיים, ומאוד לא מעריך מי שטוען שישראל גרועה ממבצעי הפוגרומים או מהטרוריסטים הפלסטינים. אז מחל לי אם אני חושב שתרומתה היתה זניחה, אולי רק לאלימות השיח הציבורי.

אני לא שמח על מותה, לא אכתוב שאיני מצטער, אבל אני בהחלט לא מתרשם.

יחד עם העובדה שהוא היה חלוץ העיתונות החופשית בישראל ותרם משמעותית להתפתחות של דמוקרטיה ליברלית בישראל. וזאת אני כותב למרות שהוא מהישראלים הנתעבים ביותר בעיני, שקרן, נרקסיסט, מנוול ובוגדני. היות והוא עדיין חי, אני מרגיש חופשי לחלוטין לכתוב זאת. ביום שימות אדגיש את הצדדים החיוביים ואחרי יום יומיים שבוע שבועיים אכתוב בדיוק מה שכתבתי כרגע.
בניגוד למה שכתבת, גם באותם ימים, אולי אפילו יותר מהיום, ממש לא היה מובן מאליו שמישהו יהיה לוחם. בתקופה ששולמית אלוני הצטרפה לפלמ"ח לא היה גיוס חובה ובירושליים (שם שירתה) לא הצליחו למלא את שורות הלוחמים הנדרשים להגנת העיר למרות גודל האוכלוסיה ולכן היו צריכים להשען על כוחות הגנה ממרכז הארץ. באופן כללי, שיעור הלוחמים ממש בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות לא היה גבוה כלל. רבים לא התגייסו כלל ורבים עוד יותר שנאלצו בסופו של דבר להתגייס סידרו לעצמם תפקידים עורפיים נוחים. כשמדובר בנשים הדבר נכון כפל כפליים. שיעור הלוחמות היה נמוך מאוד.
ואגב, גם באותה תקופה שיעור הלוחמים מקרב החרדים, וודאי הסאטמרים, היה נמוך מאוד. הרבנים בשלב כלשהו עשו טובה והסכימו שבני קהילתם הירושלמים יתרמו להגנתם בכך שיעסקו בבנית ביצורים.
לכן, שולמית אלוני בהחלט מקבלת נקודות זכות על פועלה הצבאי.
ואסלח לך כרגע על הבלבול בין סוציאליזם לליברליזם, כמו גם על הטענה המוזרה ל"צביעות". אני חושב שפעילותה בתחום ההוראה דווקא בשכבות החלשות, וההתמקדות שלה בזכויות פרט (נשים, לה"טבים וכדומה) עולים בהחלט בקנה אחד עם האידיאולוגיה שקידמה.
ולגבי אלימות בשיח הציבורי-עשה טובה. השיח הציבורי בישראל היה אלים מאוד לפני שהיא חלמה אפילו על פוליטיקה. מספיק להסתכל בדברי ימי הכנסת הראשונה.

אתה צוחק עלי? ליברליזם אירופי הוא בדיוק סוציאליזם. שום בלבול. הליברליזם הקלאסי, האמריקאי, יכונה אצלי ליברטריאניזם. היא בהחלט היתה צבועה, כמו כל הסוציאליסטים זוללי החרדים ומקדשי מדינת הרווחה.
כל מה שיש לך להגיד עליה זה כה לחי על כך ששרתה בפלמ"ח. היא עדיין היתה עסקנית ותו לא, ובניה הם מבחינת חומץ בן חומץ. אין לי שום הערכה לפועלה. ולפני שתקפוץ עם "למה להגיד את זה מיד אחרי שנפטרה", אתה התחלת עם השבחים המופרזים.

קודם כל, לא ממש משנה לי איך אתה מגדיר דברים לעצמך. איכפת לי מההגדרות האמיתיות של המושגים, וליברליזם מקדש את חירויות הפרט בעוד הסוציאליזם מקדש את השוויון. שוויון וחירויות הפרט סותרים אחד את השני. הפעילות החשובה של שולמית אלוני הייתה ליברלית ולא סוציאליסטית. מספיק לראות את סוג החקיקה שהיא עסקה בה.
לגבי צביעות-מדובר ברפלקס מותנה שלך. לא נתת שום הסבר מדוע היא צבועה והיא וודאי לא הייתה "זוללת חרדים" ולא חיפשה לפגוע להם בזכויות הפרט (אם לכך אתה חותר). היא התנגדה לכפיה דתית וזה וודאי שעולה בקנה אחד עם ליברליזם.
ולבסוף, אני לא נתתי לה שבחים "מופרזים". נתתי הערכה מאוזנת לפעולותיה עם דגש על הצדדים החיוביים. לגבי הצדדים השליליים הסתפקתי ברמיזה ואתה לא מישהו שהייתי מייחס לו חוסר יכולת להבין שבסיכום הכללי לא הייתי מאוהדיה. גם לגבי דמויות שאני לא אוהד אני יכול למצוא נקודות זכות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס קודם כל, לא ממש משנה לי איך אתה מגדיר דברים לעצמך. איכפת לי מההגדרות האמיתיות של המושגים, וליברליזם מקדש את חירויות הפרט בעוד הסוציאליזם מקדש את השוויון. שוויון וחירויות הפרט סותרים אחד את השני. הפעילות החשובה של שולמית אלוני הייתה ליברלית ולא סוציאליסטית. מספיק לראות את סוג החקיקה שהיא עסקה בה. לגבי צביעות-מדובר ברפלקס מותנה שלך. לא נתת שום הסבר מדוע היא צבועה והיא וודאי לא הייתה "זוללת חרדים" ולא חיפשה לפגוע להם בזכויות הפרט (אם לכך אתה חותר). היא התנגדה לכפיה דתית וזה וודאי שעולה בקנה אחד עם ליברליזם. ולבסוף, אני לא נתתי לה שבחים "מופרזים". נתתי הערכה מאוזנת לפעולותיה עם דגש על הצדדים החיוביים. לגבי הצדדים השליליים הסתפקתי ברמיזה ואתה לא מישהו שהייתי מייחס לו חוסר יכולת להבין שבסיכום הכללי לא הייתי מאוהדיה. גם לגבי דמויות שאני לא אוהד אני יכול למצוא נקודות זכות.

כל עוד יש שני פירושים לליברליזם, אדם חייב להגדיר במדויק על מה הוא מדבר. ליברליזם כולל גם שיוויון וגם רווחה. אלוני תמכה במדינת רווחה ולכן לא יכולה היתה לדגול בזכויות פרט אמיתיות. אתה יכול להתעצבן מכך אך המונח כבר לא אחיד. כמו כן לא ברור מדוע עלי להירגע.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C...5.D7.A0.D7 .97

הצביעות היא הצביעות של כל סוציאליסט זולל חרדים. להתנגד לכפיה דתית זה מבורך, לתמוך במדינת רווחה- לא. מי שמקדש את שניהם, יוצר פרדוקס. ופרדוקס זה נכון למרבית אם לא הרוב המוחלט של השמאל. במיוחד במרצ.

לסיכום, היא היתה אדם נבזי, במיוחד בשנותיה האחרונות (מצטער, לא אוהב שטוענים שיש לי דם על הידיים ושאני רוצח מתקופת הפוגרומים).

יהי זכרה ברוך!



קגנס, ״ מבחן מעניין לאבולוציה של השמאל הקיצוני בישראל אבל את הניתוח הזה אשמור לימים אחרים.״,
זה נושא מעניין שאשמח אם תעלה אותו, כמובן לא כאן עכשו.

בשלב זה אציין רק שבסוף ימיה, שולמית אלוני דיברה על הדרדרות של מדינת ישראל לעבר פאשיזם וכדומה, אף שבראשית דרכה הייתה מעורבת אישית ביישום מדיניות הרבה יותר ניצית ורחוקה מערכי דמוקרטיה, זכויות אדם וכדומה. כלומר, ההידרדרות הייתה לא במציאות (שדווקא הלכה בכיוון ההפוך) אלא בתפיסת העולם שלה, והיא רק דוגמא למה שהתרחש אצל רבים אחרים.

מורשתה לא הלכה איתה, בניה כבר ידאגו להמשיך לביים סרטי הסתה על צה"ל וימשיכו להתרועע עם הגרועים שבאנטישמים שיש לקואליציה האדומה-ירוקה בעולם להציע.

יש לה כמדומני רק בין אחד כזה. ולהשוות אותו עם הבכור זה לא הוגן.

זה לא הוגן אם אתה חושב שאפשר לחלק את השמאל ל"שמאלנים טובים ושמאלנים רעים". שלושת בניה מייצגים היטב את השינוי שחל בשמאל לאורך שנותיה (מהבכור שהיה איש צבא ושייך לשמאל הציוני, אחר לאמצעי ששייך לשמאל האקדמי ועד האחרון ששייך לשמאל הקיצוני).
בכתבות בנושא משנים עברו לא נראה היה ששולמית אלוני מתנערת באיזשהי צורה מבנה הקטן ודעותיו, ובהחלט קל להניח שהוא ניצל את שמה ובשם אביו על מנת להגיע לאן שהוא הגיע.
כיום, מי שנותן את עיקר הטון הוא אנשים כדוגמת אודי אלוני, שלא מפספסים שום פסטיבל אנטישמי בכל אוניברסיטה בעולם על מנת לקדם את ה BDS, בעוד שאנשים כדוגמת בניה האחרים רק הולכים ונעלמים.
זה השינוי במיקרו ובמאקרו שחל בשמאל תחת חסותה של שולמית אלוני וזו תהיה גם מורשתה.

ההכללה הייתה איננה הוגנת, אם אלוני הייתה מהווה גורם פסיבי בלבד בהיווצרות התופעה הזו שנקראית אודי אלוני.
שנינו הרי מסכימים שאודי אלוני הוא אפס מאופס וחסר כישרון, אך כזה שהצליח למצוא מימון לסרטיו על חיילי צה"ל שנמצאים בבתי משוגעים לאחר שרצחו מלא ערבים חפים מפשע (מעניין מאיפה הרעיון/אידיאולוגיה?), אותם הוא מציג בגאון בברלין- חלומו הרטוב של כל שמאלן קיצוני. דבר שלא היה קורה אם אימא אלוני לא הייתה פותחת בפניו את הדלתות הנכונות ולא הייתה נותנת לו להשתמש ב"יחוס המשפחתי" למען קמפיין ההסתה שלו. בנוסף, רואים שיש קורלציה מוחלטת בין הדעות של שולמית אלוני לבין אודי אלוני והיא תמכה בו עד מותה.
דבר טבעי שההורה מנצל את כוחו כוחו כדי לסדר את עתידו של הבן, אם הייתה מסדרת לו נניח ג'וב סקסי ב"במחנה" כמו שעשה אבא טומי לבן יאיר, אז לא היו לי טענות, אבל פה היא תמכה ועצמה עיניים בפני פעילות אנטישמית עוינת של בנה.
אם הייתה האידיאליסטית שאתה מנסה להציג אותה ככזו ועוד אחת עם טיפה של ציונות בדמה, אז לא היינו זוכים לשום אודי אלוני בחיינו. אך האמת היא, שכפי ש meac אמר, מדובר בעסקנית מפאיניקית שתפסה לה נישה בשמאל הקיצוני ותו לא.

מפריעה לי ההכללה לגביו, לא ההכללה לגביה.
ואגב, גם לבני בגין גדל בן שהיה לפעיל מרכזי בקרב האנרכיסטים בבילעין. העובדה שלאלוני יצא בן אחד שהוא אל״מ במיל רב זכויות, ואחד שהוא כמו שתיארת (ולא אתווכח לגביו כי אינני מכיר מספיק אותו ואת פועלו) מלמדת שאין כאן שיטה.

בסדר, שיכנעת, אני לוקח את המילה בניה ומשאיר רק את אודי אלוני.

במקרה של משפחת אלוני, לא ברור מי הבן המרדן ומי הקונפורמיסט.
לפני כמה שנים אני זוכר, שבאחת השבתות שסגרתי בצבא קראתי במוסף מעריב או ידיעות כתבה עליהם ובעיקר על הפערים שבין האח הגדול לקטן. ממנה השתמע ששולמית אלוני מזדהה עם דעותיו של בנה אודי ותומכת בו, דבר שגם התבטא בין אמירותיה לבין יצירותיו.

יהי זכרה ברוך.

לפחות היא לא הייתה "שנוייה במחלוקת".

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

וידוי חיים שור."אני הייתי מאלה שפתחו לאש"ף את הדלת לאמריקה. משרד המדינה האמריקאי לא רצה לתת להם אשרות. טיפלנו בזה שיקבלו אשרות, והם נכנסו ובעזרתנו כבשו את אמריקה. זה מה שהם רצו, אני אישית הזמנתי אותם לחוגי בית של יהודים אמריקאים. הם הצליחו בזה בעזרתנו. בלעדינו הם לא היו מצליחים בזה לעולם". כל פעם שאני קורא את חתימתי נחמץ לבבי. האיש שיכל בן בסיירת. מתעתע בנו אלוהי ישראל.

אז אל תתחיל, כי התהום תפתח..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אתה כבר צריך לדעת שמה שמותר לסמולן אסור לך
חוץ מזה, זאת יותר בדיחת יוסי שריד מבדיחת שולמית אלוני...