ציטוט:

אסור להיכנע ללחצי הבכירים בתעשיית הפיננסים אם שואלים אזרח מהשורה מהי הבעיה הגדולה ביותר בשוק החיסכון הפיננסי, התשובה הראשונה שלו תהיה בדרך כלל: העמלות. ואכן, עמלות הן דבר מעצבן: לאזרח שעבד כמה וכמה שנים וחסך כמה מאות אלפי שקלים, קשה להבין מדוע הוא צריך לשלם עמלה של 1%–2%, מדי שנה, על שירות שמהותו לא תמיד ברורה, כמו "ניהול ההשקעות".

http://www.themarker.com/markets/1.2232437

---

לא אהבתי את הכותרת שמנסה להציק אבל המידע בכתבה טוב.

מוזר שלא הזכירו את סוכני הביטוח והחוק הבעייתי שמתיר את קיומו של מנהל הסדרים, שזה עוד גורם קריטי לדמי ניהול גבוהים...

ובכלל, למה מדברים על דמי הניהול באחוזים ולא פשוט בש"ח?
כל עסק שנותן שירות מבקש בש"ח, לא באחוזים, חוץ מכל מה שקשור לעניינים פיננסיים.

כותרת מטעה, לא מדובר על דמי הניהול בפנסיה שמשלם העמית עצמו אלא על דמי ניהול ספציפיים לחלק מהמכשירים שמנהל ההשקעות משתמש בהם.

לכן גם הוטעית לחשוב שיש רלוונטיות לסוכני הביטוח.

הבעיה שמוצגת בכתבה היא בעיה אמיתית. לאיש אין ספק שמנהל השקעות לא יכול לשלוט בכל התחומים. אין ספק שמנהל השקעות ישראלי לא יכול להכיר את השוק הבריטי, גרמני, סיני ואפילו האמריקאי טוב כמו מנהל השקעות מקומי. והעמיתים? להם כמובן כדאי שההשקעה תפוזר במספר מדינות- גם פיזור מטבעי, גם מגדיל חשיפה לענפים אותם אין בישראל וכך הלאה. המצב כיום הוא שמנהל ההשקעות למעשה שוכר בצורה עקיפה מנהל השקעות של קרן זרה כדי להשקיע באותם תחומים אותם הוא פחות מכיר. למנהל הזה צריך לשלם, כמובן. מי ישלם לו? מכיוון שחברות הפנסיה כמובן שלא ישלמו מכיסן, זה התגלגל לעמיתים. מה יקרה אם האוצר יגביל את האפשרות הזאת? כולם יודעים- הפנסיה שלנו תפסיק להשקיע באותם המוצרים. האם זה טוב לנו? כנראה שלא.

בכל מקרה, תן לי להרגיע אותך, כמות הנכסים האלטרנטיביים בתיק היא די נמוכה, כך שאתה לא באמת משלם 3% כפי שניתן להבין בכתבה. אתה משלם נניח 1% על התיק ועל כמה אחוזים מהתיק שלך אתה משלם עוד 1-2%.

לשאלתך, למה לא מדובר על שקלים אלא על אחוזים- במקרה הזה לפחות, יש בזה היגיון. הבנק שאצלו יושב הכסף שלך גובה מחברת הפנסיה עמלה באחוזים. כך גם היועץ הפנסיוני שגייס עבור החברה את הלקוח, או סוכן הביטוח. מכיוון שמרבית ההוצאות של חברת הפנסיה הן כאחוז מהתיק, כך גם ההכנסות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי meac לשאלתך, למה לא מדובר על שקלים אלא על אחוזים- במקרה הזה לפחות, יש בזה היגיון. הבנק שאצלו יושב הכסף שלך גובה מחברת הפנסיה עמלה באחוזים. כך גם היועץ הפנסיוני שגייס עבור החברה את הלקוח, או סוכן הביטוח. מכיוון שמרבית ההוצאות של חברת הפנסיה הן כאחוז מהתיק, כך גם ההכנסות.

אהה, כלומר הבנק לא יכול להשתמש בכסף הזה, הוא מיועד רק לשמירה מבחינתו, לכן זה נטל בשבילו, וזה הסיבה שהוא גובה עמלה באחוזים...

לסוכן ביטוח אין שום הצדקה לגבות באחוזים, זה לא שהוא עושה משהו שקשור לתיק במהלך השנה\ים... וגם אם הוא היה עושה - אז למה דווקא אחוזים?
זה כמו לשלם לעו"ד אחוזים מהשכר כל החיים אפילו אם לא הגשתי במהלכם תביעה אחת.

למה אתה עונה למה שלא כתבתי? לא התייחסתי לצרכים של סוכן הביטוח או הבנק, כתבתי לך רק מה הצורך של חברת הפנסיה שלך. עובדתית, ההוצאות של חברות הפנסיה הן ברובן באחוזים. למה? זאת שאלה אחרת.

לגבי הסוכן-זה לא נכון, הסוכן מספק לך מענה לא רק בעת הגיוס אלא לכל התקופה, אתה שואל אותו שאלות, הוא נפגש איתך, משנה לך מסלולים, מייעץ לך בזמן פרישה/אובדן כושר עבודה/מעבר חברה ועוד.

כתבתי את זה כי בהתחלה זה נשמע תמוה שהבנק יגבה עמלה על כסף שנשאר אצלו, אבל אחרי שמבינים שלבנק אסור להשתמש בכסף הספציפי הזה, ורק לחברה שמנהלת את קרן הפנסיה\השתלמות מותר, אז אפשר להבין...
כמובן שלא כתבת את זה, פשוט הוספתי! :]

הדברים שכתבת לגבי הסוכן זה פשוט תיאור של התפקיד שלו.
אבל יש שתי שאלות:
1. האם זה באמת מה שהוא מבצע בתמימות?
2. מעשית, כמה כבר פעמים במהלך השנה הוא מבצע פעולות שקשורות לאדם בודד?

התשובות שלי זה:
1. כמובן שהוא לא מבצע את עבודתו בתמימות, אלא יציע את המסלול היקר ביותר כדי לגבות עמלה הכי גבוהה.
2. כמעט שום פעולה \ זניח.
אנשים שאני מכיר בכלל לא יודעים מה זה פנסיה, אז למה שישאלו את הסוכן שלהם משהו או שיבקשו לעבור מסלול אם הם לא מבינים מה זה אומר?
והסוכן פשוט יחרטט אותם כדי שיעופו ממנו.

המצב במציאות זה שהסוכנים יודעים שהם יקבלו שכר רעב אם הם יפעלו בשיטה של לשלם בכל פעם שנותנים שירות, לכן הם לוקחים עמלות באופן קבוע.
מזל שלהם שהם מקבלים שכר בסיס, והלקוחות זה "בונוסים"....

1. כן, אני בטוח שיש סוכנים שיציעו לך את המסלול היקר ביותר. אבל דיברתי גם על משווקים וגם על יועצים בבנק, שלא מקבלים עמלה לפי דמי הניהול שלך.

2. תלוי בך. אתה יכול להתקשר לסוכן בכל חודש אם אתה רוצה, השאלה היא האם יש לך בכלל סיבה לכך. מכיוון שאתה לא עובר עבודה, פורש או חולה כל יומיים, אין לך סיבה ליצור איתו קשר יותר מפעם בשנה לעדכון שוטף. אני בכל אופן דואג לדבר איתו בכל פעם שיש אירוע כזה, כולל שינוי משכורת, אם אני רוצה לשנות מסלול השקעה, לשאול שאלות על האכ"ע שלי ועוד.

2. זה בדיוק העניין - אתה היית מתקשר כי אתה מבין בזה ויודע ויכול להשפיע על הפנסיה.
אבל הרוב המוחלט של האנשים פשוט אין להם מושג, אז איזו סיבה יש להעביר אליהם כסף?

בחברת תקשורת יכולים לתת לך חשבון שבו משלמים לפי דקת שיחה,
או חשבון שבו אתה משלם באופן קבוע X ש"ח ויכול לבצע כמה שיחות שאתה רוצה.
יש מקרים שהראשון משתלם ומקרים שהשני.

במציאות במדינה שלנו, ואני מאמין גם במדינות אחרות, עבור הרוב המוחלט של האוכלוסייה אין ביקוש למוצר\שירות של סוכן פנסיוני, וגם השירות עצמו לא תועלתי מספיק (לפי החוויות שהספקתי לעבור בחיי הצעירים), ולכן אופציית התשלום הקבועה היא פשוט גזל...

כפי שכתבתי לך באשכולות אחרים שפתחת, אתה לא חייב ללכת דרך סוכן. לעיתים המעסיק יגרום לך ללכת דרך הסוכן, ולעיתים זה יגרום לכך שלא תוכל לעבור לכל פנסיה שתרצה. אבל- יש אפשרויות אחרות. יש יועץ בבנק שמקבל עמלה קבועה (שנגזרת בכלל מהסכום שאתה מעביר, כך שאם יש לך הרבה כסף הוא יתחנף אליך), ולבנקים יש גם הסכמים טובים עם המוסדיים. יש גם יועץ פרטי שאתה משלם לו מכיסך, אבל הוא אמור להיות הכי אובייקטיבי שיש, הוא יבצע עליך מעקב וידאג לעדכון פרטים כל זמן מה, ישנה המלצות בהתאם לכך וכדומה.

כשאני רוצה לאכול ארוחה מבושלת יש לי שתי אפשרויות
1. להכין כזו (ממצרכים בסיסיים שאני קונה בזול יחסית)
2. לקנות כזו (ממצרכים בסיסיים שהמסעדה קונה בזול יחסית ומוכרת לי אותם בתור ארוחה ביוקר.

למה כשאני רוצה לחסוך לפנסיה אני מחויב חוקית לעבור דרך "יצרן" ודרך סוכן/יועץ/משווק?
יש היום מכשירים פשוטים שעולים גרושים ונקראים "תעודות סל" . התעודות האלה עוקבות אחרי סלי מניות. למשל - תעודת סל על מדד ת"א 100 תעשה את הרווח של מדד ת"א 100, תעודת סל על הנאסדק תעשה את הרווח של הנאסדק. ובמחקרים רציניים הוכח שוב ושוב שהן "מכות" את כל מנהלי התיקים ואשפי הפיננסיים שוק על ירך ועושות רווחים עודפים.

המכשירים האלה פשוטים, מובנים , זולים מאוד ומשתלמים מאוד. ניתן לקנות אותם בבנקים. יש שתי סיבות שבגינן לא ניתן לעשות בהם שימוש כחסכון פנסיוני עיקרי

1. חובת הפרשה לפנסיה שמוטלת על המעסיקים קובעת כי לא ניתן להפריש מהשכר החודשי לחסכון לגיל הפרישה אלא למכשיר פנסיוני שהוא קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. - תעודות הסל לא בעסק וממילא המעסיק שלך לא יכול להפריש אליהן כספים

2. הטבות המס , הפרשות פנסיוניות שלך ושל המעסיק שלך מזכות אותך בהטבות מס, אותן לא תקבל אם הכסף יהיה בתעודות סל. למה? כי ככה החליטה המדינה.

בקיצור, עוקצים אותנו.

עריכה : יש היום בישראל מודל של IRA (קופות גמל בניהול אישי) אבל ניתן לנהל באמצעותו רק כספים נזילים (פרט) בקופ"ג שזו בדיחה. מישהו עתר לבג"ץ בנושא ועכשיו משרד האוצר בודק האם ניתן לאפשר את המודל הזה בישראל. אבל המודל הזה מאוד מוגבל, ועדיין צריך לשלם למנהלי תיקים עמלות שמנות כדי שהם "יבדקו" את התיק.

תנו לפתוח חשבון בנק השקעות פשוט ולהפקיד לשם את ההפרשות הפנסיוניות מדי חודש ואוטומטית לקנות בהם מכשירים פיננסיים פשוטים! אף בכיר באוצר לא יאשר את זה כי אז הוא לא יוכל להשתלב כבכיר באחת מחברות הביטוח

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

נכון, אבל לא מדויק.

יש תחרות גדולה בתחום הגמל וההשתלמות, אין כמעט בתחום הפנסיה ואין בכלל בביטוחי המנהלים. אני מזכיר לך שפנסיה ומנהלים כוללים גם ביטוחים בפנים, לא רק חיסכון בשוק ההון. אתה כמעט שלא יכול לבצע תחרות כשיש תקופות אכשרה בביטוח הפנימי של כל חברה וחברה, אין אפשרות לבצע תחרות כשיש לך פוליסות עם מקדם מובטח, מה שכובל אותך הלכה למעשה לחברת הביטוח. אין לך גם את הערבות ההדדית שיש בקרן פנסיה, אם תרצה לחסוך בעצמך. זה אומר שחישוב לא נכון שלך או שאם תחייה "יותר מדי" אתה תישאר בלי כסף בכלל.

עוד הערות-
אתה לא מחויב חוקית לעבוד עם סוכן/משווק/יועץ.

לגבי החברה- קודם כל נתחיל מזה שאתה מחויב לחסוך לפנסיה. זאת הבעיה המהותית.

לגבי מה יהיה בחיסכון שלך- יש לך הנחות יסוד שגויות לגבי רציונליות החוסך שאגיע אליהן בהמשך.

זה נכון שתעודות סל על מדדי המניות מכות לא מעט את מנהלי ההשקעות, אבל זה במיוחד כשמתחשבים בדמי הניהול. אני מזכיר לך שגם בתעודות סל יש דמי ניהול ומספיק שחברה כזאת תחליט להעלות אותם כדי שזה לא ייצא לך משתלם.

בנוסף- במדדי אג"ח יש חשיבות לבחירה ולא למדד, כי המדד של האג"חים בעייתי, כי אג"ח הוא מוצר מתמטי ולא כמו מניה. רוב הכסף שלך כיום יושב על אג"ח ולא על מניות ולכן יש חשיבות גבוהה לדבר (בהנחה שאתה אחד מ-90% שמשקיעים במסלול הכללי).

עוד בנוסף- יש חשיבות גדולה יותר לאלוקציה מאשר לבחירת המניות. ת. סל על הנאסדק נותנת יותר מהשקעה במניות? ייתכן. אבל מי אמר שצריך להשקיע בנאסדק 20 אחוז מהתיק? אולי 30? אולי לא להיכנס אליו? זה משהו שתעודת סל לא יכולה לתת לך.

עוד בנוסף- כיום בישראל מרבית הכסף מנוהל אצל המוסדיים. אם הרוב יעבור לתעודות סל, לא יהיו כמעט שחקנים בניירות הערך עצמם. ללא שחקנים כאלו, לא יהיה מי שיזיז את המדד עליו מתבססת התעודה. זה אומר ששחקנים פרטיים יכולים לנצל את המצב לטובתם כי הם יוכלו להזיז את כל השוק, והחיסכון שלך יהיה מאוד תנודתי, מה שלא מתאים לחיסכון פנסיוני כלל.

לגבי הנחת היסוד על הרציונליות- שנינו יודעים שמרבית האנשים ימהרו לצאת מהבורסה בזמן נפילות וייקנו בשיא. הם לא יקנו תעודת סל ויישארו איתה, הם בטח לא יחזקו בזמן נפילות. מנהל השקעות שעובד עם גבולות מוגדרים הוא יותר רציונלי (לא תמיד) מחוסך רגיל, במיוחד כשלא מדובר בכסף שלו, והוא לא נכנס לחשבון כל שעה כוסס ציפורניים.

עד כאן אלו היו טיעונים מעשיים מדוע חיסכון פרטי כזה לא יביא לטוב. עם זאת, מכיוון שלטעמי גם מה שבא לטובת האזרח לא אמור להיכפות עליו, אני עדיין מתנגד לפנסית החובה והייתי שמח לו היה ניתן לחסוך לבד. אני מאמין שגם במקרה כזה הייתי מנהל את רוב הכסף שלך בגוף מוסדי בשל היתרונות שהזכרתי, אך הייתי רוצה שלאדם תהיה הבחירה, כולל להיות מטומטם ולהפסיד את כל הכסף שלו.

מבלי להזכיר את דמי שמירת ניירות הערך בבנק, כן? ושאר העמלות שהבנק ישמח לתקוע לך ברגע שתהיה אצלו, ללא הכוח של הגוף המוסדי (שאנימבטיח לך שמקבל עמלות קצת יותר טובות ממך).

ההסבר שלי כלל לא עסק בזה, אלא בהאם זה טוב.
לא, אתה לא יכול לנהל פנסיה לבד. ניתן לנהל קופת גמל או קרן השתלמות לבד, בתנאים מסוימים. זה בכל מקרה יישב בחשבון של גוף מוסדי, לא בחשבון הבנק שלך, ואתה בכל מקרה תשלם עמלות שונות.

ציטוט:

התעודות האלה עוקבות אחרי סלי מניות. למשל - תעודת סל על מדד ת"א 100 תעשה את הרווח של מדד ת"א 100, תעודת סל על הנאסדק תעשה את הרווח של הנאסדק. ובמחקרים רציניים הוכח שוב ושוב שהן "מכות" את כל מנהלי התיקים ואשפי הפיננסיים שוק על ירך ועושות רווחים עודפים.

לא ברור לי למה התכוונת. תוכל להסביר?

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

בהשוואה בין מדדי מניות לבין תיקים מנוהלים עולה כי בנטרול דמי הניהול המדדים נתנו יותר מהתיק. כלומר- לכאורה אין סיבה לשלם למנהל השקעות שלא מצליח להכות את המדד.