08-02-2014, 16:41
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
בעצם אתה אומר: 'אילו היו לי בזמן גירוש ספרד מכונת זמן ודרכון ישראלי הייתי נוהג אחרת'
זה לא שהאמונה הדתית הייתה בשביל האנשים אז מין יידישקייט או חוג חברתי שתופס 10% מנפח החיים. הדת היא הייתה כמעט הכל. החברה, הכלכלה, המשפחה, ההשכלה. הזהות היהודית והזהות הנוצרית הן שהיו יציבות ואילו 'המדינה' היא זו שהייתה הגוף המשתנה לפי גחמות וכיבושי שליטים אלה ואחרים. בטח בעבור היהודי ש'המדינה' באשר היא הייתה שונה מהמקום הגאוגרפי אותו הוא מזכיר בתפילותיו מספר פעמים בכל יום.
זה לא שהציבו בפניך דילמה של להמשיך חיים כרגיל בדירת סטודנטים זוגית יחד עם קתרינה הבלונדינית מהטרק באנדים - חוץ מהענין הבירוקרטי של לקפוץ למשרד הפנים במדריד, לשנות בת.ז רישום ל'נוצרי' ולקבל דרכון של האיחוד הארופאי [ובאותה הזדמנות להכנס לקונסוליה הישראלית ולהגיד שהכל צחוקים ואתה למעשה נשאר 'יהודי' כדי שאם הענינים יסתבכו או האבטלה בספרד תנסוק תוכל מקסימום לקבל סל קליטה בת"א].
האפשריות היו - לגלות כגולים אחרים ולשמור על מעטפת משפחתית, אפשרויות עסקיות עם יהודים אחרים, רלוונטיות של הידע וההשכלה הדתית שצברת ולזכות כיהודי להגנה של השליט התורן.
ולחילופין להשאר בלי קשריך העסקיים והמשפחתיים, בודד חברתית, טירון במבחן בדת חדשה וכפויה, קורבן תאורטי לכל יריב נוצרי שיחליט לחסל איתך חשבונות ע"י הלשנה.
השאלה היא אילו היית תושב גוש קטיף ובעל חממות משגשג בזמן חקירות האי היווני והגירוש המתועב - האם היית מוכן להתאסלם בכדי להשאר במקום כאזרח סוג ב'?
|