23-06-2014, 13:42
|
|
|
חבר מתאריך: 29.02.08
הודעות: 775
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ck5760 שמתחילה ב "שני יהודים חשודים שהתפללו בהר הבית בסתירה לכללי המקום"
אחד הדברים הכי משפילים שחוויתי בחיי היתה העליה להר-הבית.
אכן, זו היתה חוויה רוחנית מאד יוצאת דופן, אך לצערי הרב גם משפילה מאד.
לקחו את תעדת הזהות שלי. מיששו את הגוף שלי. בדקו שאין לי שום תשמיש קדושה.
אסור להתפלל. אסור להשתחוות. אסור להקריא פסוקים. אסור להניף דגל ישראל. אסור להתנהג כיהודי.
אתם צריכים לראות איך אנשי הוואקף המוסלמים מסתובבים שם עם מכשירי הקשר שלהם,
עוקבים אחרי כל תנועה והגיג פה של היהודים, ומכוונים אלינו כל העת את המצלמות שלהם בתקווה לתפוס ולתעד את הרגע שבו יהודי רק יעז להוציא מילת תפילה מהפה שלו.
אתם צריכים לראות ולשמוע את הבחורים הערבים שמגיעים להר הבית דרך קבע בשביל לצעוק "אללה הוא אכבר" ולהפחיד את היהודים, וכל זאת בתמורה למשכורת גבוהה שהם מקבלים מתנועת החמאס.
הר הבית ואל-אקצא אינם קדושים למוסלמים. הם משחקים שם כדורגל, עושים פיקניקים, מעשנים להנאתם, הורסים את המקום, משתמשים בבתי התפילה שלהם כמחסני נשק אשר מהם אפשר לתקוף את היהודים ואת שוטרי ישראל, ומשדרים כלפי חוץ זלזול במעמדו של הר הבית.
אם כן, המוסלמים רוצים את הר-הבית רק משום שהוא הדבר הכי קדוש ליהודים.
באסלאם מקובל להחריב מקומות קדושים של דתות אחרות, ולבנות עליהם מסגדים.
בעבור המוסלמים, שליטה מוחלטת בהר הבית היא נצחון האסלאם את היהדות.
הר הבית כבר לא בידינו, ושלא יספרו לכם סיפורי סבתא. המוסלמים שולטים שם כאילו הם בעלי הבית.
כל יהודי, בין אם הוא חובש כיפה או לא, ראוי שיהיה נאמן להר-הבית יותר משהוא נאמן לכותל המערבי.
הכותל קדוש רק משום שהר הבית קדוש.
במשך 10 שנים צמתי בתשעה באב לזכר החורבן וההרס של בית המקדש וירושלים.
פתאום הבנתי את הבעיה היסודית של היהודים: אנחנו חושבים שאם רק נתאבל מספיק ולא נעשה כלום, אולי סוף סוף יצא מזה משהו, אולי איכשהוא מהאבל הזה יצמח לו מקדש שלישי וירושלים תהיה בנויה מחדש.
צר לי להתבטא בכזו גסות רוח, אבל נמאס לי כבר:
המוסלמים צוחקים עלינו לאורך כל הדרך ומשתינים עלינו בקשת, כשהם רואים איך כל יהודי חובש כיפה צם בתשעה באב, ולא מעז לעלות על דעתו להגיע להר הבית עצמו בשביל לעצור את הביזיון המתרחש שם.
הכיפה שעל הראש שלי לא שווה שום דבר, אם אני כיהודי מוכן להפקיר את הר-הבית לאכזריות האסלאם.
השנה כבר לא אצום בתשעה באב.
השנה אגיע פיזית להר הבית בתשעה באב, כי זה הדבר ההגיוני והשפוי ביותר שצריך לעשות.
אם יש משהו שעשוי לתקן את ההרס והחורבן שעליו אנו מתאבלים כל שנה, זה הנוכחות היהודית בהר הבית, ובטח שלא הצומות המטומטמים והכל-כך חסרי תועלת הללו.
ומי שעדיין שבוי בהזיות נוסח: "ההלכה אוסרת עלינו לעלות להר הבית", כדאי שיפקח את עיניו למציאות.
בשם ההלכה יהודים רבים מונעים מעצמם לעלות לארץ ישראל,
בשם ההלכה ישנם יהודים שמתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל ואף פועלים נגדה,
ובשם ההלכה,הגישה היהודית העלובה הזו עוד תמסור באופן רשמי את הריבונות בהר הבית למוסלמים.
אני חייב להוסיף את התמונה הבאה:
היא מייצגת באופן סמלי את נצחונו של האסלאם במאבק לריבונות על ארץ ישראל.
מוסלמים יושבים להנאתם ברחבה הקדושה של הר הבית, מחייכים למצלמה תוך כדי שהם מניפים אצבעותיהם כסמל ל-3 הנערים היהודים החטופים.
גם אתם יהודים שמאסו בהשפלה הזו ?
הגיע הזמן שתתחילו לעלות להר הבית באופן קבוע!
זה הדבר היחיד שיכול לעצור את ההדרדרות הדתית-לאומית הזו.
|