10-07-2014, 21:36
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
לא יודע מיהם אותם "בקיאים"...
אני ממליץ לך בחום, גם בלי קשר לדיון הנוכחי, לקרוא את הספר על קרב וורדן של אליסטר הורן הסטוריון שכתב עוד כמה ספרים מקיפים ומעניינים על מלחמות צרפת (מלחמה פראית לשלום- על אלג'יר, ו"כך נפלה צרפת" על התבוסה לנאצים ב-1940. פטן, בראייתו הריאליסטית וזהירותו היה בדיוק מה שצרפת הייתה זקוקה לו באותה עת. בזמנו רוב הגנרלים הצרפתים והאנגלים שלחו את חייליהם להתקפות מצח חסרות תכלית על המערכים הגרמנים החפורים תוך אבידות איומות (20 אלף הרוגים בריטים רק ביום הראשון למתקפה בסום!) ותוך השגת הישגים קרקעיים עלובים, אם בכלל. אלמלא פטן, סביר מאוד שצרפת הייתה מתמוטטת. גם כך היא במידה רבה ניצלה בקושי בזכות ההתערבות האמריקאית.
הגישה הזהירה וההגנתית של פטן הפכה דומיננטית אחרי המלחמה ואכן היא במידה רבה אחראית לתבוסה לנאצים במלחמת העולם השניה, אף שפטן פרש שנים רבות לפניה.
לגבי אנטישמיות ואחריות פטן לשואת יהודי צרפת וצפון אפריקה-
אין ספק שפטן היה אנטישמי, אך בכך לא נבדל מרוב הצרפתים והאירופאים בכלל באותה התקופה, וודאי מקרב הימין. פטון האמריקאי, אותו גנראל רב תהילה שנלחם בנאצים היה בעצמו אנטישמי גדול.
אין גם ספק שפטן סייע לנאצים בריכוז ושילוח יהודים למחנות הריכוז. אינני יודע אם היה מודע לגמרי לכוונות ההשמדה של הנאצים ועד כמה הוא אישית יזם והיה מעורב בכך שכן הוא כבר היה מעל גיל 85 כשהנאצים החלו ב"פיתרון הסופי", ובגיל הזה רק מיעוט בר מזל הוא במלוא כושרו המנטלי.
לצרפתים היו הרבה מאוד סיבות לכעוס על פטן אחרי המלחמה ובכל זאת התחשבו בעברו ובגילו ולא הוציאו אותו להורג (למרות גזר דין פורמלי של עונש מוות) ואף רצו לחון אותו מעונש המאסר. רק שהוא מת לפני זה.
|