04-10-2015, 06:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,841
|
|
הרג של ילדים ונשים מתואר בתורה רק כחלק ממחיית עמלק או ממחיית שבעת העממים. בשום מקום לא כתוב שזו הצורה הנכונה או הרצויה לניהול מלחמות מכאן והלאה, כך שהטיעון שלך "אני מוסרי כמו משה/המלכים" אין לו שום אחיזה בהלכה.
אתה מביא לי מהר"ל, אבל יש הרבה פוסקים שחלקו על הפרשנות שלו למה שקרה בשכם.
למשל:
צידוקים נוספים למעשה שכם ראה אברבנאל: "היו כולם חייבים מיתה, שכאשר נימולו היתה דעתם וחמדתם על קנייני יעקב וכל אשר לו. ויעקב הוכיחם לא על המעשה שעשו אלא מפני ששמו נפשם בכפם והסכנה בזה"; מתנות-כהונה, על בראשית רבה פ,ב: "פי' רש"י, מן הדין רצחו לשכם כי זימה עשו"; אור-החיים: "בני יעקב לא היה בדעתם להרוג אלא בעל העברה, אלא שכל בני העיר רצו לעמוד בפרץ כנגדו לבל יהרגו את מלכם. אשר על כן הרגום מדין רודף", וכבר כתבו תוספות דברים דומים, ראה מושב-זקנים, שם; וראה ר"י אריאל, 'המוסר המלחמתי בתורה', ערכים במבחן מלחמה (ירושלים תשמ"), עמ' 83; ר"י שביב, פרשת שכם - היבטים הלכתיים, עוז א (שעלבים תשנ"ד) עמ' 290-279; י' מלצר, 'על הקללה', ספר ישעיהו ליבוביץ, תל אביב תשל"ז, עמ' 137-128.
הנה דבריו של הרש"ר הירש על מקרה שכם ושמעון ולוי:
עתה מתחילה הגנות, ואין בדעתנו לחפות עליה. אילו הרגו [=שמעון ולוי] את שכם וחמור, ודאי היה הדין עמהם, אך הם לא חסו על אנשים חסרי מגן, המסורים בידיהם בלא כח. גדולה מזו, הם שדדו, ובדרך כלל פקדו על אנשי העיר את עוון אדוניהם. לכך לא היתה כל הצדקה. לפיכך גם גער בהן יעקב... כדרך שלא נהגתם בדין כן לא נהגתם בחכמה... הם הרחיקו ללכת, כאשר הרגו צדיקים בעוון רשעים תקיפים.
אני אביא לך פוסק בספר הלכתי, מדורותינו שלנו:
הרב שלמה גורן, משיב-מלחמה א עמ' יד: "אין ללמוד מהן [= מלחמות קדומות, בהן נאמר במפורש "לא תחיה כל נשמה"] חס וחלילה על מלחמות אחרות ועל זמננו".
או שפשוט תקרא לבד את המאמר המצוין הזה:
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=266&ArticleID=265
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
|