בסוף השבוע נסגר בקלינגלי מכרה הפחם התת קרקעי האחרון שפעל בבריטניה. כמו שהגדיר ה"אינדפנדנט": המכרה ששרד את מרגרט תאצ'ר הולך להסגר.

אי אפשר להפריז בחשיבות הפחם לבריטניה. בלעדיו כנראה שהמהפכה התעשייתית לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה. ב-תחילת המאה ה-20 הגיעה ייצור הפחם לשיא של כ-280 מיליון טון בשנה, ו-95% ממנו הגיעו מכ-1330 מכרות תת קרקעיים. מיליונים התפרסמו מהם, וההווי ואורח החיים של הכורים ומשפחותיהם היו מקור גם ליצירה ספרותית וקולנועית.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://static.independent.co.uk/s3fs-public/styles/story_large/public/thumbnails/image/2015/12/06/22/18-Kellingley-Colliery-Mark-Pinder.jpg]


אני באופו אישי, אהבתי בצעירותי יותר מכל ספר את "מה יפית עמק נווי" (How Green was my Valley) שהוא סיפורו של כפר כורים וולשי.

http://www.independent.co.uk/news/u...e-a6762786.html