http://www.israelhayom.co.il/article/344391

"ראינו בן אדם קטן, ככל הנראה עם רובה ארוך, שפשוט הלך והתחיל לירות באנשים", סיפר דודי מלכה, אחד מבעליו של בית קפה באזור, מקום שנפגע מהירי.

לדבריו, "בשלב מסוים הוא נמלט מהמקום והתחלנו לרדוף אחריו. צעקנו על אנשים עם נשק שיירו בו, אבל אף אחד לא עשה דבר".

לדברי מלכה, "המשכנו בריצה אחרי המחבל, רדפנו אחריו כמה רחובות מכאן, אבל לא הצלחנו לתפוס אותו. התחננו לאנשים שייתנו לנו את האקדח שהיה להם כדי שאנחנו נירה, אבל אף אחד לא הסכים לא לתת לנו את הנשק ולא לירות בעצמו ביורה הנמלט".

אסף, העובד גם הוא בבית הקפה, הוסיף כי "אחרי ששמעתי את היריות ראיתי אדם רץ לעברנו. אנשים ברחו והיו בהיסטריה ואנחנו ניסינו לרדוף אחריו וביקשנו מאנשים עם נשק שיירו בו, אבל הם לא הסכימו לכך".

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

קראתי כמה תגובות ברשת על פחדנות, כניסה לשוק וכו'.
למרות שהייתי מעדיף שהמחבל יחוסל במקום עם כמה שפחות נזק לאזרחים, אני לא שש לשפוט את מי שלא ירה, יש כמה אפשרויות שאני יכול לחשוב עליהן:

1. מי שהיה עליו נשק לא היה מוכן מנטלית לשימוש בו או שלא הבין נכון את הסיטואציה ועד שהבין שמדובר במחבל הוא כבר נמלט.

2. מי שהיה עליו נשק לא הרגיש בסכנה מיידית ומוחשית (למשל הצביעו לו על המחבל אחרי שנגמר הירי והמחבל כבר בורח), ומבחינתו לא הייתה הצדקה חוקית לירי באותה השנייה.

3. מי שהיה עליו נשק לא הרגיש בטוח ביכולתו לזהות בוודאות את המחבל ולפגוע רק בו (הרבה אזרחים בסביבה, מטרה נעה במהירות וכו').

4. מי שהיה עליו נשק היה עם משפחתו והעדיף להישאר איתם ולא לצאת למרדף אחרי מחבל.

בניגוד לרוב המחבלים בירושלים שנשארו במקום הפיגוע עד שחוסלו, המחבל הזה החליט "לעקוץ" ולברוח לפני שהגיעה תגובה אפקטיבית.
אם האזרח החמוש לא היה נוכח ממש בסמוך למקום באותה השנייה שהמחבל התחיל לירות, אני יכול להבין איך מישהו שהגיע חצי דקה אחרי הירי לא מבצע ירי גם אם מישהו מצביע לו על המחבל.

באופן אישי, אם הייתי באירוע כזה, בין אם הייתי יורה ובין אם לאו, אין סיכוי בחיים שהייתי נותן את הנשק האישי שלי למישהו אחר שמבקש אותו כדי שהוא יבצע מרדף וירי אחר המחבל.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

פתאום אדם יורה צרורות באמצע היום ברחוב דיזינגוף...זאת סיטואציה מפתיעה ומהממת.
רוב האנשים יתקשו להגיב מהר ובאופן אפקטיבי עם נשקם במצב הזה. אחד הכותבים המרכזיים בפורום צבא וביטחון תיאר את תחושותיו באירוע כזה (והוא דווקא כן ביצע ירי בסופו של דבר).
מעבר לכך, גם אני הייתי מהסס מלירות במישהו שרץ רק משום שמאן דהו שאני לא מכיר יצעק לי "תירה בו, תירה בו". ואני בטח לא יעביר לידיו את הנשק שלי....

כפי שכתבת, היה כאן אירוע מאוד קצר-בחור בא, ירה כמה צרורות וברח. זה בניגוד לאירועים אחרים שבהם היורה או הדוקר ממשיך בנסיונותיו לפגוע והאירוע מסתיים רק כשהוא מנוטרל לבסוף.
במידה מסויימת זה מלמד שדווקא מחבלים ללא כוונות אובדניות מיידיות עשויים להיות מסוכנים יותר לטווח ארוך.

אנשים שנכחו בזירה עם נשק ולא חתרו למגע צריכים להיענש.

דבר ראשון - לשלול מהם את רישיון הנשק.

דבר שני - לבדוק אופציה להגשת כתב אישום (אני יודע שישנם מספר חוקים שמתייחסים לזה).

*הם אחראים במידה מסוימת גם למותו של נהג המונית, ולהרוגים נוספים (אם יהיו).

אל תקשקש...

הנשק נועד להגנה עצמית ולא להחליף את כוחות הביטחון.
אדם בלתי מיומן כמו אנשי הביטחון, עשוי לסכן עוברים ושבים וכבר היו דברים מעולם.
אז אל "תקפוץ" ו"תתעלק" על מי שנמצא המצב בלתי אפשרי - אינני יודע כיצד אתה היית מתנהג במצב כזה ? אם אינך במקרה צלף מיומן.

אדם שחמוש בנשק חייב ע״פ החוק להשתמש בנשק כדי להדוף את הסכנה אשר מאיימת עליו ועל סובביו, זה כתוב שחור על גבי לבן בחוק כלי היריה.

הכי קרוב לזה שאני מכיר זה חוק "לא תעמוד על דם רעך", אבל שם אין חובה להתערב פיזית אלא רק להזעיק עזרה / כוחות בטחון.


(א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
(ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה; בסעיף זה, "רשויות" - משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

חוק לא תעמוד על דם רעך התשנ"ח-1998

חיפוש בגוגל מוביל להרבה אתרים עם נוסח החוק.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

יצא לי לשנן אותו הרבה בעבר במסגרת עבודה

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לא אני טעני שיש כזה ולא נשמע לי הגיוני או סביר שיהיה. עברתי על חוק כלי היריה משנת 1949 ולא מצאתי התייחסות. אולי נאריון קרא את זה באיזה פסק-דין עלום או הצעת חוק שלא אושרה.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לעומת זאת אדם בלתי מיומן יכול להזיק/להחמיר את מצבו של הנפגע.
להזעיק עזרה בהחלט לטפל/לגעת/להזיז לא ולא.

למי שיש נשק - שיתפעל.

אם הוא מפחד לתפעל או שהוא נוטה להיכנס להלם בזמן מצוקה, אז כנראה שהוא לא כשיר לשאת אקדח.

בולשיט. שום דבר לא מחייב אותך לירות, גם אם אתה עצמך בסכנה מיידית אתה יכול לבחור בדפ"אות אחרות. לדעתי הדבר הי-ח-י-ד שיגרום לי להוציא נשק זה אם אני, בעלי או הבנות שלנו נהיה במצב מסכן חיים (כלומר, יורים לכיווננו, או מתכוונים לזרוק בקת"ב). בכל מצב אחר, וגם כאן - אם יש אפשרות, אני אעדיף לברוח.
הסיבות לכך - לא בטוחה שלירות על מטרה חיה זה בדיוק פסגת המאוויים שלי ואני לא בטוחה שההתמודדות הפסיכולוגית עם הרג בן אדם לא תגמור לי את שנת הלילה לשנים קדימה, לא בטוחה ב-100% שאני לא אפגע בבלתי מעורבים, לא ממש בא לי על כל האופרציה סביב העניין - החרמת הנשק, בירור אם בוצע ירי מוצדק, המרדף אחר החזרת הנשק לידי, ים בירוקרטיה וטרראם משפטי...

וכן, אני מיומנת מספיק ובטוחה מספיק בתפעול, אני מדוייקת למדי ועדיין... אני אעדיף להזעיק עזרה, ולקרוא לגוחות הבטחון...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

עם נשק ובעת אירוע כזה, את יכולה למנוע הרג נוסף של חפים מפשע. מה אם המחבל לא רואה אותך ואת משפחתך, אבל קלט בזווית העין עגלה עם תינוק בן-יומו ועכשיו הוא מתחיל לכוון אליה? איך תחיי עם זה שיכולת להציל את התינוק אבל החלטת לברוח רק כדי שהמשטרה לא תעשה לך "נו נו נו"? זו אמנם דילמה מוקצנת בכדי להעביר את הנקודה שלי, אבל היא גם לגמרי לא תלושה מהמציאות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

מכיוון שב-95% מהזמן אני מלווה בלפחות אחת משתי הצאצאיות בנות הפחות מ-3 שלי, אני בספק שהייתי עוזבת אותן על מנת לתפעל ארוע שאני לא מאומנת להתמודד איתו. איך אני אחיה עם עצמי אם בגלל שהחלטתי להתערב כשיש המון אנשים מסביב ובטעות יריתי ופגעתי בתינוק בן יומו? זה שיקול שמגיע הרבה לפני שהמשטרה תעשה לי נו נו נו. את הברדק עם המשטרה ובתי המשפט הרי אעבור גם אם אגן על עצמי ומשפחתי.
בוא נגיד ככה - לשלוף נשק ולירות בסיטואציה מבולבלת ומלאת תרחישים אופציונליים בהם המחבל לא נפגע, אבל בטעות יריתי בילד שעמד לא רחוק ממנו - זה בערך הדבר האחרון שאעשה וגם זה יקרה אם אין שום אופציה אחרת.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לא מדובר רק על עזרה רפואית למי שנפצע.

כוונת החוק היא שגם אם אתה רואה עכשיו מישהו נדקר, מישהי נאנסת וכו', החוק לא מחייב אותך להתערב פיזית (למשל להילחם בידיים חשופות נגד שודד או מחבל עם סכין) אבל חובה עליך לעשות משהו כדי לעזור - לצעוק, לקרוא לעוד אנשים, להזמין משטרה ואמבולנס.

לא חייב לסכן את עצמך, גם אם יש לך נשק לא חייב לירות - ירי מוצא אחרון כזכור, אבל חייב לעשות משהו.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)