מסתבר שבתל-אביב יש מספר גדול של תיאטראות, חלקן דועכים כלכלית, שדורשים שהמדינה תגדיל את סיבסוד התרבות בתל-אביב,
רגב הורתה - לפעול לאיחוד התיאטראות התל-אביביות הקורסים עם תיאטראות מצליחים, כך שהגברת הסיבסוד הגבוה ממילא לא תידרש.

לצד סיבסוד רחב היקף של האופרה התל-אביבית, למרות מיעוט המנויים,
מסתבר שלא מוקצים כספים לתזמורת אנדלוסית קלאסית (מסתבר שיש שתיים כאלו), שלמרות חוסר הסיבסוד מצליחות לשמור על ביקוש, להישאר רווחית ולפעול.
רגב הורתה להפסיק את האפליה לטובת האופרה, ולאחד את שתי התזמורות כך שהתזמורת המאוחדת תוכל לקבל תקציב סביר, ולהרחיב את הפעילות


שרת התרבות פתחה את הוועידה ואמרה: "צריך לחשב מסלול מחדש. התרבות שלכם היא זו הדורשת עצמאות ומימון בלעדי, זו האמת, בעוד שתרבות אחרת הודרה שנים ודורשת את עצמאותה. אתם הייתם צריכים לשאת את הדגל בשם הרב תרבותיות והנאורות שלכם שלא מסוגלת להכיל תרבות אחרת. את זה אני משנה, ההפליה, ההדרה, בשינוי הקריטריונים, וכך נחדד את ההבדל בין חמדנות למימון המדינה".

אבל לא את הדרך בה היא פועלת על מנת להשיג זאת.
החרבת הקיים איננה דרך להקמת משהו אחר. להחריב קל מאד לבנות מי ישורנו.

הגדלתו כפי שדרשו התיאטראות הכושלים - משמעה שבפריפריה מושקעים פחות תקציבי תרבות,
ובהתאם יש פחות מופעים.
ותקציבי התרבות בארץ מוטים באופן חריג - כדי לסבסד את תל-אביב.
למה בעצם מסבסדים כמעט בלעדית את תל-אביב?


המצב בכל הנוגע לתרבות שאינה אירופית - דומה.
מופעי אופרה בגרמנית ואיטלקית (שפות שמיעוט זניח בארץ מכיר) זוכות לסיבסוד כבד,
בעוד תזמורת קלאסית אנדלוסית (שיש לה שורשים עמוקים בהסטוריה של עם ישראל) זוכה להתעלמות תקציבית.
מתוך תפיסה פרובינציאלית שתרבות אמורה להיות "משהו אירופי".

תל אביב היא בסיס היצירה האומנותית ובה קיים ריכוז אומנים גדול והפריה הדדית.
המופעים הנוצרים בתל אביב חייבים לנדוד גם לפריפריה. לשם כך יש לבנות אולמות מתאימים בפריפריה ולהתנות את המימון בהופעות שם.
באשר לסגנונות - אני מסכים שאין לקפח אף סגנון. אנדלוסי, ערבי, יידיש וכו'.

באשר לאופיה של התרבות ( שהיא כוללת גם דרך חיים והתנהגות ) על פי המצב במרחב כיום עדיפה האירופית והאמריקנית על זו הנהוגה במזרח התיכון.

כנראה שעדיף דווקא לקדם אומנות אחרת, יותר תרבותית ופחות וולגרית וגזענית.

תל-אביב היא מרכז היצירה - כי הסיבסוד מתמקד בתל-אביב.
אם תמקד את תקציבי התרבות בקצה גבול חדרה-גדרה, ואפילו חלילה בערי פריפריה,
אמנים צעירים יוכלו לחיות ברמת חיים סבירה יותר, ותושבי הפריפריה גם יזכו להנות ממופעים.

אם התקציבים משמשים בעיקר לבניית היכלות תרבות ענקיים בתל-אביב - התקציבים לא יגיעו לפריפריה.

איפה נמצא המטרופוליטן? איפה נמצאת לה סקאלה? איפה נמצא הבולשוי?

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1001101364

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1001101488

זה שרגב מנסה להשוות את פולקלור בית אבא שלה למוסיקה הקלאסית שהיא נכס תרבותי עולמי, רק מוכיח שמעולם לא היה מינוי כל כך בחלתי הולם לתפקיד שר.

מה זה "קלאסי" ?

זה מוזיקה מספרד המוסלמית, ומארצות המגרב בת יותר מאלף שנה...

איך זה פחות "קלאסי" ממה שנכתב באירופה? ועוד כשזה מושך יותר קהל?

בוא תסביר לי במה ברהאמס יותר "נכס צאן ברזל" מאשר אום כולתום (כן אני יודע שזה מוזיקה ערבית, וזה שונה מאנדלוסית)? ולמה לברהאמס ולוויואלדי מגיע כסף, ולאנשים שמנגנים על עוד ברבעי טונים לא מגיע?

ולו בגלל זה מגיע לאשכנזיפטים היאקים המתנשאים את מירי רגב....

יש מוסיקה קלאסית, שנחשבת נכס תרבות עולמי, בגלל ערכה, מורכבותה, והתפתחותה. יש הרבה מאוד מוסיקה אתנית. (הסינית אפילו עתיקה יותץר מ-1000 שנים), שיש לה מעמד תרבותי מקומי ולא אוניברסלי. תזמורות סימפוניות יש בכל בירות העולם (אולי מלבד ואגאדוגו ודומיה). תזמורת "אנדלוסית", מונגולית, סינית, בללייקות רוסיות, תיבות נגינה גרמניות - יש בארצות מוצאם. עובדה.

אגב, סוג המוסיקה היחיד שחרג מהתחום האתני (וגם הוא בגכלל איכותו ומורכבותו) הוא הג'אז. לכן גם הוא הפך לנכס תרבות עולמי.

קשקוש. בעיקר לגבי הג'אז.

אבל גם השאר.

בכוונה לא עשיתי ניתוח אמנותי. הבאתי עובדות שאינן ניתנות להפרכה לגבי מעמדה המוסקה הקלאסית והתזמורות הסימפוניות בעולם. (גם אצל האשכנזים של יפן, סין, הודו וירדן).

אני לא זוכר דיון אחד שהבאת בו משהו...

בד"כ אתה זורק כל מיני Assertions ללא ביסוס, נימוק, או תימוכין... ואם אתה כבר טורח לחזק את ה Assertions שלך אז זה באמצעות התנשאות ובוז...

תגובה עניינית למעמדה של המוסיקה הקלאסית בתרבות העולם - כנגד המוסיקה האתנית לא הבאת, אבל הגדרת את הפוסט שלי כקשקוש. אלמלי שנאתי קלישאות חבוטות הייתי אומר לך משהו...

אגב, למוזיקה הקלאסית מגיע דראון עולם לנצח נצחים כי היא הולידה סגנון שלם של אוננות צורנית שנקרא פרוגרסיב רוק, או בוריאציה קצת יותר פומפוזית, פרוגרסיב מטאל.

בדיוק כמו הפופ והרוק היום, כשהאירופאים השתלטו על העולם (לפחות תרבותית, וברוב המקומות הרבה יותר) הם הביאו איתם את המוזיקה הקלאסית כפסגת היצירה.
אין ספק המוזיקה הקלאסית מורכבת יותר מהמוזיקה הפופלארית המערבית כגון הרוק והפופ אבל לא בטוח שיוצר מצורות מוזיקה לא מערביות מסוימות. מודה ומתוודה שאינני יודע ושאין לי הכלים לומר.
בסופו של דבר, תרבות זה מוצר שאנשים אמורים להינות ממנו ו/או להיעשר מימנו. מוזיקה (בוודאי אם היא ללא מילים) היא בעיקר להנאה ופחות להעשרה עצמית. אם אנשים מעדיפים להינות ממוזיקה אינדולוסית יותר מאשר ממוזיקה קלאסית, המימון צריך להיות בהתאם.
אני בכוונה לא מכניס לעניין את הויכוח ביחס למוזיקה מזרחית מול רוק/פופ. כשמדובר במוזיקה שניתן להרוויח מימנה, אין מקום למימון של המדינה.

בקונצרט של מוסיקה קלאסית שומעים מלחינים שכתבו לפני מאות שנים. שום דבר מהתרבות הפולקלוריסטית האתנית לא נשמר כך.*

וכדי להדגגיש את ההבדל בין רמת המוסיקאים הקלאסים והעממיים (כולל פופ) אני תמיד מפנה לאותם ארועים בידוריים, שבהם מוסיקאי קלאסי, יכול לנגן בכל סגנון שתבחר. אפשר לקחת את הבה נגילה ולנגן אותו בסגנון, ברוק, רנסנס, מוצרט בטהובן או סטרווינסקי. שום מוסיקאי "עממי" אינו יכול לעשות בכל סגנון. יש הרבה שירים "מיזרחיים" שנכתבו ע"י מוסיקאים בעלי השכלה קלאסית. אין שום סוויטה לפסנתר שנכתבה ע"י מלחין מזרחי...


* אגב כך גם תיאטרון קלאסי, יווני או שקספיריאני.

סוויטה לפסנתר למשל. כלי שצליליו דומים ומתוחכמים יותר מהקאנון האנדלוסי הקדום, שמנגינות שנכתבו אליו הן חלק מתזמורת אנדלוסית.

הסגנון הזה נוצר ע"י מוזיקאי חצר שברח לאנדולוסיה מבגדד, וייסד שם בתי ספר לנגינה.
בתי ספר אלו שילבו את המוזיקה הערבית-עירקית, עם טכניקות וכלים ויזיגותים-נוצרים - כמו למשל שימוש בתווים (הפיתוח שמאפשר העברת לחן באופן מדוייק לאורך מאות שנים).

מוזיקה זו נכתבה מראש לקבוצת נגנים גדולה, בדומה למוזיקה הקלאסית האירופית, ובשונה ממוזיקה האופיינית לימי הביניים שניגנו כבודדים.

גם הנבל הקלאסי התפתח מקשת הציידים.
איפה עוד מנגנים מוסיקה אנדלוסית?

שמעת את השיר הזה של להקה ישראלית בתימנית?

השיר הזה חמק מתחת למסך הצנזורה - והוביל להתעניינות עצומה בישראל בקרב קהל גדול שמכיר אותנו בעיקר מפרופוגנדה,
ופתאום מגלים שיש להקות מעולות בערבית-תימנית - ודווקא בישראל.

באופן דומה, מוזיקה אנדלוסית אהובה בצפון אפריקה .

ומוסיקה מונגולית במונגוליה, ומוסיקה יפנית ביפן, ומוסיקה רומנית ברומניה. רק המוסיקה הקלאסית היא אוניברסלית.

כעת כשאירופה עוברת תהליך קולוניזציה צפון-אפריקאית,
לא יזיק לשפר את הקשרים

זאת טענה מעניינת, חוץ מזה, שהביטלס אהובים בכל העולם ופי מליון יותר מואזנים ממוצרט או ויואלדי (שכבר לא ממש קלאסי).....

הייתה תכנית טלוויזיה שראיינו בני עשרה אירופים ברחוב - והם לא ידעו מי זה פול מקרטני...

וחוץ מזה מה הקשר? המוסיקה האנדלוסית מזכירה במשהו את הביטלס?

עזוב, הם יודעים מי הייתה מרגרט תאצ׳ר?

לי אין לי מושג מי זה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard מה זה "קלאסי" ? זה מוזיקה מספרד המוסלמית, ומארצות המגרב בת יותר מאלף שנה... איך זה פחות "קלאסי" ממה שנכתב באירופה? ועוד כשזה מושך יותר קהל? בוא תסביר לי במה ברהאמס יותר "נכס צאן ברזל" מאשר אום כולתום (כן אני יודע שזה מוזיקה ערבית, וזה שונה מאנדלוסית)? ולמה לברהאמס ולוויואלדי מגיע כסף, ולאנשים שמנגנים על עוד ברבעי טונים לא מגיע? ולו בגלל זה מגיע לאשכנזיפטים היאקים המתנשאים את מירי רגב....

על זה אנחנו מסכימים לחלוטין.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...