לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום "סקופים וחדשות". להזכירכם, יש לתת כותרות ענייניות לאשכולות אותם אתם פותחים. אני רואה בפורום מעין "היד פארק" שבו יש מקום לכל הדעות. לדבר אחד לא אסכים - לחריגה מחוקי הפורום. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > סקופים וחדשות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #17  
ישן 21-04-2016, 17:15
צלמית המשתמש של Benjamin Willard
  משתמש זכר Benjamin Willard Benjamin Willard אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.04.11
הודעות: 9,931
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "לא מדובר על חובות של ממשלות"

השאלה, האם זאת סוגיה דיפלומטית בין ממשלת ישראל לרש"פ? או סוגיה בין חברה ממשלתית ישראלית, לחברה פלסטינית.

אם זה הראשון, לדעתי זאת בכלל לא סוגיה משפטית. אם זאת סוגיה משפטית, אז היא צריכה לידון בבית משפט בינלאומי או בוררות מוסכמת.

אם זה השני, אז חברת ישראלית נמצאת תחת סמכות בית משפט ישראלי, אבל הפלסטינית לא. לכן אנחנו חוזרים לבית משפט בינ"ל או בוררות...

תגדיר שפיט? בית משפט שנותן פסק שנוגע לישויות שאין לו שום סמכות עליהן, יכולת לאכוף את הפס"ד, והישויות המדוברות בכלל לא כפופות למערכת החוקים שמכוחה הוא פועל, זה נקרא שפיט?

בד"כ כשעושים חוזה בין ישויות זרות מוצאים ישות שלישית, שתהיה בוררת (יכול להיות בית משפט), ודואגים שהישות הזאת תוכל לאכוף את פסקי הדין שלה, ולפעמים גם דואגים לערבויות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 21-04-2016, 17:52
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
זה תלוי בדרך בה המדינה החליטה לנקוט
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "השאלה, האם זאת סוגיה..."

אם המדינה לא פועלת בערוצים מדיניים - זו לא סוגיה דיפלומטית.
הרי מדינת ישראל יכלה בקלות לחלט רכוש השייך לרש"פ - לצורך תשלום החוב,
או לחלופין, לקבוע במשרד האנרגיה והמים שתהיה הפחתה הדרגתית של מכירת החשמל לרש"פ.
החלטה כזו לא התקבלה, ולכן זו לא סוגיה דיפלומטית.


כשיש חוב או סכסוך משפטי בין שתי חברות, החברה שהגישה את התביעה בוחרת את הפורום המשפטי שבו הדיון יתקיים, לרוב מטעמי סמכות.
במקרה הזה, אין שום משמעות לקביעת דיון כזה בבית משפט פלסטיני, שאין לו סמכות לקבוע לחברה ישראלית מה לעשות, שהרי הכוח לבצע ניתוק נמצא בידי החברה הישראלית.
והחברה שאינה ישראלית, מקבלת על עצמה את הסמכות של בית הדין הזה - בעצם הגשת הבקשה אליו.
ולכן בית משפט ישראלי ידון במצב, כמו כל סכסוך חוב אחר.


בנוסף,
בהסכמי אוסלו יש סעיפים המדברים על סמכויות שיפוטיות.
חברה ישראלית הפועלת בשטחי A או B - כפופה לחוק הפלסטיני ולבתי המשפט הפלסטינים,
ולכן חברת החשמל נמנעת לחלוטין מלפעול שם, וחברת החשמל המזרח ירושלמית (שהיא גם ישראלית וגם פלסטינית לצורך זה) קונה ממנה את החשמל בישראל - ופועלת ברחבי שטחי יו"ש ומזרח ירושלים לפי החוק הפלסטיני ובבתי המשפט הפלסטינים.

לבתי המשפט הפלסטינים אין סמכות במקרה זה, ולכן הדיון יהיה בבתי המשפט הישראלים או בבוררות.
ספיציפית במקרה חוב, בוררות לא יכולה לכפות על חברה ישראלית להמשיך למכור לה מוצר עד שהבוררות או הדיון על הסכם החובות יסתיימו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 24-04-2016, 14:18
צלמית המשתמש של Benjamin Willard
  משתמש זכר Benjamin Willard Benjamin Willard אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.04.11
הודעות: 9,931
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי Big Joe שמתחילה ב "למשל בג"ץ שליט בג"ץ יוסי בן-ארי בגץ שקדיאל"

אתה יודע שיש דוגמאות הרבה יותר טובות, נכון?

בגץ שליט רפרפתי על הפס"ד לפני 400 שנה בערך... אני זוכר שהעניין שם היה פרשנות החוק וסמכויות שר הפנים במסגרת החוק...
ומוויקיפדיה: "בשנת 1972 עתר שליט בשנית לבג"ץ, הפעם בתביעה שירשמו גם את בנו השלישי באופן דומה - כיהודי או כעברי בלאומו. אך בפעם זו בג"ץ דחה את תביעתו, וזאת לאור השינויים שהוכנסו בחוק השבות ובחוק מרשם האוכלוסין בשנת 1970.‏"
כלומר השאלה שם הייתה מה החוק אומר...


לגבי האחרים, לא נתקלתי בפס"דים... מעיון בוויקי בשקדיאל הקטע זה פרוש של החוק, מגילת העצמאות, והנפצות של אהרון ברק על כל מיני איזונים בין כל מיני עקרונות... זה נשמע כמו פסיקה תקדימית מעניינת בהקשר של משפט חוקתי בישראל... אבל אין פה שום קשר לצדק... אולי למגילת העצמאות, ולחוקי יסוד אחרים... ולזכויות של אזרח בדמוקרטיה...

לגבי בן-ארי,
מתוך הוויקי:
ציטוט:
בטרם נסיים נחזור ונדגיש במה אנו מחליטים היום, ובמה איננו מחליטים היום. הננו מחליטים כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים. איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל (הן בין תושבי ישראל והן בין מי שאינם תושבי ישראל). התשובה לשאלות אלה, בהן אין אנו מכריעים היום, קשה היא וסבוכה ... יש לקוות כי הכנסת תוכל ליתן עליהן, או על חלקן, את דעתה.
– פסק דינו של הנשיא בדימוס ברק



ציטוט:
על השופט לשאוף לאותו פתרון העולה בקנה אחד עם ההסכמה החברתית, או לפחות אינו סותר אותה. לדעתי רצוי להימנע מבחירתה של אופציה העומדת בניגוד חריף לתפיסות היסוד של הציבור... הטעם לגישה זו נעוץ בשיקולים הדמוקרטיים, בשיקולי הפרדת הרשויות ובצורך להבטיח את אמון הציבור... פעולה בניגוד להסכמה החברתית תפגע, בטווח הארוך, באמון הציבור במערכת בתי המשפט וביכולתם של אלה לתפקד כראוי"
– פסק דינו של השופט רובינשטיין


אין שום קשר לצדק... אלא לפשנות החוק לגבי הסמכויות של פקיד במשרד הפנים.

עכשיו בשלושת הדוגמאות שהבאת בתכלס, השופטים דוחפים איזשהיא תפיסת עולם שניראת להם מוצדקת על רשויות המדינה. אבל, הם עושים את זה תוך התמודדות עם החוק, והיענתו חוקה במדינת ישראל. אין פה פניה לצדק....

ואני חייב להגיד שלדעתי הלא מלומדת, ושלא התעמקה בסוגיה מבחינה חוקית, או בפס"ד, זה מאוד לא סביר שבג"צ יהיה הרשות שמכירה בנישואי גייז בישראל. גם אם זה רק במרשם האוכלוסין.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 24-04-2016, 14:28
צלמית המשתמש של Big Joe
  Big Joe Big Joe אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.10.01
הודעות: 35,433
אני לא רוצה להעמיק יותר מדי בפלסף.
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "אתה יודע שיש דוגמאות הרבה..."

העיקרון של בגץ, אינו לקבוע הלכות או לפרש חוקים. הוא עושה זאת כאשר הוא נזקק להכרעה. כל העתירות לבגץ באות לא כנגד הכרעה משפטית כלשהי (לשם כך יש בית הדין העליון לערעורים) אלא בדרישה להכריח את השלטון לעשות מעשה או להמנע ממעשה. כדי להגיע להחלטה בגץ קודם כל בודק עם המעשה/מחדל השלטוני הוא בכלל חוקי ונכלל בסמכויות הגוף השלטוני. אם לא - אז הוא פוסל זאת על סמך אי החוקיות. אם כן - אז הוא עדיין אינו מאשר זאת אלא בודק האם למרות הסמכות שישנה, ההחלטה היא פגומה במבחן הצדק.

אנחנו נמצאים בתחום שהוא רחוק ממדע מדויק כרחוק מזרח ממערב. אבל חשוב להבין שכללי המשחק והבסיס להכרעות של בגץ שונה בצורה מובהקת מזה של בתי משפט שבהן מתנהלות תביעות של צד א' נגד צד ב'.
_____________________________________

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 14:45

הדף נוצר ב 0.09 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר