בערוץ 2, באיזו תכנית פח, מספרת לנו השפית של ביתא-קפה איילת לטוביץ', שיש לנו שמן זית בזכות הפלשתינאים! כי הם היו כאן הרבה לפנינו, נטעו עצי זית והמציאו את השמן!

אז הנה קצת היסטוריה על שמן הזית, אישה חביבה ובורה שכמותך:
הזית, הנמנה על שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, נזכר במקורות רבים בשם "זית שמן", שם הכולל את הפרי ואת מוצריו. ואכן, הזית כעץ, הזיתים כפרי, והשמן כתוצר – תופסים מקום נכבד ביותר במורשת ישראל.

בשמן זית, נמשחו כלי המקדש, הכוהנים והמלכים. את מנורת המאור הדליקו בשמן זית זך, ויש גם כיום המהדרין להדליק רק בו – נר של שבת, כדברי רבי טרפון: "אין מדליקין נר של שבת , אלא בשמן זית בלבד" (שבת כ"ו). עלי הזית מופיעים כסמל על מטבעות יהודיים וכן כמרכיב בסמלה של מדינת ישראל. יישובים ואתרים רבים בישראל נקראו על שם עץ הזית ומוצריו כגון: הר הזיתים, עין זיתים זיתן, כפר זיתים, בית-זית, יצהר, בן שמן, גת-שמנים ועוד.

אהה... כן, שכחתי. אנחנו היינו כאן קודם.

מכירת שטויות בשנקל שניתן להפריח במסדרונות מר"ץ ובהסעות המאורגנות של מפלגת העבודה.

היו פה קצת ערבים מקוריים ללא ספק, אבל 70 אחוז מהאוכלוסיה הערבית בקווי 67 היו אלה שהגיעו לכאן מאז העליה הראשונה במקביל לפיתוח הארץ. ובעיקר אלה שהבריטים הביאו כדי לבנות כבישים ומפעלים גדולים (כמו פיתוח נמל חיפה).

ההגירה היתה בעיקר ממצרים (רוב אוכלוסית עזה, הבדואים בדרום, אוכלוסיית לוד רמלה הערבית)
ומסודן (ג'אסר בצפון), ומאזור סוריה בצפון (חלבי מחלב שבסוריה זו דוגמא אחת).

תמונות של חיפה בראשית המאה מראה שיש כאן רק גרמנים, צרפתים ויהודים וטיפה טיפה ערבים. עם פיתוח הנמל הבריטי הובאו טונות של ערבים מהדרום לצורך בנייתו ולצורך סלילת הכבישים.

בכל הגדה המערבית לא תמצא עץ זית אחד שגילו מעל 40 שנה בעוד שבכל רחבי מדינות הים התיכון יש עצים בני מאות שנים.

קחו את התעמולה שלכם לאירופה, שם אוהבים את השטויות האלה ומחלקים על זה פרסים, אבל אל תמכרו את זה לנו

יגאל עמיר הארור.

באו, עברו, הגרו זה לא משנה את היותם פה.

וזה שהיו פה כעובדים זמניים - גם לא שינה הרבה.
עבדו פה, וכשהחגיגה נגמרה - עזבו.
אפילו לא היה צריך לטרוח לגרשם

היו להם תעודות של עובד זמני או שזה בא ישירות מהטימטום הימני？

כל ערבי שחפץ בעבודה - עלה על גמל והגיע.
תעודות (או טאבו על הקרקע) צריך רק מי שרוצה להשתקע.

עראפת עצמו - היה רק שנתיים (מגיל 4 עד 6) בירושלים ובעזה (אביו היה סוחר),
ואז אביו חזר לקהיר, שם חי לו עראפת עד גיל 19 אז התגייס למלחמה בישראל.
עראפת הוכרז בשל אותם שנתיים - כפלסטיני.

ואיך קבעת קודם שהם היו עובדים זמניים?
על איזה עובדה או בדל מידע ביססת את הטיעון ההזוי הזה?

אגב הכלב ערפת הוא בן למשפחת אל חוסייני הירושלמית.

זה כל מה שנדרש כדי לזכות בהון הרב שנשפך על "פלסטינים" כבר עשרות שנים: לטעון שבזמן כלשהו התגוררת בשטחי ארץ ישראל,
ולא משנה גם אם אין תעודות ואין טאבו.
וכך מספר ה"פלסטינים" כמעט הכפיל עצמו, בין המפקד שערכו הבריטים, לבין כמות דורשי תגמולי פליט מהאו"ם.

ממתי משפחת האם קובעת אזרחות בעולם הערבי?
הוא עצמו נולד במצרים, לאב מצרי (כשאימו מתה בגיל צעיר), חי שם רוב ימיו, התחיל תואר באוניברסיטת קהיר (שם גם אחיו למד), וכל ימיו דיבר ערבית-מצרית במבטא כבד.
שנתיים בארץ ישראל - הפכו אותו לפלסטיני.

לכן אתה נענה על כל השאלות המפגרות האלה.

כל מה שתכתוב לא יעלים את הערבים הנמצאים פה בין אם מספר הפליטים זוייף או לא.
מה דעתך לקבל את העובדה הזו?

ממתי ויקיפדיה שכל זב חוטם יכול לערוך קובעת את מוצאו של אדם זה או אחר?
אם שם המשפחה אל חוסייני מופיע בשמו תהיה בטוח שלא קיבל אותו מאימו כפי שזה לא נהוג...גם לא אצלנו.

אין שום ספק שהאוכלוסיה הערבית הפלסטינית היא ברובה ככולה מצאצאי מהגרים. זה ברור אפילו אם כל שנעשה הוא לעקוב אחרי מוצא המשפחות הגדולות כמו זועבי. אבל להגזים ולומר שהם הגיעו אחרי תחילת העליה הראשונה זה להרוס לעצמך כל אמינות. גם לפי ההערכות הכי פרו-ציוניות (כגון זו של ג'ואן פיטרס) חיו בארץ ישראל ערב העליה הראשונה מאות אלפי ערבים מוסלמים ונוצרים. זאת לעומת לכל היותר עשרות אלפים בודדים של יהודים.
תצוין ירושליים כמקרה מקומי חריג שבו כבר באמצע המאה ה-19 היו היהודים העדה הגדולה ביותר.