https://news.walla.co.il/item/3109512
"הסכמי אוסלו, החשובים ביותר שישראל חתמה עליהם, הושגו על ידי אנשים פרטיים, כמו פרופ' יאיר הירשפלד ועו"ד יואל זינגר ואיש לא כיהה בהם. הפרקטיקה הזו מקובלת בממשלות רבות בעולם", אמר אלוף (במיל') יעקב עמידרור, בשיחה עם וואלה! NEWS.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

שבסופם התגלה ש"המנכ"ל של המדינה" עסק במרץ בקידום עסקיו ועסקי חבריו
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A....9C.D7.99.D7.9D
http://elyon1.court.gov.il/files/03...3013970.a11.htm
וראש הממשלה?
אומרים שלא ידע...

וזה הגיוני היות ואפילו על הנאשם עצמו, בית המשפט קבע שלא בטוח שהוא הבחין בכך ששליש מליון שקל (שווים היום 600 אלף שקל) הועברו לחשבונו.

הדיון אינו אוסלו אלא הפרקטיקה. מחד הוא צודק: היתה פרקטיקה של שליחים פרטיים כאמור.
החשש שיש כמה מהלכים מתוקשרים שפורסמו בשבועות האחרונים שמנסים אולי להכשיר את השרץ. זה מתחיל עם הפרסום על הארכת הצוללת, ממשיך בעיתוי של אישור ההסכם עם גרמני, ממשיך בפרסום ששמרון לפתע מעורב בהחזרת הגופות ועכשיו המשפט של עמידרור שאיכשהו גייסו אותו לטובת הספור.
עמידרור אדם רציני מאוד. אולי היה עדיף שיתרחק מהסרחון של עמלת השיט.

בשורה התחתונה מישהו מנסה לטשטש את הבעיה העיקרית שבה מעורבים עד צואר מולכו ושמרון בן הדוד של ביבי.

זה מצחיק וכל כך שקוף, שברגע שמישהו מחפש לטהר את עצמו הוא מתחפש לשמאלני קיצוני.

הרי השמאלנים הכי קיצוניים הם היחידים אולי החושבים שהסכמי אוסלו היטיבו איתנו.

משתלם להיות שמאלני:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=602634

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

עמידרור מתחפש לשמאל קיצוני? עדיף לקרוא את הדברים שלו ואולי ללמוד משהו בנושאים הרלבנטיים.

למשל העבודה הבאה:

הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים

https://besacenter.org/he/mideast-s...ישראל-פלסטינים/


ודבר מאילו לא קשור. הוא לא מתחפש לכלום. סתם עוזר למישהו בברנז'ה. הוא מכיר היטב את הנפשות הפעילות.

ותקיפה והאשמות מול כל מי שמסרב להתעלם מקיומו.

במאמר שהבאת,
עמידרור - בעיקר לא נקט עמדה,
נשאר צמוד לקונצנזוס - והבהיר מהן האלטרנטיבות השונות.
אולי הקונצנזוס לא נוח למדינאי, אבל לעמידרור נוח איתו.


הערתו לגבי הסכמי אוסלו (שאובייקטיבית הם בעלי החשיבות הרבה ביותר - היות ומתווה השלום והציפיה לשיתוף הפעולה כשלו ונותרנו רק עם הסכמים אלו) בהחלט נכונה.

מצד שני - כפי שכתבתי,
לא כל מה שרבין עשה הוא אוטומטית נכון.
המנכ"ל שלו, בו הוא נתן אמון רב והעניק לו סמכויות חריגות - מעל בהן לטובת מאות אלפי שקלים,
וקיבל עונש קליל מתוך טענה שאולי לא שם לב שהופקדו לו מאות אלפי שקלים בחשבון.
אף אחד לא שאל - מה ראש הממשלה ידע?
ומעולם לא התברר איך עקרת הבית לאה שלא עבדה מאז נישואיה בגיל צעיר - החזיקה בחשבונה סכומים שהיום נמדדים במליוני שקלים,
ומה הסיבה לכך שבכלל העלו תירוץ כה מגוחך, שבחשבונה של עקרת בית הצטברו סכומים כאלו - במקום להסביר את מקור הכספים?
אף עיתונאי לוחמני ותאב-חשיפת-אמת, לא ראה טעם לשאול שאלות.


המשמעות היא - שפרשיות מעין אלו צריכים להילקח בפרופורציות,
אם יתגלה שהיו מושחתים - יש לפטרם ולהענישם כראוי.
ולגבי שמועות ורמיזות: מפיצים אותם באופן מאוד מוטה,
ולכן היחס אליהם ואל מפיציהם הדורשים ענישה חמורה במיוחד על חשדות, ולעיתים חשדות קלושים,
צריך להיות בהתאם.

עמידרור הוא קודם כל איש מקצוע זהיר. היה מעורב הרבה שנים בתחומי המודיעין עיצוב האסטרטגיה ומחקר. אי אפשר לזלזל בו.

תפיסתו נכון למועד כתיבת המאמר היתה בשורה התחתונה להתמקד בניהול ה"סכסוך", להשאר ב"עמדות" ולהמתין במצב "כיבוש" עד שיתבררר המצב. המסקנה שהוא מביא להמנע מהתנחלויות שימנעו אפשרויות של פתרון עתידי.

בענין אוסלו עד כמה שאני זוכר הוא התנגד. אולי לא מהסיבות שמביא המדינאי ונראה לי שבדיעבד אני חושב שעמידרור צדק. אגב אפשר לראות באותו אתר את הביקורת של אפרים קארש ולהבין את גודל הכשל. הכשל באחריות משולבת שקשורה לעולם הערבי הפלסטינאי והמוסלימי בהיבט הרחב. הם פעלו והביאו על עצמם את אסונם. מההיבט הישראלי היקף ההרוגים והנפגעים היה כרוך באסון, מחיר בלתי סביר למהלך מדיני יזום שהיה אפשר להמנע ממנו, אבל בסופו של דבר בנתוח המצב הקיים ישראל יצאה מחוזקת בעוד הצד האיסלמי ערבי פלסטיני נחלש מאוד.

בשורה התחתונה לדעתי הפינוי מעזה חיזק את דווקא את הצד הישראלי והחליש מאוד את צד הפלסטיני. אני לא משליך על יש"ע ולא מתיימר להביא פתרון.

אני מתענין באי התאמות בין אידיאולוגיות, לבין פעולות אמיתיות. הימין שמאמין בארץ ישראל השלימה מצביע על כשל מתמשך לרבות הדרך בה אתה מציג את הדברים (כתבת "יד ברזל"). מי שרוצה שלטון צריך לבצע מהלכים של הפנמת שלטון באוכלוסיה רלבנטית. האם הימין באמת מנסה לנקוט בצעדים שיובילו להפנמת השלטון היהודי בקרב הפלסטינים בהם הוא רוצה לשלוט?

יש לנו מספיק נסיון במימוש מוצלח של הפנמת שלטון יהודי אצל ערבים. משום מה הימין לא מבצע שום מהלך בקרב האוכלוסיה בשטחים. לדעתי בסופו של יום הימין על גווניו השונים לא מעונין באמת לשלוט באוכלוסית הפלסטינים. הימין מקטר, הימין המתנחל מתעצם כלכלית אבל נטש את השלטון בפלסטינים. הנוחיות כנראה נוחה ממאמץ שלטוני ארוך ומתיש. מפקירים את השאלה לצבא ומקטרים. זו הסיבה שהם מתחילים לפתח אסטרטגיות שכרורכות בהעלמת הפלסטינים: כאילו למי יש באמת כח להתמודד בשאלה איך לשלוט בהם? איפה ראית מנהיג חובש כיפה מדבר עם פלסטינים? יש המון חובשי כיפה בתפקידי מפתח. בנט וסמוטריץ' ש(אולי)מאמינים בארץ ישראל השלימה לא מצאו אף אחד שיעזור בהפנמת תהליכי שלטון? אף אחד לא "מדבר ערבית"? בקיצור הם לא רציניים במימוש עמדתם הם. ואז אתה כוועס כשאני מציג מראה.

מי שנבחר ונמצא בקואליציה אמור לקחת אחריות. אבל אלו שאומרים יהודי לא מגרש יהודי מאוד קונפורמיסטים: לעולם לא יבקרו את נבחריהם.

ציטוט:

בענין אוסלו עד כמה שאני זוכר הוא התנגד. אולי לא מהסיבות שמביא המדינאי

מה אתה יודע מה הסיבות נגד אוסלו שאני הבאתי ומה הסיבות שאמידרור התנגד?

אולי זה מאותם סיבות.

במחשבה שניה, אין צורך בשום סיבות להיות נגד אוסלו, כאשר אין בהם שום דבר מועיל מאף בחינה. אפילו לא מבחינת טובת הערבים עצמם, אפילו לא מבחינת טובת המחבלים שבין הערבים. רק צרות ושכול הם הביאו לכולם.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

ראשית ביחס למנכ"ל שלו שבס:
שבס הועמד לדין רק אחרי שרבין נרצח והורשע רק בשנת 2000. האם ציפית שיחקרו את המנוח? יודגש כי שבס ניצל בחקירתו את העובדה שרבין כבר אינו בחיים כדי להתגונן בטענה שפעל באישורו.
בכל מקרה, שבס בסופו של דבר זוכה מרוב העבירות נגדו ולכן גם העונש שקיבל היה מינימלי.

שנית, ביחס למליונים בחשבון הבנק של לאה רבין:
אם אתה מתייחס לפרשת חשבון הדולרים בארה"ב רק אזכיר לך שמדובר היה בסכום לא גדול (20 אלף דולר) שמקורו בתשלום עבור הרצאות ושרבין עצמו לקח אחריות והתפטר. לא ראיתי אף ראש ממשלה אחר נוהג כך. אם אתה מדבר על כספם בחשבונה לאחר רצח בעלה הרי שהייתי מתפלא מאוד אם לא היו שם מליונים. לאיפה לדעתך הלכו כל הכספים שרבין צבר עם השנים (רק מהפנסיה של רמטכ"ל הצטברו מן הסתם מליונים).

בין אם ידע ובין אם לא.
טענה שמופנית רק במקרים מסויימים. מאוד מסויימים.
ובמקרים אחרים אף לא עולה על הדעת.


במקרה האחד - ראש הממשלה לא היה אחראי לכסף שהופקד בחשבונה של אשתו,
למרות שלא היו לה כלל מקורות הכנסה, ובניגוד לחוק, הכסף בחשבון כלל לא הוצהר. לא לעניין מטבע חוץ ולא לעניין מקורות הכנסה, והכספים לא הועברו מישראל [מה שהיה נותן מידע ברור ומלא - ואישור על רכישת המט"ח - מה שלא היה] ולכן יש רק הערכות לגבי מקורו,
לפי הצהרתו, ראש הממשלה אפילו לא ידע על קיומו של החשבון (בדיקת עיתונאים אמריקאים העלתה שהחזיקו בו לפחות 90 אלף דולר - שבניטרול אינפלציה שווים היום חצי מליון דולר) ולכן ברור שלא היה צריך להישפט.
וזה שהוא התפטר כדי לחמוק מהחקירה בעניין - היה בכלל ג'סטה אדירה מצידו.

במקרה השני - ראש הממשלה העביר למנכ"ל משרדו סמכויות יוצאות דופן (שהובילו לכינויו "המנכ"ל של המדינה"), ומנכ"ל זה השתמש בסמכויות אלו כדי לצבור הון אישי.
במקרה זה - לא רק שראש הממשלה לא ידע ולכן טהור כמו נזירה (למרות שהמנכ"ל שלו דווקא טען שראש הממשלה אישר הכל),
אלא שאף המנכ"ל עצמו היה צדיק תמים - וטען שבכלל לא שם לב שהופקדו בחשבונו סכומים ששויים היום מאות אלפי שקלים, בדיוק לאחר שאישר (בניגוד מפורש להמלצות משרד החוץ שהתנגד חריפות) ביקור של מנהיג מדינה מפוקפקת תמורת זה שאותה מדינה רכשה נשק מחבר שלו שגזר קופון שמן. ו"רק במקרה" החבר שהעביר את הכסף לחשבונו היה אותו חבר שתיווך את העיסקה.


עכשיו,
אני לא טוען שראש ממשלה אחד הוא מושחת
ולא טוען שהשני הוא מלאך משמים,
אלא,
שאם קרבה למבצעי עבירות משמעה שראש הממשלה מושחת,
בדיוק אותו הדין תקף לגבי שני ראשי הממשלה.

יש לישראלים קושי לבקר את מה שהיה משום שרבין נרצח. אבל הדברים שכתבת נכונים. יש הרבה מן המשותף בהקשר לשחיתות. הדבר שמשונה שזה גם קשור לתהליך אוסלו.

אני שומע לא מעט שטוענים שרצח רבין הפסיק את תהליך השלום. אני כופר בכך והנחות היסוד.

ראשית חשוב לראות את התוצאה הפוליטית. השמאל צריך להיות בראש המבקרים: במבחן התוצאה תהליך אוסלו פגע אנושות במחנה השלום וריסק אותו לחלוטין באופן שאינו מתאושש. רואים את זה בימים אלה בעיקר בהדרת "מחנה השלום" אפילו במפלגת העבודה שהיתה המקום בו נולד תהליך אוסלו.

להערכתי התפיסה האסטרטגית של עיצוב הגבולות יחד עם הפרדות מהפלסטינים במחיר של פשרה טריטוריאלית מקובלת על הרוב המתון המרכזי (לרבות רבים ממצביעי ליכוד ולא מעט ממצביעי בנט). הסכם אוסלו למעשה גרם לעיכוב ואולי מניעת מימוש האסטרטגיה לשמחת כל הלאומנים הקיצוניים, האיסלאם הרדיקלי וחובבי מדינת כל אזרחיה.

בפני מקבלי ההחלטות עמדו אז שתי חלופות להכיר במנהיגות הפלסטינית המקומית או להביא את אש"ף ועראפת מטוניס.

לחבר'ה של פרס שטפלו בענין היה קשר הדוק עם החבר'ה מאש"ף שבחוץ. הדבר הזה גרם להם לחוש נאמנות לאותם אנשים על פני אחרים והחליטו החלטה תמוהה ליבא אותם על כל הנספחים הרעים מטוניס לכאן. הם הצליחו לבודד את רבין שכידוע סלד מערפאת. בדרך זו הצליחו להכניס את למצב נפשי שבו התגבר על הסלידה ולחץ לעראפת את היד. וזו היתה שגיאה היסטורית.

בראיה לאחור ההתמודדות עם המנהיגות המקומית ללא יבוא הזבל המושחת מטוניס היתה עדיפה לישראל בכל מצב. גם אם לא היו מצליחים לממש את אסטרטגית ההפרדה ועיצוב הגבולות, הצד הטרוריסטי שלהם היה מאבד מעוצמתו. ישראל הבינה בדיעבד את חשיבות המנהיגות המקומית במצב קונפליקט ואף תמכה בשנים האחרונות בשלטון החמאס באופן עקיף כדי לאפשר מערכת שלטונית אפקטיבית בעזה.

אני כמובן חכם בדיעבד. השאלה מי צפה את הבאות בלי להכנס לענין הפוליטי מפלגתי. בכל מקרה אני מחבב את עמידרור. מקצוען שמשקיע הרבה בניתוח וכנראה משפיע על האסטרטגיה הישראלית. לי לחלוטין לא ברור: האם הוא ושכמותו בוחרים להיצמד לקונצנזוס או מייצרים אותו.

תהליך היסטורי אמיתי אי אפשר לאפיין ביחידות זמן של קדנציה פוליטית. זה ענין של עשרות שנים. רבין היה קשור למפלגת העבודה מאז שהיה בצבא וקשור ישירות לשני הארועים שעיצבו את המבוי הסתום עם הפלסטינים: מלחמת ששת הימים ואוסלו. האם היה אפשר לנחש אז מה יקרה ואיך זה היה אמור להשפיע על תהליכי ההחלטות?

היה אחד כזה שנבא. אני מביא פה שני קישורים מ 1968 ו 1972. אז כשכולם היו באופוריה הנצחון של ששת הימים ולפני מלחמת יום כיפור. כולם זלזלו בדבריו אבל הוא צדק.

http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=28
http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=60

ציטוט:

בסיכום: אין לדון בבעיית השטחים מבחינת השלום (שאין להשיגו בשעה זו) ולא מבחינת הבִּטחון (המדומה), אלא רק מבחינת דאגתנו לעתיד הצפוי למהותה האנושית והיהודית של מדינת ישראל.

ישעיהו ליבוביץ. שווה לקרוא.

הסכם אוסלו היה גרוע מבחינות רבות. אני לא בטוח שהייתה אלטרנטיבה באותם ימים בקרב המנהיגות המקומית (גם בגלל שישראל דאגה במשך שנים רבות לנטרל כל התחלה של מנהיגות מקומית של ממש) אבל וודאי שעד העשור שקדם לאוסלו ירדן הייתה אלטרנטיבה אמיתית וטובה בהרבה. כאן היה זה שמיר שעשה טעות חמורה (לא מבחינתו- הוא מבחינה אידיאולוגית לא רצה שום וויתור על השטח ביהודה ושומרון).
וודאי ובוודאי שפרטי ההסכם היו גרועים מאוד. לא לחינם ברק כינה אותו באותם ימים כרמטכ"ל "גבינה שוויצרית שיש בה יותר חורים מגבינה". אני יכול לומר שבאופן אישי כמי שהיה חלק ממחנה השמאל אז, בתחילה התלהבתי מעצם ההסכם אבל מהר מאוד התחלתי לחוש אי נחת גוברת והולכת מהאופן שבו הוא התנהל בשטח. בדיעבד אני יכול להוסיף שההחלטה לדחות את הדיון על הנקודות המרכזיות בסכסוך ובינתיים מתן כוח לפלסטינים בשטחים הייתה טעות פאטלית.

וכן, כישלון הסכם אוסלו גרם למותו של מחנה השמאל המתון. מי שהשתייכו למחנה או פנו לעבר המרכז (כמוני) בגלל תחושה מבוססת שאין באמת צד שני שאפשר לסמוך עליו או הקצינו שמאלה לעבר המחנה הפוסט ציוני והאנטי ציוני.

ששת הימים, משה דיין שר בטחון, רבין היה הרמטכ"ל. הצבא כבש את הגדה והיה אחראי לשטח הכבוש. ב 67 אחרי המלחמה היו בגדה כ 700 אלף איש. עברו סה"כ 50 שנה ונהיו משהו כמו 2.5 מיליון. היה די פשוט לחשב את קצב הגידול. מה הם חשבו שיקרה עם האנשים? קשה להבין איך הם תקעו אותנו עם בעיה כזו.

הקטע המענין שהסתובב המעגל של כ 25 שנה ורבין קיבל הזדמנות שניה. ונהיה ראש ממשלה יחסית חזק שהיה יכול להזיז דברים. למרות שהיה ניצי נכנע לקבוצה מאוד מסוימת שהיו לה קשרים אישיים עם מתונים באש"ף, הסכים לתהליך אוסלו ונהיה יותר בלגן.

קוצר ראות 2.

ומה שמענין שראש הממשלה היום החליף את ממשלת רבין ומתקרבים למעגל נוסף של 25 שנה.

נראה מה יקרה. האם ימין קיצוני משיחי יצליח למשוך את כל המערכת הפוליטית ימינה תחת האמונה שאלוהים יעזור ויתקע את הילדים שנולדים היום עם משהו כמו 7 מיליון איש שיהיו בגדה בעוד 50 שנה תחת אחריותם. מה מצפים שהילדים האלה יעשו?

קוצר ראות 1967 קוצר ראות 1995 האם נחזה קוצר ראות 2017?

מזל שנפטרנו מעזה. בסוף מכולם דווקא שרון הימני קיצוני היה זה שפתר בערך חצי בעיה.

מראש ממשלה מצופה שידע לנהל סביבת עבודה שתנהג ביעילות ובטוהר מידות. הוא לא יכול לשלוט בהכל וברור שמידי פעם עלול להתגלות שמי ממקורביו נהג בשחיתות או בחידלון אבל אי אפשר לקבל את זה שהוא יהיה נרקיס מלך הביצה.
לכן, ראש ממשלה שסביבתו מושחתת הוא אולי לא מושחת (בהנחה שהשחיתויות אינן בידיעתו ואינן משרתות אותו) אבל הוא בהחלט בעל יכולת שליטה גרועה וזה יכול להשליך על אופן קבלת ההחלטות שלו וכל הנובע מכך. למשל, נאמר שנתניהו לא ידע כלום ולא הרוויח כלום באופן אישי מעניין רכש הצוללות. אבל אם (שוב- אם) מקורביו הובילו עיסקה גרועה לישראל משיקולים של רווח אישי הרי שזה חמור מאוד. לא במישור פלילי אבל במישור ההתנהלות.
פרטנית ביחס לרבין אני לא חושב שמידת החומרה ניתנת להשוואה למה שמיוחס לנתניהו, ולו מהבחינה הכמותית. לגבי שבס, גם אם נתעלם מכך שבסופו של דבר בית המשפט העליון זיכה אותו מרוב ההאשמות, הרי שמדובר היה במקרה בודד ואי אפשר לדבר על דפוס. אצל נתניהו זה בהחלט עושה רושם של דפוס שכן לא מדובר במקורב אחד או שניים ולא במקרה אחד או שניים.
ביחס ללאה רבין- בסופו של דבר רבין לקח אחריות מלאה והתפטר. אילו היה נאחז כאחרים בקרני המזבח סביר להניח שהיה עומד לדין ובכל מקרה לא היה מקבל עונש משמעותי כי העבירה לא הייתה חמורה במיוחד-לכל היותר עבירה טכנית על חוק מטבע החוץ והעלמת מס בהיקף מוגבל (מקובל שהסכום היה כעשרים אלף דולר), ולא מקרה של קבלת שוחד/טובות הנאה כמו שהורגלנו בעשורים האחרונים, לצערנו.
היות ורבין עבד שנים כשגריר בוושינגטון היה מאוד מוזר ולא יעיל אם לא היה לו שם חשבון בנק לניהול הוצאותיו הפרטיות. לגבי מקור הסכומים שהיו בחשבון (והם כאמור לא היו עצומים) סביר להניח שמקור חלקם היה במשכורתו של רבין בזמן עבודתו כשגריר-משכורת ששימשה אותו לצרכיו השונים שם, וחלקו מהרצאות פרטיות שנתן שם בתשלום.

האם הציפיה שהעלת, עומדת במבחן המציאות?
או שאולי - באופן עקבי ראשי הממשלה והסובבים אותם נטו באופן עקבי, להיות מעורבים ומואשמים בפרשיות שונות?
ואז, אם רואים שהקריטריונים שנבחרו מנותקים לחלוטין מהמציאות,
צריך לשאול,
מהם הקריטריונים המתאימים יותר?

קריטריונים של שקיפות, גופי פיקוח המלצה,ף ותיעוד תהליכי החלטות למשל
וכמובן הימנעות מנסיונות לפגוע ברשויות החוק,
רלוונטים בהרבה.


פרטנית בנוגע לרבין - במקרה האחד מדובר במנכ"ל שקיבל סמכוית חריגות, שלא היו נהוגות בעבר.
ולאחר מכן היה מעורב במספר פרשיות שחיתות (העברת סכומים גבוהים ישירות לחשבונו, סיכום למתן מספר מליונים אם העיסקה תבוצע, והכל בנושא שמשרד החוץ טען שפוגע באינטרס הלאומי משמעותית. בשניה מדובר על העסקה בשכר גבוה באותה חברה שהעניק לה הטבות חריגות, מייד לאחר סיום תפקידו).
מתן סמכויות חריגות - מאפשר לאיש ממשל "לחתוך בסחבת" מצד אחד,
אבל מצד שני - ריכוז סמכויות גם מקשה על ביקורת ובלימת עיסקאות מפוקפקות.
מקל מאוד על ביצוע מעשי שחיתות,
ומקשהעל הוכחת עצם קיומם.

מדובר - באדם שבית המשפט העליון קבע במפורש שהוא אשם במיוחס לו לפחות בפרשיה אחת,
ושיש להשית עליו את עונש המאסר שנקבע לו מלכתחילה, מכיוון שמדובר באישום חמור מאוד - ולא כפי שציינת.
ולכן עולה השאלה - למה הנסיון לטייח?


במקרה קודם - מדובר בבעיה חמורה הרבה יותר,
הרי - ראש הממשלה אמנם טען שאין לו חלק בחשבון - אך זו טענה מוזרה מאוד בהתחשב בכך שלאשתו כלל לא היו הכנסות, ולכן הכספים בחשבון, יכלו להיות רק כספים שיועדו אליו.
הפיטורים - היו על רקע הזהרה מצד היועץ המשפטי, שגילוי העבירה לא יסתיים בקנס קל בלבד - כיוון שלא מדובר בחשבון שהיו בו סכומים נמוכים (גם זאת, בניגוד גמור להצהרתו של ראש הממשלה),
וגילויו יחייב את בחינת כל ההשלכות: מקור הכספים, עניין העלמת המס שאינה זניחה, וכמובן - גם העניין שהחזקת חשבון זר ומטבע זר בסכומים משמעותיים (20 או 90 אלף דולר - ולא אלפיים דולר כפי שראש הממשלה הצהיר לאחר שנתפס. בעיתונות האמריקאית פורסם הסכום הגבוה מהשניים, בישראל - לא נפתחה חקירה, ולכן הסכום בחשבון לא נבדק), היא עבירה בעצמה.
והובהר לראש הממשלה - שהיות ואין לו מחלה קשה, או בעיה קשה דומה המצדיקה החזקת מט"ח בסכומים גבוהים מ5 אלף דולר, הקלות שניתנו בעבר בעבירות על סכומים נמוכים או בעיות אישיות - לא ינתנו לו,
ושנסיון מצד ראש הממשלה להצהיר בדיעבד ולשלם כופר כדי לחמוק מחקירה (מהלך שהחלו בו) - יגרור עתירה של היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ,
בשל עיוות דין חמור הכרוך בסגירת דיל תוך עקיפת רשויות החוק.
התוצאה: ראש הממשלה שכבר היה בתחילת מסע בחירות - נאלץ להתפטר.
וכך אכן לבסוף, חמק מחקירה.


כך שנראה - שהיה מדובר בהצהרת שווא שקרית לחלוטין, גם לאחר שנתפס בעבירה,
נסיון מפורש לעקוף את רשויות החוק כדי למנוע פתיחת חקירה,
נסיון להתעלם לחלוטין מהחלטת היועץ המשפטי בנושא,
ורק איום מפורש מצד היועץ - ההתנהלות הזו נפסקה,
כדי למנוע דיון פומבי בבג"ץ, במהלך מערכת בחירות, על השאלה:
האם לראש ממשלה מותר לסדר לעצמו דיל חריג, כדי לחמוק מחקירה?

זה היה מקרה חמור מאוד של נסיון לעוות את כל מערכת אכיפת החוק - רק כדי לאפשר זיכוי והימנעות מחקירה,
וזה חמור בסדרי גודל, מכל פרשיית שחיתות שאנחנו מכירים בעשורים האחרונים.
בדיוק ההפך הגמור - משקיפות, מנגנוני פיקוח, ביזור סמכויות, וכו'.

כתבת:
"קריטריונים של שקיפות, גופי פיקוח המלצה,ף ותיעוד תהליכי החלטות למשל
וכמובן הימנעות מנסיונות לפגוע ברשויות החוק"
כך אכן חייב להיות וכדאי מאוד שהמערכת תתאים עצמה, כשאחת הפרקטיקות שצריך לוותר עליה בדחיפות היא קיומם של כל מיני "שליחים מיוחדים" ו"אנשי אמון למשימות מיוחדות" וכן הלאה קיצורי דרך שסכנה לניצול ושחיתות סובבת אותם.
לגבי רבין:
בניגוד למה שכתבת (במפורש או במרומז), יצחק רבין לא הסתתר מאחורי גבה של אישתו או מאחורי טענות של חוסר מודעות לחוק וכו' כמקובל היום אלא לקח אחריות מלאה, כולל בשידור ישיר בטלוויזיה (שניתן למצוא הקלטה לה ברשת). היות והחשבון היה על שם אישתו, והיות והיא נחקרה היא גם זו שדיווחה על סכום נמוך בחשבון. ואגב, הסכום באותו זמן בחשבון אכן היה נמוך אלא שהוא היה בשנים שקדמו לחשיפת הפרשה גבוה יותר והיא הוציאה ממנו כספים באותם שנים. לכן, רבין עצמו לא נתן עדות שקר.
ושוב, מדובר בעבירה פעוטה יחסית גם במונחי אותם ימים. אזרח פרטי שהיה נתפס על אותן עבירות לא היה מבלה אפילו יום אחד מאחורי סורג ובריח (העלמת הכנסה בהיקף נמוך וללא "שיטתיות" נוסח ייצור חשבוניות מזויפות). זה לא בר השוואה לעבירות של קבלת שוחד/מתן שוחד או טובות הנאה אשר חמורות בהרבה לא רק במישור הציבורי אלא גם במישור הפלילי. על עבירות כאלו אפשר לשבת שנים ארוכות מאוד בכלא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס כתבת: "קריטריונים של שקיפות, גופי פיקוח המלצה,ף ותיעוד תהליכי החלטות למשל וכמובן הימנעות מנסיונות לפגוע ברשויות החוק" כך אכן חייב להיות וכדאי מאוד שהמערכת תתאים עצמה, כשאחת הפרקטיקות שצריך לוותר עליה בדחיפות היא קיומם של כל מיני "שליחים מיוחדים" ו"אנשי אמון למשימות מיוחדות" וכן הלאה קיצורי דרך שסכנה לניצול ושחיתות סובבת אותם.

קודם כל - עצם קיומם וחיזוקם של מנגנוני פיקוח אלו,
הם שינוי משמעותי לטובה.

ביטול השימוש באנשי אמון - מהווה דרישה תמוהה, היות ושליחים מעין אלו הנהנים מאמון מלא, הם הדרך היחידה לקדם נושאים מסויימים,
ובלעדיהם אף מהלך משמעותי (הסכמי השלום למשל) לא היה יוצא לפועל.

אם כבר,
עולה מפרשיות אלו, שיש לדחות לחלוטין את המגמה והדרישה להימנעות מהעסקת אנשי אמון בתפקידי אמון במשרדי הממשלה,
ולהפך:
לדרוש שאנשי אמון כאלו ימונו לתפקיד רשמי המבטא את תפקידם,
וכך שאותם אנשים יענו על כל הדרישות הנובעות מהיותם בשירות המדינה,
ויפוקחו באותם מנגנוני פיקוח שיש במנגנוני הממשלה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס לגבי רבין: בניגוד למה שכתבת (במפורש או במרומז), יצחק רבין לא הסתתר מאחורי גבה של אישתו או מאחורי טענות של חוסר מודעות לחוק וכו' כמקובל היום

הצהרתם הרשמית, בעלת תוקף משפטי מחייב - הייתה שהחשבון של אשתו ולא שלו, ושהיה בו סכום נמוך של 2000 דולר (כשבפועל הסכומים היו גבוהים בסדרי גודל).
הצהרה רשמית ומחייבת חוקית, שהתגלתה כשקרית לחלוטין (עיתון אמריקאי בדק ומצא שלאחר סיום תפקידו כשגריר היו גם 90 אלף דולר בחשבון).
הטענה שרק לאה (שלא היו לה מקורות הכנסה) אשמה, ושלרבין אין חלק בחשבון - היתה טענה שאין בה שמץ תום-לב.

טענתך ללקיחת אחריות מלאה - סותרת גם את הצהרת השקר (לאחר שנתפס) וגם את כל הנסיונות שקדמו לאיום של היועץ המשפטי לפנות לבג"ץ כדי למנוע עיוות דין חמור.
איום - שמשמעו היה שרבין נאלץ לבחור בין דיון בבית משפט עליון על זכותו של ראש הממשלה לעוות דין באופן חמור,
לבין התפטרות והימנעות מחקירה.

ציטוט:

ואגב, הסכום באותו זמן בחשבון אכן היה נמוך אלא שהוא היה בשנים שקדמו לחשיפת הפרשה גבוה יותר והיא הוציאה ממנו כספים באותם שנים. לכן, רבין עצמו לא נתן עדות שקר. ושוב, מדובר בעבירה פעוטה יחסית גם במונחי אותם ימים. אזרח פרטי שהיה נתפס על אותן עבירות לא היה מבלה אפילו יום אחד מאחורי סורג ובריח (העלמת הכנסה בהיקף נמוך וללא "שיטתיות" נוסח ייצור חשבוניות מזויפות). זה לא בר השוואה לעבירות של קבלת שוחד/מתן שוחד או טובות הנאה אשר חמורות בהרבה לא רק במישור הציבורי אלא גם במישור הפלילי. על עבירות כאלו אפשר לשבת שנים ארוכות מאוד בכלא.

אזרח פרטי שהיה נתפס על העלמות מס משמעותיות ושיטתיות (שווי הסכום היום עומד על חצי מליון שקלים עד מספר מליוני שקלים), ועל החזקת מטבע זר בסכומים גבוהים,
היה יושב בכלא.
היועץ המשפטי הבהיר זאת - באופן ברור לחלוטין.
וזה בלא להיכנס לשאלות על מקורות הסכומים הגבוהים, ניגוד עניינים, שוחד לעובד ציבור מכהן ועל נסיון הלבנת הכסף ע"י הפקדתו לחשבון שאינו על שמו.
החריגים שהיועץ מצא - היו במקרים של סכומים נמוכים משמעותית, או במקרה של אדם חולה שרכש מט"ח באופן לא חוקי כדי לקבל טיפול רפואי בחו"ל.
חריגים שלא היו רלוונטים במקרה של רבין.

הבעיה החמורה יותר מהעבירה עצמה - הייתה הנסיון הפוליטי לעוות את מערכת המשפט ולכפות עליה למנוע חקירה.
עיוות שמנוגד לכל עיקרון השקיפות, ומהווה השחתת מידות מוחלטת.

אפילו החלופה שהוסכמה לבסוף - שראש הממשלה יתפטר, כדי לחמוק מחקירה ומשפט בעניין.
היא פשרה שהיום - הייתה נחשבת מושחתת ובלתי-ראוייה.
האם למשל - היום היו מסכימים שפיטוריו של אולמרט, קצב או כל בעל משרה אחר,
יהיו תחליף ראוי לחקירה פלילית?

לגבי אנשי אמון- הכוונה שלי (יכול להיות שלא התנסחתי כראוי) כמובן לא הייתה שאסור למנות אנשי אמון אלא שאסור שאותם אנשי אמון יפעלו במחשכים אלא בנושאי תפקיד פורמלי המחוייבים בשקיפות וכו'.
לגבי רבין- ראה, כדי לנהל ויכוח יעיל צריך להסכים על עובדות היסוד. אינני מומחה לעניין אלא נשען על ויקיפידיה. עובדות רבות שמובאות שם אינן עולות בקנה אחד עם עובדות שאתה מציג (ולצורך העניין אני מכנה עובדות כל טענה שהיא טענה לעובדה). לכן, יעזור לי לדעת מה המקורות שלך. כך לגבי הסכומים, לגבי הטענות שהשמיע רבין באופן רשמי בעניין, פעולות שנעשו ביחס לרשויות החוק וכו'. לפי המידע הנתון בויקיפידיה, אני עומד על דברי ממקודם על פיהם מדובר היה בעבירה מהדרג הנמוך שאינה מתקרבת לזו של עבירות שחיתות של ממש נוסח שוחד, קבלת טובות הנאה וגזל מהמדינה.

התוצאה היא, שכאשר שר או ראש ממשלה מבקש לבצע פעולות מסויימות, וצריך אמון מלא בשליחים,
הדבר נעשה ע"י אנשים שאינם חלק מהמשרד, ולא חלק מבכירי המשרד,
זה אכן לא מאפשר התנהלות תקינה, ויש הצעת חוק בנושא, שתסייע להפחתת הבעיה.
ובכל מקרה זו לא תופעה חדשה כלל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס לגבי רבין- ראה, כדי לנהל ויכוח יעיל צריך להסכים על עובדות היסוד. אינני מומחה לעניין אלא נשען על ויקיפידיה. עובדות רבות שמובאות שם אינן עולות בקנה אחד עם עובדות שאתה מציג (ולצורך העניין אני מכנה עובדות כל טענה שהיא טענה לעובדה). לכן, יעזור לי לדעת מה המקורות שלך. כך לגבי הסכומים, לגבי הטענות שהשמיע רבין באופן רשמי בעניין, פעולות שנעשו ביחס לרשויות החוק וכו'. לפי המידע הנתון בויקיפידיה, אני עומד על דברי ממקודם על פיהם מדובר היה בעבירה מהדרג הנמוך שאינה מתקרבת לזו של עבירות שחיתות של ממש נוסח שוחד, קבלת טובות הנאה וגזל מהמדינה.

ניתן להתייחס לוויקיפדיה ולמקורות אליו הוא מפנה,
כנקודת התחלה טובה לדיון.
אם יש לך השגות מסויימות על דברי או על מקורות אלו,
ניתן לדון על כך.

מוויקיפדיה עולה בבירור עמדת היועץ המשפטי (הגורם המוסמך לעניין) לפיה לא מדובר בעבירות מדרג נמוך, היות וכל התקדימים שבהם נטען על עבירות מט"ח שהן מסדר נמוך,
היו בסכומים נמוכים או מקרים אישיים חריגים,
מה שלא התקיים במקרה זה.
ולכן שהימנעות מוחלטת מתהליך משפטי - הינה פגיעה קשה בשוויון מפני החוק.

ציטוט:

גם לאחר שנודע שמן החשבון נמשכו בשלוש השנים שקדמו לפרסום, כאשר נחשף, כעשרים אלף דולר. ועדת הכופר הביאה תקדימים שבהם הוטל כופר גם במקרים שבהם דובר על סכום גבוה משמעותית מ-5000 דולר, כאשר בעלי החשבון היו חולים במחלה קשה וכדומה. היועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק, סבר שאין במקרה של רבין דמיון למקרים האמורים ושלכן הטלת כופר במקרה זה תפגע בשוויון מפני החוק. לימים אמר ברק שבתגובה להצעת שר האוצר, יהושע רבינוביץ, להטיל כופר כדי למנוע את העמדתו של יצחק רבין לדין, אמר ברק שהוא עצמו יעתור לבג"ץ נגד מהלך כזה. ברק החליט להעמיד לדין את לאה רבין בלבד, ולפטור את חלקו של יצחק בכופר. לימים נימק ברק את החלטתו: "יצאתי מתוך הנחה שרבין נענש עונש כבד על כך שנאלץ לפרוש מתפקידו. לא היה מקום להענישו פעם נוספת." בתקשורת נטען שברק העמיד את ההתפטרות כדרישה לאי העמדה לדין של יצחק רבין, אולם ברק הכחיש זאת

ברמת השחיתות האישית של ראש הממשלה אין מה להשוות בין מה שהיה אז עם רבין לבין מה שקורה היום.
היה או לא היה הליך משפטי זה לא באחריות רבין. הוא נענה לכל הליך ובלי לעשות הרבה ענינים התפטר. ברור שלוקח קצת זמן לברר לחשוב על אפשרויות ולבדוק.

במקרה של רבין מעולם לא נטען שהיה שוחד. צריך לזכור שהעבירה בוצעה בזמן היותו שגריר ישראל בארה"ב, לפני שהיה ראש ממשלה. האשמה היתה שלא סגר חשבון דולרי אחרי שסיים את תפקידו. הענין של מס הכנסה זה לא בדיוק פלילי בנסיבות האמורות: מס הכנסה זה הליך מתמשך ומאפשר תשלום בדיעבד ותשלום קנס או ככפי שקראו לזה אז כופר.
כראש ממשלה הוא לא פעל אישית לניצול מעמדו לקבלת טובות הנאה לעצמו או לאחרים. האיש היה צנוע. גר ברחוב הרב אשי בדירת שיכון. לא צבר רכוש מי יודע מה. משנבחר בפעם השניה למד לקח מהפעם הראשונה והרחיק ידיו מכל מה שאולי מזכיר טובת הנאה.
(צריך להזכיר שהמקרה של הנוכחי שונה.)

הבעיה מנקודת הראות שלי שרבין נתן בשבס אמון ושבס ניצל וזה מבחינתי כתם על רבין. הראש אחראי. וגם הראש הנוכחי אחראי. אנחנו כאזרחים צריכים לעצור את המגמה שפוליטיקאים וסביבתם משתמשים בכוחם ליצירת כנופיות עבריינויות לשם רווח כלכלי ולהשתלטות על מערכות כלכליות. הסיפורים שמעוררים חוסר נחת כמו בזק מתווה הגז ודומיהם אסור להם שיימשכו. זה מחלחל למטה ואז כל פוליטיקאי מהספסל האחורי הופך להיות עסק. על הרקע הזה ספורי מתנות וצוללות הופך להיות טבע שני. ברמה הציבורית זה ענין חמור מאוד.

רבין היה צריך לקחת אחריות על הבלגן של שבס אם היה יכול. ביבי צריך היה אמור אחריות ולפעול אחרת אבל לא בהכרח להתפטר. אוסף התגובות שלו מעלה צחנה מזעזעת והרסנית וצריך להבהיר:
לשים את הפוקוס על התהליך המשפטי זו טעות. התגלו בעיות שאי אפשר להכחישן.
ביבי בחר ללכת בקו שתוקף את החוקרים המשטרה בתי המשפט והתקשורת שיש כביכול קנוניה. זה דבר טיפשי ולא אחראי מצד ראש ממשלה. יש מספיק ידיעות שמצביעות על בעיה עם ראש לשכה ותהליך הרכש ואחרים ואין צורך לחכות למשפט. היה היה חייב לגבות את החוקרים, לצאת בהודעות תומכות בחשיפת האמת (בין אם הוא אשם או לא), לשתף פעולה בחקירות ולצאת בהודעות שהוא נגד השחיתות. לצערי בתגובתו הוא מגבה עבריינים ונותן יד לנסיונות להרס מכוון ושיטתי של מערכת חשובה. כשהוא פועל כך הוא פועל נגד המדינה שהוא אמור להיות אחראי עליה בין אם הוא זכאי או אשם משפטית.
הטריק הזה שבכל פעם שביבי נתקל בבעיה מסוג זה הוא מנסה לייצר כותרות בענין הקנוניה, האיום האירני או הפלסטיני, הקרן החדשה, השמאל, החמוצים ואויבי ישראל האחרים לא עובד יותר. זה לא ענין פוליטי שמנסים להוריד ראש ממשלה. הרי התגלתה בעיה בלשכה. יש עדויות שאולי מישהו קיבל שוחד. ברגע שזה יצא לתקשורת הוא לא יכול להתעלם. ההצגה כאילו זה קשור בקנוניה שמנסה להורידו היא אכזבה קשה. מה קרה ביבי: אם בלישכה שלך לקחו שוחד החלטת שיותר חשוב לגבות את הפושעים במקום את המשטרה? תתבייש. חוסר מנהיגות בלתי מובן. האנשים שפעלת בשמם מתהפכים בקברם.

ברמת השחיתות האישית, רבין ביצע עבירות שנמדדות היום בשווי של מאות אלפי שקלים.
גם על נתניהו יש אישומים דומים,
ואם נודה על האמת - זה פינאטס.
מגיע לראש ממשלה לעוף על זה - אבל זה פינאטס

בכל הנוגע להשחתת המערכת - הנזק הנגרם הוא אדיר.
אם תיקח למשל את הנזק שיכול להיגרם מאותה פרשיה של שבס: נזק דיפלומטי אדיר וסכסוך מול מעצמה שגם ארה"ב משתדלת להימנע ממנו, רק בגלל שוחד שבשיאו מגיע לרווח אישי של כמה מליוני דולרים.
זה מזעזע.
משרד החוץ הזדעזע מכך, ורבין נתן לשבס את הכלים להתעלם ממשרד החוץ לחלוטין,
ולפי טענת שבס, גם גיבוי ממש.
ברמה הניהולית - זה מזעזע.
וזה בהחלט יצר כנופיה שציפתה להנות מהשלל.


אם נשווה למשל לפרשיית השחיתות של אולמרט:
הבעיה הגדולה הייתה לא בכך שאישרו לקבלן אחד לבנות, ואפילו הרווח האישי מסריח ופלילי, אבל לא קטסטרופלי,
כשלשם כך עיצבו מדיניות שכדי לבנות לגובה בכל ירושלים חייבים לשלם שוחד - זה כבר נזק אדיר לאורך עשורים קדימה, כי כל בניין שכבר בנו נמוך, ישאר נמוך עוד 40 שנה.
פשוט קטסטרופה, בקנה מידה אסטרטגי.

כופר זה לא קנס.
בסכומים גבוהים - קנס הוא הליך משפטי-פלילי שכולל חקירה ותביעה שנידונה בבית משפט.
כופר - הוא תשלום כדי לחמוק מחקירה פלילית שבסופה קנס או מאסר.
לא משהו שהשתנה מאז.


צניעות היא עניין יחסי. ואם נבדוק באופן יחסי:
הדירה של נתניהו - אינה יקרה משמעותית מהדירה של רבין, שהיא ממש לא דירת שיכון, ונמצאת במיקום מעולה בצפון ת"א.

בשכונה הזו התגוררו גם פרס וגולדה. היכרתי את. בשכונה היטב. לא שכונת עוני אבל אז בהחלט לא יוקרה מיוחדת. עם השנים הביקוש עלה והמקום התייקר. בשנת 1994 ערך דירה מקבילה בבנין סמוך היה 250 אלף דולר.ונמכרה לפני מספר שנים בסביבות 850 אלף דולר. הסכום היה רחוק מקנית נכס בקיסריה.
חישובי ההצמדה שאתה עושה לעבירה לכאורה של רבין אינם נכונים. הסכום בדולרים ביחס לשכר הממוצע בארה"ב. לא מדובר במליונים. לפי מה שקראתי מקור הכסף שכר הרצאות פרטיות בזמן שהיה שגריר. צריך לזכור שלא היה ראש ממשלה. אין לי מושג אם עשה את ההרצאות ללא אישור.
ענין המיסים זה סיפור נפרד. לא העלמות של מיליונים. מס הכנסה זה אחוז מסוים מהכנסה בניכוי ההוצאות. הקנסות לא בהכרח באים בהליך משפטי. מס הכנסה סוגר דיל ולוקח כסף במרבית המקרים. העבירה העיקרית שהשאיר את החשבון בארה"ב אחרי שחזר מחו"ל. בעיה אבל לא בדיוק שחיתות אישית שמתקרבת לאחרים. בכל מקרה התפטר. אם היו רוצים לחקור ולהאשים לא היתה בעיה.

זה שונה כשראש ממשלה לוחץ לקבל טובות הנאה בזמן שהוא ראש ממשלה.

סיפור שבס נדון ארוכות בשלוש ערכאות לרבות בית המשפט העליון מול 8 שופטים. טען או לא טען זה לא רלבנטי. חשובים מסמכי בית המשפט וההתייחסות לעבירות:

http://elyon1.court.gov.il/files/03...3013970.a11.htm