29-05-2020, 02:50
|
|
|
חבר מתאריך: 05.02.17
הודעות: 1,117
|
|
ראשית רציתי להודות על המידע והתגובה. תשובותי בתוך הטכסט.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Sam Weller
https://www.medrxiv.org/content/10....6909v1.full.pdf
יש עליה מובהקת בתמותה, והיא כמובן בקורלציה לגיל.
העובדה שכבר בתחילה נתן היה לזהות פגיעה קשה בקרב מבוגרים ופגיעה מזערית בקרב צעירים מהווה להערכתי כשל משמעותי של המערכת. את המבוגרים קל לזהות באוכלוסיה אפילו במבט עין. ההתחמקות מהפרדה התמודדות בריכוזי הסיכון גרמה לטעמי לנזק כפול: השבתה פראית של אלו שנפגעים פחות, חוסר יכולת לרכז מאמץ בסיכון האמיתי. כתוצאה מכך נזק מיותר לכולם, כאשר בטווח זמן בינוני האוכלוסיה בסיכון תפגע יותר.
לגבי הנזק לכלכלה - עד כמה אתה משוכנע שהמדיניות השוודית אכן מנעה משבר כלכלי? כמו כל כלכלה אחרת, הכלכלה השוודית תלויה בשווקים בעולם. הכלכלה המקומית, גם אם המשיכה לתפקד כמעט כרגיל, היא רק נתח מהסך הכל.
אמת. מה שמפריע לי זה העדר תכנון ותיעדוף. כאשר מקבלי החלטות מקבלים החלטות מוטות פוליטית או החלטות מהבטן יש בעיה קשה. האינדיקציות לכך פשוטות: אין תחקיר, החלטות תמיד מתפרסמות כהחלטות שהצילו את העם בהשוואה ל"קריסה" של מדינות אחרות, כאשר הנתונים לא טובים הם מוחבאים מחשש לביקורת ציבורית. חוסר השקיפות, היעדר תחקירים שקופים, ה"הפתעות" מטרידות ביותר. המהפך מסגר טוטאלי לשבירתו הטוטאלית רק כי נפל האסימון וכולם מופתעים מהיקפי המשבר, מוכיחים בדיוק את הנקודה הזו. בל משכח את השבתת בתי החולים מעבודה סדירה ןהמרחק מהקו האדום בתקופת הסגר.
המזל שהמגיפה קלה יחסית. אפשר בהחלט להיות מודאג מהיעדר יכולת להערכת מציאות במקרה של קסטסטרופות רציניות. למה? זו שאלה נפרדת.
ייתכן שהתועלת הכלכלית שבהמנעות מהסגר בסופו של דבר תהיה קטנה ביחס למחיר. על כל פנים, מוקדם לדעתי לחרוץ דעה. כרגע, בהשוואה לשכנות הסקנדינביות, נראה ששוודיה יצאה מופסדת, אבל ייתכן שבטווח הרחוק, אם תושג שם חסינות עדר מוקדם יותר מבמקומות אחרים, היא תצא נשכרת.
רק להזכיר שלו היה הסגר נגרם עקב תקיפת אויב, כבר היית שומע התלהמות דרמטית והרבה "טוב למות בעד ארצנו". הכניעה לסגר שמלווה בנזק כלכלי וחברתי משמעותי מצביעה על השבתה של מנגנונים חכמים. יש לכך הסברים רבים, ועיקרם חשיפה לחולשות של מעטים שנובעת מצורך לשמירת כוח ותחרות על הספין במקום על המהות. אפילו טראמפ ה"כל יכול" נחשף בעליבותו. במערכות גדולות ומורכבות אי אפשר לעשות דברים סוליקו רק כי לא בא למישהו לשתף בסמכויות תקציבים ופרסום. החולשה הזו נובעת אולי אולי ממתח מיבני של הדמוקרטיה או מהצטברות של גורמים בעיתיים במרחב הציבורי, אבל זו המציאות. משום מה ישראל יודעת להגדיר מצבי חרום במקרה של מלחמה, יש העברת סמכויות לפיקוד העורף, יש העברת סמכויות למשק לשעת חרום, יש ביטוח רכוש ועוד. באה קורונה קטנה, טרפה את הקלפים והראתה שאין כלום.
המעבר בין הצורך ל"שטח את העקומה" ל "בלימת הנגיף" ושחרור דרמטי לא עושה שכל. מישהו שם נבהל, מישהו עבד בלי נתונים ופעל רע. אחר כך כשהופתע מהמחיר שינה מגמה באופן קיצוני.
ההשלכה משוודיה לישראל שעשית היא כמובן מופרכת. התרבות הישראלית, הצפיפות וחוסר המשמעת הופכים את ההשוואה לחסרת בסיס.
|
ההשלכה משוודיה איננה מופרכת. חשובה כדי לשים דברים בפרופוציה. רק להזכיר שאפילו אחרי חגיגות פורים, כשכביכול הותר הרסן, לא ראינו עשרות אלפי מתים מתגלגלים ברחובות ולא קריסה של בתי החולים. עם כל הצפיפות וכשלון הסגר בבני ברק, המרחק לקו האדום של קיבולת בתי בחולים היה עדין עצום.
|